השר משה מונטיפיורי

ערכנו נמדד במה שאנו מוכנים לחלוק עם אחרים. משפט זה” שהיה מרגלית בפיו” מבטא נאמנה את פועלו העצום של ר’ משה מונטיפיורי למען תקומת עם ישראל וארץ ישראל. משה מונטיפיורי נולד בשנת ה’תקמ”ד בליוורנו שבאיטליה” למשפחה יהודית-ספרדית. בילדותו היגרה משפחתו לאנגליה” שם רכש עד מהרה את מעמדו כסוחר מצליח” בין השאר בזכות נישואיו ליהודית – נצר למשפחת רוטשילד העשירה. בגיל 40 פרש מונטיפיורי מעסקיו והקדיש את כל זמנו ומרצו לפעילות ציבורית למען עם ישראל. עושרו” מעמדו והופעתו המרשימה הקנו לו מוניטין רב ופתחו לו דלתות בכל אשר פנה. עם כל זאת היה מונטיפיורי נאמן לחלוטין לערכיו” ערכי יושר ומסורת ישראל.
וכך מספר אודותיו הגרי”ל מימון” בספרו ‘שרי המאה’: “אחד מחשובי הלורדים באנגליה” עשיר ורב אוצרות” נהג לעשות את כל עסקיו רק ע”י מונטיפיורי. פעם אחת” בליל שבת קודש” כאשר היסב מונטיפיורי לסעודת שבת עם רעייתו יהודית” הגיע שליח בהול ובפיו בקשה דחופה מאת הלורד להיפגש עוד באותו ערב” בעניין עסקי דחוף שעשוי להכניס רווח עצום. מונטיפיורי השיב ללא היסוס כי בשבת קודש אין הוא מוכן לעסוק בענייני חול בעד שום הון שבעולם. לאחר שעה קלה” שב השליח ובידו אגרת זועמת מהלורד” בה הוא מתרה בו כי אם לא יגיע מיד – הוא מודיע בזאת על ניתוק כל קשריו המסחריים עמו. איומים אלו לא עשו כל רושם על מונטיפיורי” והוא ביקש מהשליח למסור ללורד שהיום שבת קודש” והוא לא יעשנה חול גם אם יפסיד את ידידותו של הלורד. ביום ראשון בבוקר הגיע השליח שוב והזמינו לבוא אל הלורד. למרות החששות מכעסו של העשיר” נסע מונטיפיורי בשלוות נפש עם השליח אל בית אדונו. בבואו” קידם הלורד את פניו באהבה ובידידות” והודה לו על שעמד על דעתו וסירב לחלל שבת. ‘אחד מידידיי העשירים אמר לי כי היהודים מוכנים בעד בצע כסף למכור את אמונתם” אני התנגדתי לכך בכל תוקף וכדי להוכיח את צדקתי – העמדתי אותך במבחן. אני מודה לך על עמידתך האיתנה’.”
בשנת ה’תקפ”ב” הכניס מונטיפיורי ספר תורה” והוא עצמו התכבד לכתוב את הפסוק האחרון” שהיה עבורו רב משמעות: “ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל”.
בשנת ה’ת”ר נודע למונטיפיורי על עלילת הדם בדמשק” והוא פעל בכל כוחו עד שעלה בידו לבטלה. מאז הקדיש מונטיפיורי את כל אונו וממונו להצלת יהודים בכל רחבי העולם – ברומא ומרוקו” ברוסיה וברומניה” בסוריה ובאיראן. אך יותר מכל בערה בו אהבתו הגדולה לארץ ישראל” בה זכה לבקר שבע פעמים” ביקורים שהיו רצופים קשיים וסכנות” אך תרמו באופן מכריע להתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל. בביקורו הראשון בארץ ישראל” התארח בבית יוסף אמזלג” יהודי מתושבי ירושלים. הפֶּחה הטורקי הביע את צערו על שהשר הנכבד נאלץ ללון בשכונת היהודים העלובה” והציע לו חדרים מהודרים בארמון הממשלה. השיב לו מונטיפיורי בזקיפות קומה: “אקווה כי אֶחיה תמיד” וגם אמוּת בתוך אחיי היקרים בני ישראל”.
כאשר זכה לתואר האצולה “סֵיר” ממלכת אנגליה” ביקש להתיר לו לכתוב על סמל משפחתו את הכיתוב “ירושלים” באותיות עבריות.
מונטיפיורי פעל ללא לאות לקידום ההתיישבות היהודית בירושלים מחוץ לחומות” ועל שמו נקראות חמש שכונות בירושלים: מזכרת משה” זכרון משה” ימין משה” אוהל משה וקרית משה. הוא אף שיפץ את מבנה קבר רחל והוסיף בו חדר” הקיים עד היום.
וכך כותב עליו הרה”ג ר’ יוסף ריבלין” מראשוני בוני ירושלים: “שאו שערי המגיד ראשיכם ובאו אל פתחי עולם לבשר צדק בקהל רב צדקת הצדיק השר האדיר המרומם” אוהב שערי ציון סֵיר משה מונטיפיורי הי”ו את אשר הגדיל לעשות… אשר חשף את זרוע צדקתו ועל הר צבי ממכון שבתו פרש כנפי חמלתו ונשא משואות נדבות הגונות מאת פניו… מה יקר חסדו! אין קצה לאוצרות הצדקה אשר רכש לו בערי הקודש” בהחיותו לב נדכאים רבים – גם ברוך יהיה”.
היום לפני 127 שנים” בט”ז מנחם אב ה’תרמ”ה” בן 101 שנים נסתלק ר’ משה מונטיפיורי לבית עולמו זקן ושבע ימים. הוא לא זכה לפרי בטן” אך מעשיו ופועלו העצום הם הם זכרונו.
תהי נשמתו הטהורה צרורה בצרור החיים” אמן.