מחשבות של חול
ישב לו גרגר חול על ראש דיונה וצפה במרגלים החולפים” ההתרגשות הציפה את לבו אך האכזבה מהם לא איחרה. חום הנגב הכבד לא טשטש את עצמת הכאב” ההזדמנות חלפה. גרגר החול שמר לנו אמונים והמתין ארבעים שנה כדי לראות אותנו שוב. האמת שהוא ימתין עוד שלושת אלפים מאתיים שנה עד שיבואו יהודים להפריח את שממתו. להם” הוא יתן את כל כוחו באופן בלתי נתפס. בינתיים” הוא המשיך לקיים את דבר ה’: ‘ושממו עליה אויבכם’ בהידור רב.
עברו שנים” הגלות טלטלה אותנו מארץ לארץ וגם גרגר החול שהזדהה אתנו” נע ונד מדיונה לדיונה עם אנרגיה אצורה שלא מוצאת גאולה. מארק טווין שחלף באזור הביט על החול ואמר שהוא אדמה מכושפת הדוחה אנשים בכוונה. הערבים שהגיעו זה מקרוב אמרו שהאדמה מקוללת. גרגר החול שלנו התחיל להשלים עם יועצי התדמית הללו ואמר לעצמו- כנראה שקוראים לי חול מלשון חולי או מלשון חלל ומוות. אומרים שאני אדמה מתה ומחללים את שמי. שום אדם לא נתן בי אמון שיצמח ממני משהו. אני מתחיל לתהות – כנראה שהם צודקים.
המהפך
רוחות המדבר העזות נשאו את הגרגר בסופה והשליכו אותו בחבל עזה” מדבר שממה ריקני. הוא המתין עוד שנים אין קץ ולפתע ראה יהודים המדברים על בנייה וגידולי חקלאות” פניו צהבו משמחה אך בתוך תוכו הוא חשש לאכזב… הוא שמע ערבים מקומיים אומרים ליהודים בכנות מייאשת” שממנו לא יצמח כלום. הוא שמע את שר החקלאות מציע להביא אדמה ולשפוך על גביו. אך הוא ממש התפעל מהאמון הענק שרחשו לו החקלאים היהודים שרצו דווקא אותו! הם התמסרו” חקרו” שתלו והתפללו ללא הרף. אפשר לומר שהם עשו לו החייאה והוא הגיב וקם לתחיה! לבו היבש חש עד כמה הוא מוצא את מקומו. התחושה היתה הדדית והולידה חיבוק בין יהודי לאדמתו או יותר נכון בין אמא אדמה לבנה השב הביתה מן הדרך…
הגרגר החליט לתת את כולו ולהצמיח בעוז” החול בעצמו היה המום מעוצמת הברכה הטמונה בו. הוא הפנים את המסר של יועצי התדמית החדשים וראה בגופו עד כמה חול בארץ ישראל הוא קודש. מעתה קיים בהידור את הצו הגנטי המוצפן בו – לתת פירותיה בעין יפה. עד מהרה חלפה תקופת הצנע הקשה ושפע עצום תפס את מקומה” כך שמרוב תנובה הרוב נשלח לייצוא. חולות המדבר חיבקו אותנו בעגבניות” פלפל ופרחי גרניום” ששברו שיאים. הצבעים” הטעמים” זו שפה. כן” בארץ ישראל עצים ואבנים מדברים.
הצרפתים נדהמו
סיפור אישי שמעתי מפי מוטי שומרון” האגרונום של מכון התורה והארץ” היהודי שניהל את חברת הגינון הציבורי בכל גוש קטיף. לאחר הגירוש הגיעה אליו משלחת מהטלוויזיה בצרפת. המשלחת סיימה ביקור אצל ערביי הגוש שהשתלטו על החממות בציפייה לגרוף הון מהחממות הפוריות. אמרה המשלחת הצרפתית “הערבים טוענים שאתם הרעלתם את האדמות ולכן לא צומח להם כלום – לאותם הפועלים ובאותם החממות. אין שום סיבה הגיונית אחרת. מה יש לך לומר להגנתכם?” הוא הושיב את המשלחת בסלון והסביר להם את המשוואה בין עם ישראל לארץ ישראל” משוואה שנשברה באדמות הגוש והאדמה פשוט לא מסוגלת לתת כוחה לזרים. הפלא” שהמשלחת הבינה.
ההולנדים נאלמו
משלחת חקלאית מהולנד הגיעה ללמוד על חקלאות מהיהודים. אחרי שעה וחצי של הדרכה אמר מנהל המשלחת למוטי “לא הבנתי כלום. הסטנדרט שלנו זה 3 מחזורי חסה בשנה ואתה מדבר על 9. אז באמת לא הבנתי כלום!”. נכון” השפע הזה בכלל לא מובן מאליו. דווקא פרשת שלח היא ההזדמנות שלנו להתבונן בגרגרי החול ולקבל תמונה על ארץ חמדה טובה ורחבה” להתפעל עד כמה ‘ארץ נעימה” דורשת היא את בניה” פושטת היא את זרועותיה אליהם באהבה’ (הרב קוק” אורות ישראל).
אשמח לשמוע על עוד שדרי אהבה שהארץ מפתיעה אותנו עד היום- .052-8965454
נתנאל לוי – לגעת בטבע
מרצה בתחום התבוננות בטבע מזווית יהודית
