ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: חיי שרה
פרשה נוכחית: תולדות
פרשה הבאה: ויצא
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

החינוך בהשקפתינו

לימוד יום הורים תמוז תשע"א

הרב ערן טמיר / י תמוז ה'תשע"א / 40 דק'
קוד שיעור: 10725
Loading the player ...
על השיעור:
ידוע שאחת הדרכים ללמוד סוגיה או נושא היא לגשת לפעם הראשונה בה הנושא מופיע בתורה ולהוציא משם את העקרונות,את המפתח להבנת הסוגיה.השורש ח.נ.ך בתורה מופיע שלוש פעמים בתחילת ספר "בראשית".הפעם הראשונה היא לגבי קין.אחרי שקין רוצח את הבל,הקב"ה מעניש אותו בכל מיני עונשים שמהווים תהליך תיקון לקלקול שקלקל,ואז כתוב "וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך" - כלומר החנוך הראשון שפגשנו בתורה הוא בנו של קין.אנו יודעים שקין הוא לא אבינו,אנו לא מיוחסים אליו,אז כנראה שהחנוך הזה מסמל דוגמת חינוך שאנו לא הולכים על פיה.פעם שניה שפגשנו חנוך זה בבראשית פרק ה' שם מסופר על אדם נוסף שנקרא חנוך שהוא דור שביעי לשושלת האדם הראשון דרך שת.על החנוך הזה נאמר "ויתהלך חנוך את האלוקים ואיננו כי לקח אותו האלוקים".גם שת איננו אבינו,לכן כנראה שגם דגם החינוך הזה לא מתאים לנו.לכן יש להגיע לפעם השלישית ששורש ח.נ.ך מופיע בתורה אצל אברהם אבינו,ואכן כאשר אברם רודף להציל את לוט נאמר "וירק את חניכיו ילידי ביתו".אז נראה שישנם שלושה דגמי חינוך,אחד שמתאים לקין,השני לשת והשלישי מתאים לנו,בני אברהם.נעיין בפסוקים ונבין מה הדגם החינוכי שמופיע בכל אחד מהם.
אחרי שקין ידע את אשתו ונולד חנוך כתוב "ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך" - לכאורה זה נראה דבר טוב מאוד,קין לוקח אחריות ובונה את העולם,ובכך שהוא קורה לשם העיר על שם בנו,הוא מראה שהוא גם נותן זאת כדוגמא לבניו שילכו בדרך זו.אך למרות זאת יש בכך בעיה,שהרי הקב"ה ציווה את קין כעונש על חטאו "נע ונד תהיה בארץ" - תנועה זה מעבר גיאוגרפי ממקום למקום.תנודה לעומת זאת זה לא מעבר ממקום למקום,אלא זה חוסר מנוחה באותו מקום, כמו בנדנדה.א"כ העונש שקין קיבל הוא חמור מאוד,להיות נע ונד,להיות אדם חסר יציבות.גם כשהוא לא ינוע הוא ינוד.כמו שאומר רש"י עה"פ הנ"ל "אין לך רשות לדור במקום אחד".לקין יש בחירה חופשית לגבי עונש התנועה,קין יכול להישאר במקום אחד ולא לנוע עפ"י ציווי ה',לגבי החלק הראשון של העונש יש לו בחירה,אך לגבי התנודה אין לו בחירה,הוא לא אחראי למנוחת הנפש הפנימית שלו.ואכן אנו רואים שנאמר "ויצא קין מלפני ה' וישב" - בכך הוא עובר על גזרת "נע",אך איפה הוא יושב?"בארץ נוד" על גזרת "נד" הוא לא יכול לעבור.קין בחוצפתו לא נע אלא יושב,ולא רק שהוא יושב,הוא עוד בונה עיר,הוא עובר בצורה גסה על ציווי ה'.בתחילה היה נראה לנו שבניית העיר היא מעשה חיובי,אך אנו רואים שזה ממש לא כך,בניית העיר הזו היא מעבר חמור על דבר ה',ולא רק זה,אלא הוא עוד קורה לשם העיר על שם בנו חנוך,כלומר הוא משאיר צוואה לבניו שיהיו שותפים בבניין העולם ולא יהיה אכפת להם בכלל ממה שהקב"ה חושב על זה.א"כ הדגם החינוכי הראשון זה להיות אדם ששותף בבניין העולם החומרי,אך בצורה כזאת שהקב"ה לא נמצא בתמונה,הקב"ה הוא לא חלק מההכרעות שלך.כמו שאמרנו אנו לא הבנים של קין,אז כנראה שזה לא הדגם החינוכי שלנו.לנו לא מתאים להיות שותפים בבניין העולם בלי שהקב"ה ייכלל בכך.
החנוך השני כמו שאמרנו הוא דור שביעי לאדם הראשון דרך שת.על חנוך זה נאמר "ואיננו כי לקח אותו האלוקים" - חנוך זה הוא האדם הראשון שנאמר עליו "ויתהלך את האלוקים".גם פסוק זה נשמע נפלא,אידיאל גדול,אך אנו רואים שנאמר עליו "ואיננו כי לקח אותו האלוקים" - שואל ה"חתם סופר" למה הקב"ה לקח את חנוך?מעבר לזה,החנוך הזה התהלך את האלוקים(כמו שנאמר על אברהם) אז למה הקב"ה בחר באברהם ולא בחנוך שיהיה אבינו הראשון?מסביר ה"חתם סופר" בהקדמתו לשו"ת על "יורה דעה" הנקרא "פיתוחי חותם" שהקב"ה אהב את אברהם כי אברהם לקח אחריות ציבורית,הוא הפיץ את האידיאלים בעולם.לקיחת האחריות הציבורית הזו רוממה את אברהם הרבה יותר מהזיכוך הרוחני של עצמו. אברהם אבינו זכה למה שזכה לא בזכות העבודה הרוחנית הפרטית שלו,אלא בזכות האחריות הציבורית,כי באמת גם לפניו היו אנשים צדיקים,כמו שאמרנו לגבי חנוך.חנוך היה צדיק גדול עד כדי כך שחדל מלהיות אדם והפך להיות כאחד המלאכים שעומדים לשמש את הקב"ה
.דבר זה לא מצאנו אצל אברהם,לא ראינו שהוא הגיע לדרגות כאלו.אך צריך להבין את ההבדל שביניהם.אם אברהם אבינו היה מתבודד כחנוך,אם הוא היה עוסק בפיתוח עצמו הוא גם היה מגיע לדרגה גבוהה כזו,אך אברהם הבין שלא בזה הקב"ה חפץ,הקב"ה לא רוצה שאדם ישלים את עצמו וכל החברה שמסביב תתפרק בינתיים,כמו שאכן קרה ושלושה דורות אחרי חנוך הגיע המבול,אלא הקב"ה רוצה שהאדם "ימעט בהשלמת נפשו למען רבות כבוד ה' למעט את מורדיו ולהרבות עבדיו ויודעיו" - עדיף שהאדם יקח אחריות ולא יהיה אגואיסט,אפילו אם זה אגואיזם רוחני.מה יעזור לקב"ה שהאדם יהפוך להיות מלאך,וכי חסר לקב"ה מלאכים בשמיים?הוא לא חפץ בכך,כדברי הקוצקר שנאמר "אנשי קודש תהיו לי" - הקב"ה מחפש אנשים קדושים ולא מלאכים.אם האנשים שיכולים לקחת אחריות על החברה ישכחו מהחברה ויתעסקו רק בעצמם,אז חלק קטן מהאנשים יהפכו למלאכים,אך כל השאר יאבדו.כלומר,אם החנוך הראשון עסק בבניין העולם החומרי בלי קשר לקב"ה,הדגם החינוכי של החנוך השני הוא בדיוק הפוך,הוא להיקשר לאלוקים בלי לבנות את העולם.כמו שאמרנו אנו גם לא הבנים של שת,גם הדגם החינוכי הזה לא מתאים לנו.אנו לא דוגלים לא במחשבה שאומרת שיש לדאוג רק לעצמך,וגם לא דוגלים בתפיסת החינוך שיש לברוח לאלוקים ולשכוח משאר העולם.לכן על חנוך נאמר "ואיננו כי לקח אותו האלוקים" - הקב"ה בכך אומר לחנוך,אתה רוצה להיות מלאך,בסדר גמור,בוא תהיה מלאך.אם זו הנהגתך אז באמת אין לך מה לעשות בעולם.
החנוך השלישי אותו אנו פוגשים הוא אצל אברהם.שם מסופר על מלחמת העולם הראשונה בה נשבה לוט ואז כתוב "וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלוש מאות וירדוף עד דן" - לפני המלחמה אברם היה בחברון,אברם יצא למרדף אחריהם מחברון ועד דמשק.מטרת המרדף מבחינת אברם הייתה לשחרר את לוט מהשבי.אברם לא הולך לקרוא תהילים ולא מתפלל,אלא עושה מעשה,לוקח עימו שלוש מאות ושמונה עשר חניכים ויוצא למשימה הזו.על פניו היינו אומרים שהאנשים המתאימים ביותר למשימה הזו הם הסיירת של אותו זמן,אנשי הצבא המוצלחים ביותר הם אלו שמתאימים למשימת ההצלה הזו.כלומר,לפי המציאות הזו יוצא שהחניכים שאברם גידל אצלו בבית,הם אנשים מקצוענים ולוחמים מיומנים.אך אנו רואים בגמרא ב"נדרים" אותה רש"י מביא שזה לא כך,אלא מדייקת הגמרא שבפסוק לא כתוב "חניכיו" אלא "חניכו" בלשון יחיד,והכוונה היא ל"אליעזר שחינכו למצוות" ונאמר שלוש מאות ושמונה עשרה כי זה גימטריא של אליעזר.כלומר מי שיצא עם אברם למשימה לא הייתה סיירת מיומנת,אלא אליעזר שחונך למצוות,אין כאן לוחמים,אלא שני ביינישים.כלומר אנו לומדים מכאן עיקרון חשוב שאברהם אבינו גידל בביתנו אנשים שמצד אחד צדיקים כמו אליעזר,אך מצד שני אותם החניכים הם לא רק אנשים שיושבים ולומדים,אלא הם גם כאלה שכשצריך יודעים לקום ולהילחם,לצאת למשימה ולשחרר את לוט.אברהם חינך בביתו אנשים שמשלבים בין תכונתו של קין לתכונתו של שת,אלו אנשים שמצד אחד צדיקים וגדולים,אך מצד שני הם לא בורחים לגמרא,הם יודעים לקחת אחריות על העולם ולתקנו.החינוך הישראלי שהוא
החינוך האברהמי זה אותו החינוך שיוצר חניך שמצד אחד יודע להיות צדיק כאליעזר ומצד שני יודע גם להיות לוחם מוצלח.

ואכן רואים אחרי המלחמה הזו שנאמר "ויצא מלך סדום לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר איתו אל עמק שווה הוא עמק המלך" - מה זה המקום הזה?מסביר רש"י "עמק שהושוו שם כל האומות והמליכו את אברם עליהם לנשיא אלוקים ולקצין" - כולם הבינו שיש אדם אחד שמסוגל גם להיות "נשיא אלוקים" בבחינת שת,וגם להיות "קצין" בבחינת קין.וכן אומר הרב בפנקס ז' אות מא' "מה שאני דורש ומבקש מהמחנכים שלנו בייחוד המחנכים המודרנים הספוגים מהרוח הלאומי שלנו שיכירו את חובתם לעשות את מלאכת החינוך למלאכה שלמה ולא לחצי מלאכה,לדבר ולא לחצי דבר ואחר שישימו על ליבם כי יש במציאות בנפש הילד לא רק צד חילוני לבדו.." - כלומר צד מעשי,צד חומרי,צד של בניין העולם שחייב לצאת אל הפועל כמו אברהם אבינו שלא רק קורה תהילים,אלא גם יוצא ונלחם,וצדדים אלו צריכים להתפתח לכתחילה ולא בדיעבד,אך חוץ מזה "אלא שיש בו גם כן בנפש צד נפשי קדוש שלשם טיפולו ופיתוחו הוא צריך למזון של קודש וכלכלה רוחנית מקודשת" - אם אתה מגדל בבית רק לוחם זה סכנה,אם אתה בונה רק אדם שיודע ללמוד זה גם סכנה,צריך לחנך אדם שיודע להכיל את שניהם,להיות ל"נשיא אלוקים ולקצין".
שנזכה להיות מחניכי אברהם,לא ללכת לקצוות ולהיות מהחניכים של קין ושת,ואז נזכה בעז"ה לגאולה שלמה במהרה,אמן!
תגיות: יום הורים | חינוך | חינוך וחינוק כל התגיות
2 הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
טרם התקבלו תגובות לשיעור זה
צופים כותבים
עוד בחינוך ילדים