ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


'אטימות' או 'פתיחות'?

הרב ערן טמיר




האדם מטבעו הינו יצור חברתי, כפי שבא הדבר לידי ביטוי באדם עצמו, המחבר
והכולל בתוכו את שני צדדי האדם - זכר ונקבה, ובמעגלים החברתיים הרחבים
יותר - במשפחה, בקהילה, בעם, באנושות ובעולם כולו.
כיצורים חברתיים, אנו משפיעים ומושפעים, 'מקבלים וגם נותנים 'כלשונו של
הרמב"ם (הל 'דעות ו, א): "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר
רעיו וחבריו, נוהג במנהג אנשי מדינתו".
השפעות חברתיות אלה מופיעות באופן גלוי וסמוי, מעל פני השטח ובעיקר
מתחתיו, על־כן המשיך הרמב"ם וכתב (שם): "לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים
ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם...הוא ששלמה המלך אומר 'הולך
את חכמים יחכם. לומד עם חכמים לא נאמר אלא הולך את חכמים", ללמדנו
שכדי להיות מושפע מן החכמים והצדיקים באמת, לא מספיק רק ללמוד מהם, אלא
להתחבר אליהם, לחיות במחיצתם, להיות בקרבתם, 'להתחכך 'בהם בחיי השגרה
והיום יום, ולשמשם.
על־כן המשיך הרמב"ם וכתב (שם): "מצות עשה להידבק בחכמים ותלמידיהם כדי
ללמוד ממעשיהם... לפיכך צריך אדם להשתדל שישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו
לתלמיד חכם, ולאכול ולשתות עם תלמיד חכם, ולעשות פרקמטיא (מסחר) לתלמיד
חכם, ולהתחבר להן בכל מיני חיבור. "
אם כן, אדם החי בחברת אנשים טובים, ערכיים ואידיאליסטים, קשור אליהם בקשרים
חברתיים, ואפילו בעניינים גשמיים וחומריים כקשרי נישואין, עסקים וכד', עתיד
הדבר להשפיע עליו גם מבחינה ערכית, מוסרית ורוחנית, ובכך יעלה ויתעלה גם
הוא מעלה מעלה.
לפי הבנה פשוטה וישרה זו, היה מן הראוי לצפות שלבן שחי בחברתו של יעקב
אבינו עשרים שנה, ואף נקשר אליו בקשרי משפחה, מסחר ומגורים, יושפע ממנו -
יעזוב את רשעותו, יתקן את מידותיו, ישנה את השקפת עולמו ויצטרף לתיקון העולם
עם יעקב אבינו, נשותיו-בנותיו, בניו-נכדיו.
אך הנה בפסוק החותם את עשרים השנים שבהם חי לבן עם יעקב, המופיע בסוף
פרשתנו (בראשית לב, א) נאמר: "וישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם
וילך וישב לבן למקומו", וביאר המשך חכמה (במקום), שאין כוונת הכתוב רק לומר
שלבן שב למקום מגוריו - לביתו הגיאוגרפי, אלא ללמדנו ששב למקומו הרוחני
המקולקל והמושחת, על אף שהותו של יעקב אבינו הצדיק שנים כה רבות במחיצתו,
וז"ל: "מי שיש לו איש קדוש כיעקב בתוך ביתו, הלא ראוי להתבשם ממעשיו וחכמתו
ולקיים בו 'הולך את חכמים יחכם', ולא כן היה. וכאשר הלך יעקב, שב לבן למקומו
הראשון, היינו מצבו הרע בדעות ובמידות, רמאי ואוהב ממון."
אם כן, לבן אטם וחסם את עצמו להשפעותיו החיוביות של יעקב, אטימה וחסימה
המהוות את ההבדל העקרוני בין לבן ליעקב, בין גאווה לענווה, בין העמים לישראל.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)