אחת החלוקות המוזכרות בקשר לחומשים” היא זו המדברת על הבדלת עם ישראל מהאומות. ספר בראשית עוסק באנושות כולה” וגם כשעוסקים במשפחת יעקב” זה תמיד בשילוב עם קורות יוסף במצרים – שהיא תמצית האנושות באותה עת. ספר שמות עוסק בעם ישראל ובלידתו. ומכאן ואילך עוברים לבירור הפנימי בתוך בני ישראל: ויקרא – כהן” במדבר – לוי” דברים ישראל.
ויקרא – כהן” שכן זהו הספר העוסק בתורת כהנים.
במדבר – לוי. ספר במדבר עוסק בתחילתו בלוויים. הם נמנים פעמיים. פעם אחת מבן חודש ומעלה ופעם שנייה מבן שלושים עד בן חמישים כל הבא לצבוא צבא. הם ממונים כל אחד על תפקידו ומשאו. בהמשך הספר ניפגש גם במשברים בתוך שבט לוי בדמות מחלוקת קורח ועדתו. גם משה הלוי ” עומד במרכז ספר במדבר כמנהיג שמנהיגותו נבחנת פעם אחר פעם על ידי העם. נמצא שספר במדבר הוא ספר הלווים.
דברים – ישראל” אלו דברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן.
על חלוקה זו היינו רוצים להתעכב מעט” ובמיוחד על תפקיד הלוויים ותכונת נפשם.
עתה ילוה אישי אלי.
כאשר לאה יולדת את בנה השלישי” נקרא שמו לוי. ההסבר – עתה ילוה אישי אלי. נמצא שתכונת הלוי הראשונה היא היכולת ליצור חיבור. אף העובדה שהוא השלישי במספר קשורה לתכונה זו. הצורה הגאומטרית הראשונה המסוגלת ליצור חיבור בין חלקיה היא המשולש.
לוי לשון חיבור. אבל איך?
פעמים” נדמה לנו הלוי כסוג של החמצה – ‘כמעט כהן'” אבל לא. הלוי הוא אכן באמצע. הוא זזה שנמצא על יד” מַלווה” נותן את האווירה מסביב” את הנוכחות” זו שמאוד מורגשת אך לא מתערבת.
הלוי דומה בעיני לסוג ההורות הנדרש בגיל ההתבגרות. כשילדינו קטנים” אנחנו פועלים מולם ככהנים. מעורבים ומתערבים עד הפרט הכי קטן. מה יאכל ומה ישתה” מתי ישן ושלא יבכה. בתור אנשים בוגרים – אנו שמחים בהתעניינות של ההורים שלנו” אך ודאי שהתערבות לא שייכת בשלב זה. ובגיל ההתבגרות – שם נדרשת הורות מלווה. לא מתערבת מצד אחד” כי יש כאן ילד שצומח לאישיות וצריך את המרחב שלו” אך נוכחת מאוד בליווי שלה מצד שני” ולא נעלמת לעמדת אדישות.
זהו הלוי. זו היכולת ללַוות מבלי להיות במרכז העניינים” מבלי לדעת הכל ולשלוט בכל ולכוון הכל” אלא פשוט להיות על יד” לסייע אם צריך” לתת את האווירה ואת הרקע שסביבו הכל מתרחש. זוהי מלאכה לא פשוטה’ אך התורה מתעקשת שהלוי לא יחרוג מתפקידו העדין. אין תחליף לתפקיד זה. ולכן באה האזהרה בסוף הפרשה ‘אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם:””” וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ’. ללוי יש יצר” להסתכל” להציץ” לראות” לבלוע בעצמו. אך התורה מתעקשת על מעמד הליווי” ושלא יחרוג מתפקידו” אלא ישאר לוי. הלוי נושא את הארון” אך באמת הוא רק מלווה אותו” והארון הוא זה שנושא את נושאיו.
את מלאכת הליווי העדינה הזו אנו מוצאים בכמה מישורים בחיינו. אנו מלווים את ילדינו לכיתה א’. הנוכחות מורגשת” אך את הצעדים עצמם יצטרך לעשות הילד בכוחותיו שלו. ההורים מלווים את הזוג לחופה – אך את בניית הזוגיות של הבית החדש יצטרכו בני הזוג לעשות בעצמם.
שבט לוי הביא לעולם את חכמת הנגינה בצורתה העליונה. וגם כאן מלאכת הליווי והחיבור היא הבולטת ‘כי עיקר הַנִּגּוּן וְהַכְּלֵי שִׁיר הֵבִיא לֵוִי לָעוֹלָם” כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שְׁמוֹת י”ט.): שֶׁעִקַּר הַנִּגּוּן מִסִּטְרָא דְּלֵוָאי” וְזֶה שֶׁאָמְרָה לֵאָה: “הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי” (בְּרֵאשִׁית כ”ט). שֶׁעַתָּה הַפַּעַם שֶׁנּוֹלַד לֵוִי שֶׁעַל יָדוֹ בָּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן וּכְלֵי שִׁיר לָעוֹלָם ‘הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי’ בְּוַדַּאי” כִּי הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי דְּבָרִים הוּא עַל-יְדֵי נִגּוּן וּכְלֵי שִׁיר” וְהָבֵן. וְזֶה בְּחִינַת כְּלֵי זֶמֶר שֶׁמְּנַגְּנִין עַל חֲתֻנָּה. [ לקו”מ רלז].
הניגונים בחופה אינם רק תוצאה של השמחה בחתונת הזוג. הם יצירה. הם עצמם מצטרפים למאמץ הגדול של החיבור בין איש לאשה” שני הפכים.
הנה כמה וכמה כלים” אלו הפוכים מאלו. לא הרי כלי ההקשה ככלי המיתר ולא אלו ככלי הנשיפה. ובכל זאת” כולם נוהגים ענווה זה בזה” כל אחד מצניע את עצמו כשצריך ונותן מקום לזולתו” וביחד נוצרת המנגינה המלווה” הליווי הזה שמלמד את בני הזוג שזה עתה נישאו את מלאכת החיבור ואת העוצמה הפנימית הטמונה בה” דווקא בגלל שאין אחד שמתבלט” דווקא מפני שהכל כאן הוא בחינת ליווי הדדי” נוצר חיבור מיוחד שמושך אחריו וממלא שמחה.
גם בפסח” המצה האמצעית” זו המוסתרת” הנעלמת” שאת חלקה שוברים ואת חלקה מצפינים” היא המצה שכנגד הלוי. היכולת להיות” אבל בהעלם” להסתתר – ולהופיע בדיוק בזמן ובמקום- היא תכונת הלוִיה.
גם חודש סיוון” החודש שבו נקרא רובו ועיקרו של ספר במדבר – הוא החודש השלישי מתחילת שנה” והוא כנגד שבט לוי” ומזלו של החודש – תאומים. וגם כאן – אין התערבות ברורה” אלא יש ליווי הדדי שבו מלווים התאומים זה את זה באופן שווה כשתי רעין דלא מתפרשין.
חודש סיוון – חודש הלוי שמזלו תאומים” יש בו את סגולת ההכנה לקבלת תורה שעל מצוותיה נאמר – ‘לווית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך’. רוצה לומר שמפגשנו עם התורה אינו מתרחש רק ברגע קיום המצווה או לימוד התורה” אלא הליווי של המצווה נמשך גם בחלקים ה’ריקים’ כביכול הנמשכים בין נקודה לנקודה” אורה ממשיך” וכך נמתחים קווים מנקודה לנקודה” שזהו בעצם משך הצליל שבין תו לתו – וחזרנו לנגינה שגם היא מלאכת הלוי…
ספר במדבר – ספר הלווים” ספר שבא לחשוף את נקודת הלוויה הטמונה אצל כל אחד מאיתנו ” ולאפשר לנו להיות מלווים. והליווי הזה הוא מעורר חן” הוא נושא חן מצד עצמו בהיותו נותן מספיק מקום ומרווח לאדם לעבור את התהליך בעצמו.
עתה ילוה אישי אלי” עתה נלווה וניצור חיבורים ” בלוויה שיש בה חן” כי לווית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך” אמן.
