כל מי שנפגש אתו נכנס מיד לדריכות מלחמה. הוא כל כך לא צפוי” ולא ברור מאיפה הוא יפתיע. אף אחד לא רוצה לראות אותו” אך הוא נכנס לסיוטים מבלי לשאול. זהו הנחש! סיפר ר’ חייא הגדול במדרש תנחומא פרשת בשלח” על אדם אחד שהיה בארץ ישראל” מרוטה שמו” ‘למה נקרא שמו מרוטה? אמרו: פעם אחת עלה ללקט עצים מן ההר” וראה את הנחש ישן” והנחש לא ראהו” ומפחדו נשרו שערותיו” והיו קוראין אותו מרוטה. ולא צימח בו שיער עד יום מותו” הוי “המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב” (דברים ח). אמר ר’ יוסי ב”ר חנינא: גדול הוא א-להינו שהצילנו מן המדבר ההוא’.
אין ספק שמרחבי המדבר הקסומים מכילים גם הפתעות לא נעימות. לפני שנתיים” בשבוע שטח באימון מילואים בדרום” שמרנו על משמעת לילה והשתדלנו שלא להדליק אורות מיותרים. אך מהפעמים הבודדות שהדלקנו פנס פגשתי פעמיים נחש” האחד אפעה ארסי ואת השני לא הספקתי לזהות. התחושה שלי היתה שהמדבר שורץ נחשים” ואני בתוכו.
תופעה מדהימה התרחשה בפרשתנו. “וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּא-לֹהִים וּבְמֹשֶׁה: לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל. וַיְשַׁלַּח ה’ בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל”. אז בואו ננסה להבין מה התרחש. כנגד התלונות שלנו הקב”ה הכניס שחקן חדש למערכה” הנחש. עם נחשים אין מקרה” אלו יצורים של חיים ומוות ובכלל יש לנו אתם סיפור ארוך מאז שנבראנו.
דרכה של ההשגחה להעניש בצורת העמדת מראה בפנינו. ‘יבא נחש שלקה על הוצאת דִבה ויפרע ממוציאי דבה’. רש”י לקח אותנו לספר בראשית והבליט את תכונת הדיבה שבנחש כתמונת מראה לחטאנו.
כאן מתחדד יסוד חשוב בחיים” להתבונן במאורעות הפוקדים אותנו ומתוכם לקרוא את המפה. היכולת לפענח את המתרחש נתונה בידי כל אחד מאתנו באשר הוא שם” בכוחות עצמו. יש פה דיבור א-לוקי אישי! אנו נדרשים רק להתבונן ולהקשיב לו. לשם המחשה עד כמה מגוונות הדרכים להגיע למפה” אשלים את התמונה שרש”י הציג מספר בראשית” אך מעולם הטבע הקרוב ללבנו. “אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן” (קהלת י) בעל הלשון זהו כינוי לנחש וגם למי ש”שָׁנֲנוּ לְשׁוֹנָם כְּמוֹ נָחָשׁ” (תהילים קמ). זה לא סוד שכוחו של הנחש בפיו” בחתירה למגע. כמו כן” ידוע שהנחש משיל עורו אחת לכמה חודשים” בדומה להולך רכיל המשנה עורו מאחורי גבך. יתרה מכך” עונשו של רכיל בצרעת ובנגעי עור המאפיינים את הייסורים שעובר הנחש בתקופת השלת עורו. גם מקומו הטבעי של הנחש במדבר” מקום שאינו מן היישוב” כאילו הוא חייל של ממלכת השממה” בדומה להולכי רכיל מפוררי החברה. כמנודה מחוץ למחנה” הנחש בטבע שרוי בנידוי” הוא נולד היישר אל הבדידות” לא שהה בחיק אימו ולא יקיים חיי להקה. מפוחד וזועם יתחבא במאורתו.
כל יהודי מזהה את הדיבור ה-אלוקי מזווית הראיה שלו” מהחוויות והידע שקיבל מה’. גם בפרשתנו” העם אינו מתאונן על הנחשים אלא מזהה במהירות את פשר ייסוריו ושב בתשובה “וַיָּבֹא הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ: חָטָאנוּ כִּי דִבַּרְנוּ בַה’ וָבָךְ” הִתְפַּלֵּל אֶל ה’ וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ. וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה בְּעַד הָעָם”.
מפליא” שאפילו הנחש זכה לתקומה. נחש הנחושת הפך את הגלגל” מייצור שפל הנמצא בתחתית הארץ” הוא מורם על נס השמימה. עד עתה ניסה הנחש לאחוז בעקב” בכשלון הזולת ודרכו להטיל ארס שיחלחל בכולו ולא יותיר לו תקומה. אך עתה” הוא פתאום מרומם את המבט של כולם לשמים. “והיה כל הנשוך וראה אותו חי” משהו התחולל אצלו” הוא נגאל ואנו ביחד איתו.
הוא לא צפוי ומכיל סתירות רבות” לשון הקודש מגלה זאת בשמו: ‘נח’ ללא תזוזה” ופתאום ‘חש’ בזינוק על טרפו. מחד הוא מנודה לשמים ומאידך חז”ל מבהירים שהוא שליח שמים מסור. גם התנודות הנפשיות שעברו עלינו היו בלתי צפויות ומהירות” לרגע קצנו בדרך במדבר” פתאום נפלנו” אך מייד קלטנו את שעבר עלינו ונסקנו לשמים. תנודה מהירה מתוך המוות” לחיים באור פני ה’.
היטיב דוד המלך לבטא בפרק שירה את העובר על הנחש” הוא עקשן ולא מאבד תקווה. אחרי החורבן שהמיט על העולם ועל עצמו” הוא אוסף את השברים שנותרו ופונה בתפילה לה’ “סומך ה’ לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים”. אם הוא עשה זאת” העתיד שלנו זוהר עוד יותר.
