ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: שמות
פרשה נוכחית: וארא
פרשה הבאה: בא
 


שכחו אותי בבית

-----


לבד בבית
מה הייתם עושים אם ברגע המראת המטוס שבו אתם טסים לחופשה משפחתית אתם מגלים ששכחתם את הבן הקטן שלכם בבית?
משפחת מקאליסטר עומדת לצאת לחופשה בצרפת, ובני המשפחה שעוזבים בחיפזון שוכחים בבית את קווין, בנם בן השמונה שלא התעורר, בזמן שכולם התארגנו.
כשקווין מגלה את המצב אליו נקלע ושהבית לרשותו - הוא מנצל את ההזדמנות ונהנה מכל רגע...
אלא שזוג פורצים, מגיעים לשכונה בה גר קווין ומתכננים לפרוץ לביתו, אך קווין מטעה אותם לחשוב שהבית מלא אנשים. ובהמשך גם מטמין מלכודות ברחבי הבית, ומצליח למנוע מהפורצים לגנוב את תכולת ביתו.
אם לא זיהיתם כבר את העלילה, אז לא, הסיפור הזה לא התרחש באמת, זו עלילת הסרט המפורסם - "שכחו אותי בבית" (הראשון בסדרה) שממש לאחרונה מלאו שלושים שנה ליציאתו לאקרנים.
האם גם כיום הורים יכולים לשכוח בטעות את ילדיהם בבית ולהותיר אותם להתמודד לבד עם שלל איומים שונים ומשונים?
מסתבר שהמציאות לא רחוקה לגמרי מהדמיון.

אובדים מהבית
"הרב יש לי בעיה. בישיבה יש לי תקופות מדהימות, אני שולט על היצר ב-100% הצלחה. בבית אין סינון, ההורים או לא מודעים או מתכחשים למציאות, כך או כך אין על זה דיבור בבית. ובבית אני נופל, נופל בגדול. אני מחפש שני פתרונות: איך להפוך את הוריי למודעים ושישימו סינון למחשב; ואיך בבית, למרות שאני לא מוקף בחברה טובה כמו בישיבה, להמשיך באותו קו. מבחינתי חוץ מקסם אין דבר שיגרום לי לדבר עם ההורים שלי על הבעיה, טאבו רציני. תודה!"
השאלה הזאת שהגיעה אלינו דרך מוקד "חזקים ברשת" מצטרפת לעשרות שאלות דומות שאנו מקבלים בלי סוף. המכנה המשותף של כולן הוא - שכחו אותי בבית...
ואם בימים כתיקונם המציאות הזאת מסוכנת, בימי הקורונה היא הופכת להזויה ובלתי מתקבלת על הדעת. השהות הארוכה בבית לבד, בתוספת מכשירים לא מוגנים מייצרת חורבן נפשי ורוחני דווקא במקום שהיה אמור להוות עבורנו ועבור ילדינו מבצר הגנה.
ברור לכולם שאף הורה אינו רוצה באמת לשכוח את הילד שלו בבית. יש מיליון סיבות מוצדקות לגמרי לכך שזה מה שקורה בסופו של דבר; חוסר ידיעה, טרדות אינסופיות, חוסר הבנה טכני או אמונות שונות על כך שאין טעם לסנן כי גם ככה אפשר להגיע לכל תוכן בקלות ועוד ועוד.
בשורה התחתונה, אנחנו לא באים בביקורת על הורה מסוים או משפחה מסוימת. כולנו חיים במציאות מורכבת ומאתגרת ומובן לגמרי שהמצב הזה יוביל לשגיאות.
אנחנו רק מבקשים לעורר את תשומת הלב, לתת במה לכאב הילדים הנשכחים, ולהציע לקחת אחריות ולעשות צעד חיוני להפיכת הבית ממוקד מאתגר ומאיים למוקד אור.


להאיר את הבית
שם הסרט שהזכרנו בפתיחה הוא כאמור "שכחו אותי בבית" אך שמו המקורי באנגלית הוא Home alone כלומר - "לבד בבית". וכך גם תורגם שמו, פחות או יותר, בעוד מספר שפות. ההבדל הזה נראה סמנטי בלבד אך לעניות דעתי הוא מבטא מבלי משים נקודה משמעותית.
שמו העברי של הסרט משקף את נקודת המבט היהודית על המציאות - נקודת מבט שלוקחת אחריות מוסרית על המצב; לא תיאור מצב אובייקטיבי שכביכול איננו תלוי בגורם כלשהו אלא אחריות של גורם כלשהו על המצב שנוצר. מציאות המונהגת ומושגחת על ידי בעל רצון ובחירה ושברא סובייקטים המסוגלים לקחת אחריות על המציאות.
שכחה היא ביטוי לחוסר שייכות וחוסר אכפתיות - "וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (שם מ, כג). ולהיפך, לזכור משמעו להשגיח, לשים לב, לקחת אחריות על מה שחשוב בעינינו: "וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם..." (בראשית מב, ט). זכירה היא קריאה ללקיחת אחריות.
אם עד לא מזמן לקיחת אחריות על נושא הסינון הביתי היתה מטלה אישית שדרשה בירורים ומאמץ, הרי שכעת הכל פשוט הרבה יותר ודורש רק להרים טלפון ל"מוקד אור".
"מוקד אור" מבית ארגון "לוקחים אחריות" הוא מוקד ייעוץ והכוונה - בהיבט התוכני והטכני שמעניק מענה זמין וחינמי להתאמת מעטפת הסינון המתאימה לכל משפחה.
פשוט פנו בהקדם לווטסאפ של מוקד אור במספר 0733212727. שם תקבלו את כל המידע שאתם צריכים כדי להעניק לילדים שלכם את ההגנה שהם וגם אתם רוצים בה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן:

(133)