ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


אור החיים הקדוש

הרב רונן טמיר


ר' חיים בן עטר נולד בעיר סאלי שבמרוקו בשנת תנ"ו. רבי חיים נודע מצעירותו כעילוי עצום בנגלה ובנסתר, ושמו הטוב התפרסם במהירות בכל רחבי מרוקו. רבי חיים שעסק לפרנסתו בצורפות, התמחה בשזירת חוטי זהב וכסף בבגדי העשירים, והוא נודע כמומחה ללא מתחרים בתחום זה. כדי שלא ייגרם חלילה ביטול תורה, קיבל עליו רבי חיים לעבוד רק כדי מחייתו בכל שבוע, ולא מעבר לכך. באחד הימים, הזמין הסולטאן ממנו שזירת חוטי- זהב בבגדיו החדשים, לכבוד נישואי בתו. מאחר שרבי חיים סיים את מכסת עבודתו לאותו השבוע, סירב בנימוס להזמנה המכובדת. חמתו של הסולטאן בערה בו, והוא החליט להשליך את הצורף היהודי לגוב האריות שבארמונו. רבי חיים לא התבלבל, ובראש מורם צעד עם התפילין בראשו היישר אל בין האריות הרעבים. מה גדולה הייתה תדהמתו של הסולטאן הרשע, כאשר ראה לאחר דקות ארוכות את ר' חיים יושב והוגה תורה, והאריות יושבים סביבו ומלקקים את רגליו...
גדולה מאוד הייתה כמיהתו של ר' חיים בן עטר לעלות לארץ הקודש ולחונן את עפרה. ואכן, בגיל 45 זכה לעלות עם שלושים מתלמידיו לארץ ישראל, התיישב בעכו ולאחר כשנה עלה לירושלים.
וכך כותב רבי חיים בן עטר בהקדמתו לספר "אור החיים": "והאיר ה' עיני שכלי, אין זה אלא לקום ולעלות אל מקום חשבתי בו, הוא מקום השכינה, עיר הרמה, עיר החביבה על אלוקי עולם וממשלות עולם עליון ותחתון, ואזרתי כגבר חלצי, סיכנתי עצמי סכנות גדולות... לעלות לארץ חפצתי."
ובפירושו לפרשת "כי תבוא": "ארץ העמים היא טמאה, היא ועפרה ואפילו אווירה, ואין מקום שייקרא טהור זולת ארץ הקדושה, והיה כי תבוא אל הארץ- אמר והיה, לשון שמחה, להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ."
בירושלים הקים אור החיים הקדוש שתי ישיבות - אחת לעיסוק בנגלה ואחת לנסתר, ופעל שנים רבות להחשת הגאולה.
באותה תקופה ממש, זרחה שמשו של הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות. אמנם שני צדיקי עליון אלו לא זכו להיפגש, אך נשמותיהם היו קשורות זו לזו בעבותות אהבה, וכפי שאמר הבעש"ט: "נשמתו (של "אור החיים" הקדוש) היא מרוח של אצילות, ואני נפש דוד של אצילות. כל רצוני הוא כי יתקשרו יחד רוח ונפש - ותתגלה נשמת האצילות ותהיה הגאולה האמיתית." לשם כך תכנן הבעש"ט לעלות אף הוא לארץ הקודש, אך הדבר כידוע לא צלח. בשבת קודש בט"ו בתמוז תק"ג, נסתלק רבי חיים בן עטר, והוא בן 47 שנים בלבד. באותם רגעים ממש, כשנטל הבעש"ט ידיו לסעודה שלישית, הבחינו משמשיו כי פניו משתנות, ולאחר שטעם מן הלחם אמר לתלמידיו: "כבה נר המערבי."
ר' חיים בן עטר, אור החיים הקדוש, נקבר בהר הזיתים. על מצבתו נכתב: "ציון מנורת הזהב, ההר חמד אלוקים, אבן יקרה, ושיחה קלה שלו - אלוקים חשבה לטובה, וארץ האירה מכבודו כאשר יאירו שבעת הנרות. המוציא לאור כל תעלומה הוא זיוה הוא הדרה, הרב המופלא וכבוד ה' מלא, המקובל האלוקי, הסבא קדישא כמוהר"ר חיים בן עטר." זכותו תגן עלינו, אמן.



תגיות: אור החיים הקדוש | רבי חיים בן עטר



מאמרים נוספים מעלון פרשת השבוע בלק התשע"ב:
אל תפגע בצה"ל - הרב שלמה אבינר
מה נעשה בחופש? (2) - הרב אלישע אבינר
שפת גוף של אריות - הרב נתנאל לוי
בלעם - הרב דוד לנדאו
תּוֹרָה וְצָבָא - הרב שלמה אבינר
מה טובו אהליך יעקב - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: