וכשאני לעצמי מה אני?

(לעילוי נשמת ר’ צבי גלאט הי”ד)
מנהג ישראל לקרוא פרקי אבות בשבתות שבין פסח לשבועות. בפרק א’ נאמר “אם אין אני לי מי לי” וכשאני לעצמי מה אני” ואם לא עכשיו אימתי”. וביאר הרב פנחס קהתי זצ”ל: “אם אין אני לי” – אם אין אני דואג לתיקוני ולהשתלמותי ” מי לי?” – מי ידאג לי ומי יתקן אותי? “וכשאני לעצמי” – אבל כשאני דואג לעצמי ואיני עושה דבר גם לטובת אחרים “מה אני?” – מה ערכי ומה חשיבותי? “ואם לא עכשיו” – אם אין אני עושה [עכשיו] את מה שאני מחויב לעשות” “אמתי?” – מתי אעשה? הלוא כל רגע עובר ואינו חוזר” ומי יודע אם הזמן יעמוד עוד לרשותי שאוכל למלא את חובותי.
מלמדים אותנו חז”ל” שהאדם חייב לפעול ולעשות למען שלמותו” אך אינו יכול להסתפק בזה אלא עליו אף לפעול לטובת הזולת והכלל כולו. וצריך הוא להרגיש שהזמן חולף עובר ויש לנצלו. לא כל הזמנים שווים ללמוד ולעשות “אל תאמר לכשאפּנה אשנה” שמא לא תפּנה”.
ברוח דברי חז”ל אלו חי” פעל ועשה רבות” ידידי ר’ צבי גלט הי”ד (נרצח בחברון בי”ז אייר תש”מ) – מצד אחד תבע מעצמו עליה והתקדמות במידות” יראת שמים ולימוד התורה” ערך לעצמו סדר יום ועשה חשבון נפש מדוקדק” וכך כתב ביומניו: “כל השתדלותי בחיים – תיקון המידות” עליה ביראת שמים ולימוד התורה הקבועה. אני צריך להתחזק בלימוד התורה ולנצל כל רגע… ביטול תורה זה מאבד את עצמו לדעת” יותר גרוע” זה תועבה”. והוסיף ” צריך לחשוב כל הזמן איך להתקרב לה’.” אך את כל עלייתו ודבקותו בתורה כיוון אל הכלל – “הייתי אולי יכול להקדיש חיי לחינוך… זה דבר חשוב מאוד להקדיש כל חיי להביא חיים לאחרים” זה חלק ממשי בתכלית מעשה בראשית”.
את עיקר כוחו ומרצו הפנה למשימת קודש לעורר את אחינו בית ישראל שבגולה לעלות לארץ ישראל” ועל אף גילו הצעיר (21)” “חיבר חיבור בהיקף גדול ורעיון חזק על מצוות חובת העלייה לארץ ישראל… בכישרון גדול מעבר לגילו הצעיר” – כך העיד עליו מו”ר הגר”א שפירא זצ”ל בהקדמה לספר של צבי ‘מעפר קומי’. זכה צבי ותורתו עושה פירות ורבים מבני חו”ל לומדים דבריו אלו ומתעוררים לחון עפר ארצנו. אף אנו נלמד לפעול עם אל ולדבוק בשני יסודות אלו – גדילה אמתית בתורה בעומק וברצינות והתעוררות לכל דבר שבקדושה למען אחינו בית ישראל בארץ ובגולה בעלותם ארצה לקרבם לאביהם שבשמים.