הרב מרדכי כהן” שדרות
בפורים הבא עלינו לטובה ימלאו שלושים שנה להסתלקותו לגנזי מרומים של הרב צבי יהודה הכהן קוק” זכר צדיק לברכה” ולדמותו הגדולה מוקדש מאמרי זה” בכבוד ובמורא.
זכיתי להכיר את הרב צבי יהודה בהיותי תלמיד בישיבת מרכז הרב בירושלים” וככל תלמידיו גם אני נפעמתי ממידת ה’כלל ישראליות’ שלו ומהנהגותיו הנעלות בעבודת ה’ ית’. בשורות הבאות אשתדל לתאר מעט מכל אלו.
הרב צבי יהודה היה בנו היחיד(?) של אביו הדגול הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל” מייסד הרבנות הראשית לישראל וסולל הדרך של “תורת ארץ ישראל”” שהשפיעה ומוסיפה להשפיע כל כך הרבה על דמותה של מדינת ישראל” ושעשרות ישיבות ומוסדות חינוך אחרים ממשיכים את מורשתו התורנית הייחודית. הרב צבי יהודה גדל בצל הדמות הענקית של אביו” וכל עוד אביו היה בחיים” הוא נחבא אל הכלים וממש ביטל את אישיותו לחלוטין מפני האישיות של אביו. הרב אברהם יצחק הכהן קוק נפטר בג’ אלול תרצ”ה (1935)” והרב צבי יהודה סיפר לתלמידיו שלקח לו עשר שנים(!) כדי להתרגל לעובדה שאביו כבר איננו בעולם הזה. רק אחר כך התחילה לבוא לידי ביטוי אישיותו הגדולה של הרב צבי יהודה” כראש ישיבה (של ישיבת מרכז הרב שנוסדה על ידי אביו)” כמחנך” וכיהודי שהדבר היחידי שמילא את ליבו היה אהבה יוקדת לקדוש ברוך הוא” לתורתו” לעמו ולארצו.
המנהג הקבוע של הרב צבי יהודה” היה לקבל את תלמידי הישיבה לשיחה אישית” להתייעצות וכיו”ב” אחרי תפילת שחרית” בספריה של הישיבה. לפעמים היה שם תור של שני בחורים” ולפעמים של 20 בחורים. וכל תלמיד שנכנס” הרב צבי יהודה היה מוכן להקדיש לו כמה זמן שהבחור רצה: עם בחור אחד הוא דיבר שתי דקות” ועם בחור אחר עשרים דקות. וכל בחור שהיה נכנס” הרב צבי יהודה היה מקבל את פניו בסבר פנים יפות” דורש בשלומו” ושואל אותו רק שאלה אחת: “אכלת פת שחרית?” ומי שהיה עונה בשלילה” היה שומע את הרב צבי יהודה מגיב: “קודם כל לך לאכול ארוחת בוקר” אחר כך תחזור אלי!” בניין התורה אינו נבנה בקַפריזות; “קבע עיתים לתורה”. כדי לבנות בניין של תורה צריך ישוב הדעת” קביעות והתמדה.
בכניסה לבית המדרש של ישיבת מרכז הרב” היתה תלויה מודעה קטנה בכתב ידו של הרב צבי יהודה: “קביעות לימוד בספר שמירת הלשון של החפץ חיים” בכל יום בין 12.45-13.15″. ובכניסה לספריה של הישיבה היה תלוי שלט קטן בכתב ידו: “לא להטריח את אחרים!”
הרב צבי יהודה היה מכבד כל אדם” גם אם דעותיהם היו שונות מאוד זה מזה. יחד עם זאת הוא ידע להיות תקיף ביותר בנושאים כלל-ישראליים שונים” שעמדו על הפרק בעשרות השנים שבהן הנהיג בגאון את כל הציבור שוחרי תורת ארץ ישראל.
בהיותו השופר להפצת תורת אביו ענק הרוח” העמיד הרב צבי יהודה תלמידים הרבה בתורה” בחינוך” בהתיישבות ובצבא” והטביע חותם של קדושה על כלל הציבוריות הישראלית.
בשיעורי האמונה הרבים שהוא העביר לתלמידיו מכל הרמות והרבדים” הוא היה נוהג לחזור ולשנן שוב ושוב פסוקים ואמרות שהיו בעיניו ‘משפטי מפתח’ למשנתו החינוכית” וביניהם:
א. עם זו יצרתי לי – תהילתי יספרו (ישעיהו מג/כא)”
ב. אתה אחד ושמך אחד” ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (תפילת מנחה של שבת קודש” ודברי הימים א יז/כא)”
ג. וָאולך אתכם קוממיות – בקומה זקופה (ויקרא כו/יג ורש”י שם)”
ד. דורנו צריך להרבות בשני האָלֶפִים: אהבה (בין אדם לחבירו) ואמונה (בין אדם למקום)”
ה. קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל – חד הם (על פי הזוהר הקדוש ויקרא עג.).
ולפעמים הייתי מהרהר בליבי ותוהה: למה הוא חוזר על הדברים האלה כל כך הרבה פעמים? וכי אין הוא זוכר שתלמידיו כבר שמעו את כל הרעיונות האלה?
ואולם כיום” בהסתכלות רטרוספקטיבית” אני דווקא אומר: ואולי הרב צבי יהודה לא השמיע לנו את הדברים האלה מספיק פעמים? העם שלנו זקוק כל כך לחיזוקים התורניים והלאומיים האלה! הדור שלנו כל כך צמא להם! היה עדיף שידגיש אותם עוד פעם” ועוד פעם…
ואם יורשה לי” אדרוש אף את שמו של ראש ישיבתנו הנערץ” זכר צדיק לברכה: שמו הראשון צבי” הריהו ראשי תיבות של הביטוי “צדיק באמונתו יחיה” (חבקוק ב/ד); ואילו שמו השני” יהודה” הריהו בעצם אותיות שם הוי”ה ב”ה” בתוספת האות ד’ שנזרקה בין האותיות. אכן” זאת היתה כל מהות אישיותו של הרב צבי יהודה: כל כולו היה אמונה” והפצת שם ה’ ית’ בד’ פינות תבל.
בערוב ימיו סבל הרב צבי יהודה יסורים קשים ברגליו ל”ע” ופעם כשהרופא שאל אותו אם כואב לו” הוא ענה: “כן ד”ר” כואב לי שיש יהודים ברוסיה שלא מרשים להם לעלות לארץ ישראל!” וכשכאבָיו הלכו וגברו” שמעו אותו תלמידיו צועק מתוך יסוריו: “מלכותך מלכות כל עולמים! מלכותך מלכות כל עולמים! מלכותך מלכות כל עולמים!”
נשמתו הגדולה של רבינו הרב צבי יהודה עלתה לגנזי מרומים בי”ד אדר של שנת תשמ”ב” חודשים ספורים בלבד לפני פינוי ימית. מתלמידיו היו שציינו שלפעמים הקב”ה עושה חסד עם נשמה של צדיק מיוחד” בכך שהוא אוסף אותה לבית גנזיו לפני שמתרחשת בעולם שלנו פורענות קשה” ובכך הוא חוסך ממנה את עוגמת הנפש ואת הצער הגדולים שהיו נגרמים לה אילו היה הצדיק היה חי בעת התרחשותה; בדומה לנשמת אביו הדגול” שנפטר בשנת תרצ”ה” כארבע שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה והשואה הנוראה.
אחרי הסתלקותו של הרב צבי יהודה זצ”ל לגנזי מרומים” מלכות התורה שלו קובצה בסדרת הספרים “לנתיבות ישראל”” “אור לנתיבתי”” “צמח צבי” ועוד” וספרים רבים נכתבו על ידי תלמידיו הבכירים” על אישיותו” על הנהגותיו ועל משנתו התורנית” הלאומית והחינוכית.
זכות תורתו” אמונתו וצדקותו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל תעמוד לנו ולכל ישראל” ותורתו הגואלת תוסיף להדריכנו כאש קודש ההולכת לפני המחנה” להיוושע בעזרת ה’ בקרוב תשועת עולמים.
