טוב, אנחנו כאן בפרק שלישי
בחלקי הזהירות
ואנחנו באמצע התיאור של המשל של המושלים
דיברנו על כך שיש
הכרח להתבונן
לעשות מה שנקרא חשבון הנפש
וחשבון הנפש הוא מתחלק למספר חלקים
חשבון הנפש זה לא כמו בקונוטציה שיש לזה היום
של סוג של דיכאון
כשאומרים על מישהו שהוא צריך לעשות חשבון נפש
הכוונה שאנחנו נדרש להיכנס לדיכאון זמני
ובזה לצאת ידי חובת חשבון הנפש
לא, אין הכוונה לזה
אלא דווקא חשבון הנפש הוא דבר מאוד שמח
שאדם בודק מה אצלו טוב ומה אצלו רע
שמעתי חידוש יפה
שמת הרב משה בן הראש מתנות תורה מורשה
הוא אמר משהו מאוד יפה
אנשים רגלים מצוות וידוי
מה זה וידוי? זה לומר מה הרע שעשיתי
נכון? חטתי, אביתי, פשטתי
אבל שוכחים שיש עוד וידוי אחר
וידוי מעשרות
בפרשת כתבו שקראנו השבת
וידוי מעשרות
שאדם אומר לקבות ברוך הוא
את הטוב שהוא עשה
הוא אומר ביארתי הקודש מן הבית
וגם נתתי בלבי, לגר, ליתום ולאלמנה
ככל מצוותך אשר ציוויתני
לא עברתי ממצוותיך
ולא שכחתי
לא אכלתי בעונים ממנו
ולא נתתי ממנו למה
ולא אכלתי ממנו בתאמה ולא נתתי ממנו למת
שמעתי בכל השם אלוהי
עשיתי ככל אשר ציוויתני
זה נקרא וידוי גם
רק שאדם מתוודה על המצוות שהוא עשה
זה גם זה חלק ממצוות הוידוי
יוצא לפי זה שאם אנחנו עושים חשבון כללי
מה זה חשבון הנפש, הוידוי של האדם
הוידוי זה שאדם צריך לעשות חשבון
שבו הוא בודק מה טוב אצלו וגם מה רע אצלו
בסדר, זה למד
עכשיו הדבר הזה דורש שני לימודים
האחד לימוד תיאורטי, השני לימוד מעשי
התיאורטי זה שאדם לומד
מה טוב ומה רע באופן כללי
באופן מעשי אדם צריך לבדוק
מה אצלו טוב או רע, מה מתאים לטוב ולרע
שאלה שנשאלה גם בשיעור
שעבר ותמיד שואלים אותה
איך אדם יכול לדעת איפה הוא עומד
והתשובה היא שסומכים עליך
הספר מסיעת ישרים הוא ספר
מאוד מיוחד מהפרינה הזאת
הוא סומך עליך שאתה יודע איפה אתה נמצא
זה דבר שהיום מרוב טיפולים
פסיכולוגיים וייעוצים וכו'
האדם כבר שכח לסמוך על עצמו
אבל יש עניין כזה שאדם יסמוך
על עצמו לדעת איפה הוא עומד
גם לגבי המעשים של אדם
עצמו גם זה מתחלק לשניים
יש בשעת מעשה ושלא בשעת מעשה
שלא בשעת מעשה אדם צריך
פשוט לעשות פעולה של זיכרון
לזכור מה עשיתי שטוב מה עשיתי שעה
ויש בשעת המעשה אני הולך
לעשות משהו האם הוא טוב או רע
זה נקרא מידת הזהירות זה חלקי הזהירות
והדבר הזה מצריך הקדשת זמנים
זה החידוש הגדול של רמחאל
מוכרח האדם לפנות זמן בסדר הזמנים שלו
והוא מציע שזה אפילו כל יום
זמן שבו האדם חושב על עצמו
מה הטוב שעשיתי ומה הרע שעשיתי
עד כאן העיקרון
אחר כך הוא הביא שלא רק הוא אומר את זה
אלא זו גמרה מפורשת מסכת בבבטרה
מה נאמר מסכת בבבטרה
אז אני מציע שנקרשו מדיבור המתחיל וחכמים
בחכמים זכרונם נברכה
אורנו בפירוש צורך החשבון הזה
והוא מה שאמרו זה לשונם
על הפסוק בבדבר על כן יאמרו המושלים בו חשבון
אז מה זה מושלים בפשט
אלה שעושים משלים
מושל הכוונה מי שאומר משלים
אבל יש על כן יאמרו המושלים ביצרם
משל ממשלה שאדם מושל ביצרו
מה הוא אומר בו חשבון
מה זה חשבון בפשט
זאת העיר הבירה של שיחון מלך הימורי
אבל בנמשל חשבון הכוונה לעשות חשבון
לנו לספור חשבונו של העולם
סחר מצווה כנגד הפסדה
הפסד עבירה כנגד סחרה או להפך
ומי אמר שצריך את זה
בגלל שהעולם האדם נתון בתוך החושך
יש שני סוגי חושך בעולם
יש בנמשל קודם כל
יש חושך שגורם שאני לא רואה שום דבר
ויש חושך אפלולי כזה
שגורם לי לחשוב על עמוד שהוא אדם
או על אדם שהוא עמוד
זה שני סוגי חשכות
כמו כן יש בנמשל
חושך שגורם שאדם אין לו מושג כלל בין טוב לרע
כמו הבאמות או כמו הילדים
ויש חושך מסוג אחר
חושך אינטלקטואלי אידיאולוגי
שבו האדם מזהה את הטוב בתור רע
ואת הרע בתור טוב
הסוג השני של החושך הוא יותר מסוכן
כיוון שהוא מושרש יותר בנפש האדם
כיוון שהשכל שלו מתערב בהגדרות המוטעות האלה
אז קשה לו יותר להבין
שמה שהוא חושב לטוב זה רע
ושמה שהוא חושב לרע זה טוב
עד כאן ברור
אז שאתה אותך ערב לגבי הסוג השני של החושך
הוא מסוכן כי הוא לא מאחוז בשליטת האדם
לא הוא לגמרי בשליטת האדם
בשליטת האדם?
בוודאי כל חושך זה בשליטתנו לסלקו
אלא מה שהדבר הזה דורש לימוד
רק שהחושך השני
ברגע שהוא מקבל הצדקה אידיאולוגית
האדם יותר משכנע את עצמו
זה הכוונה
כן
זה יותר קשה להשתחרר
מטעות מאשר ללמוד משהו חדש?
אפשר גם את זה להגיד
שיותר קשה להשתחרר מטעות מאשר ללמוד משהו חדש
טוב
אז כן הוא הסביר לנו שהאדם נתון בתוך החשיכה
עכשיו אני מדלג על כל זה
ומגיע לפסקה שאנחנו צריכים להתחיל אותה היום
המתחילה במילה אח
אח אותם
שכבר יצאו מן המעשר הזה
כלומר אותם האנשים שכבר
בררו לעצמם מהו הטוב ומהו הרע
ברגע שאדם ברר לעצמו מהו הטוב ומהו הרע
הוא רואה את הדברים מגבוה
אז הרבה יותר קל לו לבחון בעיות
אגב הרבה פעמים אדם גם יכול
לעזור לאנשים אחרים יותר מאשר לעצמו
כי קל מאוד לראות מה השטוט שתופס את אדם
מה שלהיות השטוט שתופס את אותך
אבל אם אתה גם את השטויות שלך הצלח
להלסדק על החומר שאתה יכול לתת עזרה לאחרים
מה קורה אם המעשה שעשיתי הוא טוב בהבנתי
אולם הוא לא תואם להלכה
אני לא יכול להצטרר על מעשה כזו
לא כך ברורה השאלה
נאמר ככה
יש שני סוגי אנשים ביחס למעשים שההלכה אוסרת
יש מי שיודע את ההלכה ואת מחויבותו אליה
ויש מי שאיננו יודע את
ההלכה ואת מחויבותו אליה
אם אני יודע שאני מחויב להלכה
ואני יודע שהמעשה שאני עושה הוא נגד ההלכה
אז הוא מפסיק להיות מעשה טוב
או מעשה רע כיוון שהוא נגד ההלכה
לכן השאלה לכאורה אין לה מקום
ואם אתה השואל מתכוון למי
שאיננו יודע שהוא מחויב להלכה
אז הוא לא מחויב, אדם
שאיננו יודע שהוא מחויב להלכה
איננו מחויב להלכה
זה העיקרון של התינוק
שנשבע שהוא פטור מן המצוות
אז לכן המעשה שלו יכול להיות טוב
לכן השאלה לא לגמרי ברורה
אני מציע לשואל לחשוב על זה יותר
גם הרב אם אמרת שהוא לא
מבדיל בין מעשה טוב למעשה רע
הוא עושה מעשה רע כי הוא חושב שהוא טוב
אז לפי ההלכה הוא בסדר או לא?
מה?
הוא לא מבדיל בין מעשה טוב למעשה רע
יש אדם שלא מבדיל בין מעשה טוב למעשה רע
הוא עשו אין הבדל
הוא עושה את המעשה רע כי הוא חושב שזה טוב
לא, זה כבר הגדרה אחרת
אתה מעריך פה בין שני סוגי הטעויות
או שזה אדם שלא יודע שיש הבדל בין טוב לרע
או שיש אדם שיודע שיש הבדל בין טוב לרע
רק הוא חושב על הטוב
שהוא רע ועל הרע שהוא טוב
אז תכף להתאם, אם זה הראשון
או השני שאתה מדבר עליו
על השני
יש אדם שחושב על טוב שהוא רע ועל רע שהוא טוב
נכון, נו אז מה?
אז לפי המשך השאלה שלו,
האם הוא נאנש על זה או לא?
אם הוא נאנש על זה?
זה בכלל לא מעניין אותנו
האם הוא נאנש או לא
טוב, אבל הוא עושה את
המעשה רע כי הוא חושב שזה טוב
רגע, אתה שואל אם הוא נאנש
או לא, זה מה שאתה שואל?
אין לי מידה אחרת
אתה שואל האם הוא נאנש על זה
כן או לא?
זה מה שאתה שואל?
אה, תודה, הנימוס מחייב
לענות על שאלות, אתה יודע
התשובה היא שזה לא מעניין אותנו
מה אכפת לי אם הוא נאנש או לא
זה תשאיר לקב".
אנחנו רוצים לדעת האם האדם,
המעשה מוביל אותו לדרך טובה או לא
אם האדם עושה מעשה מזיק לעצמו או לאחרים
אף על פי שהוא לא יודע שהמעשה הזה הוא מזיק
המעשה ממשיך להזיק
אלא מה? תגיד אין לו אשכטה בנפש
אז אין לו אשכטה בנפש
אבל נזק יש גם
טוב
אז
בואו נמצא
אני מצא שנקרא עכשיו את הפסקה
אה, יש כאילו כמה שאלות פה הגיעו
האם דברי הרב הם בעצם פירוש הפסוק
הגיד לך אדם הטוב ומה השם דורש ממך
כי מרסות משפט ואהבת חסד
שאדם הוא זה שאומר לשני איפה צריך לתקד
אני לא רואה איך
הפסוק הזה אומר
שהאדם הוא זה שצריך להגיד לשני
מה?
אני לא בדיוק מבין למה
אה, לא בדיוק מבין למה
אבל לא מבין איך זה קשור לפסוק הזה
טוב
אה, הגיד לך אדם
אה, שאדם צריך להגיד
זה לא פשוט הפסוק
פשוט הפסוק זה שאומרים לאדם
הגיד לך אדם מה טוב
כוונתי לאחמרות בהלכה
זה שוב השואל הקודם שאמרתי שצריך לשאול שוב
אני לא מבין למה זה קשור לאחמרות בהלכה
אתה מתכוון להגיד שאחמרה בהלכה זה דבר טוב
או שאחמרה בהלכה זה דבר רע
אני כבר לא יודע
לא מבין את השואל
כן, מה אתה רוצה?
שואל קודם להגיד פשוט שיש כמה מחמרות
בהלכה שאומרים להם שאתה רואה את זה
ונראה מורגש שזה טוב
אה, אתה אומר ששואל
ככה, יכול להיות שהבנת אותו יותר טוב ממני
השואל חושב שזה טוב להחמיר
והוא לא החמיר
אבל הוא חושב שהוא עשה טוב בזה שהוא לא החמיר
ואז הוא שואל האם זה בסדר
חומרה בהלכה
זה דבר שלא צריך לעשות
איפה כדור שצריך להחמיר?
לא צריך להחמיר
צריך לעשות מה שההלכה אומרת
אם ההלכה אומרת אסור אז אסור
אם ההלכה אומרת מותר אז מותר
מה זה הסיפור הזה של החמרות?
איפה לקחו את זה?
טוב, בואו נחזור לנושא
אני מציע שאנחנו נקריא את
הפסקה המתחילה במילה אח
שזאת הפסקה שאנחנו תכננו להיום
שלום וברכה
בהקשר לפרשה הקודמת
נניח שאדם לקח אישה יפה תואר
מצד אחד התורה היא טירה
מצד שני הוא ענס אישה
האם זה טוב או רע?
זה לא ברור
האם עליו לעשות תשובה על זה?
אה, זה כבר שאלה יפה
שיש מעשים שיש בהם תערובת של טוב ורע
אז האדם צריך לחזק את הטוב שבמעשה שהוא עשה
ולתקן את הרע שבמעשה שהוא עשה
למשל, נתתי צדקה
ואני עשיתי את זה, חיכיתי שהעיתונאים יעברו
כדי שיראו שאני נותן צדקה
בדקתי שהמצלמה שלהם באמת תקינה והכל
ואז נתתי צדקה
אז עשיתי מעשה טוב או מעשה רע?
עשיתי גם טוב וגם רע
אז על הצד הטוב אני צריך לסמוח
ולחזק את זה שאני נותן צדקה
אבל על הצד הרע שאני מחפש
כבוד ותהילה אני צריך לתקן
הנה אני לגבי הפרסום שהציצה
לי כמו שאתה מחשב, זה פרסום
כן
אנחנו עשינו את זה בדרך למלך
שהתאדם עם נשות טובות ולא נשות טובות
למשל, אב שלום, אמא שלו הייתה מערכה
הייתה שעברות ההר לא הצלח
אז הוא היה מנהגית גם כל אותו דבר
אכן
עכשיו אני מציע שאנחנו נעבור
סוף סוף לפסקה המתחילה במילה אח
שהיא מתוכנת לי היום
אחותם שכבר יצאו מן המעשר הזה
כלומר מי שכבר יודע להבחין בין טוב לרע
והוא עושה את חשבון הנפש
והוא יודע מה טוב ומה רע
הם רואים האמת לעמיתו
ויכולים לייעץ שאר בני האדם עליו
אפשר לקבל עצה ממי שכבר יצא מן הבעיה
הלמה זה דומה
לגן המבוכה
מה זה גן המבוכה?
מבוך
הוא הגן הנטוע לסחוק
הידוע אצל השרים
שהנטיעות עשויות כתלים כתלים
וביניהם שבילים רבים נבוכים ומעורבים
כולם דומים זה לזה
והתכלית בהם הוא להגיע אל אכסד רעחת שבאמצעם
איך קוראים לזה?
גינות צרפתיות של תקופת הרנסנס
רמחאל שחי בפדובא ראה גינות כאלה
אפילו ראיתי פעם כתבה בעיתון
עם צילום של גינה כזאת מפדובא
שאומרים שהרמחאל ראה אותה
אז אולי היו לקח משם
זה מאוד חשוב לדעת מה
המקור הטופוגרפי של הרמחאל
אבל מבחינתי זה לא כל כך משנה
על כל פנים יש מה שנקרא גינות צרפתיות
הגינות הצרפתיות זה עשוי
כתלים כתלים של נטיעות
וזה מבוך
עכשיו מי שנמצא על האכסד רע
הוא רואה בדיוק את כל המסלולים
אז הוא רואה אנשים מתהלכים בתוך הגינה
הוא אומר תפנה ימינה תפנה שמאלה
כי הוא רואה
אבל מי שנמצא בבין הכתלים הוא לא רואה
הוא לא יודע אם צריך
לתנות ימינה שמאלה ומבולבל
אז מה שאומר כאן?
והתכלית בהם הוא להגיע
אל האכסד רע אחד שבאמצעה
ואומנם השבילים האלה מהם
ישרים ומגיעים באמת אל האכסד רע
ומהם משגים את האדם ומרחיקים אותו ממנה
ואומנם ההולך בין השבילים
הוא לא יוכל לראות ולדעת כלל
אם הוא בשביל האמיתי או בכוזב
כי כולם שווים ואין אפרש
ביניהם לאין הרואה אותם
אם לא שידע דרך בבקיאות ותביעות עין
הוא יכול להזהיר שכבר נכנס בהם
ויגיע אל התכלית שהוא האכסד רע
והעומד כבר על האכסד רע
הוא רואה כל הדרכים לפניו
הוא מבחין בין האמיתים והכוזבים
והוא יכול להזהיר את ההולכים בהם
לומר זה הדרך לכאובו
והנה מי שירצה להאמין לו יגיע למקום המיועד
ומי שלא ירצה להאמין וירצה ללכת אחרי נב
ודאי שישר עובד ולא יגיע אליו
כן הדבר הזה מי שעדיין לא משל ביצור
עכשיו הוא חוזר לסיפור של הגמרא
מי שעדיין לא משל ביצור הוא בתוך השבילים
לא יוכל להבחין ביניהם
יש אדם שחושב על טוב ורע ועל רע טוב
אך המושלים ביצרם שכבר הגיעו אל האכסד רע
שכבר יצאו מן השבילים ורואים
כל הדרכים בידיהם בבירור
הם יכולים לייעץ למי שירצה
לשמוע ועליהם צריכים לנו להאמין
בסוף מה הם אומרים לנו?
אלה שקראנו נמצאים על האכסד רע
ואומנם מה היא ההצעה שהם נותנים לנו?
בואו חשבונו
בואו נחשב חשבונו של עולם
דהיינו אותו חשבון נפש שהוא דיבר עליו מקודם
כי כבר הם ניסו וראו וידעו שזהו לבדו
וזה לבדו הוא הדרך האמיתית
להגיע לאדם אל הטובה
אשר הוא מבקש ולא זולת זה
פה אנחנו נכנסים להבנה מה...
צריך להבין קצת יותר לעומק
מה זה הסיפור הזה של גן המבוכה
ההנחה פה היא שהעולם הוא מבוך
נכון?
מצאנו דבר דומה אצל הקדמונים
מספרים על...
במיתולוגיה היוונית
שהיה בעקרתים בעיר קנוסוס
היה מלך בשם מינוס
היה אויב של פלוס
אז מינוס
הוא בנה לו מבוך
יחם ספרים
הוא ביקש משני הדריכלים אב ובנו
דדל ואיקארוס
והוא ביקש מהם לבנות לו מבוך
אגב בחפירות הארכיאולוגיות קנוסוס מצאו מבוך
אז זה יכול להיות שיש
בסיס היסטורי גם לסיפור הזה
אז הוא ביקש מהם לבנות לו מבוך
כדי להכניס בו חיה עמתנית בשם מינוטאורוס
מה זה המינוטאורוס?
זה יצור שהוא חציו אדם וחציו שור
והוא טורף כל מי שבא אליו
עכשיו תגידו לי
מה זה יצור כזה שהוא
חציו אדם וחציו שור טורף?
זה יצר הרע
זה פשוט
יש באדם חלק אנושי ויש באדם חלק בהמי
זה היה יצר הרע
ומה זה שהוא בתוך המבוך?
הוא בעולם הזה
העולם הזה נבוך
והאדם יכול ליפול בגלל יצר הרע שטורף אותו
ומספרים ששני הדריכלים בנו את זה כל כך טוב
שהם היו תקועים שם ולא יכלו לצאת
אבל מה? לא הייתה תקרא למבוך
כמו גן המבוכה של רמחן
אז הם בנו לעצמם כנפיים
ואף הוא ויצאו מן המבוך
איך הם בנו כנפיים?
לקחו נוצות והדביקו אותן בשעבה
והדביקו את השעבה לגוף
ועתיו להם כנפיים והתחילו להופע
זה סיפור יפה לא?
מה זה הכנפיים של האדם?
זה הסכל
יש לאדם סכל
ועל ידי הסכל הוא מתרומם מעל הטבע
מעל המבוכה של העולם הזה
זה מצוין, זה מאוד יבני
עכשיו בהמשך הסיפור מסופר
שהבן התלהב מאוד
ואבא אמר לו תיזהר
אל תעוף גבוה מדי
במילים אחרות אל תסמוך על הסכל יותר מדי
אמר הבן אני לא אכפת לי
אתה עם המסורות הישנות
אבל אני עם הרעננות של התבונה החדשה
הלך ועלה
עד שיצא אפולו על הארץ
מי זה אפולו?
השמש
המיס את השעבה
ואיקרוס נפל לים
והלך לאיבוד
טרגדיה יבנית
זה מה שלמדו
בתלמודי תורה
באתונה, בעת העתיקה
בחידר
בחידר, באתונה או באלכסנדריה
היו לומדים את הסיפור הזה
תהיר איזו מין השקפת עולם כזאת
שהאדם יש לו תמיד איזשהו פגם
אין צדיק בארץ אשר יעשיתו ולא יחטא
ולכן האדם לא יכול להתמודד עם המוחלט
ואו מו ינסה להתמודד עם המוחלט
הוא ילך לאוודון, נופל
עד כאן דברי הם
כמסיחים לפי תומאם
עכשיו יש
זה מאוד בעייתי הסיפור הזה
יש בתורה משהו דומה
איפה מצאנו שהאדם יש לו כתפיים ויכול לעלות
איפה זה כתוב בתורה
יפה
ואהיה שם אתכם
ואהיה שם אתכם
על כנפי נשארים
והביא אתכם אליי
אבל תשימו לב להבדלים
קודם כל יש פה סימפתיה
בין האל לבין האדם
אין פה יריבות
אתה רוצה לעלות? בבקשה אני אעזור לך אפילו
ואת הכנפיים הם כנפיים אלוהיות
שמסופקות על ידי הבורא
לא כנפיים אנושיות
ג' איך האדם עולה עם הנשארים?
איך?
הוא רוכב על הנשאר
הוא רוכב על הנשאר
זאת אומרת הוא שותף לעלייה
זה לא שאלוהים עושה את הכל
ואדם אין לו מה לעשות
האדם שותף
היה אפשר לצייר את זה אחרת
שהאדם נתפס על ידי הנשאר
ברגליים שלו
והוא מעלה אותו
ואז יוצא שהאדם הוא פסיבי לגמרי
מול האלוהות
ורק האלוהים יכול לעלות אותו
כדאי לאדם נופל במטוס
באמצע הלילה
רק אלוהים יכול להציל אותו
אמרה דליה רביקוביץ'
נו באמת
עכשיו
לעום הזה
בציור של התורה זה בדיוק הפוך
האדם רוכב על הנשאר והוא שותף
יש שאומרים
שהיצור החזק ביותר בעולם
זה התלא
התלא
התלא מסוגל
לעלות לגובה של אלף מטר
ועוד לסחוב נשאר על גביו
עכשיו
בסיפורים של התורה
אנחנו רואים שיש שותפות
כי באמת יש פה שאלה גדולה
זה טוב לגבי הנבואה
שהנבואה מדריכה את האדם
ועשה אתכם על כנפי נשארים
והביא אתכם אליי
זה התיאור של התשובה בעצם
שאפשר לשוב
תתחדש כאן נשאר נעורייכי
אבל לגבי שאלות של מוסר
של הגדרה טוב ורע
זה נשאר נעורייכי
אבל לגבי שאלות של מוסר
של הגדרה טוב ורע
איך האדם ידע מה טוב ומה רע
כלומר אנחנו בתוך גן מבוכה
בתוך מבוך
ואנחנו שוקעים למי שנמצא מעל האקסדרה
נשאת השאלה
מה השאלה?
מה השאלה?
למחת הילד תשאל אותי
נכון?
מבוך זה מקום שבו יש הרבה שבילים
וצריך לצאת ולא יודעים איך לצאת
בסדר? ביוונית לבירינטוס
כן? לבירינטוס
איפה זה? בבת ים יש מבוך כזה
מה איפה יש?
בבת ים יש דבר כזה? איפה?
אין לדעות שאני יודע איפה
בבת ים? לא, איך אני אמצא?
אם אתה לא את הגנידה הכתולת
איך אני אמצא?
בוא נשאר ונשאל את ראש העיר
נשאר את ראש העיר להגיד שידידי יש הלך אותי?
בסדר, אוקיי, את תזכור את זה, כן?
בסדר
עכשיו בואו נחזור לנושא
יש פה שאלה לגבי ערכי המוסר
מה טוב ומה רע
כי הרי אם אנחנו ניקח בממשל
האדם שהגיע לאקסדרה
איך הוא הגיע?
בפוקס?
כתוב שם שהוא כבר הלך בשבילים
והוא הגיע לאקסדרה
איך הוא הגיע?
אני רואה מישהו אחר שכבר היה לאקסדרה
הוביל אותו
עוד צויותיים, כן
יש צויותיים
באמת יוצא לפעמים שיש בן אדם שמצליח
זה כמו אברהם אבינו
כי עם כל התורה כולל שלו ניתנה
אף אחד לא הסביר לו והוא ידע
אבל זה נדיר מאוד
יותר פשוט זה שיש מישהו שכבר היה לאקסדרה
שהוביל אותו
אבל תמיד שאני שואל את השאלה
ההוא שהגיע לאקסדרה והוביל אותו
איך הוא הגיע?
היה עוד מישהו לפניו
זאת אומרת שבסופו של דבר בענייני מוסר
טוב, רע, דברים כאלה
אנחנו זקוקים למסורת
מה זה מסורת?
זה גם ההצטברות של
הניסיון האנושי לאורך הדורות
במשך אלפי שנים בני אדם
שאלו את עצמה מה טוב ומה רע
ועם הניסיון גם הגיעו למסקנות
ואז נוצרה החוכמה של המוסר
אז לא בא בהתחלה המחל לומר
מי שמצליח לבד אחרי זה לומר למי?
לא, הוא אומר
אתה צריך לשמוע לאלה שכבר הגיעו לאקסדרה
אז הוא לא בדיוק סומך על האדם
אבל הוא סומך על
אבל מה הוא אומר לך הוא שהגיע לאקסדרה?
מה הוא אומר לך זה שהגיע לאקסדרה?
הוא אומר לך בור חשבון
זאת אומרת, הוא סומך עליך גם כן
איזה משהו אומר כאן?
כללו של דבר צריך האדם
להיות מדבונן בסכלו תמיד
בכל זמן
ובזמן קבוע לא בהתבודדו
מהו הדרך האמיתית?
לפי חוק התורה שאדם
לפי חוק התורה, כמובן פה
מדבר על אדם שמקבל תורה
שאדם צריך ללכת
ואחר כך יבוא להתבונן על מעשיו
אם הם על הדרך הזה או לא
כי על ידי זה ודאי שיהיה לו
נקל להתאר מכל רע וליישר כל דרכיו
כמו שכתוב אומר
פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יקון
ואומר נחפש דרכנו ונחקורה ונשובה עד אשר
יש פה כמה שאלות
אבל אם התורה התירה את העונס הזה
איך אפשר לומר שהתורה התירה מעשירה?
זאת אומרת, כיצד ייראה הווידוי של אותו האיש?
האם נוכל לומר
חטאתי אביתי פשטתי ואשיתי פת תואר
והרי התורה לא רואה זאת כאיסור
אבל כבר אמרו חכמים שאשיתי
פת תואר לא דיברה תורה
אלא כנגד יצר הרע
ולכן צריך לאדם להתוודד ולומר
חטאתי אביתי ופשטתי
שנטיתי אחרי מידותיי הרעות
ולכן השתמשתי ביתר של התורה
מי חכם ביה בן אלה נבון בידיהם
כי ישרים דרכי ה' וצדיקים
ילכו בם ופושעים ייקשלו בם
מכאן שאם אתה צדיק לא
תיקשל ואם אתה רשע תיקשל
אם כן מה יעזור החשבון?
החשבון יעזור להיות צדיק ולא רשע
עד כאן פריגים אלונה
עכשיו אתן לך מה שאמרת קודם
אמרת שצריך להקשיב את הניסיון האנושי
הצטברות של הניסיון האנושי
במשך אלפי שנים בתורת המוסר
נראה לי שלפי מה שהבנתי
אנחנו שאמרנו שיש את מי
שיושב על החסרה שמדריך את הזה
אז מי שודריך אותו ומי
שודריך אותו ומי שודריך אותו
אבל השאלה היא אם זה משהו
שהתחיל בנקודה מסוימת שהיא נבואית
או שזה פשוט הצטברות של ניסיון
זאת שאלה גדולה, האם זה מתחיל
מהנבואה או שהיא הצטברות של ניסיון
נאמר ככה, בראשית האנושות
מאוד קשה לעשות הבחנות כאלה
זאת אומרת בראשית של האנושות אתה
לא יודע מה ההבדל בין דרך הרצל ונתגלות
זה עם הזמן שזה נפרד לשני שבילים
כי גם כדי לזכות לנבואה להתגלות
אתה גם צריך להיות קצת מוסרי
אתה לא יכול להיות מוסרי אם לא ידריכו אותך
אז זה הביצה והתרנגולת
יש קשר אגב בין הביצה
לתרנגולת, קוראים לזה שני צלים
אבל יש בהחלט בעיה בזה
האדם בראשית ההיסטוריה שלו היה מיושר
באופן כזה שנשאר לו איזשהו זכר בהכרה שלו
של אותו יושר קדמות
צריך שילוב בין השניים
יש בכלל, היום למשל
מאוד מקובל בכל העולם כולו
שצריך לכבד את ההורים
כי בודה בהם זה הפך להיות
ערך מובן מאליו עד כדי כך
שהמחשבה ההמונית אומרת שזה טבעי
זה טבעי שאדם מכבד את ההורים
אבל אם אנחנו מסתכלים בעומק
ההתת מודע של האדם רואים שלא
כלומר לא צריך אפילו להיות
פסיכואנליסט כדי לדעת את זה
שיש ניגוד בין ההורים לילדים
ומשקד הסביחי דיפוס וכו
אבל גם אנחנו רואים שבחברות קדומות
באמת הרעיון של כבודה בהם לא יקיים
זה התפתח עם השניים
טוב, אז אם כך אומר לנו רמחאל
צריך האדם לבדוק איפה הטוב ואיפה הרע
גם באופן תיאורטי וגם באופן מעשי במעשים שלו
והוא צריך להקדיש לזה זמן
ד' בדרך קניית הזהירות
כן, פרק ד'
כן, הרי אתה אומר לי צריך
לבדוק מה הטוב ומה הרע
אז איך עוזרים את זה?
איך יודעים מה טוב ומה הרע?
התשובה? לומדים
בלי שתלמד לא תדע
הנה, מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות
הוא לימוד התורה
אם תלמד תדע מה טוב ומה רע
מדובר פה בשביל מי שיודע שהתורה עירך
יש פה שאלה רצינית
מה זה מוסר?
האם התורה היא מוסרית?
האם היא מעל המוסר?
תשובה, מוסר זה חוכמת הטוב והרע
בעברית מודרנית כשאומרים מוסרי מתכוונים לטוב
אבל במובן המקורי של המילה
מוסרי זה מה ששייך לטוב ולרע
אפשר לקרוא לזה אם כן הטוב זה מוסרי פלוס
והרע זה מוסרי מינוס
האם התורה היא מוסרית?
במובן של האם התורה מחויבת למוסר?
התשובה היא בוודאי
האם היא מעל המוסר?
היא לא מעל המוסר
היא כוללת את המוסר באופן עליון
אבל ברור שלא ייתכן לומר
התורה אומרת כך אבל המוסר אומר כך או להפך
זה בוודאי לא נכון
אלא מה?
לפעמים נראה לך בחוקי התורה
שיש דבר שסותר את המוסר
אז אולי לא למדת טוב את התורה
או לא למדת טוב את המוסר
צריך ללמוד את זה
הנה
אז הנה אני חוזר פה לדבר
מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות
הוא לימוד התורה
והוא מה שאמר רבי בן חז בתחילת הבריתה
תורה מביאה לידי זהירות
אמנם
על דרך פרט
המביא לזה הוא ההתבוננות על חומר העבודה
מה זה חומר העבודה?
חומרת העבודה כמה שזה חשוב
חשיבות העבודה
אשר חייבה האדם ועומק הדין עליה
ואצלו
זה מן העיון במעשים הכתובים בספרי הקודש
ומן הלימוד מאמרי החכמים
בזכרונם נברכה מעוררים על זה
כלומר האדם צריך לראות
את הערך של העבודה המוסרית
וצריך גם לדעת את עומק הדין עליה
כלומר מה התוצאות של ההתנהגות הזאת
והנה יש בהתבוננות הזה הערות
הערות בהדרגה
מה זה הערות?
דחיפה
התעוררות
הערות מלשון התעוררות
אז יש בהתבוננות הזה הערות בהדרגה
א' לשלמי הדעת
ב' ולפחותי מהם
ג' ולכל ההמון כולו
אז אנחנו נלמד עכשיו
מה מביא את האדם לידי הזהירות
אצל השלמים, אצל הפחותים ואצל הדפוקים
עכשיו נשאלת השאלה
שלמי הדעת
הם נכורה גמרות משילת ישרים לא?
אם הם שלמים
אז הם כבר למדו את משילת ישרים לגמרי
אז איך הם בפרק ד'
יש לזה 26 פרקים לא?
26 פרקים לא?
מה זה באמת השאלה שלי?
אני חוזר על השאלה
איך יכול להיות שבפרק ד' של משילת ישרים
יש הדרכה לשלמי הדעת
לכאורה שלמי הדעת זה
אלה שגמרו את משילת ישרים
לא אלה שבהתחלה
השאלה ברורה עכשיו?
השאלה ברורה?
אחר המצחק
השאלה ברורה עכשיו?
יפה
טוב
התשובה היא
שאת משילת ישרים צריך ללמוד כמה פעמים נכון?
מה אמר לנו רמחן?
התועלת הנלקט מזה הספר
היא על ידי החזרה עליו
זאת אומרת שכשאני קראתי את משילת ישרים
הפעם הראשונה
הייתי במדרגה מסוימת
כשקראתי אותו בפעם השניה אני במדרגה אחרת
כשאני קורא אותו בפעם
השלישית אני שוב במדרגה אחרת
ולכן
הזהירות היא מקבלת ערך שונה
לפי המצב שבו אני נמצא
גם בזהירות
יש זהירות של ההתחלה ויש זהירות של ההמשך
כך שכל המידות שייכות תמיד
הרב הפסוק
בן יכבד אב ואהב את אדוניו
ועם אב עני אהיה כבודי
וכו'
לא מראה שכיבוד אב והם היה טבעי עוד במקדם?
לא
זה אומר שכבר במקדם
זה הצליח להפוך לטבעי
טוב בואו נמשיך
אז אני חוזר פה לפרק ד'
והנה יש בהתבוננות הזה
הערות בערות בדרגה
לשלמי הדעת ולהפיכותי מהם
ולכל הימון כולו
לשלמי הדעת
למה אתה רוצה לעשות את הטוב?
תהיה להם מהיערה
במה שיתברר להם
כי רק השלמות
הוא הדבר הראוי שיחמד מהם
ולא זולת זה
ושאין רע גדול מחסרון השלמות והירחק ממנו
כלומר
יש מי שמכיר את הערך של הטוב
בגלל שהוא טוב
לא מצד מה שמרוויחים מזה
כמו האדם השלם
אם שאל אותו למה אתה נותן צדקה לחבר?
מה אתה תרוויח מזה?
מה יענה השלם?
אני מרוויח מזה שאני עשיתי מעשה טוב
כלומר זה טוב מצד עצמו
לכן אני לא מחפש תוצאה לא שכר שיש על זה
אני מחפש תוצאה
לא שכר שיש על זה
ולא עונש על מי שמבטל את זה
אלא המעשה הוא מצד עצמו ראוי
ושאין רע גדול מחסרון השלמות והירחק ממנו
כי נאחר שיתבאר זה אצלם
ויתבאר להם כמו
היות האמצעים אליו
המעשים הטובים ועמידות הטובות
ודאי הוא שלא יתרצו מעולם
להמעיט
בעלי האמצעים ולהקל בהם
כי כבר נתבאר אצלם
שאם האמצעים אלה יימעטו להם
או אם האמצעים יהיו חלשים
ולא בכל החוזק המצטרך בהם
הנה לא ישיגו בהם שלמות אמיתית
אלא ייגרם מהם כפי מה שגרו הם בהשתדלותם
ונמצאים חסרי השלמות
מה שהוא להם צרה גדולה ורעה רבה
על כן לא יבחרו אלא להרבות בהם
ולהחמיר בכל תנאיהם
ולא יענוחו ולא ישקטו מדאגה מדבר
פן יחסר מהם מה שיגיע אותם
אל השלמות אשר הם חפיצים
והוא מה שאמר שלו מו המלך עליו השלום
אשרי אדם מפחד תמיד
ופרשו זכרונה נברכה הוא
בדברי תורה כתיבה פירוש
מפחד
זהיר
מפחד הכוונה זהיר
זה לא כמו בעברית של היום שמפחד הכוונה מפחד
בסדר
מפחד הכוונה זהיר
מה שאנחנו אומרים היום לפחד
איך קראו לזה במיזיון התנאי
לפחוד
לפחוד
לפחוד זה הדבר הרע
לפחד זה הדבר הטוב
לפחוד זה סוג של
של רקות הלב
שהלב נמס זה נקרא לפחוד
ועל זה אומר הכתוב אם תשכב לא תפחד
נכון אם תשכב ושכבת וערבה שנתך
אם כן לפחוד זה הדבר הרע
אבל לפחד זה הדבר החיובי
אלה
טוב אז מה הוא אומר כאן
הוא פרשו זכרונה נברכה הוא בדברי תורה כתיב
והנה סוף זאת המדרגה
והמדרגה הוא הנקרא עירת חטא
שהוא מן המשובחות של המדרגות
והיא שיהיה האדם יערה תמיד ודואג
בין יימצא בידו איזה שמץ חטא
שיעקבהו מן השלימות אשר
הוא חייב להשתדל בעבורו
ועל זה אמרו זכרונה נברכה דרך משל
מלמד שכל אחד נחווה
מחופתו של חברו
כי אין זה מטעם הקנאה
אשר טיפול רק בחסרי הדעת
כמו שכתוב עוד ביסעיית הלשמיה
אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלימות
מדרגה שהיה יכול להשיגה
כמו שהשיגה חברו
כלומר הוא לא מקנה בחברו
אלא הוא נחווה מחופתו של חברו
זאת אומרת הוא מצטער על זה
שהוא יכול היה לקנות את אותה מעלה
והוא יחסיר את מה שהוא יכול היה להשיג
מצד זה יש לו צער
והנה על פי ההתבוננות הזו
ודאי שלא יימנע השלם ודעתו להיות זהיר ומעצב
ברור, זה נקרא עירת חד
או זהירות של שלמי הדעת
אך לפחותים מאלה
כלומר הבינונים
זה הפך ל... להתרחק מהשלמות במשהו נכון
כי הוא פסי עצמו
כן נכון, זה החשש
אדם אומר רואה חבל אפשר אלה פסי אותה מעלה
והפסדתי אותה
כבוד הרב שלום
מי אלה שלמי הדעת?
הרי התורה היא חוכמה אינסופית
ניתן להגיע לשלמות דעת?
נכון, שלמי הדעת הכוונה אלה שהדעת היא שלמותם
זאת אומרת אלה שיודעים
שמה שראוי להתעסק בו בחיים
זה השגת השלמות
זה נקרא שלמי הדעת
איך זה שתורה מוסרית מסתדרת
עם קניאת התורה ליצר הרע
על חשבון סבלו ואפשטת צלם אלוהים של אדם אחר
הכוונה שוב לשטף התואר
סליחה לריווי השאלות בנושא זה
פשוט, קשה להבנה
אני לא מבין אותך
ממש לא מבין אותך
הרי המלחמה היא דבר מלוכלך ומזוויה מצד עצמו
מלחמה, זה גואן לאפש, כל מלחמה
עכשיו בתוך זה יש לנו מלחמת מצווה
זאת אומרת שאתה צריך להיכנס
לתוך הביוב כדי לנקוט את העולם
כי אם יש כבר ביוב אז תיכנס, רק
תיקח מגפיים מתאימות וציוד מתאים
אבל זה עדיין מלוכלך, אין מה לעשות
ובמלחמה אתה יכול להרוג את כולם
בין חפים מפשע, בין לא חפים
מפשע, איך שאתה רוצה, פה שם וזה
והתורה כדי שתוכל להילחם, התירה לך להיות חיה
אז זה ביה שהמלחמה היא מוצדקת
זאת אומרת אם אתה אומר המלחמה היא רעה
אז אפילו לראות חצה את הסור
ואם המלחמה הזאת היא מוצדקת
אז צריך לתת לחייל את כל האפשרות להילחם
בלי שאיזה שום דבר יעקב אותו מלהילחם
ולכן התורה היא תירה, זה הכל
עכשיו, אם לפחד הפירוש הוא להיזהר
למה המקשים בגיטין והרי
נאמר פחדו בציון חטאים
ממה חטאים נזהרו?
זה בדיוק הייתה השאלה של הגמרא
על זה בדיוק שואלת הגמרא
והתשובה היא שהאו בדברי תורה הוא בדרכתי
וזה מבאר מה שאני אמרתי שיש הבדל
בין לפחוד לבין לפחד בלשון מקרא
אגב צריך לציין, שם לגבי שטף התואר
אני חוזר לשואל המזועזע
המדרשים מסבירים את זה
שבנות הקנענים היו מתייפות
כדי לפטות את האויבים וכו'
זה לא שהקנענים זה החברה המעולה
שבחברות האנושיות
ושצלם אלוהים שם חל בכל מלות עוקפו
אמנם יש צלם אלוהים בכל אדם
אבל יש לפעמים קצת עיכובים בהופעה הממשית
אז יש אצל הקנענים קצת
עיכובים בשלימות ההופעה הממשית
יש דוגמאות של שלמי הדת?
כן, ברוך השם, יש הרבה צדיקים שהם שלמי הדת
זאת אומרת שהם עושים את הטוב מצד שהוא טוב
לא בגלל שכר ולא מתוך עירת עונש
אלא מצד שזאת האמת
נורא זן כאלה?
יש בוכטות של אנשים כאלה
מלאם תלפים
למה רק משה רבועי?
זה לא נכון מה שאתה אומר
זה דבר שאפשר להדריך לך
זה דבר שאפשר להדריך אליו, לחנך אליו
אפשר, בהחלט
הערכת הטוב, מי שאומר זה, זה הטוב
יאיין לכבודו בפרק א' של
אורות התשובה של הרב קוק
אז הוא מדבר על זה שהתשובה
הגופנית והתשובה הנפשית
והתשובה הרוחנית והתשובה השכלית
שהתשובה השכלית היא באה אחרי שהאדם כבר
עבר את כל מדרגות התשובה הרגות
אז הוא מכיר את האמת כאמת, את הטוב כטוב
איך אומר הרב
התשובה העליונה באה מעמתנו אל הכל
אל הטוב הכללי השורר בעולמות כולם
ואיך אפשר להיות פירור משונק שכלות עכשיו
ומתוך ההכרה הזאת שהיא הכרה אלוהית באמת
באה התשובה מהאהבה וחיי הפרט וחיי הכלל
נכון, משהו כזה שממסוף פריטל
טוב
אך לפרחותים מאיך? לבריאות
שלום הרב
שלום הרב, יותר קשה להבין את
העונס וצריך להמשיך לסת אותה לאישה
מה עם מה שהנהנסת מרגישה
שצריכה להיות נשואה למי שענס אותה
נו באמת
אדם לא מבין מה זה דרכי המלחמה של ימי קדם
שהשוויות היו ניסאות
למנצחים זה דבר שהיה מקובל
וכיוון שהיה מקובל זה על דעת
כן שהאדם היה יוצא למלחמה
זה משהו אחר
אבל אנחנו עכשיו לא נותנים
שיעור על אשת יפת תואר
אם הייתי רוצה אז הייתי
נותן שיעור הייתי מודיע ככה
ביום שלישי בשעה 12 שיעור על נושא יפת תואר
ושאלות מוסר הלחימה
היהודי וההתחשבות בזולהד וכו'
אבל זה לא הנושא של השיעור
בואו נסתפק בהערה הכללית שלטורה יש תביעה
שלא שלנו יש תביעה לראות שלא
יהיה ניגוד בין המוסר הטבעי לבין הטורא
ואז צריך ללמוד תורה לעומק ומוסר לעומק
טוב אך לפחותים האלה תהיה היערה לפי הבנתם
והוא לפי עניין הכבוד אשר הם מתאווים לו
וזה כי זה פשוט אצל כל בעל דת
שן המדרגות מתחלקות בעולם האמיתי
שהוא העולם הבא אלא לפי המעשים
ושלא יתרומם שם אלא מי שהוא רב המעשים מחברו
ואשר הוא מעט המעשים הוא יהיה השפע לו
אם כן איפה איך יוכל האדם להעלים
עינו ממעשיו ולמעט השתדלותו בזה
אם אחר כך ודאי יצר לו בזמן
שלא יוכל לתקן את אשר עיוותו
יש אנשים שמאוד מאוד מקבילים
שהם יקבלו עליית שלישי לתורה
יש אפילו מקבילים על עליית שישי
אצל אחינו האשכנזים העלייה
המכובדת ביותר זאת עליית שישי
מספרים שהגבה היא שואל איזה
אדם שהגיע לבית הכנסת אתה כהן? לא
לוי? לא ישראל? לא אז מה? שישי
אז יש אדם שזה מאוד חשוב לו לעלות לשישי
כבוד והוא עושה סקנדל
על זה שלא נתנו לו ופה ושם
אחר כך הוא מגיע לעולם העליון ואז
הוספים את כל הצדיקים ומביאים את אותו אדם
ורוצים להציג אותך לפני הצדיקים בגן עדן
האדם הזה הקפיד לעלות דווקא שישי
זה בסר
עכשיו מה? למה הרמחל משנה בכל הדברים האלה
למה הוא לא מתדבר רק על העולם הזה?
ובעצם האדם מחפש כבוד בעולם הזה
אדם חי את האמת... לא כי לא תמיד
לעשות את הטוב זה מביא לך כבוד בעולם הזה
לפעמים האדם עושה את הטוב
זה מביא לו ביזיון בעולם הזה
אז מה שהרמחל כאן רוצה זה
להציע לך אתה רוצה כבוד אמיתי?
על באמת? אתה רודף כבוד הרי
בוא נסדר לך כבוד בעולם הבא
אבל אז אתה צריך לעשות את הטוב ולא את הרע
זה בעצם יש בזה לאג מסוים של רמחל
על אותם הדתיים שכל החיים שלהם
זה כדי להשיג מקום טוב בעולם הבא
קוראים להם הפחותים משלמי הדעת
למה אני אומר את זה? כי יש אנשים שקוראים
את מיסידת ישרים את ההקדמה ואת פרק א'
ומשוכנעים שהחינוך שרמחל מחנך
אותנו אליו זה לבקש את טובת העולם הבא
ולא שמו לב שפה רמחל בפרק ד'
מסביר לנו שאלה שמחפשים מקום טוב
בעולם הבא הם הפחותים משלמי הדעת
מה קבל לנו מקום טוב?
אתה רוצה, תראה, אתה יוצא
את העולם הבא כמו תיאטרון
יש מושבים טובים ומושבים פחות טובים
מה זה משנה אם אני לא משלם את זה?
כי אתה בעולם הזה כל הזמן בתחרות עם
החבר שלך שאתה רוצה להיות יותר טוב ממנו
זה מין פתיון לאותם האנשים שמחפשים את הכבוד
אז הוא מוכרש מלך מקום יותר טוב שם, לא שווה?
אין צורך להיות בשורה הראשונה
אם אני בשורה האחרונה זה
לא מוגלב, זה עוד פחות טוב
לא, יכולת להיות בשורה הראשונה
ואתה נהיית בשורה האחרונה
מה החיסרון?
יש איזשהו חיסרון?
אני אקנה ב-9.60 בשורה הראשונה?
כן, זה בדיוק מה שהוא אומר
הנה, הוא מביא לך את הדוגמה החדשה
והנה, יש מהפתעים המבקשים רק הקל מעליהם
שאומרו למה נהיה גאה
עצמנו בכל כך חסידות ופרישות
הלוא די לנו שלא נהיה מהרשעים
הנדונים בגאינה, מספיק לא להיות רשם
אנחנו לא נדחק עצמנו
להיכנס בגן עדן לפניי ולפנים
אם לא יהיה לנו חלק גדול, יהיה לנו חלק קטן
יש מושב מתקפל כזה, זה גם טוב
די לנו בזה, במעבר, מה
זה משנה, זה גן עדן בכל זאת
די לנו בזה ולא נחביד עול מסעינו בעבור זאת
אמנם שלאחת יש על מהם היוכלו
כל כך על נקלה לסבול בעולם הזה
החולף לראות אחד בחברי מכובד
ומנוסה יותר מהם ומושל עליהם
כל שכן אחד מעבדיהם או מן
העניים הנבזים ושפלים בעיניהם
ולא יצטערו ולא יהיה דמם רותח בקרבם?
לא ודאי, כי איננו ארות כל
המה לאדם לנסה על כל מי שיוכל
ולשים מקומו ונרמים יותר
כי היא כנעת איש מראהו
ואם יראה חברו מתרומם והוא נשאר שפל
ונשאר שפל, ודאי שמה
שיסבול הוא מה שיוכח לסובלו
כי לא יוכל למנוע ולבבו יתעשש בקרבו
מעתה, אם כך קשה עליהם להיות שפלים
מזולתם במעלות המדונות והכוזבות
שאין השפטות בהם אלא לפנים
ולא הענשא אלא שווה שקר, איך יוכלו לסבול
שיראו עצמם שפלים יותר מאותם
אנשים עצמם אשר הם עתה שפלים מהם
וזה במקום המעלה האמיתית והיקר הנצחי
שאף על פי שעכשיו הם מכירים אותו בטרכו
על כן לא יחושו עליו, אך בזמנו
ודאי שיקירו להם איתו לצערם ולבושתם
ודאי שלא יהיה להם זה אלא צער גדול ונצחי
הרי לך שאין הסבלנות הזו שהם
דורשים לעצמם להקל מהם חומר עבודה
אלא פיטוי כוזב שמפתה
יצרם אותם ולא דבר אמיתי כלל
בסדר?
אני מבין את התשובה בעולם הזה, אבל
לא בגלל התשובה של הרמחן בעולם הבא
הוא נותן תשובה, אני מבין
למה בעולם הזה אנחנו...
לא, אדם מסתכל על העולם
הבא במשקפיים של העולם הזה
עכשיו זה שהשלמים הם רוצים
המעלה יותר ממנה בגן עדן
זה לא בגלל שמכנעים במי שיהיה יותר מהם
אלא בגלל שהם מכירים את הערך העצמי של הדברים
הערך העצמי שזה הטוב ולא הרע
הטוב הוא טוב
לעומת זה האנשים הבינוניים הם
כל הזמן חושבים איך להיות מעל השני
ולדחוף עם המרפקים, אז אומר להם רחל
בוא נשתמש במידה הרע שלכם
כדי לקדם אתכם מבחינה מוסרית
זה נקרא שמעל אחרא הוא נאמן
או בג'ודו להשתמש בכוח של היריב
אז כאן גם הרמחל הוא עושה את זה
הוא רואה שאתה אחד, אני רואה אדם
שכל הזמן חושב איך להתעלות מעל חברו
אז בוא נשתמש בזה לטובה, תהיה טוב
אבל כאן מהפתעים הם לא חושבים בכי טוב
הם לא חושבים, הם אומרים
שהם רוצים לעשות כמה שפחות
לא, הם מתפתעים כבר
אם זה אחד שהוא כבר כזה שכל מה
שמעניין אותו בחיים זה היריבות עם חברו
אז שלא יספר שבנייני גן עדן הוא מסתפק ממעט
הרמחל אומר, תשמע, כדאי לך
אתה תסבול מזה אחר כך שהחבר שלך הוא מעליך
זה לא סוג שלישי של אנשים?
לא, זה הסוג השני עדיין,
הסוג השלישי עוד יותר גרוע
מה זה הסוג השלישי?
אנחנו לא למדנו, אנחנו נראה...
אני רואה את זה אבל בתור סוג שלישי
אנחנו רוצים להיות בגן עדן וגם
לא רוצים להיות אחרונים בגן עדן
זאת אומרת, זה עוד מהיריבות
זה מה שרואים בשבוע הראשון בגן עדן
הם אומרים, הם רוצים להתאמץ
כמה שפחות כדי לא להגיע לגן עדן
אה, אז אלה שרק בשביל לא להגיע
לגן עדן זה מברך שהייכים לסוג השלישי
כן, אנחנו נראה עוד מעט,
לסוג השלישי ביותר בהקווה
הרב, לא דיברתי על איפת תואר אילה,
על עונס בתורה שצריך לעשות את האישה
אההה, זה סיפור אחר
שמי שענס הוא צר גם לעשות את האישה
זה אם היא רוצה
אם היא לא רוצה, היא לא יכולה
אלא, רבה, זה עונש לו, לא עונש לה
כי היא מעוניינת, כי אני
מדבר במצב שהיא כן מעוניינת
כלומר, עכשיו היא אומרת, עכשיו שעשית
לי את זה, אז אף אחד לא ירצה להתחתן איתי
ומה יהיה מהמעמד החברתי שלי,
אני אתן לך אחריות על מה שעשית
טוב, אז הוא אכל אותה,
עכשיו הוא חייב לעשות אותה
הרב, אם זה מבחותי הדעת לחשוב על העולם הבא
למה הקב' חוק כותב כל הזמן, למה אני אריך
ויימך ופרשו לעולם שקול ארוך מפתיח פרסים
התורה ניתנה לבחותי הדעת חס ושלום
האם צריך להיות כפרופסור
ליבוביץ' ונוגע לעולם הבא
טוב, אני רוצה להסביר פה שני דברים
א', מדוע התורה דיברה כל הזמן על סחר
לכאורה היא הרסה לנו את
האפשרות של עבודת ה' נשמע, נכון?
אל תהיו כעבדים המשמשים
את הרב על מנת לקבל פרס
אם אתה באמת רוצה שאני לא אהיה
כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס
אז אל תגיד לי בכלל שיש פרס, כמו ליבוביץ'
אלא מה? התורה אמרה שיש פרס
מדוע היא אמרה את זה? לא כדי לתת לי פתיון
אלא כדי שאני ידע שהמעשה
חשוב ושיש לו גם אחרית
כי אם לא היה פרס זה היה
אומר שאין לעולם משמעות
ועולם ללא משמעות זה גידוף
אז אני מקבל עולם הבא לא
בגלל שאני מעוניין בתובת עצמי
אני מקבל עולם הבא כדי לעשות רצון
יוצרי שכל כך רוצה לתת לי עולם הבא
וזה לא יפה לו לקבל
זה כמו אדם שטרח בשבילי והכין לי
עוגה ובאמת השקיע בזה הרבה עמל
ואני אומר לו לא תודה, זה פוגע
אז צריך לקבל עולם הבא מתוך פנימוס
רבנו, האם בדורנו הטיפול במידות הוא זה
לספרים הקדומים יותר כמו משיאת ישרים כמו שהם
או שצריך התאמה על פי הרב קוק וכדומה
כל דבר צריך לתקון ולשדרו
טוב עד כאן להיום שלום