ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


רגש נאיבי או חכמה עמוקה?

הרב ערן טמיר


"על מה אתה מדבר? תפסיק להיות נאיבי וללמד זכות על כולם! אתה לא שומע חדשות?..." משפטים מעין אלו נשמעים לרוב כשאנו פוגשים קלקולים וחסרונות שנובעים מהחלטות שגויות של בני אדם, שלפעמים אף גורמות נזקים ממשיים להם ולחברה. עניין זה מחריף במיוחד בעולם שבו הכול נמדד במבחן התוצאה, וכשהיחס לכל דבר תלוי באיך הוא נראה במציאות המעשית.
מבט כזה על המציאות המקולקלת מעיד על כך שהאדם איבד את אחת מתכונות היסוד שלו כאדם - את יכולת ההבחנה בין מהות, בין עצמיות האדם, לבין מעשיו החיצוניים או במילים מדויקות יותר בין סגולתו לבחירתו. בין הסגולה - המסוגלות, הטבע, האופי, התכונה האמתית של האדם, הטוב והאמת האלוקית שבקרבו - לבין הבחירה החופשית שלו, המתגלה בצורה שונה ואף מנוגדת לעתים לסגולתו. וכך כתב בעניין זה הרב קוק (אגרות ב, אגרת תקנה): "שני דברים עיקריים... בונים את קדושת ישראל וההתקשרות האלוקית עמהם א. הסגולה, כלומר טבע הנפש שבנשמת ישראל...והסגולה, היא כוח קדוש פנימי מונח בטבע הנפש ברצון ה', כמו טבע כל דבר מהמציאות שאי אפשר לו להשתנות כלל, 'כי הוא אמר ויהי, ויעמידם לעד לעולם'. ב. הבחירה, זה תלוי במעשה הטוב ובתלמוד תורה. החלק של הסגולה הוא הרבה באין ערוך כלל יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה..."
הסגולה האלוקית, אם כן, היא היא טבעו ותכונתו האמתית של האדם שאע"פ שפעמים מתנהג ההפך ממה שהוא באמת, היא תמיד נמצאת בו ולעולם איננו מאבדה, ולא עוד אלא שאף שמבחינה כמותית חיצונית, פעמים רבות נראה שהיא נכנעת לבחירה החיצונית. באמת, הסגולה היא האיכות האמתית של האדם שממנה הכל מתחיל ומכוחה הכול מתקדם ויתקדם. ועל כך כתב הרב קוק (עין איה שבת ב עמ' 226) "העיקר המהותי (הסגולה האלקית) הוא המכריע בהערכת המציאות, התוארים החיצוניים והמקריים (הבחירה המשתנה על ידי האדם) הם תמיד טפלים ועוברים"...
ומה חשובים ודווקא בימינו דברי הרב קוק (אורות ישראל, אהבת ישראל א-ב) המבררים שהסנגוריה על כלל ישראל ועל כל אחד מפרטיו, איננה רגש הזוי הנובע מנאיביות מרחפת אלא חכמה עמוקה היודעת להבחין בין המהות למציאות, בין עצמיות הדבר וסגולתו לבחירה החיצונית המקולקלת וזו לשונו: "אהבת ישראל והעבודה של הסנגוריה על הכלל ועל הפרטים, איננה רק עבודה הרגשית לבדה, כי אם מקצוע גדול בתורה וחכמה עמוקה ורחבה... היא תולדה מהאמונה באורה האלוקי של כנסת ישראל שהוא לה סגולה עצמית שלא תזוז ממנה בכל חליפות הזמנים (שינויי המצבים). ביותר צריכה אהבה עליונה זו, וסיבתה האמונה הפנימית בשורש האלוקי שלה, להיות מתעוררת בקרב אנשי לב ורוח, בעת ירידה של האומה במצב הרוח (הרוחני), בעת אשר רמיסת קודש וזלזול דת יראו בכל תוקף ועוז, להבחין שעם כל זה, כוח ישראל גדול הוא ועצום לאלוקיו, ולהסתכל במאור הפנימי החודר את רוח הכלל, ושמשכנו הוא גם כן, בכל נפש פרטית שבישראל, בגלוי או בסתר, גם בנפש הנסוגה מאוד, אשר סרה הרבה מדרך ה'..."
כמובן, יש לציין שאין הדבר סותר כלל וכלל את הביקורת באופן הנכון כלפי הקלקולים ואת מחויבותנו למחות ולתקן בפועל את המציאות המקולקלת (בזה נאריך בפעם אחרת). אך נקודת המוצא לכל אלו, תמיד צריכה להיות אמון ואהבה לכלל ולפרט הנובעים מאותה סגולה אלוקית חיובית הנמצאת בכולם, וגם אם היא אינה מתגלה בפועל היא נמצאת בתוכו של אדם ובאמת היא עיקר מהותו. כאשר כולנו יודעים ומבינים מצוין מהו ההבדל העקרוני והמעשי אם אנו יוצאים לבקר למחות ולתקן מתוך אמון בשורש האלקי החיובי הקיים מתחת לכל הקלקולים, או אם חלילה איננו יוצאים מתוך מבט כזה... וכפי שהמשיך לבאר שם (אורות ישראל אהבת ישראל ג): "האהבה הגדולה שאנחנו אוהבים את אומתנו לא תסמא את עינינו מלבקר את כל מומיה, אבל הננו מצואים את עצמיותה, גם אחרי הביקורת היותר חופשית, נקייה מכל מום. כולך יפה רעיתי ומום אין בך"!



מאמרים נוספים מעלון פרשת השבוע בלק התשע"ב:
אל תפגע בצה"ל - הרב שלמה אבינר
מה נעשה בחופש? (2) - הרב אלישע אבינר
אור החיים הקדוש - הרב רונן טמיר
שפת גוף של אריות - הרב נתנאל לוי
בלעם - הרב דוד לנדאו
תּוֹרָה וְצָבָא - הרב שלמה אבינר
מה טובו אהליך יעקב - הרב חנוך בן פזי זצ"ל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: