צריכה להיות ידיעה והרגשה שארץ ישראל היא ארץ חיינו” כאן המקום הנורמלי שלנו. קודם כל צריך להיות ברור” שכל יהודי שייך לארץ ישראל” ומצות ישוב ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. [הארכנו בנושא זה בגליון הקודם].
על כן” יש להתיישב בארץ ישראל” לא לעזוב את ארץ ישראל” ולא להתנכר לארץ ישראל” ד’ ישמרנו” אבל שהייה זמנית בחוץ לארץ תיתכן” וגם זה צריך פירוש. למשל” השראת השכינה” עיקרה בארץ ישראל” כדברי ה’כוזרי’: “בה או בעבורה”” כלומר” בתוך ארץ ישראל או בשבילה. וכן הוא לגבי כל התורה כולה: או בארץ ישראל” או במצב של געגועים לארץ ישראל” קשר לארץ ישראל” ויניקה מארץ ישראל” כמו שאומרת הגמרא: “המצפה לראותה”” מתוך געגועים להיות שייך לארץ ישראל.
במובן זה” יציאה מארץ ישראל ועזיבתה” היא דבר שאין להעלות על הדעת. אבל באופן זמני” כגון שליחים שנשלחים לחוץ לארץ” זה דבר גדול וחשוב מאד. יציאה זמנית” לשם ארץ ישראל” כדי לחנך ולהשריש את הקשר של העם עם ארץ ישראל – מותרת. אף בגמרא אנו מוצאים דברים מפורטים בעניין זה. באופן כללי יציאה אסורה” אבל יש שני אופנים של יציאה זמנית שמותרת: א. ללמוד תורה” אם המצב הוא כזה שאי אפשר ללמוד תורה בארץ ישראל. כשארץ ישראל חרבה ושוממה וריקנית מתורה” אז אין ברירה ויש לחפש תורה בחוץ לארץ. ברוך השם” עכשיו המצב אינו כזה! ב. בסידור חיי משפחה” כדי לסדר שידוך בחוץ לארץ” אם מתברר שאי אפשר למצוא בת ישראל מתאימה וכשרה בארץ ישראל. – ועכשיו יש להניח שאפשר למצוא בנות ישראל כשרות וטובות בארץ ישראל!
המצב הנורמלי” האידיאלי והשלם של היהדות הוא בארץ ישראל” ולכן אנחנו צריכים לגור בארץ ישראל [1].
[1] ע”פ שיחות הרצ”י ארץ ישראל עמ’ 18-19″ 49.