ארז”ל “כשבא נח ליטע כרם בא שטן ועמד לפניו” א”ל מה אתה נוטע” א”ל כרם” א”ל מה טיבו” פירותיו מתוקים בין לחים בין יבשים ועושין מהן יין המשמח לבבות דכתיב ויין ישמח לבב אנוש (תהלים קד) א”ל שטן בא ונשתתף שנינו בכרם זה” א”ל לחיי” מה עשה שטן הביא כבש והרגו תחת הגפן” אח”כ הביא ארי והרגו” ואח”כ הביא חזיר והרגו” ואח”כ הביא קוף והרגו תחת הכרם והטיפו דמן באותו הכרם והשקוהו מדמיהן” מפני מה עשה כן השטן כשאדם שותה כוס אחד הוא כרחלה עניו ושפל רוח וכשהוא שותה שתי כוסות מיד נעשה גבור כארי ומתחיל לדבר גדולות ואומר מי כמוני כיון ששתה יותר מדאי נעשה כחזיר מתלכלך במי רגלים ובדבר אחר נשתכר נעשה כקוף עומד ומרקד ומשחק ומוציא לפני הכל נבלות הפה ואינו יודע מה יעשה” וכל זה אירע לנח הצדיק מה נח הצדיק שהקב”ה פירש שבחו כך” שאר בני אדם על אחת כמה וכמה”.
[ תנחומא ” וילקוט שמעוני בראשית]
שתיית יין היא מלאכה לא פשוטה וצריך לדעת כיצד לגשת אליה. פורים מציב בפנינו אתגר” לנטוע כרם” ולשתות יין שיוביל אותנו קדימה” אל המדרגה הראויה” ולא ח”ו אחורה.
המדרש שפתחנו בו משרטט בצורה מדויקת את התהליך העובר על שותה היין. ננסה להתבונן דרכו ולראות מה יש ביין” אילו מעלות ואילו סכנות.
המדרגה הראשונה בשתיית יין היא מדרגת הכבש. פעולת היין” מעכבת את תנועת חלקיקי החמצן בדם” ובכך גורמת לחמצן להגיע באופן איטי יותר למוח” מה שיוצר תחושת נעימות ואיטיות” והתכנסות פנימה” יחד עם שחרור ממחסומים נפשיים כמו בושה או מופנמות.
זוהי מדרגת הכבש. – השתייה במדרגתה הראשונה עוזרת לנו להיפתח אל הזולת” לחוש אותו” להביע כלפיו רגשות ללא המחסומים החברתיים שבדרך כלל מקיפים אותנו. תכונת הכבש היא גם העדריות” הרצון להיות שייך לכלל” והשתייה בשלביה הראשונים מזמנת התכנסות. גדולה לגימה שמקרבת. יש רצון להיות יחד” לשמוח יחד” כוח הכלל גובר.
גם התמימות והשמחה תופסות את מקומן. מקור הדאגות – הלא הוא השכל המודע – מקבל מנוחה” ומבפנים יכולה לצאת באין מפריע התמימות והשמחה הילדותית” זו שאינה דואגת לעתיד” כי כל כולה בהווה” הְווה תמים ועניו ככבש.
דומה שזה מה שרצו חז”ל כאשר ציוו עלינו להתבסם. אל מדרגת הכבש כוונו דבריהם. אל התמימות ואל כוח הכלל והרצון להתכנס” בענווה” בשמחה” כאשר מחסומי הקודים החברתיים משוחררים מעט” ומותר להביע רגשות ואפילו לחבק את החבר.
הכוס הבאה” כבר עלולה להביא תוצאות אחרות. בחינת אריה שבשכרות היא אותה בחינה בה השיכור רוצה שרק דבריו יישמעו. הרבה סעודות פורים התפרקו בשל נוכחותם של ‘אריות’ מן הסוג הזה. שתייה יתרה עלולה להדגיש את קיומו של האגו” של הרצון לבלוט” למשוך תשומת לב.
גם הגוף צריך התייחסות. כל אור זקוק לכלי” ולפעמים הכלי לא עומד בעומס והוא מתפרק. כמות יין בלתי נסבלת עלולה” עם כל הכוונות הטובות” לפרק את הגוף ולגרום לשתיין להגיע לבחינה השלישית” של חזיר” עליה מדבר המדרש” זו המתפלשת ברפש וטיט.
ולבסוף” אזהרה! הזהרו מחיקויים. שתייה לא מכוונת עלולה להביא למקום של זיוף וחיקוי” כמו קוף המחקה בן אדם” אך אין זו מדרגתו האמיתית. כשנכנס יין” אמור לצאת סוד” ולא חיקוי או זיוף. בחינת הקוף בלשון חכמים באה להזהיר אותנו מלהיות חקיינים בפורים. אפילו חקיינים של אנשים גדולים. יש כאן הזדמנות לגעת בנקודת האמת הפנימית של הנפש” זו שקצת סמויה כל השנה” ולכן חשובה מאוד המכוונוּת בשתייה” לכוון אל מדרגת הכבש” ולא אל האריה המתלהב” או אל הקוף החקיין.
ועצה אחרונה- הכל הולך אחר הראשית. פורים הוא מאבק על ה’ראש’ – בין ‘קח לך בשמים ראש מר דרור’ – זהו מרדכי” לבין ‘ראשית גויים עמלק'” זהו המן. צריך לשמור על הראש ועל הראשית.
הכוס הראשונה – אפשר שתשתה מתוך מהומה ולחץ חברתי” עם ברכה חטופה לפני כן” ואפשר שתשתה במתינות” ביין מזוג כהלכה” עם ברכה שלפניה ויהי רצון שיאמר על הכוס שיהיה הכל” כל מה שיכנס – לרצון ה’ יתברך” שיתקן ולא יקלקל” שנדע גם את סוד השפע וגם את גבורת הצמצום” רביעית ההין” רביעית ההן והכנות היא זו שתביא אותנו למדרגת – כבש יין. שנזכה.
