ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


מתן תורה - חינוך לקבלת עול מלכות שמים

הדסה גהלי

חג השבועות - "יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב", הוא יום קבלת שני לוחות הברית, עדות לברית בין ישראל לקב"ה. אחת ההבנות המקובלות עלינו שעשרת הדברות התפצלו לשני לוחות, חמישה מכל צד. בצד אחד מצוות בין אדם לקב"ה ובצד השני מצוות בין אדם לחברו. מצות "כבד את אביך ואת אימך" נמצאת בקבוצה של בין אדם למקום, אף שמבחינה הגיונית היא אמורה להיות בקבוצה שבין אדם לחברו. חז"ל מסבירים כי "הוקש כבודם לכבוד המקום".
ההשוואה בין כבוד הורים לכבודו של הקב"ה היא לא בכדי. חז"ל מבהירים כי מצוות כיבוד אב ואם מרגילה את נפש הילד ומכינה אותו לקבל עול מלכות שמים. ההתרגלות של הבן לכבד את הוריו כדי ללמדו להקשיב ולשמוע את מוסרו של האב, "בני אם יפתוך חטאים אל תבא... בני אל תלך בדרך איתם, מנע רגלך מנתיבתם" (משלי א'). כמה מתאים פסוק זה להתמודדויות שלנו כהורים עם דורנו.
מצוות כיבוד אב ואם אינה באה רק כדי לשמור על זכויותיהם של ההורים. "כבד את אביך ואת אמך" היא חובה החלה על ההורים לא פחות מאשר על הבנים, שניהם זקוקים לכך שהבן יכבד את אביו, כדי שיוכל להעביר דרכו את המורשת התורנית והמוסר האלוקי, ולחבר אותו לעשרת הדברות - ללוחות הברית.
האב אינו יכול לוותר על הכבוד כדי למנוע עימותים ומאבקים. הציווי כבד את אביך, זו חובתו של האב, והיא יוצרת את התשתית החינוכית אצל הבן כדי להעביר את "החוקים והמשפטים אשר ציוה ה'."
דוגמא בולטת מוצאים בספר שמואל א' פ"ב, במשפחתו של עלי הכהן. בניו חפני ופנחס סוררים וסובאים, תאבי בשר המחללים את הקרבנות במשכן שילה, על אף שעלי מטיף להם מוסר "אל בני כי לוא-טובה השמועה... ולא ישמעו לקול אביהם..." הטעות, הכישלון, היא בעיקר של אביהם עלי הכהן. כאשר הנביא איש האלוקים אומר לו : "ותכבד את בניך ממני" (שם) האב החלש, מעדיף לכבד את בניו, ומוותר על כבודו, כתוצאה מכך נגדעה מסורת של עבודת הכהנים שנמסרה מאהרון הכהן לבניו וחרב משכן שילה.
כיבוד אב ואם הוקש לכבוד המקום, כיון שקבלת הסמכות של ההורים יוצרת את התשתית בנפש הילד ומחברת אותו ל"יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב". היא מכינה ומכשירה את הלב פנימה להעברת מורשת התורה מדור לדור - כבוד הורים מהווה מסגרת של קבלת עול מלכות שמים.
הורים היום מרגישים חוסר אונים ואזלת יד כאשר ילדיהם לא מצייתים להם. הם נחלשים ומוותרים מתוך כניעה. הוויתור של הורים על סמכותם נובע הרבה פעמים מכך שאם ימנעו קונפליקטים ומלחמות, הילד יתנהג טוב, אך הניסיון מראה כי ויתור וכניעה מובילים לתחושת כוח אצל הילד המגבירה את התובענות שלו. ויתור עלול להזיק לילד כי הוא לא ילמד להתחשב ברצונותיהם של הוריו, אלא לעשות מה שנוח לו. לפעמים זה יעורר תגובות אלימות ותוקפניות שמעמיקות את תחושת חוסר הישע והבלבול של ההורים. כתוצאה מהעדר מוחלטות וסמכותיות של הורים נפגע חינוך הילדים. צריך לחדד את ההבחנה בין מותר לאסור, בין מקובל ללא מקובל, בין מוסרי ללא ראוי, לצמצם את הנזק, הבולט בעיקר בגיל ההתבגרות.


תגיות: מתן תורה



מאמרים נוספים מעלון פרשת במדבר התשע"ב:
דגל שבועות ומגן דוד - הרב דב ביגון
כבוד רבנים בחתונה - הרב שלמה אבינר
אלימות בני הנוער (ב) - הרב אלישע אבינר
הדרך לראות את הקולות - ד"ר מיכאל אבולעפיה
שֶׁקֶר הַסּוּס - הרב שלמה אבינר
לבטל את האינטרס האישי - הרב יעקב יפת
קדושה כפולה?! - הרב ערן טמיר
זמן מתן תורתנו - האם אכן יש זמן? - הרב חנוך בן פזי זצ"ל
להתגבר על הלילה - הרב חגי לונדין
לראות את הקולות - הרב יורם אליהו

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: