הכנסת אורחים של אברהם אבינו

בתחילת פרשתנו” מתגלים כוחות שמימיים אלוקיים – מלאכים” בדמות אנשים. הם מופיעים כדמויות אנושיות עם קלקולים אנושיים. אברהם מקבל פניהם כמו אנשים” כדין הכנסת אורחים. אברהם אבינו הוצרך לומר להם “רחצו רגליכם”” ורש”י מסביר בשם חז”ל שהם היו מלוכלכים באבק דרכים” ולא זו בלבד אלא שהם היו מסוג עובדי עבודה זרה “שמשתחוים לאבק רגליהם” ואברהם אבינו הקפיד שלא להכניס עבודה זרה לביתו”. זה פולחן מעניין מאוד! אמנם דורו של אברהם אבינו היה דור של רשעים עובדי עבודה זרה” אבל כאן הופיע התיעוב שבתיעוב שבעבודה זרה: השתחוויה לחתיכות רפש וטיט. השתחוויה היא אחת מארבע עבודות של עבודה זרה” אחד מן הביטויים של עבודה זרה. אמנם גם בעבודה זרה יש מדרגות. יש המשתחווים לשמש ולירח” או לדברים יפים ואסתטיים שמצודדים את לבו של אדם. פה מופיעה עבודה זרה שפלה ביותר של השתחוות לאבק רגליים. מתגלה כאן ניגוד נורא” בפגישה בין הלוחם הענקי” משבר הצלמים בבית אביו” ובין הרשעים השפלים והמלוכלכים האלה” ובכל זאת אברהם אבינו מקיף אותם באהבת הבריות העצומה שלו. הענק שבענקים באמונה ובטיהור עבודה זרה” נפגש בלכלוך ובשפלות שבעבודה זרה” ובמנוולים אלה הוא מקיים הכנסת אורחים! זו התגלות של אהבת בריות קיצונית. הוא מתחנן: “בבקשה” היכנסו” נוחו תחת העץ”. אחר כך” בחום היום “הוא עומד עליהם” – לשרתם.
יסודו של אברהם אבינו: “אוהב את המקום – אוהב את הבריות” . מי שבאמת אוהב את הבורא” אוהב מתוך כך את הבריות של הבורא. יש מדרגות באהבת הבריות: יש אהבה בקטנות ויש בגדלות. ואצל אברהם אבינו אנו פוגשים ענקיות של אהבה שנמשכת מענקיות דבקותו בד’. אצל אברהם אבינו אין אהבת הבריות מופיעה באופן קטנוני. אי אפשר להפריד בין אהבת הבורא לאהבת הנבראים – אֵילו נבראים שיהיו” אפילו כל מיני חוטאים” פושעים ורשעים. יש סוג אנשים כאלה שאין להם יחס טוב לנבראים” אלא פסימיות. הם “ברוגז” עם רבונו של עולם. יש להם ביקורת עליו” ומתוך כך הם “ברוגז” עם הבריות. לעומת זאת במשנה באבות יש הגדרה: כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו – מתלמידיו של אברהם אבינו. והראשון – “עין טובה” ” עין יפה. אהבה וסימפטיה אל הבריות” אל שמים וארץ” אל כל הבריאה כולה .