מְגִלַּת דָּוִד 78
אֵיזֶה צַדִּיק הוּא” אַבְנֵר בֶּן נֵר! אֵיזֶה עָנָו! אָדָם נִפְלָא” הַדּוֹאֵג לְעַם יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַכֹּל!
כַּאֲשֶׁר נִפְגַּשְׁנוּ אָמַר לְזִקְנֵי הָעָם:
– תָּמִיד רְצִיתֶם אֶת דָּוִד לַמֶּלֶךְ. אֲנִי מָנַעְתִּי זֹאת בִּגְלַל נֶאֱמָנוּתִי לְבֵית שָׁאוּל.
עַכְשָׁו אַתֶּם יְכוֹלִים לְהַגְשִׁים אֶת רְצוֹנְכֶם כִּי זֶה רְצוֹן ד’. אַתֶּם רוֹאִים שֶׁד’ הִצִּיל בְּאֶמְצָעוּת דָּוִד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וּמִכָּל אוֹיְבָיו.
כָּךְ גַּם הָלַךְ לְדַבֵּר אֶל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין” שִׁבְטוֹ שֶׁל שָׁאוּל” שֶׁהָיָה מְאֹד קָשׁוּר לְבֵית שָׁאוּל” וְהִסְבִּיר לָהֶם שֶׁזּוֹ טוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל.
רַק אָז הוּא בָּא אֵלַי עִם 22 אֲנָשִׁים שֶׁלִּוּוּ אוֹתוֹ” וְעָרַכְתִּי לָהֶם סְעוּדָה חֲגִיגִית.
אַחַר כָּךְ אָמַר לִי אַבְנֵר:
– אֲנִי אֵלֵךְ וַאֲקַבֵּץ אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אֵלֶיךָ” וְכֻלָּם יִכְרְתוּ אִתְּךָ בְּרִית וְיַעֲשׂוּ כֻּלָּם אֶת דְּבָרְךָ.
– אֲנִי מְאֹד מַעֲרִיךְ אוֹתְךָ” אַבְנֵר. תָּמִיד הֶעֱרַכְתִּי אוֹתְךָ וְעַתָּה עוֹד יוֹתֵר. יַחַד נִפְעַל לְמַעַן עַמֵנוּ הַגָּדוֹל. אֲנִי הַדַּל בָּאֲנָשִׁים” כֵּיוָן שד’ בָּחַר בִּי” אֶפְעַל אִתְּךָ וְאֶעֱשֶׂה יַחַד אִתְּךָ כְּכָל כּוֹחִי.
——————
שמואל ב ג יז-כא. מצוד”ד.