הגולה והגאולה – שלביה וסמליה

הירושלמי (פסחים פ”י ה) ואמר “מנין לארבע כוסות בפסח” א”ר יוחנן בשם רב בני’ה כנגד ארבע גאולות” והוצאתי” והצלתי” וגאלתי” ולקחתי.” (פרק ו ו-ז) – כנגד שלבי הגאולה. ואילו ר’ יהושע בן לוי אמר “כנגד ארבע כוסות של פרעה” בחלום שר המשקים” (בראשית מ) – כנגד הגלות.
במדרש (קהלת רבא א” על הפסוק בזכריה ד ד): “והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה” תריין אמוראים חלוקים” אחד אמר גוֹלה” והשני אמר גאוּלה”. משני מדרשים אלה” אנו למדים שגם הגלות וגם הגאולה שוות” בהופעתן ובסילוקן” והכל בהדרגה. ושתיהן מחשלות את העם ומחזקות שאיפותיו לגאולה. כדברי המהר”ל בספרו נצח ישראל פ”א: “כל הדברים” נקנית הידיעה בהם” מן ההפך. וידיעת ההפכים אחד הם. ולכן בהגדה של פסח מתחיל בגנות ומסיים בשבח. שאין להכיר את השבח הכרה אמתית רק מן ההפך. ולכן אין לפרש את עניין הגאולה אם לא נתבונן בגלות” מהותה וסיבותיה. וכמופיע בבראשית רבא פ’ מב בברית בין הבתרים” נאמר לאברהם: ידוע תדע” ידוע – שאני מפזרן” תדע – שאני מקבצן. ר”ל מן הגלות נדע הגאולה. ולכן יש דמיון בין המילים גולָה וגאולה” (גאל” גלה” עיי”ש).
הכלי יקר (פרק ו פס’ ו) על ארבע לשונות גאולה מציין ארבעה שלבים שהיו בכניסה לגלות וארבעה ביציאה ממנה. אך סדרם יופיע בהיפוך זה מזה. בברית בין הבתרים נאמר על הגלות 1. “כי גר יהיה זרעך” היא הגֵרוּת – שלילת אזרחות. 2. “בארץ לא להם” – ריחוק מהשכינה. כי הדר בחו”ל דומה כי אין לו אלוה. 3. “ועבדום” – עבדות” כי סתם גר אינו עבד 4. “ועינו אותם” – תוספת לעבדות” כי סתם עבד אין מענים אותו. וכל זה מהקל אל הכבד.
וביציאתם לגאולה התהליך הפוך” מהכבד אל הקל. הכלי יקר: “ובהצלה ראה הקב”ה להצילם בהדרגה מעט מעט” מתחילה הצילם מהדבר המסוכן ביותר והוא העינוי שעליו נאמר א. והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים” כי הסִבלוֹת היא העינוי כמ”ש “למען ענותו בסבלותם”. ב. ואחר כך הצילם גם מן העבדות והשעבוד ועליו נאמר: והצלתי אתכם מעבודתם. ואחר כך הצילם מן הקל שבכולם הוא הגרות. ועל זה אמר ג. “וגאלתי אתכם”. כי סתם גר אין לו גואל” כמ”ש “ואם אין לאיש גואל” ואמרו רז”ל (ב”ק קט) זה הגר. והשלב המסיים ד. ולקחתי אתכם לי לעם. כנגד – קרוב לשכינה. בלשונו” יזכו לדיבוק השכינה. וע”ז נאמר ולקחתי אתכם – כלקוחין ממש (קידושין) כדרך גבר בעלמה. אשר יבוא לידי ביטוי” “והבאתי אתכם אל הארץ”” שבה גילוי השכינה בעוצמה הגדולה ביותר” “ארץ אשר עיני ה’ אלקיך בה” מראשית שנה עד אחרית. (הכלי יקר משנה את מיקום דיבוק השכינה ומחברו לעניין ארץ ישראל – “והבאתי”).
ומוסיף הכלי יקר – מהלכי הגאולה הם בזכות האבות: ה’ אמר למשה בהתגלות הסנה (ג טו) “כה תאמר אל בני ישראל: אלקי אבותיכם” אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב שלחני אליכם” מדוע פירט את שמות האבות אחרי “אלקי אבותיכם”? אלא כל שלב ושלב יוצמד לאחד מהאבות לפי נסיונותיהם.
הגֵרוּת – ניסיונו של אברהם המאפיין אותו (“לך לך מארצך”). העבדות – ניסיונו של יצחק בעקדה” בעבודת הקרבנות” ובזכות מסירות נפשו ניצלו מהעבדות. העינוי – ניסיונו של יעקב” שסבל עינויים כל ימיו (עשו” לבן” יוסף” מצרים) ובזכות זה ניצלו מעינוי מצרים.
“אבל בעניין הדיבוק האלקי שכל האבות שווים בו ולכן כללם יחד ואמר אלקי אבותיכם” שבזכות כולם” יזכו לדיבוק השכינה”. ואכן ברכה ראשונה בתפילת עמידה” אבות” מנוסחת כפי פסוק זה” וזכות דבקותנו בעבר” בשורשים” תעמוד לנו בעתיד.