איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאוהל מועד יחנו (במדבר ב ב). רש”י מפרש: “כל דגל יהיה לו אות: מפה צבועה בו” צבעו של זה לא כצבעו של זה”” דהיינו כל דגל שונה ממשנהו” אבל ישנו דבר המאחד את כל השבטים והוא המשכן – והלוויים יחנו סביב משכן העדות. משל למה הדבר דומה – לאדם שיש לו אברים שונים זה מזה אבל משלימים זה את זה – כך גם שבטי ישראל. אבל יש בגוף לב ומוח שהם האברים היותר חיוניים הנותנים חיים לכל הגוף. כך גם בישראל” כל שבט ושבט וכל יהודי ויהודי יש לו תפקיד במרקם הכללי של האומה לדורותיה” בין שהוא מודע לתפקידו בין שאינו מודע לכך – אבל הלב” המרכז” הוא המשכן” והמקדש” ששם הכהנים והלוויים הם בבחינת “לגיונו של מלך”” שבעבודתם ופועלם הם מכפרים על האומה כולה” מזכים אותה ומאצילים מרוחם ומנשמתם הטובה על העם כולו ועל העולם כולו.
נכון לעכשיו” קיבלנו את התורה מתוך שכל עם ישראל התאחד במעמד הר סיני כאיש אחד בלב אחד” ובדורנו” דור התחייה וקיבוץ הגלויות” אנו מרימים בחג השבועות זמן מתן תורתנו את דגל ישראל שבמרכזו “מגן דוד”. כי דוד המלך” סמל הממלכתיות בעבר” בבית ראשון – אשר בא מרות המואביה ומישי אביו” השפיע על רבבות עמך בית ישראל וקרבם לתורה. גם בדורנו כאשר אנו זוכים להקים מדינה – הדגל המאחד אותנו הוא “מגן דוד” מלך ישראל שסביבו אנו נקבצים מבחינה מדינית” רוחנית ומוסרית. אנו מתפללים יום יום “ותוליכנו קוממיות לארצנו” – בשתי קומות – הקומה הפיזית” הכלכלית” הצבאית והחברתית” והקומה הרוחנית ההולכת וצומחת מתוך הקומה החומרית. אשרינו שיש לנו דגל ישראל שאנו מתאחדים סביבו ולא ירחק היום ונזכה גם לבניין בית המקדש כאשר כל שבטי ישראל יהיו מאוחדים בו. ומתוך כך גם יזכה כל העולם ויראה עין בעין “כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים”.
בברכת חג שמח
מהמצפה לישועה השלמה