ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


קדושה כפולה?!

הרב ערן טמיר

מהי קדושה? מיהו האדם הקדוש? איך חיים חיי קדושה? בפתרון לשאלות אלו נמצאת תמצית היהדות הבאה לידי ביטוי בציוויה של תורה "קדושים תהיו" ו"אנשי קודש תהיון לי" - ציוויים המסכמים את המטרה המרכזית של חיינו כיחידים וכציבור. הצורך בבירור שאלות יסוד אלו מתעצם, כאשר אנו פוגשים תפיסות 'קדושה' שונות ואף מנוגדות בתכלית, כשכל תפיסה בטוחה בצדקתה והמתבונן מן הצד תמה - מהי באמת קדושה? מהו באמת רצון ה' מאיתנו?...
מבאר הרב קוק (במקומות רבים) שניתן לחלק את מדרגות הקדושה השונות, לשני סוגי קדושה עיקריים: א. הקדושה העליונה - הקדושה שבטבע ב. קדושה (רגילה) - הלוחמת נגד הטבע.

הקדושה שבטבע
"הקדושה העליונה היא הבעת החיים השלמים בכל מילואיהם" (עין איה שבת ב' ט כב). היינו, קדושה זו היא הגרעין האלוקי הנמצא בכל דבר במציאות, בין בטבע ובין בהיסטוריה (במאורעות השונים). קדושה זו נקראת קדושה עליונה, כי היא כל כך עליונה עד שביכולתה לרדת לתחתיות הארץ, לעולם החומרי התחתון על כלל צדדיו, מורכבותו וסיבוכיו, לגלות את הקדושה האלוקית הפנימית הנסתרת שבתוכו, להתחבר אליו ולהשפיע ממנו על כל הצדדים החומריים הסובבים אותו, לקדש אותם באמת, וכלשונו (מאמרי הראיה עמ' 234): "הרוחניות הגדולה והנשגבה המקפת את הכל וחודרת אל תוך הכל ממלאה גם את החיים הריאליים החומריים, מצרפת (מלשון צירוף ) ומזככת אותם, מפני שלפניה אין העולם החומרי נפרד מהעולם הרוחני, אחדות שלמה יש בין שני העולמות האלה, כי שניהם ממקור אחד מוצאם"...
כשאדם חי בקדושה עליונה זו אין הוא 'מחפש' כל הזמן לברוח מהחול אל הקודש, להתנתק מהעולם הזה ולברוח אל בועת הרוחניות הסטרילית והטהורה שיצר בדמיונו , אלא בדיוק להפך, הוא מתאמץ ומשתדל לגלות בפועל את כלל כוחותיו וכשרונותיו החומריים, כי הוא יודע שכך ורק כך יקדש את שם ה' בחייו באמת ועל כן "ההתגברות הרוחנית העליונה מחזקת את התכנים המעשיים ומגברת את ההתעניינות בעולם ובחיים ובכל אשר בם" (אורות התחיה כז). זוהי 'הקדושה שבטבע' הטבועה בטבע ומקדשת ומרוממת אותו, ומביאה את האדם לחיות בהרמוניה ובשמחה בהביאו את כל כוחותיו לידי ביטוי מאוזן ומדויק.

בריחה לעומת הברחה
לעומת קדושה עליונה זו, ישנה קדושה הפוכה, קדושה שאינה מסוגלת לגלות את האלוקות בחומר, בחול, בעולם הזה. קדושה זו מפחדת מהמפגש עם הטבע, עם המציאות, ועל כן מנסה לברוח ממנו ולהתנתק ממנו ככל יכולתה. במצב זה האדם חי כל הזמן במלחמה, במתח, בלחץ - בין קודש לחול, בין שמים לארץ, בין עולם רוחני טהור לבין עולם חומרי מלוכלך וכד', ועל כן "הקדושה הלוחמת נגד הטבע אינה קדושה שלמה, צריכה היא להיות בלועה בתמציתה העליונה בקדושה העליונה, שהיא הקדושה שבטבע עצמה, שהיא יסוד תיקון עולם כולו וביסומו הגמור... אז המלחמה חודלת לגמרי, מידת הדין מתבסמת והכל נוטה כלפי חסד, כל הכוחות שבאדם הפרטי (והציבורי) נראים בעדינותם (הרוחנית) המרוממה כפי מה שהם בטבעם... והאדם חש בקרבו חופש של נועם קודש... 'בקרבך קדוש'."


תגיות: קדושה



מאמרים נוספים מעלון פרשת במדבר התשע"ב:
דגל שבועות ומגן דוד - הרב דב ביגון
כבוד רבנים בחתונה - הרב שלמה אבינר
אלימות בני הנוער (ב) - הרב אלישע אבינר
הדרך לראות את הקולות - ד"ר מיכאל אבולעפיה
שֶׁקֶר הַסּוּס - הרב שלמה אבינר
לבטל את האינטרס האישי - הרב יעקב יפת
זמן מתן תורתנו - האם אכן יש זמן? - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
להתגבר על הלילה - הרב חגי לונדין
לראות את הקולות - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: