שעת צהרים. נוסע מירושלים צפונה” טובל בתשעת קבין של יופי אותם נטלה ציון. דומה שארץ ישראל מתקשטת לפני ככלה הדורה ב”עשרים וארבעה תכשיטיה”. משמחת את ליבי” לוחשת לי סודות גאולתה המעצימים” ומחדשת אותי עִמה. את בגדי חגה אלה תעטה רק לפני בניה בוניה” רק לפניהם תסיר בגדי אלמנותה ותזמין אותם לחוג עמה תחת חופת הכלולות של שמיה.
לילה רד על נופי-ה ובלבי ממשיך להתנגן שיר אהבתה.
במנגינת “שלום לך ארץ נהדרת” של יהורם גאון
בית א
נוסע תוך – נופי מולדתי
כינור לבּי – נוגן לה משיריו
רוחי עֵרה – הוּרם גם מצבי
לוחשים נופיה – נצח “גוי” ואלוקיו
גֵוִוי זוקפים! – לי מצווים! – תוקפם כדבר האלוקים!
“קָטון היה לאלף”! אֱמוֹר: גיבור אני!
צולל לוגם – מכוס רזֵי! – פסגת קדוּשת-אוּמתי!
יהודי עשנִי – ברוך ה’ – לא גוי אני!
פזמון
שלום לך ארץ נהדרת – אחרַי כלהט קיץ מְחזרת
לבּי אַת צדה – בְּמתק שבִי-אהבתך
מִזמרתך – זמרת יה – לי מזמרת.
בית ב
כנקבה – המסובבת – גֶבר
תחוג אף היא – סביבי במעגל
באהבתה – תצמיח – כיונה לי אֵבֶר
אִמרתה – עלי תיזל כטל
וכיעקב – שׁאת כּובְדה – של אבן – מעל פי באר-
בכוחו מִשָם – אותה גָלַל
מִבְּאֵר-קדוּשת ארצי – “ארץ חפץ”- “ארץ צבי” – משם יַשקו – יִרווּ גם עָדַרי.
פזמון
שלום לך ארץ נהדרת – אחרי כלהט קיץ מחזרת
לבי היא צדה – במתק שבי-אהבתה
מזמרתה – זמרת יה – לי מזמרת