הנס שבטבע / ואני תפילה

הרב משה מטראני זצ”ל הידוע בכינויו ‘המביט’ מגדיר בספרו בית אלוקים (שער התפילה פרק א) את התפילה: “בקשת האדם מהאל דְבר צורך שאינו ברשותו”. על המילים “שאינו ברשותו” הוא מסביר “שאין ראוי לאדם להתפלל לאל אפילו על דבר הכרחי אם יש בידו וברשותו להשלים הדבר ההוא”. כלומר כאשר הדבר המבוקש הוא ברשותך” ביכולתך להגיע אליו” להשיג אותו במאמץ מסוים” אינך יכול לבוא ולבקש אותו מה’ בדרך נס; כך הוא מסביר את תפילת דוד המלך “הבה לנו עזרת מצר ושווא תשועת אדם” (תהילים ס) – “כלומר כשאין אנחנו יכולים להושיע עצמנו בדרך הטבע ותשועתנו היא שווא” אז הבה לנו עזרת מצר” כי כשאנחנו יכולים להושיע עצמנו בדרך טבע” לא נבקש מה’ שיעשה לנו נפלאות”. ובדרך זו כתב מרן הרב קוק (בעין איה ברכות ח”א עמ’ 57) שהביטחון של האדם בה’ מוגדר כך: “להיות בוטח בה’ שיעזרהו בהשתדלותו”. ועל כן תמהים הנושאי כלים (על הרמ”א בשו”ע אוה”ח ס’ קפז ס”ד) שכתב “ואומרים על הניסים בחנוכה ובפורים קודם על הכול ואם לא אמרו אין מחזירים אותו… ומכל מקום יכול לאומרו בתוך שאר ‘הרחמן’ ויאמר: הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה” וימשיך ‘על הנסים’ וכו'”. ואם כן” תמהו נושאי הכלים” כיצד מבקש ‘הרחמן הוא יעשה לנו נסים’ הרי אסור לאדם להתפלל על מעשה נסים? יש שתירצו שעל נס גלוי כמו שהיה בחנוכה מותר להתפלל כי זה מרבה קידוש ה’ בעולם וכו’. השערי תשובה על השו”ע מתרץ א. כיוון שהבקשה היא לרבים מותר להתפלל על הנס ולכן יאמר הרחמן הוא יעשה לנו ולא לי. וב. אומר השע”ת “שכגון ההיא במלחמת חשמונאים שהנסים היו דרך טבע העולם” אין זה בגדר תפילת שווא אבל צריך להיזהר מלהתפלל שיעשה לו נס היוצא מדרך טבע העולם”. כלומר החשמונאים יצאו לקרב” ארבו” נלחמו” הרגו” ואף לצערנו אף נהרגו. הכל היה נראה טבעי” מעשים בדרך הטבע” על כן הופיע הנס ממרומים” שנתן רבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים – נס כזה ה’ רוצה לעשות שכאשר הוא רואה את ההשתדלות והתאמצות שלנו” הוא מופיע” מתערב ומחולל את הנס.
ומכאן אנו למדים לאורחות חיינו בחיי היום יום ואף במערכות המלחמה – עלינו לעשות כל מה שבידינו” להתאמן” להתכונן כראוי” וכאשר רואה ה’ את השתדלותנו את שותפותנו למהלכי החיים והמציאות” במקום שאין בידינו לעשות יותר” הוא מופיע” מושיע ומגן ומחולל נסים ונפלאות ועל כן ראוי שנבקש הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כאלו” כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.