להיות אם בישראל

אשה כי תזריע וילדה…
הרב בר שאול בספרו על פרשת השבוע ‘מן הבאר’ מתאר את “האם הזוכה להיות פלטרין של שותפות נפלאה במשך תשעת ירחי עיבורה” היא מזכה את העולם בפלא החיים החדשים. היא המקשיבה ראשונה להתעוררות החיים בקרבה” והשמחה והדרוכה לקראתם ביחוד הלב” וכל עצמה צפיה ליום הגדול של הלידה הברוכה… הריהי כולה קודש לשם מילוי השליחות הגדולה של הבאת היצור האנושי החדש לאור עולם כבן נוסף לאומה הקדושה” …מעמד גדול של גילוי דור חדש…”
אישה יולדת היא גם נולדת. נולדים בה כוחות חיים חדשים” מתגלים בה כוחות יצירה גדולים” אומץ וגבורה להביא חיים לעולם ולהיות אחראית על נשמה גדולה.
בשנים האחרונות רב הוא העיסוק בפסיכולוגיה של הילד. ספרים ומאמרים נמצאים בהישג יד” רבים המומחים ואנשי המקצוע בגידול וחינוך ילדים” יש אינדקס לגידול ילדים בקלי קלות.
שאלות ופניות – מה עושים כשילד לא מקשיב” מה אומרים לילד שמשקר” איך גומלים ילד ומחנכים לעצמאות ואחריות” ועוד רבות אחרות. נכון שחשוב לדעת איך מתמודדים עם מצבים מסוימים בחיי הילד” זה נותן תחושת ביטחון להורים” ונכון הוא שהתגובות שלנו מחריפות או ממתנות דפוסי התנהגויות של הילד” ובכל זאת אימהות אינה מקצוע” ולא מיומנויות טכניות או מכניות.
אימהות” משמעה תפקיד – ייעוד. האימהות במהותן מחברות את הילד לאומה הישראלית” אלו הילדים ממשיכי הדורות” “אין גדולה מגדולת אם” ואין תפארת כתפארתה” (ברא”ר כא). תפקידה של האם הוא שליחות” אחריות ומסירות נפש על קדושת האומה הישראלית” לכן כשמדברים על חינוך הילד אין זה “לדקלם טקסט”. הכוח של האם הוא כוח פנימי של עוצמה” כוח רוחני חיוני שעמו היא יוצקת את הרגשות ואת האמונה שבה” את הקרבה האלוקית שלה – כבר בעולם הפנימי של התינוק.
כתר האימהות שהאישה זוכה לו” הוא היכולת שלה לגעת בעולם הפנימי-הנפשי של הילד” לגעת בו רגשית” לחבר אותו לעצמו. כאשר התינוק בוכה ואמא אומרת לו “חמוד אתה רעב” היא עוזרת לו להתחבר אל עצמו – לרגש שלו” היא הופכת את התכנים הלא מודעים והלא ברורים של התינוק ל”יש”” ישות היא קיום” אני רעב – אני קיים” היא מקרבת אותו אליה. החיבור של האם אליו מחבר אותו אל עצמו – הוא חש אותה וכך הוא חש את עצמו. התינוק המתרפק על אמו מרגיש חלק בלתי נפרד ממנה” סופג לתוכו את החום והאהבה” את הממד הרוחני אמוני שבה.
האם מקשיבה אל התינוק לא רק דרך חוש השמיעה אלא דרך הלב – היא מרגישה אותו” מבינה את השפה שלו עוד לפני שהוא יודע לדבר” מזהה את צרכיו” עיני האם הם הראי שדרכו הוא רואה את עצמו” עיני האם הם האשנב שדרכו הוא רואה מאוחר יותר את העולם” אם הן מביעות רגש של שמחה” התפעלות” ביטחון” הוא יתמלא אמון בה” הוא יחווה רגש של שמחה ושייכות” אמון בעצמו” ותחושת ערך עצמי. אם עיניה כבויות ומרוחקות הוא יחווה את עצמו כלא שווה” ואת העולם כמקום מאיים.
איך אנחנו מפתחים את תחושת האמון של הילד? על ידי דו-שיח. הדיאלוג מתחיל עוד כשהתינוק בקרבּה” היא מפתחת אתו דיאלוג פנימי” משדרת לו את חלומותיהם” תפילותיהם” ציפיותיהם” את גודל האמונה שלהם” והדיאלוג יימשך גם כשהוא מתבגר יותר היא תמשיך לנהל איתו דיאלוג אוהב ודואג. על ידי האמונה שלה בעצמה ובקב”ה היא תעזור לילד להיחשף לעולם הפנימי שלו “”אני שמחה בך”” “אני מאמינה בך” – אלו הפתקים שהילד ישא על לבו לאורך כל החיים.
אמא מחנכת את הילד להיות טוב וישר” זה הבסיס לחוסן ולחוזק. האם בונה את התשתית לאהבת ה'” את המידות – דרך ארץ – הן אבן הפינה לאהבת הבורא. לכן חשוב להדגיש לילד “כמה טוב יש בך” ולא “איזה חכם” גאון אתה”. אתה לומד לא כדי שתצליח ותהיה שווה משהו” אלא אתה צריך ללמוד כי אתה שווה” אתה בעל ערך” כשהילד מודע לערכו העצמי הוא לא יחפש כל הזמן ביטויים חיצוניים שמחזקים את הניכור וחוסר האמון שלו בעצמו.
תחושת הערך העצמי היא עבודה מתמדת שמחזקת את הביטחון בקב”ה. איך מעבירים זאת לילד? קודם כל נדרש מאיתנו” האימהות” לעבוד על מודעות עצמית” על קבלה עצמית” על האמונה שהקב”ה עשה עמי חסד וזכיתי להיות אם בישראל” ואני ראויה ליעוד הזה” וכל הזמן להתפלל ולהודות לה’ על שגמלני בכל הטוב.
ר’ צדוק הכהן כותב “אהבת ה’ היא אהבת עצמו”. כאשר אדם אינו מאמין בכוחותיו הוא ביקורתי” שיפוטי” מאשים” אינו מקבל את עצמו ולא סלחן לעצמו” מנוכר לעצמיותו” לא אוהב את עצמו וממילא אינו יכול להאמין ולבטוח בקב”ה.

hadasage@walla.com