ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


להרים את המבט

הרב דב ביגון

אחי יוסף הולכים ומסתבכים בירידתם לשבור שבר במצרים. הם מאשימים זה את זה וכועסים זה על זה, ככתוב "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו, על כן באה אלינו הצרה הזאת" (בראשית מב כא), לעומת יוסף הצדיק הרואה בירידתם של האחים למצרים הצלה גדולה "וישלחני אלקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה" (מה ז), "ואתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה למען עשה כיום הזה להחיות עם רב".
יוסף רואה בעיני רוחו את המגמה האלקית בירידה למצרים ובכל הצרות שפקדו אותו ואת משפחתו - הוא רואה את הירידה לצורך עליה, כיצד בשבעים נפש יורדים למצרים, ויוצאים משם ששים ריבוא עם וגוי קדוש. לעומתו האחים, ראייתם שטחית. הם שרויים בצרה גדולה ואינם מצליחים לחדור פנימה ולראות את הטובה שתצמח ממנה, לכן הם מאשימים את עצמם וכועסים זה על זה עד שיוסף אומר להם "אל תרגזו בדרך" (מה כד), וכפירוש רש"י: "יוסף היה דואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו להתווכח זה עם זה ולומר על ידך נמכר, אתה ספרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו".
נכון לעכשיו, בימים אלו כאשר אנחנו בטלטלה פוליטית, יש מפלגות המתייחסות למצב העכשוי המסובך שמדינת ישראל שרויה בו מבחינה רפואית, ביטחונית, מדינית, חברתית וכלכלית, כאחי יוסף המאשימים זה את זה, וכועסים זה על זה. וישנם כאלו האומרים "אבל אשמים אנחנו". אבל באמת, עלינו להתעלות מעל האשמות ההדדיות ומעל הכעסים, לראות את המציאות בעיניים של יוסף הצדיק; עלינו לראות את המגמה הפנימית שבקיבוץ גלויות והתחייה הלאומית שלנו בהקמת מדינת ישראל, לא רק "לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה", אלא אנו עדים ורואים עין בעין בהתגשמות חזון נביאי ישראל: "כה אמר ה' אלקים הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם… והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם" (יחזקאל לז). ומתוך כך נמשיך לעלות במעלה הדרך לגאולה השלמה.
מהמצפה לישועה השלמה

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)