המיילדות העבריות נקראות שפרה ופועה (שמות” א טו) שפרה זו יוכבד על שם שמשפרת את הוולד” פועה זו מרים על שם שפועה ומדברת והוגה לוולד כדרך הנשים המפייסות את התינוק הבוכה (רש”י שם).
שפרה ופועה משלימות זו את זו – האחת דואגת להטבת מצבו הגופני של התינוק” דהיינו תזונה נכונה” הגנה מפני הקור והחום ושמירה על בריאותו. ופועה” תפקידה להעניק לתינוק חום ואהבה ולהרגיע אותו בשעה שהוא בוכה” בנועם ובעדינות – להאיר את נשמתו.
מלאכתן של המיילדות אינה מסתיימת בגיל הרך. האדם זקוק כל ימי חייו לאורן ולמידותיהן של שפרה ופועה – דהיינו שיפור מצבו הגופני החומרי והבריאותי ולהרבות בחום אהבה” סבלנות ופיוס מצדו ומצד הסובבים אותו. מתוך כך יחיה חיים רגועים ושלווים מלאי אהבה ואמונה וביטחון כנאמר “נפש בריאה בגוף בריא”.
נכון לעכשיו” לא רק הפרט זקוק למידותיהן של שפרה ופועה אלא גם האומה זקוקה להתחזק ולשפר את מצבה הכלכלי” הקיומי והביטחוני” ואכן זה עומד בראש סדר העדיפויות הלאומי מאז הקמת המדינה. אך אנו זקוקים לא פחות ואפילו יותר” גם למידתה של פועה” דהיינו לחיזוק האחדות על ידי ריבוי אהבה” אמונה סבלנות הידברות ופיוס בחברה הישראלית” מתוך נזכה להמשיך לצעוד ביחד במעלה הדרך הסבוכה לפעמים” לגאולה ולישועה השלמה.
מהמצפה לישועה השלמה