ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


המאבק בין יעקב לעשו

הרב דב ביגון


נאמר על יעקב ועשו "ויגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים" (בראשית כה כז). מסביר רש"י: כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם, כיון שנעשו בני שלוש עשרה זה פרש לבתי מדרשות וזה פרש לעבודה זרה, זה היה "איש יודע ציד איש שדה" דהיינו מרמה את הבריות וצד אותם בפיו, בטל מעבודה וצד בקשתו חיות ועופות. לעומתו, יעקב איש תם יושב אהלים כְּלִבּוֹ כן פיו, אינו מרמה, יושב באהלי תורה" (ע' רש"י שם). אמנם רבקה אמנו חשה בהבדל בין יעקב ועשו כבר כאשר היתה בהריון, ככתוב "ויתרוצצו הבנים בקרבה (כח כד). כשהיתה עוברת בהריונה על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת. עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת. וכאשר נולדו, גם בצורתם החיצונית היו שונים. עשו "אדמוני כולו כאדרת שיער", "סימן הוא שיהא שופך דמים" ויעקב "איש חלק" (כד יד).
אבל יצחק אבינו, לפני מותו, רצה לברך לכאורה את עשו באשר ראה בו איש המעשה העסוק בענייני החומר והעולם הזה, ולו לכאורה הברכה והבכורה. ורק בערמתה ובחכמתה של רבקה אמנו הועברה הברכה ליעקב אבינו איש תם יושב אהלים, אשר לפי דעתה לו מגיעה הבכורה והברכה. ולדבר זה גם יצחק הסכים בסופו של דבר, ככתוב "ואברכהו גם ברוך יהיה" (כז לג) שלא תאמר אילולא שרימה יעקב לאביו לא נטל את הברכות, לכן הסכים וברכו מדעתו (רש"י שם).
נכון לעכשיו, ההתרוצצות בין עשו לבין יעקב לא פסקה מאז ועד היום. גם בדורנו ישנה התרוצצות בתוך החברה הישראלית בין שתי מגמות, המגמה ה"עשוית" (העכשוית), הרואה בצד החומרי והמדיני את חזות הכול, ורוצה הכול, גם שלום, כאן ועכשיו, תוך התעלמות מערכים, אידיאות ומוסר, שעליהם הוקמה המדינה, כמו חלוציות, התיישבות, ואנושיות.
לעומת זאת מתייצבת המגמה ה"יעקבית" - "יעקב איש תם יושב אהלים", הדבקה בעקביות בדרכו של יעקב אבינו הרואה במוסריות ערך עליון, אינו מקבל שוחד ואינו מוותר על האמת והיושר גם כאשר גר אצל לבן הרמאי, אלא יש בה אהבה ואמונה, ערכים ואידיאלים, אחריות לאומית ומסירות נפש על התורה העם ועל הארץ. במאבק בין שני התפיסות, החומרנית והרוחנית, נראה תחילה כי התפיסה החומרנית היא השלטת, כשם שעשיו היה בכור תחילה, אבל בסוף זכה יעקב בברכה ובבכורה. דברים מעין אלו כתב הרב קוק זצ"ל על דורנו, "מקובלים אנו שמרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל בפרק שהתחלת תחיית האומה תתעורר לבוא. השלווה הגשמית שתבוא לחלק מהאומה תקטין את הנשמה ויבואו ימים שהשאיפה לאידיאלים נישאים וקדושים תחדל וממילא ירד הרוח וישקע. עד אשר יבוא סער ויהפוך מהפכה וייראה אז בעליל כי חוסן ישראל הוא בקודש עולמים באור ה' ותורתו וחשק האורה הרוחנית, שהיא הגבורה הגמורה המנצחת את כל העולמים וכל כוחותיהם" (אורות פד). ואנו תקווה ותפילה שיתאחדו כל אותם הכוחות הדוגלים בדרכו של יעקב אבינו, איש תם יושב האהלים, ותתגלה דרך זו אשר חזה הרב קוק זצ"ל, כאשר יקבלו את הבכורה ואת הברכה, היינו את ההנהגה על מדינת ישראל בדרך להגשמת חזונם של נביאי ישראל, "כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים".
בציפייה לישועה השלמה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)