בשנת תשט”ז שלח רבנו תגובה לעיתון הצופה בעקבות ידיעה שהתפרסמה שם על משקיף או”ם שסירב להזדהות. “אם נכונה ומדויקת הידיעה” שנתפרסמה ב”הצפה” ביום ג’ דחנוכה” כי אחד המשקיפים של האו”ם העיז לחרף את שלטונות ישראל” על שדרשו ממנו תעודת הזדהות – יש להעיר על החיוב להגיב על המקרה הזה באופן מזורז ונמרץ” לתבוע למשפט את האיש המחרף הזה ולברר את אשמתו.
כשם שהמחרף את צבא ישראל הוא כמחרף מערכות אלקים חיים (שמואל א” יז)” כך המחרף מלכות ישראל הוא כמחרף מלכות השם – וכבוד זה לא ניתן למחילה. …וגם אליהו הנביא הנהיג תכסיס כבוד בדברי תוכחתו החריפים כלפי אחאב מלך ישראל. [כלומר” אליהו נהג כבוד כלפי אחאב” משום שהוא מלך ישראל” אפילו בזמן שאליהו הוכיח את אחאב בחריפות]. ומתוך כך קבעו חז”ל את החיוב לנהוג כן” כל אדם” לדורות. כשם שדם ישראל לא יהיה הפקר” כך כבוד ישראל לא יהיה הפקר.
אם יש לאיש הזה במה להתנצל” ישתדל להצטדק ולהינקות מאשמתו” בדין ובפירוש” – אכן הידרש יידרש כבוד שלטונותינו!” [1]
“יש צורך שהתורה תופיע בכל תוקפה” ותתגלה האדירות האלוהית בישראל … ומתוך התגברותנו הפנימית” תתגלה גבורתנו הלאומית כלפי הגויים” ויוודע לעין כל שאיננו משועבדים לגוים” [2].
מקורות:
[1] לנתיבות ישראל ב’ עמ’ רל”ח.
[2] שיחות הרצ”י ארץ ישראל עמ’192-3.
