פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > שבת ומועד

שבת ומועד

לעילוי נשמת מחבר ה’כלי יקר'” ר’ שלמה אפרים מלונשיץ ז”ל” שיום פטירתו חל בז’ באייר שנת שע”ט (לפני 393 שנה). חי בימי המהר”ל ושימש כמנהיג רוחני בפראג” זיע”א.
לאחר שעסקנו בקדושת המקום והאדם (משכן” קרבנות” כהנים” ישראל) עוסקת פרשתנו בסופה בקדושת המועדים.
כותרת הפתיחה של המועדים: “דבר אל בני ישראל… מועדי ה’ אשר תקראו…” (כג ב)” ומיד עוברת התורה לדבר על השבת” “ששת ימים תֵעָשה מלאכה” וביום השביעי שבת שבתון…” וחוזרת התורה בכותרת נוספת חדשה על המועדים” “אלה מועדי ה’ מקראי קודש…”
ויש לשאול: א. מה עניין שבת למועדות? ב. מה פשר שתי כותרות הפתיחה הנפרדות של המועדות כשביניהן השבת?
הכלי יקר (כג ב) עונה על שאלות אלה בכלל אותו נוסח כמה פעמים. כי כל נושא המופיע ראשונה ומקדים את חברו מוכיח את חשיבותו ועליונותו על הנושא השני. לדוגמא: המשכן בתחילת פרשת ויקהל” הקדים שבת למלאכת המשכן לומר לך שאין המשכן” למרות חשיבותו” דוחה שבת. ומלאכת המשכן חייבת להיפסק עם כניסת השבת. מאחר שבנושא המועדות יש דברים הדוחים שבת” ויש שאינם דוחים שבת הכניסה התורה את השבת בין שתי כותרות הפתיחה של המועדות. כך שפסוק אחד של המועדות קודם לשבת ולכן דוחהו” והוא עדות החודש” קביעתו והקדשתו. והפסוק השני של המועדות מאוחר לשבת ולכן לא דוחהו” והוא פרסום והפצת מועד החודש.
קידוש החודש נעשה על ידי עדים שראו את מולד הלבנה” ומותר להיעשות אף תוך כדי חילול שבת. וכל זה על מנת שביה”ד יוכל לקדש את החודש בזמן. מאידך” את פרסום מועד קידוש החודש בכל תפוצות ישראל” לא התירה התורה לחלל בשל כך את השבת” גם במחיר שיהיו מקומות שלא ידעו מתי חלים חגים” ויצטרכו לעשותם מספק יומיים.
רש”י על פי תורת כהנים אומר: ומה עניין שבת לעניין המועדות אלא ללמד שכל המחלל את המועדות מעלים עליו כאילו חילל את השבתות. וכל המקיים את המועדות מעלים עליו כאילו קיים את השבתות.
הרב משה פיינשטיין בספרו ‘דרש משה’ כותב: השבת והמועדים הנן שתי חוליות המשלימות אחת את רעותה. השבת היא זכר למעשה בראשית” והשרישה בנו את האמונה בבריאת העולם ובבורא” והמועדים המסמלים את נסי דור המדבר” יציאת מצרים” קריעת ים סוף” מתן תורה” ענני הכבוד והמן” מציינים את הבורא” המנהיג את העולם” ולא עזבו למקרים (השגחה)” כי ללא האמונה בהשגחת ה’ והנהגתו המתמדת אין משמעות לשכר ועונש וכד’. ואם אין ח”ו בורא אין מצַוֶה ואין מִצְוָה. ועל מנת לקשור שני יסודות אלו הכניסה התורה את השבת בין המועדות.
הגר”א עונה בחידוד: הכתוב “ששת ימים תעשה מלאכה” אינו עוסק בששת ימי המעשה” כי אם כוונתו לששת החגים אשר מותרים במלאכת אוכל נפש” הלוא הם: ראשון ושביעי של פסח” חג השבועות” ראש השנה” ראשון ושמיני של סוכות. וביום השביעי שבת שבתון כוונתו לחג יוה”כ” ולא לשבת בראשית” שבו נאסרה מלאכת אוכל נפש כשבת. לכן אין מקום לשאלה מה עושה השבת בפרשת המועדות.
שבת היא כעין הקדמה למועדים” שכן אמרו חכמים: אלמלי משמרים ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים. הרי אז לא היתה מתבטלת הסמיכה של ביה”ד בירושלים ואפשר היה להוסיף ולקדש את החודשים כתכונתה המקורית. ולכן חיברה התורה את השבת בסמוך למצוות קביעת החדשים וקידושם (מעיינה של תורה).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

אֶרְאֶנּוּ ו-אֲשוּרֶנּוּ
Shape-2
machon
מניין הלויים
Shape-2
machon
הגמול המושלם (השלום)
Shape-2
machon
כוס חמישי והכרזת עצמאותנו
Shape-2
machon
הלידה והברית
Shape-2
machon
מן המצור(ע) למרחב
Shape-2
machon
מַחְבֶּרֶת הַכְּלָלוּת
Shape-2
machon
הכל תלוי במבט
Shape-2
machon
החטא ותיקונו
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן