ערוץ מאיר
כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 

הארכיון נתמך על ידי
קרן דור ס"ת

בין בניין הבית לבניין האומה

יום עיון לחיזוק התא המשפחתי אדר תשע"ב

הרב ערן טמיר / י"ט אדר ה'תשע"ב / 48 דק'
קוד שיעור: 11854
Loading the player ...
על השיעור:
הגמרא במסכת "שבת" אומרת "אמר רבא בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה?קבעת עיתים לתורה?עסקת בפריה ורביה?צפית לישועה?פלפלת בחכמה?הבנת דבר מתוך דבר?ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו אין, אי לא לא" - כלומר,אדם מגיע לעולם למלא איזשהו ייעוד,למלא רשימת משימות וכשהוא יגיע לדין לא יבואו אליו בטענות, אלא פשוט אומרים לו מה הוא היה צריך להיות.בסוגיה זו נמצאות תשובות לשאלות הכי בסיסיות בחיים שלנו,כאן מופיעים העקרונות,הערכים אותם אנו צריכים לחיות.השאלה הראשונה ששואלים את האדם היא "נשאת ונתת באמונה?" - מסביר ע"כ הרב בעין אי'ה שאם היו שואלים שאלה מאוד ראשונית וכללית מהי המטרה הראשית של העולם,התשובה הייתה לדעת את ה',להמליך את ה' על חיינו,כלומר לחיות חיי אמת וצדק.זו כותרת מאוד כללית,אבל איך אדם מגיע למצב כזה שהוא חי כמו שהוא צריך לחיות?הקב"ה הטביע בכל אדם איזשהו צופן בסיסי מאוד הנקרא מצפון.המצפון הזה הוא היסודות המוסריים האלמנטאריים לתפקוד' מוסרי וחברתי ברמות הכי בסיסיות,לכן קודם כל שואלים את האדם "נשאת ונתת באמונה" - אמונה זה לאו דווקא אמונה בה',אלא במובן של יושר,צדק,האם את החיים המוסריים,החברתיים שלך חיית ברמה של דרך ארץ,ברמה של מצפון,של מסור כליות בסיסי?זה הבסיס של האדם,טבוע בו היסוד המוסרי הבסיסי להיות אדם ישר שלא יכול לסבול עוול,ולכן זו השאלה הראשונה,זה הבסיס לכל.כלל לא פשוט לענות על השאלה הזו תשובה חיובית כי הכוונה היא לא רק למשא ומתן,אלא לכל יחסים אנושיים,חברתיים,פרטיים,האם אותם עשית עפ"י המצפן האלוקי שהקב"ה הצפין בך או לא.
שאלה שניה היא "קבעת עיתים לתורה" - מסביר הרב,אחרי שהאדם חי בתוכו רגשות בריאים וישרים של דרך ארץ,אי אפשר להסתפק רק בזה,האדם הוא לא רק מצפן חברתי,אלא הוא מעבר לכך.הרבה פעמים יש התנגשויות בין ערכים שונים,הרגש לא יכול להכריע בכך,יש צורך בשכל שיכריע ויקבע סדרי עדיפויות,לכן זה לא מספיק שהאדם יהיה בעל רגש ישר,אלא חייבים לעלות למדרגה שכלית,ולא רק למדרגה שכלית אנושית,אלא לשכל אלוקי שמחלק ומתעל את הרגשות בצורה מכוונת ומדויקת.לשכל האלוקי הזה מגיעים ע"י קיבעת עיתים לתורה,ע"י זה שלומדים בזמנים קבועים בצורה מסודרת ולא רק כשיש זמן.צריך לקבוע עת,עד כדי כך ש"המשנה ברורה" אומר שגם אם יזדמן לו עסק כלכלי משמעותי באותה עת לא יוותר,אלא ימשיך בקביעות שלו בלימוד."קבעת עיתים לתורה" משלים את "נשאת ונתת באמונה",אחרי הופעת המוסר הטבעי מופיע השכל הישראלי,האלוקי שיסדר בצורה יותר מדויקת את המוסר הטבעי.עד כאן זה המינימום של האדם הפרטי,שהמוסר הטבעי שלו מתפקד והשכל האלוקי מכוון זאת.
שאלה שלישית היא "עסקת בפריה ורביה" - הקמת משפחה?דאגת להמשך הדורות הבאים?אומר ע"כ הרב,אדם שהשכל, קביעת העיתים שלו לתורה שמה אותו במקום קצת יותר גבוה,יותר מקיף,יותר כולל,הוא יוצא מעצמו,הוא לא מסתפק בזה שהוא בסדר,אלא הוא מחפש להועיל מעבר לכך,לכן לא כתוב "נשאת אישה" כי נשיאת אישה עדיין יכולה להיות ממקום אגואיסטי וקטן.השאלה היא דווקא "עסקת בפריה ורביה",כי כשאדם מתחתן זה עדיין הוא,זה עדיין ההווה.לעומת זאת כאשר אדם מביא ילדים לעולם הוא לוקח אחריות על העתיד,הוא מבין שההווה והעתיד מחוברים,הוא לא מסתפק במה שיש עכשיו,אלא הוא רואה את כל ההיסטוריה פרושה לפניו,יודע שלולא הוריו הוא לא היה מגיע לעולם וכך גם הוא צריך להמשיך את הדורות,צריך לפתח את העולם.השאלה הזו נוקבת,זה לא נגמר רק בהבאת ילדים,אלא מעבר לכך האם קידמת את העולם,האם השארת את העולם יותר טוב ממה שקיבלת אותו.הרובד הכי בסיסי של זה מתבטא ב "עסקת בפריה ורביה" אך זה גם מעבר לכך,האם אתה מוכן לצאת מההווה ולהסתכל על העתיד ולראות הכל בסקירה אחת?האם אתה מבין איזה כוח יש לך לבנות את העולם?איזה טוב יש בחיים העתידיים ואיך אתה יכול לקדם זאת?שאלה זו כבר מעלה את האדם למערכת יותר כוללת,יותר מקיפה.זה לא רק התעסקות בעצמו,אלא זה מעבר.אדם זה יש לו את עצמו,ויש לו את הסביבה, את העתיד,אז לאן עוד יש להמשיך?מה זה שאר השאלות?ממשיך הרב ומסביר את השאלה הרביעית "ציפית לישועה" - בכל אדם יש נטייה מצד הנפש הבהמית שבו להיות פרטי.פרטי זה לא רק לעצמו,אלא גם למעגל המצומצם אליו הוא קשור. אך עם כל הכבוד לזה שהאדם הזה עלה לדרגה יותר כללית,הוא עוסק בפריה ורביה וחלק ממשפחה,הכלל הזה הוא עדיין קטן,השאלה היא אם הוא רואה את עצמו כחלק מעם?כחלק מעם שהוא גרעין האנושות?האם אתה רואה את עצמך כחלק גדול של היסטוריה,ולא רק היסטוריה פרטית שלך,אלא היסטוריה של תיקון עולם?המבט הכלל ישראלי הזה הוא צריך להיות המקום ממנו יוצא הכל.מתוך המבט הזה של כלל ישראל אני ניגש לפריה ורביה,מתוך זה אני לומד תורה,מתוך כך אני ממשיך את המוסר הטבעי שלי.זו השאלה,האם כל חייך היו מכוונים להיות שליח ציבור לצורך בניית האומה הישראלית בארצה בחומריותה וברוחניותה שמכוח כך תבוא הגאולה השלמה?האם מהמקום הזה עסקת בפריה ורביה וכו'?האם כאתה הולך לעבודה אתה עושה זאת מתוך מבט קטן ופרטי או שאתה רואה במה שאתה עושה אידיאל אלוקי של "לתקן עולם במלכות שדי"?זו השאלה הכי בסיסית,הכי חשובה.מה כוללת הציפייה?מסביר הרב שאדם צופה,תצפיתן,תפקידו הוא לא רק לצפות,לא רק לראות ולהסתכל,אלא חלק מתפקידו הוא שבמצב שהוא רואה אויב הוא צריך לפעול בהתאם,תפקידו הוא לא רק פאסיבי לראות,אלא תפקידו הוא גם אקטיבי.תפקיד הצופה הוא לא רק לצפות ולקוות,הציפייה והתקווה היא גם אקטיבית.השאלה "ציפית לישועה" היא לא רק האם קיווית שתבוא גאולה,אלא בזמן נתון כשיכולת לקרב גאולה,מה עשית? האם קידמת את גאולת ישראל,גאולת העולם?הציפייה הפשוטה,הפאסיבית היא שתמיד,גם כשלא נראית גאולה באופק יש לצפות ולקוות לגאולה,כמו שהצופה,גם כשנראה שאין שום סכנה,הוא עדיין צריך לצפות ולבחון.אך מעבר לכך יש גם לצפות בצורה אקטיבית.האדם צריך להגיע למצב שהוא עומד בכל המשימות הללו.להגיע למקום פנימי כזה שלא תהיה סתירה בין בניין הבית לבניין האומה,להגיע למצב ששניהם מופיעים יחד.אין רק "עסקת בפריה ורביה" או רק "ציפית לישועה",אלא שתי השאלות צמודות זו לזו,יש לשלב בין שניהם,לבנות את הבית ובד בבד לבנות את העולם.אך גם אחרי כל זה,עוד לא סיימנו. השאלה הבאה היא "פלפלת בחכמה,הבנת דבר מתוך דבר" - מה זז לפלפל?מה זה להבין?אומר הרב שכדי שהאדם יוכל לחיות בארבעת הרמות הללו בלי שתהיה סתירה ביניהן,כדי שתהיה הרמוניה מוחלטת ביניהן,לא מספיק לקבוע עיתים לתורה.צריך כל הזמן להעמיק את ההבנה,לדייק את ההבנה.ככל שהאדם יותר מדייק ובפרט בלימוד אמונה,ככל שאתה יותר מברר זאת לעצמך,כך אתה יותר תבוא אל הימים ולא הימים יבואו אליך.לכן אחרי כל המדרגות הללו,האדם נשאל האם הוא ממשיך לפלפל בחוכמה,האם הוא ממשיך להבין דבר מתוך דבר?התחום שהכי קשה לנו לקחת אחריות כלפיו הוא ה"ציפית לישועה",גם ברעיון וגם בפועל.והרבה פעמים יש לנו סיבות כביכול מוצדקות לכך,כי תראה איך המדינה נראית,תראה את המצב בעולם,כמה קלקולים ישנם,מי אני וכי אני יכול לקדם משהו וכו'.לכן אומר הרב,לרדת לעומקם של דברים זה נדרש בעיקר לגבי הציפית ישועה,לגבי הצורך להבין את עומקם של דברים,להבין את תהליך הגאולה.בלי בירורי עומק של הופעת ה' בהיסטוריה,בלי הלימוד אמונה יהיה קשה מאוד להחזיק עמדה בכל ארבעת ההופעות האלה,ובעיקר לגבי הציפית ישועה.ואחרי כל זה אומרת הגמרא "אי יראת ה' היא אוצרו אין,אי לא לא" - אחרי שכבר השיג את כל המדרגות הנשגבות הללו,אם המנוע לכל מערכת החיים הזאת הוא יראת שמיים,כלומר הוא לא מחפש כבוד ולא מחפש להיות מקובל חברתית ולא למלא כל מיני אינטרסים אישיים,אלא אם יראת שמיים היא המניע לכל הדברים הללו אז בסדר גמור,אך אם המנוע הוא אחר,אם הוא עוסק בפריה ורביה בגלל שהוא אוהב משפחה גדולה,או שהוא עוסק בציפיית ישועה מתוך רצון לכבוד וכו' אז הוא מאבד את הנקודה.
לכן אומר רבא,"בשעה שמכניסין אדם לדין" - לאמת שבשבילה הוא נברא,שואלים אותו האם הוא היה מה שהוא צריך להיות.האם היה לו מוסר טבעי,שכל אלוקי,דאגה לדורות הבאים,חלק מכלל ישראל ובנין הופעת כלל ישראל מתוך רצון לתקן את העולם וכל זה מתוך בירור אמוני עמוק מאוד שיראת השמיים היא הבסיס לכל זה,אתה שם או לא?ובהקשר שלנו אולי ניתן לומר שאחת השאלות שישאלו את האדם היא,האם הבנת שאין סתירה בין בניין הבית לבניין האומה?האם הבנת ששניהם זה בעצם מציאות אחת,שבניין הבית צריך לינוק מבניין האומה ושניהם צריכים לבוא לידי ביטוי?אלו השאלות.
אז נאחל לעצמנו בעז"ה שניכנס למהלך של עבודה,נעבוד על זה ונזכה לחיות את זה,אמן!
תגיות: בשעה שמכניסין אדם לדין | זוגיות | משפחה | בניין הבית כל התגיות
2 הוספת תגיות
תגובות כתוב תגובה
טרם התקבלו תגובות לשיעור זה
צופים כותבים
עוד בחיזוק התא המשפחתי