אחת השאלות שחוזרת על עצמה בצורה זו או אחרת על ידי נשים היא מה המשמעות של האמרה “איזוהי אישה כשרה העושה רצון בעלה?” ברוב המקרים השאלה אינה תיאורטית פילוסופית” מאחורי השאלה מסתתרת מערכת יחסים מאד מורכבת ומעוותת” קונפליקט אמיתי של התמודדות קיומית לגבי מרחב המחיה שמגיע לי כאישה בתוך היחידה הזוגית.
המאבק הוא פנימי – כמה מתאפשר לי לבטא את הרצונות והצרכים הפיזיים והרגשיים שלי” דילמה שנוצרת מתפיסה מוטעית של ביטוי זה” מקיומה של מערכת יחסים לא שיוויונית” משיפוטיות וביקורתיות. לא פעם זו מציאות שהאשה חייבת תמיד לעמוד בדרישות ובצפיות שלו” לוותר על רצונותיה” על סגנונה ועל הטעם שלה. קשר שמבוסס על אגואיזם – שליטה של אדם שלא בנה “תפיסה זוגית” לא מבחינה אידיאלוגית ולא נפשית. התחום הבינאישי אינו מפותח מספיק.
לנשים היום יש רשימת מטלות ארוכה” שלא נגמרת. חובות מבחוץ” בעבודה ובלימודים” ובבית עם הילדים. נשים” היום יותר מתמיד לחוצות. היא חוזרת מהעבודה ואינה נחה לרגע” דואגת שהכל ייעשה למען המשפחה. במצב זה אישה צריכה יותר מכל תמיכה מבעלה.
אחת הטענות הקשות שיוצרות מתח רב בזוגיות” היא שהבעל חוזר בסוף היום הביתה עם הרבה הערות” “למה הבית לא מסודר? ולמה הצעצועים זרוקים באמצע הסלון? ואיך זה שהילדים עוד ערים? ולמה האוכל עוד לא מוכן? ואת לא מבינה שאני לא סובל את זה?…” בעל קפדן גורם לאישה להיות לחוצה יותר” להרגיש לא מובנת ולא מוערכת. היא הופכת להיות מרירה ובלתי מרוצה. והוא” במקום להיות שותף” מקור לתמיכה וכוח” הוא הופך למעמסה בלתי נסבלת. שניהם מפסידים. הם נכנסים לתוך מעגל חיים שלילי ובמקום לחזור הביתה למקום אוהב ושמח הם נלכדים בתוך מערכת של כעסים שאחד מזין את השני.
פרופ’ רוטנברג פיתח תכנית טיפולית בתפיסה יהודית – פסיכולוגיה יהודית שמתבססת על סוד הצמצום. פרופ’ רוטנברג מגדיר ארבעה ממדים של הצמצום” שאחד מהם הוא המימד הבינאישי. בעל ואישה נכללים בתוך המימד הבינאישי שמשמעותו שוויוניות” ופירושו לאפשר ולתת מקום לשניים” כך שכל אחד יוכל להביא ולתרום מהייחודיות שלו… במצב המתואר האחד תופס מקום” מתבלט ומתפשט כך שהוא מקטין את האחר” העצמי של האישה מאוים” והמקום שלה מצטמצם…
הרחבה בשבוע הבא.
hadasage@walla.com