אֲנִי אוֹהֵב לְהִלָּחֵם בַּיְּחִידָה שֶׁל מָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה. הוּא אִישׁ מִלְחָמָה”1 לָכֵן הוּא קִבֵּל אֶת גִּלְעָד וְהַבָּשָׁן.2 וַדַּאי תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי: מַה זֶּה קָשׁוּר? וַדַּאי קָשׁוּר! הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן הֵם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן” זֶה מְסֻכָּן” אֲבָל הוּא לֹא מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר.3
אַתֶּם וַדַּאי זוֹכְרִים שֶׁגָּד וּרְאוּבֵן בִּקְּשׁוּ לָגוּר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי הָיוּ לָהֶם הַרְבֵּה צֹאן וּבָקָר” אֲבָל מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ לָשֶׁבֶת בַּמָּקוֹם הַקָּשֶׁה וְהַמְּסֻכָּן מִמְּנִיעִים אִידֵאָלִיסְטִים” כְּחָלוּץ” בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ.4
הוּא גַּם אִישׁ תּוֹרָה” לָכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֵישֵׁב שָׁם” וְרַק בִּתְנַאי זֶה יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת שָׁם בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן.1 אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ: הוּא אִידֵאָלִיסְט בַּתּוֹרָה” אִידֵאָלִיסְט בְּהִתְיַשְּׁבוּת” אִידֵאָלִיסְט בַּצָּבָא. כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל” אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת כְּמוֹתוֹ.
אַגַּב” יֵשׁ הַרְבֵּה כְּמוֹתוֹ” שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְאַנְשֵׁי צָבָא גְּדוֹלִים. לְמָשָׁל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עַצְמוֹ.
פַּעַם אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר לִי:
– “כָּךְ זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת: אִם אָדָם הוּא תַּלְמִיד חָכָם מְלֵא תּוֹרָה” אָז הוּא אָמוּר לְהַחְמִיר בַּמִּצְווֹת.”
– “אַבָּא” מַה זֶּה קָשׁוּר לְחֻמְרוֹת?!”
– “קָשׁוּר מְאוֹד. כְּשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב מַה זֶּה חֻמְרוֹת” בְּוַדַּאי אַתָּה חוֹשֵׁב עַל אֹכֶל” אֲבָל אֶפְשָׁר לְהַחְמִיר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ” לְמָשָׁל לְהַחְמִיר בְּהִתְיַשְּׁבוּת וּבַצָּבָא.”
הוּא צוֹדֵק” הָאַבָּא שֶׁלִּי. כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל אַחְמִיר בַּצָּבָא.
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)