מְגִלַּת דָּוִד 77
– שָׁלוֹם הַמֶּלֶךְ דָּוִד. אָנוּ שְׁלִיחִים שֶׁל אַבְנֵר בֶּן נֵר. אָנוּ מוֹסְרִים לְךָ שֶׁהוּא נִשְׁבַּע בְּשֵׁם ד’: אֲנִי מְעֻנְיָן לִכְרוֹת אִתְּךָ בְּרִית וּלְהַעֲבִיר אֵלֶיךָ תְּמִיכַת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל [1].
כַּמּוּבָן זֶה מְשַׂמֵּחַ אוֹתִי מְאֹד” אַךְ יַחַד עִם זֶה עֲנָנָה כְּבֵדָה רוֹבֶצֶת עָלַי. אֵיךְ הֵם עוֹשִׂים אִתִּי מַשָּׂא וּמַתָּן לְשָׁלוֹם בִּזְמַן שֶׁמִּיכַל אִשְׁתִּי עֲדַיִן שְׁבוּיָה אֶצְלָם.
כָּל הַשָּׁנִים לִבִּי בּוֹכֶה בְּקִרְבִּי עָלֶיהָ” אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת דָּבָר. עַכְשָׁו שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי אֶפְשָׁרוּת” זֶה קוֹדֵם לַכֹּל. לֹא אוּכַל לִהְיוֹת מַנְהִיג יָשָׁר וְטוֹב לְעַם יִשְׂרָאֵל אִם אֲנִי מַפְקִיר אֶת אִשְׁתִּי. זֶה לֹא מוּסָרִי.
לָכֵן הֵשַׁבְתִּי:
– “טוֹב. אֲנִי אֶכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית” אַךְ דָּבָר אֶחָד אָנֹכִי שׁוֹאֵל מֵאִתְּךָ” לֹא אֶפָּגֵשׁ אִתְּךָ לִפְנֵי שֶׁתָּבִיא אֵלַי אֶת מִיכַל אִשְׁתִּי”.[2].
שָׁלַחְתִּי שְׁלִיחִים אֶל אִישׁ-בֹּשֶׁת בֵּן שָׁאוּל:
– “תְּנָה אֶת אִשְׁתִּי” אֶת מִיכַל אֲשֶׁר אֵרַשְׂתִּי”[3].
בָּרוּךְ ד’ בַּקָּשָׁתִי הִתְקַבְּלָה.
הִיא הָיְתָה כָּל הַזְּמַן אֵצֶל פַּלְטִיאֵל בֶּן לַיִשׁ” אַחֲרֵי שֶׁנִּמְסְרָה אֵלָיו עַל יְדֵי אָבִיהָ” שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ. הָאִישׁ הַזֶּה” פַּלְטִיאֵל” צַדִּיק גָּדוֹל” הוּא לֹא נָגַע בָּהּ כָּל הַשָּׁנִים. אֵיזֶה גִּבּוֹר. הוּא לִוָּהּ אוֹתָהּ כָּל הַדֶּרֶךְ בְּבֶכִי. בָּכָה עַל סִיּוּם הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהוּא נָהַג רִחוּק מִמֶּנָּה. אֵיזֶה צַדִּיק.[4].
——————–