איך מצרפים את החלבנה לקטורת?

בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הקהל הקדוש הזה אנחנו מתירין להתפלל עם העבריינים” (תפילת כל נדרי). כך אנו מתחילים את תפילותינו בליל היום הקדוש הזה. עבודה זו” לצרף את פושעי ישראל” להתפלל עליהם” להגן עליהם וללמד עליהם זכות” היא עיקר עבודתנו ביום הזה” והיא היתה עיקר עבודתו של הכהן הגדול” כמבואר בסוף פרק יט במסילת ישרים ש”מצוה מוטלת על החסידים להשתדל לזכותם ולכפר עליהם” וזה צריך שיעשה בכוונת עבודתו וגם בתפילתו בפועל” דהיינו שיתפלל על דורו לכפר על מי שצריך כפרה ולהשיב בתשובה מי שצריך לה וללמד סנגוריא על הדור כולו… והוא עניין כהן גדול שאמרו עליו” שהיה להם לבקש רחמים על דורם ולא ביקשו” (עיי”ש).
השאלה כיצד מגיעים לעבודה גדולה זו? מלמד השם משמואל (ערב יו”כ תרע”ג)” שזה דרך עניין הקטורת שהיא “עיקר עבודת יום כיפור כידוע” וקטורת היא מלשון קישור ויש בה י”א סממנים” עשרה טובים אך יש בה גם את החלבנה (שריחה רע)” ועשרה הטובים המעלים ריח טוב הם רומזים לעשרה כתות ישראל המפורשים בתחילת פרשת ניצבים והם נעשים דקה מן הדקה שהכל נעשה אחד ממש” ואז גם החלבנה יכולה לבוא עמהם באגודה לפני ולפנים (בהקטרתה בקודש הקודשים ביום הכיפורים). אבל כל עוד שאין התאחדות לגמרי בין כשרי ישראל אין אפשר לצרף עמהם את החלבנה…”. ומסביר השם משמואל שזאת הסיבה שבערב יו”כ נאמר בגמרא (בכריתות ו) שמחזירים את הסממנים למכתשת ‘כדי לקיים מצות דקה מן הדקה’ שזה בא “לרמוז שלעשות התאחדות בין הכלל הוא רק על ידי כתישה” שכל אחד כותש את עצמו ומסיר ממנו את קליפת גסות הרוח” ועל ידי הביטוש והכתישה מאיר אור הנשמה ושם באמת כל ישראל הכל אחד”. אך כל זה הוא (דרך) התאחדות כשרי ישראל” שיוכשר בעיניו דרכו של רעהו ומעשיו… מה שאין כן בחלבנה” שצריך להמאיס בעיניו את המעשים הרעים בתכלית המיאוס ולא ייתכן כאן שום ויתור”… וממשיך השם משמואל ונותן עצה איך להסתכל על אנשים אלו שמסמלת החלבנה – כמו אדם שהיה לו אוהב וחלה אותו אוהב ויצא מדעתו. הייתכן לשנוא אותו או לדרוש רעתו? אדרבא” הלוא הוא מתמלא עליו רחמים ומשתדל למנוע בזיונו ולהבריא אותו בכל מה שאפשר. כך” הוא אומר” צריך להסתכל על כל חוטא” שהרי אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. על כן יש לעורר עוד בלבבו רחמנות עליו”” וזוהי עצה נכונה לבוא לאהבת ישראל אפילו לאיש שעושה לו רעה בפועל ממש… כי ישים אל לבו שהוא עניין שיגעון ממש… ויש לעורר רחמנות עליו”.
למדנו מדבריו הנפלאים כיצד לצרף את החלבנה אל עבודתנו ותפילתנו ביום קדוש זה שהרי רק בצירופה נותנת הקטורת את ריחה הנפלא” וזאת א) דרך התאחדות כל הכשרים והצדיקים בישראל” בהערכתם ובכיבודם איש דרכו של רעהו. וב) – על ידי הסרת הגאווה וגסות הרוח כלפי מי שנראה חוטא” שמתבטאת בכתישת הסממנים בערב יום כיפור.
נצרף ונצטרף לכלל עמנו” נגביר עליהם אהבה ואחווה” שלום ורעות” והקב”ה יגביר אף הוא אהבתו עלינו כמו שכותב שם המסילת ישרים “וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל גם הקב”ה מגדיל עליו”. ויכתבנו ויחתמנו לחיים טובים ולשלום” אנחנו וכל בית ישראל” אמן.