ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


אלימות בני הנוער (ב)

הרב אלישע אבינר

לפני כמה שנים, התפרסמו ממצאי מחקר עומק שהוזמן על ידי משרד החינוך על היקף האלימות בבתי הספר. הממצאים מדאיגים מאוד. בבתי הספר רבים קיימת אלימות פיזית ואלימות מילולית, בריונוּת, אווירה אלימה, הטרדות. המחקר אסף נתונים על היקף האלימות וגם בדק את תחושת התלמידים. תלמידים רבים ביטאו תחושת חוסר ביטחון בבית הספר! אין זה משנה כלל אם תוצאות המחקר מעידות על ירידה קלה ביחס לשנים עברו או על עלייה מתונה, כל עוד ההווה מעורר דאגה רבה. נשאלת השאלה כיצד הפך בית הספר, שהוא מסגרת חינוכית, לטריטוריה של אלימות? אף אחד איננו חושד שבית הספר הוא זה שיוצר את האלימות או מעורר אותה. ברור לכל שבית הספר הוא רק גורם מזמן. הוא מזמן את המפגש בין בני הנוער, והמפגש מאפשר את גילויי האלימות. השאלה היא כיצד זה מערכת החינוך איננה מצליחה לעקור את האלימות מבני הנוער, להיטיב את מידותיהם, לעדן אותם, להחדיר בהם שאיפה להרבות טוב בעולם.
התשובה היא שמערכת החינוך אוכלת את פירותיו הבאושים של העדר החינוך בבית. בעקבות רוח הפתיחות של העידן המודרני והפוסטמודרני, נחשף הנוער לתרבות קלוקלת שכל כולה גירוי יצרים - יצר העריות, יצר האלימות, יצר הנקמנות, קנאה, חמדת הממון. כל הטכנולוגיה המודרנית, שאין ערוך לעוצמתה, מגויסת לגרות את נפש בני הנוער - טלוויזיה, אינטרנט, קולנוע, וידאו, פלאפון, ועוד ועוד. מרוב גירויים, נפשם נטרפת עליהם, נסדקת ומסתבכת, היא הופכת לפקעת של עצבים ושל רגשות פגועים. בבית הספר נפגשים בני הנוער, והכל מתפרץ החוצה כמו הר געש. ההתנגדות למזון התרבותי הקלוקל שבני הנוער צורכים כיום חייבת לבוא מכל מי שיש לו מעט אחריות חינוכית. ההסתייגות מסגנון הבילוי של בני הנוער איננה עניינם של קדושי עליון או נזירים מסתגפים בלבד אלא של כל אדם טוב וישר שאוהב את הטוב ואת היושר.
יש המתעלמים מאמת פשוטה זו וממציאים כל מיני הסברים מופרכים. רק לאחרונה, כאשר תלמידי הגימנסיה הרצליה התפרעו בהצגה על השואה, מצא מנהל בית הספר הסבר מקורי להתנהגות המבישה של תלמידיו: "הכיבוש". ואנחנו נשאל: וכי גם אלימות בני הנוער באירופה ובארה"ב היא מפני "הכיבוש"?! פלא על איש חינוך שחי בהכחשה גמורה ואיננו מוכן להביט פנימה על אורח החיים של תלמידיו ועל סביבתם התרבותית הקרובה.
אף על פי שמערכת החינוך משתדלת להתמודד עם תופעת האלימות של בני הנוער על ידי תכניות חינוכיות ייחודיות, לא נעלמת האלימות מרחובותינו. מדוע? מפני שהאלימות איננה תופעה העומדת בפני עצמה, אלא היא חלק ממכלול הערכים. אנשי המקצוע חלוקים האם המענה לאלימות הנוער הוא הגברת האכיפה וההחמרה בענישה, או תוספת הסברה וחינוך בנושא האלימות. אלו ואלו טועים, אין האלימות עומדת בפני עצמה. לא ניתן להקטין את מימדי האלימות מבלי לחולל מהפכה ערכית כוללת. המבקש לעצור את האלימות, צריך להעמיק את החינוך לערכים - טוב לב, אופטימיות, כבוד, אידיאליזם, התנדבות, איפוק, צניעות, גבורה - "איזהו גיבור? הכובש את יצרו". מי שאיננו מסוגל לגלות איפוק בעת שמתעוררים בתוכו דחפים שבין אדם לעצמו, מי שדוגל במתן פורקן לכל דחפיו, כיצד יגבר על דחפיו השליליים שבין אדם לחברו?! כל עוד מערכת החינוך תמשיך להסס בשאלת החינוך לערכים, ולא תשתחרר מפחדה לחנך לערכים, היא לא תנחל אפילו הצלחה נקודתית אחת.
יש נורמות תרבותיות אשר מזינות את האלימות. לדוגמה: האלימות קשורה ליצר התחרות, כפי שלימדנו. ההתפרצות האלימה הראשונה הראי"ה קוק שהשורש לאלימות האנושית הוא יצר התחרות המשחית את הנפש עלי אדמות - רצח קין את הבל - היתה ביטוי לתחרות חולנית בין קין להבל. לכן, תכלית העבודה הרוחנית האנושית היא להשתחרר מיצר התחרות, כפי שאומרים חז"ל: "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה... לא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות" (ברכות יז ב). עד שנגיע לעידן השלמות, מתאמצת התורה לחנך את האדם להתגבר על יצר התחרות שלו, לרסן ולמתן אותו.
את האווירה התחרותית, נושמים בני הנוער מכל סביבתם, מפני שהחברה המערבית חיה על התחרות וניזונה ממנה. כולם מתחרים עם כולם. הכלכלה המערבית מבוססת על תחרות, והאקדמיה נגררת אחריה. בית הספר המודרני איננו נקי מתחרות פנימית, אך חמור מכך - הוא מחנך לתחרות. כל תחנה בסולם החינוכי מכשירה את התלמידים לקראת התחרות שבתחנה הבאה. וכך מפלס התחרות עולה מכיתה לכיתה עד למוסדות להשכלה גבוהה, ומהם מחליק האדם הבוגר לתוך התחרות האימתנית שמכתיב אורח החיים המערבי.
אי אפשר לטפל בתופעת האלימות בלא לטפל בשורשיה התרבותיים, כדוגמת אווירת התחרות והקרייריזם. אין דרך אחרת אלא להתמודד באומץ עם חלק מהנורמות "המקודשות" של התרבות המערבית. מי שאיננו מוכן לערער על אחדים מאבני היסוד של התרבות המערבית, אל יצפה לשינוי משמעותי ברמת האלימות בקרב בני הנוער.
לתגובות: [email protected] . לב אבות - קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים, פסיכולוגים ויועצים. טל': 02-9973232. אתר "לב אבות" - evavot.org.ill אתר - מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך, רבנים ופסיכולוגים.



תגיות: בני נוער | אלימות



מאמרים נוספים מעלון פרשת במדבר התשע"ב:
דגל שבועות ומגן דוד - הרב דב ביגון
כבוד רבנים בחתונה - הרב שלמה אבינר
הדרך לראות את הקולות - ד"ר מיכאל אבולעפיה
שֶׁקֶר הַסּוּס - הרב שלמה אבינר
לבטל את האינטרס האישי - הרב יעקב יפת
קדושה כפולה?! - הרב ערן טמיר
זמן מתן תורתנו - האם אכן יש זמן? - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
להתגבר על הלילה - הרב חגי לונדין
לראות את הקולות - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: