לפעמים נראה לנו שהחיים מסובכים מדי” עמוס לנו עד שגם בלילות אנחנו סובלים מנדודי שינה” חוסר נחת ביום ומתחים בלילה. במשפט אחד: הילדים שלנו זקוקים להורים שמצאו דווקא איזושהי פשטות בחייהם. הם זקוקים להרפיה מלשון רפואה” הם צריכים לחזור לחיים כמו פעם” ליהנות מכוס מים” מחיוך או מחיבוק” בלי יותר מדי רעש של סרטים ופרסומות. למשל” אנחנו אוספים לתוך ביתנו המון חפצים מיותרים שאין בהם תועלת שמושכים הרבה מאנרגיות הבית” ומחלישים את האנרגיות שלנו. השיקול הוא פשוט: כל מה שלא השתמשנו השנה הוא חסר תועלת” ועלינו לדעת להיפרד ממנו. זה יסייע לנו לחזק את החיבור הפנימי בין בני הבית. לחיות פשוט – דורש הרבה התבוננות” מלשון בניין” מה אני באמת צריך ומה מיותר” ולא רק בחפצים מדובר. רגשות עודפים” מחשבות עודפות” דימיונות עודפים” יותר מדי מילים של תלונות וכעס” “לא מצאתי לגוף משתיקה…”. הטעם של המזון היום כבר כבר איבד את טעמו הפשוט” הוא ‘משוכלל’ מדי” מכיל יותר מדי מלח” סוכר” צבעי מאכל וקמח לבן. וכך נראה לפעמים הקשר עם ילדנו” יותר מדי פינוק” יותר מדי שעשועים חיצוניים” יותר מדי ‘כאילו’.
בחנוכה” חג החינוך” אנחנו מסוגלים להתחיל מחדש” לחשוב על שמן הזית הטהור המעלה דרך פתילה אור חדש” ואיפה? למטה מעשרה טפחים” במקומות הפשוטים של חיי משפחתנו. כי היוונים רצו שנהייה עסוקים בשכלול המראה החיצוני” ונסיח דעתנו לגמרי מן האמת והפשטות הפנימית. והנה אנחנו באמצע הלילה הארוך ביותר של השנה” מתחילים להתבונן מחדש על המותרות החברתיות שעלולות לפגוע בקשר הפשוט עם ילדינו…
כמו נר באמצע הלילה
החינוך של חנוכה
לפעמים נראה לנו שהחיים מסובכים מדי” עמוס לנו עד שגם בלילות אנחנו סובלים מנדודי שינה” חוסר נחת ביום ומתחים בלילה. במשפט אחד: הילדים שלנו זקוקים להורים שמצאו דווקא איזושהי פשטות בחייהם. הם זקוקים להרפיה מלשון רפואה” הם צריכים לחזור לחיים כמו פעם” ליהנות מכוס מים” מחיוך או מחיבוק” בלי יותר מדי רעש של סרטים ופרסומות. למשל” אנחנו אוספים לתוך ביתנו המון חפצים מיותרים שאין בהם תועלת שמושכים הרבה מאנרגיות הבית” ומחלישים את האנרגיות שלנו. השיקול הוא פשוט: כל מה שלא השתמשנו השנה הוא חסר תועלת” ועלינו לדעת להיפרד ממנו. זה יסייע לנו לחזק את החיבור הפנימי בין בני הבית. לחיות פשוט – דורש הרבה התבוננות” מלשון בניין” מה אני באמת צריך ומה מיותר” ולא רק בחפצים מדובר. רגשות עודפים” מחשבות עודפות” דימיונות עודפים” יותר מדי מילים של תלונות וכעס” “לא מצאתי לגוף משתיקה…”. הטעם של המזון היום כבר כבר איבד את טעמו הפשוט” הוא ‘משוכלל’ מדי” מכיל יותר מדי מלח” סוכר” צבעי מאכל וקמח לבן. וכך נראה לפעמים הקשר עם ילדנו” יותר מדי פינוק” יותר מדי שעשועים חיצוניים” יותר מדי ‘כאילו’.
בחנוכה” חג החינוך” אנחנו מסוגלים להתחיל מחדש” לחשוב על שמן הזית הטהור המעלה דרך פתילה אור חדש” ואיפה? למטה מעשרה טפחים” במקומות הפשוטים של חיי משפחתנו. כי היוונים רצו שנהייה עסוקים בשכלול המראה החיצוני” ונסיח דעתנו לגמרי מן האמת והפשטות הפנימית. והנה אנחנו באמצע הלילה הארוך ביותר של השנה” מתחילים להתבונן מחדש על המותרות החברתיות שעלולות לפגוע בקשר הפשוט עם ילדינו…
יוסיף דעת יוסיף מכאוב
הפסיכולוגיה המודרנית בתחילת דרכה בדבר הטיפול במקומות החשוכים של האישיות” היא גאונית אם גם לפעמים חסרת תועלת. היא גאונית כי היא מסרה לנו מפתחות להבין את נפש האדם” תחלואיה ותיקונה. אך היא ללא תועלת כשהיא אינה מסוגלת לחבר את האדם למקום שורשי ובריא באמת. גם הפסיכולוגיה החיובית ניסתה ‘למכור’ לאדם שעליו לחשוב בצורה חיובית למרות הקשיים. אך ללא ממד אמוני המחובר אל האמת ואל המציאות הפנימית של האדם כאחד” עלולות הסיסמאות הטובות להרגיז ואף להרחיק את האדם מתיקונו. כי “יוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאב” (קהלת א” יח( . לא מפני שמדברים יותר על הבעיה” וכועסים יותר על ההורים פותרים את המצוקות” אלא להפך. בהסתכלות אמונית” בשלב הראשון כמובן מבררים” מאבחנים ומנסים להבין” אך הטיפול עובר דרך גילוי הטוב הסמוי מאחורי כל חושך” וזוהי קפיצה אמונית שאין השכל האנליטי סובל. כי לעולם “גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלוקים” (קהלת ז” יד)” כלומר האדם נופל במקום תקומתו.
הפסיכולוגיה החדשה הישנה
זכינו להיוולד לדור נפלא” דור שבו הכלים הפסיכולוגיים החדשים פוגשים את ההבנות העמוקות של חכמי הפנימיות. היום מבינים למשל שהגוף זוכר את מה שהאדם אינו זוכר ולכן רוב הטכניקות החדשות מסייעות לאדם לגלות את הרשמים הכלואים בתוך גופו. השימוש בכוח המדמה להינצל מהדמיונות” או הפיתוח של הפסיכודרמה להעביר את העיבודים הרגשיים דרך החוויה” כל אלה הם רק חלק מהגילויים החדשים שאיתם אנחנו עובדים. אך ללא קשר למשמעות החיים” ללא חיבור לעומק הכאב שהוא כולו טוב” אנחנו עלולים אף כאן להישאר מעניינים אך לא מרפאים. גם בחינוך” לא די שאני אשחק עם ילדיי זמן איכות של רבע שעה כל יום” לא די שאני אחבק אותם או אמכור להם חיי שלווה” כי הטכניקה החיצונית היא רק כלי חיצוני להעביר חומר פנימי. ואין חומר פנימי אלא האהבה העמוקה היונקת מהאמונה. רק אתה נמצא בה” ובעזרתה תוכל לדעת האם פגשת את השני או רק כאילו. וכשהבכור שלך יתנהג בצורה פרועה הסותרת לחלוטין את העקרונות שעבורם אתה חי” האם תוכל לא לאבד שם את היכולת לאהוב? וכי אם בני זוג רבים מתוך חילוקי דעות” ונשכח החיבוק כי אולי לא היתה בו חוויה של ‘בשר באמת אוהב'” הם לא היו שם באמת. ה’נוכחות’ הנפשית הזאת” תחושת ה’קיימות’. כל אלה מושגים רוחניים התלויים בעבודה הרגשית” השכלית והאמונית כאחד. זוה פסיכולוגיה חדשה אך אשר יונקת מתובנות ישנות של חכמינו זכרונם לברכה.
ראיית האחד מתוך הפיזור
ידוע שהמילה ‘נר’ כוללת את כל הייחודים העילאיים” ועל כן בחנוכה אנחנו מאירים את המקום המאחד הזה” כאמור” בחושך דווקא. הן גם המשברים של הדור הם חלק מצמיחתו. עלינו לברר את המושגים של טוב ורע בטיפול ובחיים בכלל. האם היום אנחנו צריכים להישאר מוסריים בלבד ולדחות את הרע או בעיקר עלינו לשלב את המוסר עם מושג הקבלה המכילה של הזולת ממקום אוהב כלומר ממקום עמוק… כי הטוב הוא תמיד עמוק” שלם” מאחד ופנימי ואין לנו בדור הזה אלא ללמוד מחדש לראות את האחד הסמוי בתוך הפיזור של הרע החיצוני והחלקי…
אנחנו תפילה שבזה ה’ יסיר את היגון מליבנו: “הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִילָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה” (מתוך תפילת העמידה). בתקווה שמעט מן האור ימשיך לדחות הרבה מן החושך…