מכת החושך שניחתה על המצרים היתה בשתי דרגות” ככתוב: “ויהי חושך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים” לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים” (שמות י” כ”ג) רש”י מפרש: “שלושת ימים היה חושך של אופל” שלא ראו איש את אחיו” ועוד שלושת ימים אחריו חושך מוכפל על זה שלא קמו איש מתחתיו. יושב אין יכול לעמוד ועומד אין יכול לישב”” דהיינו” אחזם שיתוק.
גם בחיינו” בחיי הכלל והפרט” ישנם לפרקים מצבים של חשכה. כאשר אדם לא רואה ולא חש את רעהו” כאשר חדלות האחווה והאהבה בין אדם לחברו ובין איש לאשתו” האדם שרוי בחשכה רוחנית ונפשית” כמו במצרים בשלושת הימים הראשונים. וישנה מדרגה ירודה עוד יותר כאשר אדם מסתגר בתוך עצמו ומנתק עצמו מהסובב אותו” ממשפחתו” מעמו ומארצו – הוא מאבד את חיוניותו ואת יכולתו לפעול ולעשות” הוא בבחינת “ולא קמו איש מתחתיו”” משותק ותקוע במקומו – כאדם השרוי בדיכאון עמוק.
נכון לעכשיו” בראותנו בני אדם השרויים בחשכה רוחנית” רגשית ונפשית” המנתקת אותם” ולפעמים משתקת אותם” עלינו לעזור להם להאיר את נשמתם הטובה המכוסה לפעמים במעטה של עצבות” כעסים ומידות לא טובות” לרוממם ולחבר אותם אל עצמם” אל עמם” ואל ארצם” שיגיעו לבחינה של בני ישראל במצרים ככתוב “ולכל בני ישראל היה אור במושבותם” (שמות כג)” להעניק להם אהבה וחום ותשומת לב” אפילו מי שנראה בעינינו כ’רשע'” וכפי שאנו אומרים בהגדה של של פסח: דיברה תורה כנגד ארבעה בנים: חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול. דיברה תורה גם אל הרשע המוציא עצמו מהכלל” כדברי רבי מאיר “בנים אתם לה’ אלקיכם בין כך ובין כך קרויים בנים … והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי” (קידושין לו א).
מהמצפה לישועה השלמה
המברך את כל עמו ישראל באהבה