מנהיגות = קבלת אחריות

בדרך כלל משתמשת התורה בכינוי ‘בני ישראל’ כשפונה לעם ישראל. אך מצאנו חריגה בשני מקרים שבהם מכונה עם ישראל בשם ‘ישראל’. 1. בפרשתנו “אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל”. 2. בפרשת וילך” במצוות הקהל “תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם”.
מה פשר השינוי?
כדברי הכלי יקר: “לא מצינו בכל המקרא שמשה ידבר אל כל ישראל כאחד. וכי אפשר שיוכל לדבר עם ששים ריבוא איש” בפעם אחת? ולא מצינו לשון זה בכל המקרא. כי אם כאן ובפרשת ויקהל… כי בוודאי יש ייחוס ודמיון ביניהם”.
עונה הכלי יקר: “והנה קרוב לשמוע שבכל מקום שמזכיר בני ישראל מדבר לכלל המון העם. כי כולם בני ישראל המה. אבל במקום שמזכיר ישראל” מדבר עם הגדולים שבישראל אשר כל אחד בשם ישראל סבא יכונה” ודומה לו. ולפי שגדולי ישראל עליהם מוטל להוכיח את העם” ואם לא יוכיחום” אזי אשמת העם תלויה בהם” על כן זרזם משה על זה (חובת התוכחה) יען שאין להם מקום לפטור עצמם מן העונש” בטענה שגלוי לנו שאין התוכחה מועלת. כי לא תועיל התוכחה לעם קשה עורף”.
האחריות המוטלת על מנהיגי הדור מחייבת אותם להדריך את העם ולהוכיחם בכל תחומי החיים. כי בכשלון העם תוטל האחריות המלאה על מנהיגי הדור ולא יוכלו להשתמט ממנה” בטענה שמסתמכים על האמירה המפורסמת “כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע” (יבמות סה). לדעת הכלי יקר עניין זה נכון כלפי אדם יחיד המוכיח” ולא כלפי המנהיגות. כי עליהם לעמוד בשער ולעצור כל הידרדרות מוסרית” חברתית או אמונית ולא להיתפס להרגשה שחבל להכביר במילים בלא תועלת. אך טעות בידם כשאינם עושים כן” כביקורת הנביא (ירמיהו ב ח) “ואחרי לא יועילו הלכו”. מחשבה זו עלולה לשתק כל מנהיגות. כי דברי גדולי ומנהיגי הדור לא יפוגו ללא כל השפעה על הדור” גם אם כרגע נראה שאין הדברים נשמעים” הריהם נשארים בחלל העולם ובלבבו של כל יהודי פנימה. במשך הזמן יפעלו את פעולתם.
משה רבנו מלמדם דרך תוכחה.
הכלי יקר: “כי כל מוכיח הרוצה שיהיו דבריו נשמעים ולא יבעטו בתוכחתו אזי יוכיחם ברמז ולא בפירוש. באופן שלא יבין דבריו כי אם זה המרגיש בעצמו” כי הוא זה האיש” אבל בתוכחת מגולה” מסתמא יבעט. ולכן עליו לקרוא אותם באזניהם. פירוש: ברמז” שרק האדם שעשה את הדבר ידע שהדברים מכוונים אליו… וזהו הרמז ב’אלה הדברים אשר דבר משה אל כל’ – הגדולים אשר בשם ישראל יכונו” ומה דיבר להם במדבר” בערבה (שהם רמזים לחטאיהם) וכו’. ר”ל: ממני תראו וכן תעשו” להוכיח ברמז” כי זו סיבה גדולה לקבלת התוכחה.
במצוות הקהל מצוותה לקרוא את ספר דברים מהפסוק – אלה הדברים אשר דבר ה’ אל כל ישראל”.