התבוננות בתיאור ה”סדרים” של גדולי ישראל מלמדת שאין מתכונת אחידה לעריכת הסדר. יש מגדולי ישראל שהאריכו ב”מגיד”” דרשו “דרושים” מופלגים על כל מילה ומילה מה”הגדה”” פלפלו בהלכה וצללו בים האגדה והסוד. כך היה ה”סדר” בהנהגת הנצי”ב בישיבת וולוז’ין בהשתתפות מאתיים מתלמידי הישיבה. במהלך ה”סדר” חידש הנצי”ב חידושים רבים על ההגדה” אותם הוא כינס לאחר מכן בהגדתו” “אמרי שפר”. גם “עולת ראיה” למרן הרב קוק זצ”ל היא מסע מרתק בתוכנית אלוקית לעיצוב האומה. תוכנית זו בנויה שלבים-שלבים” החל “מקדש” ו”רחץ” והמשך דרך “מוציא” מצה” “מרור” עד “הלל” “נרצה”.
לעומת זאת” יש מגדולי ישראל שלא דרשו “דרושים” במהלך ה”סדר” אלא קראו בנחת את נוסח ההגדה וביארו את מילותיה הקשות או תירגמו אותן לשפת לעז המדוברת עבור בני הבית שלא שלטו ברזי לשון הקודש. הם פנו בדבריהם אל הילדים הקטנים שהסבו על “שולחן הסדר”” הרחיבו בתיאורי עשרת המכות בסיוע מדרשי חז”ל” וניסו להמחיש להם את מה שאירע בצאת ישראל ממצרים. כך מסופר על החתם סופר” על הרב יעקב קמינצקי מארה”ב ועל הגרש”ז אוירבאך מירושלים. שלושתם תלמידי חכמים מופלגים” בעלי כוח חידוש מיוחד” ולמרות זאת את הסדר בביתם הם ערכו בפשטות.
ויש מגדולי ישראל שעשו פשרה בנידון: הם קיצרו ב”מגיד”” אבל כשהגיעו ל”שולחן עורך” נעשו כמעיין המתגבר בחידושי תורה נפלאים.
ניתן לטעון שאין כל מחלוקת בין גדולי ישראל” אלא יש כאן הבדלי סגנונות הנובעים מההבדלים בין המשתתפים השונים של “שולחן הסדר”: גדולי תורה או פשוטי עם” מבוגרים או ילדים. הלמדנים מתפעלים מחידושי תורה עמוקים” ולכן אליהם צריך לפנות בסגנון עמוק. ילדים מתפעלים מסיפורים המושכים את הלב ואליהם צריך לפנות בתיאורי הניסים והנפלאות שקרו לאבותינו במצרים.
את מנהגו לקצר ב”מגיד” הסביר הרב יעקב קמינצקי בדרך זו: צריך להתחשב בעניים הרעבים שמסיבים על שולחן הסדר. ועוד” אריכות ב”מגיד” תחייב לקצר ב”שולחן עורך” כדי להספיק לאכול את האפיקומן לפני חצות” ולא תהיה הזדמנות לטעום מכל התבשילים שהכינה בעלת הבית” והיא עלולה להיעלב.
אבל אולי יש טעם נוסף לקריאת ההגדה ללא תוספת. מרן הראי”ה קוק זצ”ל (אורות עמ’ רסז) הסביר שיש שתי בחינות באמונה בה’: האמונה האחת היא האמונה הנובעת מהרגש הטבעי” והיא רמוזה בקרבן העומר של פסח שהוא עשוי משעורים שהם מאכל בהמה (“הנוטה לרגש הטבעי”). האמונה השנייה” היא האמונה הנובעת מהיסוד השכלי והלימודי” הרמוזה בשתי הלחם של שבועות” העשויים מחיטה” שהיא מאכל אדם (עץ הדעת – חיטה היתה). ספירת העומר מחברת בין שתי דרגות האמונה: אנחנו מתחילים בפסח ברגש הטבעי” ומטפסים ועולים אל מרומי הדעת של התורה שניתנה בשבועות. “מחובר הוא פסח לעצרת על ידי ספירת העומר שבבית המקדש” שהיא מחברת את מנחת השעורים” מאכל בהמה” נטיית הרגש הטבעית” אל החטים” מאכל אדם” העילוי השכלי הרוחני” עץ הדעת חטה היה” (שם). מוסיף הרב ששתי הבחינות נחוצות. לא די באמונה הטבעית” הבנויה על הרגש” ולא די באמונה הבנויה על החכמה והדעת. האמונה השלמה מורכבת משתיהן.
לכן” בליל פסח” יש מעלה מיוחדת לדיבורים הפשוטים” המעוררים את חווית האמונה הפשוטה. “ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי”. השפחה שלא הצטיינה ברוחב דעת” אף היא “ראתה” בעיניה את גילוי השכינה” וחוותה חוויה אמונית עמוקה שקשורה לרגש הטבעי. עם ישראל לא עצר בנקודה אמונית זו אלא התקדם אל הר סיני” שבו זכינו לתורת ה’.
בליל פסח” אנחנו מנסים לשחזר את חווית האמונה הפשוטה” העולה מהרגש הטבעי” על ידי קריאה מחודשת של מאורעות הימים ההם. מדרגת הרגש הטבעי אינה זהה אצל כולם. לכן” נהגו גדולי ישראל בשיטות שונות לעורר אותה. גם על גדולי ישראל שהפליאו בחידושיהם בהלכה ובאגדה בליל הסדר” מסופר שלימודם בליל הסדר לא היה לימוד תורה רגיל” אלא הם היו אחוזים בהתלהבות קודש” ביטוי של הרגש האמוני הטהור.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.
