בין שוויון לזהות – הדרה או האדרה על מעמד האשה ביהדות (2)

הרב ערן טמיר
“ויברא אלקים את האדם בצלמו” בצלם אלקים ברא אותו” זכר ונקבה ברא אותם” (בראשית א כז). פסוק זה הוא הפסוק הראשון בתורה המתאר את האדם” וכבר בקריאתו הראשונית מתעוררות שלוש שאלות מרכזיות: א. מצד אחד האדם הוא בריה אחת” יחידה” ועל כן נאמר בו “בצלם אלקים ברא אותו” – בלשון יחיד” ומצד שני נאמר בו לשון ריבוי משום היותו כולל שני צדדים – זכר ונקבה כנאמר “זכר ונקבה ברא אותם” בלשון ריבוי. מה משמעות הדברים?
ב. האדם הוא הבריאה היחידה שעליה נאמר שנבראה “ב”צלם אלקים”. מהו אותו “צלם אלקים” המייחד את האדם?
ג. מה הקשר בין היות האדם נברא ב”צלם אלקים”” לבין היותו כולל שני צדדים – זכר ונקבה?
התשובה העקרונית לשלוש שאלות אלו” אחת היא” והיא המלמדת אותנו את הכלל היסודי ביחס למעמד האשה בפרט והבנת מציאות האדם בכלל.
האדם ביסודו הוא אחד – מציאות אחדותית שלמה” אך אחדות זו מורכבת מצדדים שונים ואף מנוגדים. היחס היסודי לשונות ולניגודיות שבו שבאה לידי ביטוי בצד הזכרי שבו מחד” והנקבי מאידך” הוא יחס של שיווין מבחינת הערך” הכבוד” היחס וכו'” ועל כן ראשית לכל הוא מתואר בלשון יחיד “ברא אותו”” רק לאחר היחס השוויוני הזה שהוא הוא נקודת המוצא” יש מקום להבחנה בין הגוונים השונים שבו שאינם זהים כלל וכלל מבחינת מבנה הנפש” יחסי הגומלין בין הכוחות השונים שבו” תפקידיו וכו’. אם כך שיוויון – כן” זהות – לא! וכמאמר הגמרא (בבא קמא טא): “השווה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה” וכהסברו של הרצי”ה קוק (שיחות – איש ואשה): “הכלל הוא השוויון” הזכר והנקבה שייכים שניהם ל”צלם אלקים” שבאדם” יחד עם זה יש גוונים” אבל לא מתחילים מפירוד” אלא משוויון” זו נפקא מינה יסודית לכל הגישה לנושא. רק מתוך “השווה הכתוב” יש מקום לבירורי הבחנות…” זוהי גם ההבנה ביחס ל”צלם אלקים” שבאדם. כידוע” שמות רבים לקב”ה כשכל אחד מהם מבטא תכונה אחרת שלו. שם ‘אלקים’ כידוע הוא שמו של רבש”ע המבטא את היותו כולל ריבוי כוחות שונים ומנוגדים” ועל כן ‘אלוקים’ בלשון רבים ולא ‘אלוה’ בלשון יחיד” ובלשון חז”ל “אלקים בעל הכוחות כולם”. אם כן האדם הוא הנברא היחיד שדומה בכך לרבש”ע בהיותו כולל כוחות שונים ומנוגדים כנאמר “בצלם אלקים ברא אותו”” כאשר שני כוחות היסוד שבו היותר שונים ומנוגדים זה לזה הם הצד הזכרי שבו והנקבי שבו” אפילו יותר מהניגודיות שבין הצד החומרי שבו “עפר מן האדם” לצד הרוחני שבו – הוא “נשמת חיים”” שהרי על כן נאמר “זכר ונקבה ברא אותם”. ומה תמציתיים דברי הרב הירש בעניין זה (בראשית ב יח) “האישה עומדת בצד האיש לא עמו ולא תחתיו… בשורה אחת ובנקודה אחרת” כל אחד יפעל בתחום המיוחד לו”.
מדוע דווקא כך ברא הקב”ה את האדם ולא אחרת? על כך בע”ה בפינתנו הבאה.