ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


לבטל את האינטרס האישי

הרב יעקב יפת


רבי יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל, רבה של בריסק, ראה פעם בליל יוה"כ שאחד מעשיריה המופלגים של העיר מתכוון להישאר בבית הכנסת לאחר התפילה. היה זה מנהגם של תלמידי החכמים - להישאר ערים בליל יוה"כ עד אור בוקר וללמוד, ואף אותו עשיר חָפַץ להישאר ער כמותם: רוצה הוא לומר תהילים כל הלילה.
עשיר זה קמצן גדול היה, וליבו אטום לשוועת העניים. ניגש אליו רבי יוסף דוב ושאלוֹ: "היות ובקי אתה בהוויות העולם הזה, ברצוני לשאול אותך שאלה: חייל שבורח מהחזית בשעת מלחמה - האם יש לו דין של עריק?"
"כן", השיב העשיר.
הוסיף רבי יוסף דוב ושאלו: "ומה במקרה שאותו חייל נשאר במסגרת הצבא, אלא שעובר הוא על דעת עצמו מהחַיִל שלו אל חַיִל אחר? מחֵיל הפרשים לחֵיל הרגלים למשל?"
"גם זו עריקה", השיב העשיר, "הן אין זה יתכן שכל חייל יבחר לו חַיִל כראות עיניו!"
"אם כן", אמר לו הרב, "מחר יֽסְקרו בשמיים את מעשיך. ומה ימצאו? שערקת מחיל אל חיל... שכן התפקיד המוטל עליך הוא להרבות בצדקה, ובהחזקת בני תורה, ובמקום זה - נשארת ער כל הלילה ועסקת בתורה כאחד מתלמידי החכמים... שמע בקולי: אם רצונך לזכות בַּמשפט - קבל על עצמך לפתוח מכאן ואילך את ידך לצרכי צדקה וחסד, ועלה על יצועך... " .
והדברים כתובים בפרשתנו, בַּפסוק : ''אִי? אִי? עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָׂא?''. לאמֹר: לכל אחד יש את אותו תפקיד מיוחד אותו הועיד לו הקב"ה, ואַל לו לחפוץ בתפקיד אחר.
באיזה הקשר נאמר פסוק זה?
שלושה בנים היו ללוי: גרשון, קהת, ומררי. בין בניהם של השלושה, חילק הקב"ה את נשיאת חלקי המשכן השונים. את בני קהת, נאמר בפרשתנו , ציווה הקב"ה לשאת את הכלים המקודשים ביותר: הארון, השולחן, המנורה והמזבחות. לאחר זמן, הוסיף הקב''ה עוד ציווי, וזהו הפסוק שלנו: "אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ, וְשָׂמוּ אוֹתָם [את בני קהת] אִי? אִי? עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָׂא?'', כלומר: אהרון ובניו יקבעו לכל אחד מבני קהת איזה כלי הוא צריך לשאת, וזאת על מנת שבני קהת יפסיקו למות.
ולָמה היו בני קהת מתים?
נחלקו בכך חכמינו : לדעת רבי יוסי בן זמרא, "היו (בני קהת) רצים - זה נוטל את השולחן, וזה נוטל את המנורה, וזה נוטל את המזבחות, ובורחים מפני הארון, מפני שהיה (הארון) מזיקם . והיה הארון כאילו מתבזה. והיה הקב''ה כועס עליהם" - ולכן היו בני קהת מתים. אמנם לדעת רבי שמואל בר נחמן, היו בני קהת דווקא מוסרים את נפשם על נשיאת הארון, למרות שהיה מזיקם, ואדרבה: ''מפני שהיו (בני קהת) יודעים שכל מי שטוען בארון שכרו מרובה - היו מניחים את השולחן המנורה והמזבחות, וכולם רצים לארון, ליטול שכר. ומתוך כך היה זה מריב (=רב) ואומר: 'אני טוען כאן!' וזה מריב ואומר: 'אני טוען כאן!' - ומתוך כך היו נוהגים בקלות ראש, והיתה השכינה פוגעת בהם" - ולכן היו בני קהת מתים.
ולמה בחר ה' דווקא באהרון ובניו לקבוע לכל בן קהת מהו תפקידו, ולא באנשים אחרים?
אם נתבונן היטב, נבחין שבבסיסן של שתי ההתנהגויות ההופכיות הללו של בני קהת (ה"הסתערות" על הארון מצד אחד, והבריחה ממנו מצד שני) -עומד בעצם אותו מניע: האינטרס האישי. בין אם רצוני לשאת את הארון כדי שאני אקבל שכר, ובין אם רצוני להתרחק ממנו כדי שאני לא אפגע - כך או כך, מה שעומד בַּמרכז הוא הרווח האישי שלי, ולא השאלה: "מה הקב"ה רוצה". אך אצל אהרון זה הפוך. אהרון מהווה דוגמה ומופת לְאדם שביטל את האינטרס האישי שלו לגמרי, מאותה שעה שראה שלקב''ה יש העדפה אחרת. כי למרות שאהרון היה מבוגר ממשה , ולמרות שהוא זה שהתנבא לישראל במצרים לפני בואו של משה - הוא קיבל ברצון ובשמחה את הידיעה שה' מעביר כעת את ההנהגה למשה. והקב''ה בעצמו מעיד על כך שאהרון שמַח: "וְרָאֲך וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" - ששמַח על כך שמשה עולה לגדולה . ונראה שלכן דוןקא אהרון הוא המתאים לקבוע לבני קהת את תפקידיהם, בבחינת: "ממני תראו וכן תעשו" . כאשר יבוא אהרון (עם בניו, ממשיכי דרכו), ויקבע לבן קהת מהו תפקידו - אותו בן קהת ייזכר בכך שאהרון, בשעה שידע שה' מעדיף את משה על פניו, ביטל ברצון ובשמחה את האינטרס האישי שלו - וזה ירומם גם אותו לבטל את האינטרס האישי שלו, ולקבל בשמחה את התפקיד שדוקא אותו ה' רצה שהוא ימלא.



מאמרים נוספים מעלון פרשת במדבר התשע"ב:
דגל שבועות ומגן דוד - הרב דב ביגון
כבוד רבנים בחתונה - הרב שלמה אבינר
אלימות בני הנוער (ב) - הרב אלישע אבינר
הדרך לראות את הקולות - ד"ר מיכאל אבולעפיה
שֶׁקֶר הַסּוּס - הרב שלמה אבינר
קדושה כפולה?! - הרב ערן טמיר
זמן מתן תורתנו - האם אכן יש זמן? - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
להתגבר על הלילה - הרב חגי לונדין
לראות את הקולות - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: