פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

חשבון הנפש

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫טוב, אנחנו כאן בפרק שלישי
‫בחלקי הזהירות

‫ואנחנו באמצע התיאור של המשל של המושלים

‫דיברנו על כך שיש

‫הכרח להתבונן

‫לעשות מה שנקרא חשבון הנפש

‫וחשבון הנפש הוא מתחלק למספר חלקים

‫חשבון הנפש זה לא כמו בקונוטציה שיש לזה היום

‫של סוג של דיכאון

‫כשאומרים על מישהו שהוא צריך לעשות חשבון נפש

‫הכוונה שאנחנו נדרש להיכנס לדיכאון זמני

‫ובזה לצאת ידי חובת חשבון הנפש

‫לא, אין הכוונה לזה

‫אלא דווקא חשבון הנפש הוא דבר מאוד שמח

‫שאדם בודק מה אצלו טוב ומה אצלו רע

‫שמעתי חידוש יפה

‫שמת הרב משה בן הראש מתנות תורה מורשה

‫הוא אמר משהו מאוד יפה

‫אנשים רגלים מצוות וידוי

‫מה זה וידוי? זה לומר מה הרע שעשיתי

‫נכון? חטתי, אביתי, פשטתי

‫אבל שוכחים שיש עוד וידוי אחר

‫וידוי מעשרות

‫בפרשת כתבו שקראנו השבת

‫וידוי מעשרות

‫שאדם אומר לקבות ברוך הוא

‫את הטוב שהוא עשה

‫הוא אומר ביארתי הקודש מן הבית

‫וגם נתתי בלבי, לגר, ליתום ולאלמנה

‫ככל מצוותך אשר ציוויתני

‫לא עברתי ממצוותיך

‫ולא שכחתי

‫לא אכלתי בעונים ממנו

‫ולא נתתי ממנו למה

‫ולא אכלתי ממנו בתאמה ולא נתתי ממנו למת

‫שמעתי בכל השם אלוהי

‫עשיתי ככל אשר ציוויתני

‫זה נקרא וידוי גם

‫רק שאדם מתוודה על המצוות שהוא עשה

‫זה גם זה חלק ממצוות הוידוי

‫יוצא לפי זה שאם אנחנו עושים חשבון כללי

‫מה זה חשבון הנפש, הוידוי של האדם

‫הוידוי זה שאדם צריך לעשות חשבון

‫שבו הוא בודק מה טוב אצלו וגם מה רע אצלו

‫בסדר, זה למד

‫עכשיו הדבר הזה דורש שני לימודים

‫האחד לימוד תיאורטי, השני לימוד מעשי

‫התיאורטי זה שאדם לומד ‫מה טוב ומה רע באופן כללי

‫באופן מעשי אדם צריך לבדוק

‫מה אצלו טוב או רע, מה מתאים לטוב ולרע

‫שאלה שנשאלה גם בשיעור ‫שעבר ותמיד שואלים אותה

‫איך אדם יכול לדעת איפה הוא עומד

‫והתשובה היא שסומכים עליך

‫הספר מסיעת ישרים הוא ספר ‫מאוד מיוחד מהפרינה הזאת

‫הוא סומך עליך שאתה יודע איפה אתה נמצא

‫זה דבר שהיום מרוב טיפולים ‫פסיכולוגיים וייעוצים וכו'

‫האדם כבר שכח לסמוך על עצמו

‫אבל יש עניין כזה שאדם יסמוך ‫על עצמו לדעת איפה הוא עומד

‫גם לגבי המעשים של אדם ‫עצמו גם זה מתחלק לשניים

‫יש בשעת מעשה ושלא בשעת מעשה

‫שלא בשעת מעשה אדם צריך ‫פשוט לעשות פעולה של זיכרון

‫לזכור מה עשיתי שטוב מה עשיתי שעה

‫ויש בשעת המעשה אני הולך ‫לעשות משהו האם הוא טוב או רע

‫זה נקרא מידת הזהירות זה חלקי הזהירות

‫והדבר הזה מצריך הקדשת זמנים

‫זה החידוש הגדול של רמחאל

‫מוכרח האדם לפנות זמן בסדר הזמנים שלו

‫והוא מציע שזה אפילו כל יום

‫זמן שבו האדם חושב על עצמו ‫מה הטוב שעשיתי ומה הרע שעשיתי

‫עד כאן העיקרון

‫אחר כך הוא הביא שלא רק הוא אומר את זה

‫אלא זו גמרה מפורשת מסכת בבבטרה

‫מה נאמר מסכת בבבטרה

‫אז אני מציע שנקרשו מדיבור המתחיל וחכמים

‫בחכמים זכרונם נברכה

‫אורנו בפירוש צורך החשבון הזה

‫והוא מה שאמרו זה לשונם

‫על הפסוק בבדבר על כן יאמרו המושלים בו חשבון

‫אז מה זה מושלים בפשט

‫אלה שעושים משלים

‫מושל הכוונה מי שאומר משלים

‫אבל יש על כן יאמרו המושלים ביצרם

‫משל ממשלה שאדם מושל ביצרו

‫מה הוא אומר בו חשבון

‫מה זה חשבון בפשט

‫זאת העיר הבירה של שיחון מלך הימורי

‫אבל בנמשל חשבון הכוונה לעשות חשבון

‫לנו לספור חשבונו של העולם

‫סחר מצווה כנגד הפסדה

‫הפסד עבירה כנגד סחרה או להפך

‫ומי אמר שצריך את זה

‫בגלל שהעולם האדם נתון בתוך החושך

‫יש שני סוגי חושך בעולם

‫יש בנמשל קודם כל

‫יש חושך שגורם שאני לא רואה שום דבר

‫ויש חושך אפלולי כזה

‫שגורם לי לחשוב על עמוד שהוא אדם

‫או על אדם שהוא עמוד

‫זה שני סוגי חשכות

‫כמו כן יש בנמשל

‫חושך שגורם שאדם אין לו מושג כלל בין טוב לרע

‫כמו הבאמות או כמו הילדים

‫ויש חושך מסוג אחר

‫חושך אינטלקטואלי אידיאולוגי

‫שבו האדם מזהה את הטוב בתור רע

‫ואת הרע בתור טוב

‫הסוג השני של החושך הוא יותר מסוכן

‫כיוון שהוא מושרש יותר בנפש האדם

‫כיוון שהשכל שלו מתערב בהגדרות המוטעות האלה

‫אז קשה לו יותר להבין

‫שמה שהוא חושב לטוב זה רע

‫ושמה שהוא חושב לרע זה טוב

‫עד כאן ברור

‫אז שאתה אותך ערב לגבי הסוג השני של החושך

‫הוא מסוכן כי הוא לא מאחוז בשליטת האדם

‫לא הוא לגמרי בשליטת האדם

‫בשליטת האדם?

‫בוודאי כל חושך זה בשליטתנו לסלקו

‫אלא מה שהדבר הזה דורש לימוד

‫רק שהחושך השני

‫ברגע שהוא מקבל הצדקה אידיאולוגית

‫האדם יותר משכנע את עצמו

‫זה הכוונה

‫כן

‫זה יותר קשה להשתחרר ‫מטעות מאשר ללמוד משהו חדש?

‫אפשר גם את זה להגיד

‫שיותר קשה להשתחרר מטעות מאשר ללמוד משהו חדש

‫טוב

‫אז כן הוא הסביר לנו שהאדם נתון בתוך החשיכה

‫עכשיו אני מדלג על כל זה

‫ומגיע לפסקה שאנחנו צריכים להתחיל אותה היום

‫המתחילה במילה אח

‫אח אותם

‫שכבר יצאו מן המעשר הזה

‫כלומר אותם האנשים שכבר ‫בררו לעצמם מהו הטוב ומהו הרע

‫ברגע שאדם ברר לעצמו מהו הטוב ומהו הרע

‫הוא רואה את הדברים מגבוה

‫אז הרבה יותר קל לו לבחון בעיות

‫אגב הרבה פעמים אדם גם יכול ‫לעזור לאנשים אחרים יותר מאשר לעצמו

‫כי קל מאוד לראות מה השטוט שתופס את אדם

‫מה שלהיות השטוט שתופס את אותך

‫אבל אם אתה גם את השטויות שלך הצלח ‫להלסדק על החומר שאתה יכול לתת עזרה לאחרים

‫מה קורה אם המעשה שעשיתי הוא טוב בהבנתי

‫אולם הוא לא תואם להלכה

‫אני לא יכול להצטרר על מעשה כזו

‫לא כך ברורה השאלה

‫נאמר ככה

‫יש שני סוגי אנשים ביחס למעשים שההלכה אוסרת

‫יש מי שיודע את ההלכה ואת מחויבותו אליה

‫ויש מי שאיננו יודע את ‫ההלכה ואת מחויבותו אליה

‫אם אני יודע שאני מחויב להלכה

‫ואני יודע שהמעשה שאני עושה הוא נגד ההלכה

‫אז הוא מפסיק להיות מעשה טוב

‫או מעשה רע כיוון שהוא נגד ההלכה

‫לכן השאלה לכאורה אין לה מקום

‫ואם אתה השואל מתכוון למי ‫שאיננו יודע שהוא מחויב להלכה

‫אז הוא לא מחויב, אדם ‫שאיננו יודע שהוא מחויב להלכה

‫איננו מחויב להלכה

‫זה העיקרון של התינוק ‫שנשבע שהוא פטור מן המצוות

‫אז לכן המעשה שלו יכול להיות טוב

‫לכן השאלה לא לגמרי ברורה ‫אני מציע לשואל לחשוב על זה יותר

‫גם הרב אם אמרת שהוא לא ‫מבדיל בין מעשה טוב למעשה רע

‫הוא עושה מעשה רע כי הוא חושב שהוא טוב

‫אז לפי ההלכה הוא בסדר או לא?

‫מה?

‫הוא לא מבדיל בין מעשה טוב למעשה רע

‫יש אדם שלא מבדיל בין מעשה טוב למעשה רע

‫הוא עשו אין הבדל

‫הוא עושה את המעשה רע כי הוא חושב שזה טוב

‫לא, זה כבר הגדרה אחרת

‫אתה מעריך פה בין שני סוגי הטעויות

‫או שזה אדם שלא יודע שיש הבדל בין טוב לרע

‫או שיש אדם שיודע שיש הבדל בין טוב לרע

‫רק הוא חושב על הטוב ‫שהוא רע ועל הרע שהוא טוב

‫אז תכף להתאם, אם זה הראשון ‫או השני שאתה מדבר עליו

‫על השני

‫יש אדם שחושב על טוב שהוא רע ועל רע שהוא טוב

‫נכון, נו אז מה?

‫אז לפי המשך השאלה שלו, ‫האם הוא נאנש על זה או לא?

‫אם הוא נאנש על זה?

‫זה בכלל לא מעניין אותנו

‫האם הוא נאנש או לא

‫טוב, אבל הוא עושה את ‫המעשה רע כי הוא חושב שזה טוב

‫רגע, אתה שואל אם הוא נאנש ‫או לא, זה מה שאתה שואל?

‫אין לי מידה אחרת

‫אתה שואל האם הוא נאנש על זה

‫כן או לא?

‫זה מה שאתה שואל?

‫אה, תודה, הנימוס מחייב ‫לענות על שאלות, אתה יודע

‫התשובה היא שזה לא מעניין אותנו

‫מה אכפת לי אם הוא נאנש או לא

‫זה תשאיר לקב".

‫אנחנו רוצים לדעת האם האדם, ‫המעשה מוביל אותו לדרך טובה או לא

‫אם האדם עושה מעשה מזיק לעצמו או לאחרים

‫אף על פי שהוא לא יודע שהמעשה הזה הוא מזיק

‫המעשה ממשיך להזיק

‫אלא מה? תגיד אין לו אשכטה בנפש

‫אז אין לו אשכטה בנפש

‫אבל נזק יש גם

‫טוב

‫אז

‫בואו נמצא

‫אני מצא שנקרא עכשיו את הפסקה

‫אה, יש כאילו כמה שאלות פה הגיעו

‫האם דברי הרב הם בעצם פירוש הפסוק

‫הגיד לך אדם הטוב ומה השם דורש ממך

‫כי מרסות משפט ואהבת חסד

‫שאדם הוא זה שאומר לשני איפה צריך לתקד

‫אני לא רואה איך

‫הפסוק הזה אומר

‫שהאדם הוא זה שצריך להגיד לשני

‫מה?

‫אני לא בדיוק מבין למה

‫אה, לא בדיוק מבין למה

‫אבל לא מבין איך זה קשור לפסוק הזה

‫טוב

‫אה, הגיד לך אדם

‫אה, שאדם צריך להגיד

‫זה לא פשוט הפסוק

‫פשוט הפסוק זה שאומרים לאדם

‫הגיד לך אדם מה טוב

‫כוונתי לאחמרות בהלכה

‫זה שוב השואל הקודם שאמרתי שצריך לשאול שוב

‫אני לא מבין למה זה קשור לאחמרות בהלכה

‫אתה מתכוון להגיד שאחמרה בהלכה זה דבר טוב

‫או שאחמרה בהלכה זה דבר רע

‫אני כבר לא יודע

‫לא מבין את השואל

‫כן, מה אתה רוצה?

‫שואל קודם להגיד פשוט שיש כמה מחמרות ‫בהלכה שאומרים להם שאתה רואה את זה

‫ונראה מורגש שזה טוב

‫אה, אתה אומר ששואל

‫ככה, יכול להיות שהבנת אותו יותר טוב ממני

‫השואל חושב שזה טוב להחמיר

‫והוא לא החמיר

‫אבל הוא חושב שהוא עשה טוב בזה שהוא לא החמיר

‫ואז הוא שואל האם זה בסדר

‫חומרה בהלכה

‫זה דבר שלא צריך לעשות

‫איפה כדור שצריך להחמיר?

‫לא צריך להחמיר

‫צריך לעשות מה שההלכה אומרת

‫אם ההלכה אומרת אסור אז אסור

‫אם ההלכה אומרת מותר אז מותר

‫מה זה הסיפור הזה של החמרות?

‫איפה לקחו את זה?

‫טוב, בואו נחזור לנושא

‫אני מציע שאנחנו נקריא את ‫הפסקה המתחילה במילה אח

‫שזאת הפסקה שאנחנו תכננו להיום

‫שלום וברכה

‫בהקשר לפרשה הקודמת

‫נניח שאדם לקח אישה יפה תואר

‫מצד אחד התורה היא טירה

‫מצד שני הוא ענס אישה

‫האם זה טוב או רע?

‫זה לא ברור

‫האם עליו לעשות תשובה על זה?

‫אה, זה כבר שאלה יפה

‫שיש מעשים שיש בהם תערובת של טוב ורע

‫אז האדם צריך לחזק את הטוב שבמעשה שהוא עשה

‫ולתקן את הרע שבמעשה שהוא עשה

‫למשל, נתתי צדקה

‫ואני עשיתי את זה, חיכיתי שהעיתונאים יעברו

‫כדי שיראו שאני נותן צדקה

‫בדקתי שהמצלמה שלהם באמת תקינה והכל

‫ואז נתתי צדקה

‫אז עשיתי מעשה טוב או מעשה רע?

‫עשיתי גם טוב וגם רע

‫אז על הצד הטוב אני צריך לסמוח ‫ולחזק את זה שאני נותן צדקה

‫אבל על הצד הרע שאני מחפש ‫כבוד ותהילה אני צריך לתקן

‫הנה אני לגבי הפרסום שהציצה ‫לי כמו שאתה מחשב, זה פרסום

‫כן

‫אנחנו עשינו את זה בדרך למלך

‫שהתאדם עם נשות טובות ולא נשות טובות

‫למשל, אב שלום, אמא שלו הייתה מערכה

‫הייתה שעברות ההר לא הצלח

‫אז הוא היה מנהגית גם כל אותו דבר

‫אכן

‫עכשיו אני מציע שאנחנו נעבור ‫סוף סוף לפסקה המתחילה במילה אח

‫שהיא מתוכנת לי היום

‫אחותם שכבר יצאו מן המעשר הזה

‫כלומר מי שכבר יודע להבחין בין טוב לרע

‫והוא עושה את חשבון הנפש

‫והוא יודע מה טוב ומה רע

‫הם רואים האמת לעמיתו

‫ויכולים לייעץ שאר בני האדם עליו

‫אפשר לקבל עצה ממי שכבר יצא מן הבעיה

‫הלמה זה דומה

‫לגן המבוכה

‫מה זה גן המבוכה?

‫מבוך

‫הוא הגן הנטוע לסחוק

‫הידוע אצל השרים

‫שהנטיעות עשויות כתלים כתלים

‫וביניהם שבילים רבים נבוכים ומעורבים

‫כולם דומים זה לזה

‫והתכלית בהם הוא להגיע אל אכסד רעחת שבאמצעם

‫איך קוראים לזה? ‫גינות צרפתיות של תקופת הרנסנס

‫רמחאל שחי בפדובא ראה גינות כאלה

‫אפילו ראיתי פעם כתבה בעיתון ‫עם צילום של גינה כזאת מפדובא

‫שאומרים שהרמחאל ראה אותה

‫אז אולי היו לקח משם

‫זה מאוד חשוב לדעת מה ‫המקור הטופוגרפי של הרמחאל

‫אבל מבחינתי זה לא כל כך משנה

‫על כל פנים יש מה שנקרא גינות צרפתיות

‫הגינות הצרפתיות זה עשוי ‫כתלים כתלים של נטיעות

‫וזה מבוך

‫עכשיו מי שנמצא על האכסד רע

‫הוא רואה בדיוק את כל המסלולים

‫אז הוא רואה אנשים מתהלכים בתוך הגינה

‫הוא אומר תפנה ימינה תפנה שמאלה

‫כי הוא רואה

‫אבל מי שנמצא בבין הכתלים הוא לא רואה

‫הוא לא יודע אם צריך ‫לתנות ימינה שמאלה ומבולבל

‫אז מה שאומר כאן?

‫והתכלית בהם הוא להגיע ‫אל האכסד רע אחד שבאמצעה

‫ואומנם השבילים האלה מהם ‫ישרים ומגיעים באמת אל האכסד רע

‫ומהם משגים את האדם ומרחיקים אותו ממנה

‫ואומנם ההולך בין השבילים ‫הוא לא יוכל לראות ולדעת כלל

‫אם הוא בשביל האמיתי או בכוזב

‫כי כולם שווים ואין אפרש ‫ביניהם לאין הרואה אותם

‫אם לא שידע דרך בבקיאות ותביעות עין

‫הוא יכול להזהיר שכבר נכנס בהם ‫ויגיע אל התכלית שהוא האכסד רע

‫והעומד כבר על האכסד רע

‫הוא רואה כל הדרכים לפניו

‫הוא מבחין בין האמיתים והכוזבים

‫והוא יכול להזהיר את ההולכים בהם

‫לומר זה הדרך לכאובו

‫והנה מי שירצה להאמין לו יגיע למקום המיועד

‫ומי שלא ירצה להאמין וירצה ללכת אחרי נב

‫ודאי שישר עובד ולא יגיע אליו

‫כן הדבר הזה מי שעדיין לא משל ביצור

‫עכשיו הוא חוזר לסיפור של הגמרא

‫מי שעדיין לא משל ביצור הוא בתוך השבילים

‫לא יוכל להבחין ביניהם

‫יש אדם שחושב על טוב ורע ועל רע טוב

‫אך המושלים ביצרם שכבר הגיעו אל האכסד רע

‫שכבר יצאו מן השבילים ורואים ‫כל הדרכים בידיהם בבירור

‫הם יכולים לייעץ למי שירצה ‫לשמוע ועליהם צריכים לנו להאמין

‫בסוף מה הם אומרים לנו?

‫אלה שקראנו נמצאים על האכסד רע

‫ואומנם מה היא ההצעה שהם נותנים לנו?

‫בואו חשבונו

‫בואו נחשב חשבונו של עולם

‫דהיינו אותו חשבון נפש שהוא דיבר עליו מקודם

‫כי כבר הם ניסו וראו וידעו שזהו לבדו

‫וזה לבדו הוא הדרך האמיתית ‫להגיע לאדם אל הטובה

‫אשר הוא מבקש ולא זולת זה

‫פה אנחנו נכנסים להבנה מה...

‫צריך להבין קצת יותר לעומק ‫מה זה הסיפור הזה של גן המבוכה

‫ההנחה פה היא שהעולם הוא מבוך

‫נכון?

‫מצאנו דבר דומה אצל הקדמונים

‫מספרים על...

‫במיתולוגיה היוונית

‫שהיה בעקרתים בעיר קנוסוס

‫היה מלך בשם מינוס

‫היה אויב של פלוס

‫אז מינוס

‫הוא בנה לו מבוך

‫יחם ספרים

‫הוא ביקש משני הדריכלים אב ובנו

‫דדל ואיקארוס

‫והוא ביקש מהם לבנות לו מבוך

‫אגב בחפירות הארכיאולוגיות קנוסוס מצאו מבוך

‫אז זה יכול להיות שיש ‫בסיס היסטורי גם לסיפור הזה

‫אז הוא ביקש מהם לבנות לו מבוך

‫כדי להכניס בו חיה עמתנית בשם מינוטאורוס

‫מה זה המינוטאורוס?

‫זה יצור שהוא חציו אדם וחציו שור

‫והוא טורף כל מי שבא אליו

‫עכשיו תגידו לי

‫מה זה יצור כזה שהוא ‫חציו אדם וחציו שור טורף?

‫זה יצר הרע

‫זה פשוט

‫יש באדם חלק אנושי ויש באדם חלק בהמי

‫זה היה יצר הרע

‫ומה זה שהוא בתוך המבוך?

‫הוא בעולם הזה

‫העולם הזה נבוך

‫והאדם יכול ליפול בגלל יצר הרע שטורף אותו

‫ומספרים ששני הדריכלים בנו את זה כל כך טוב

‫שהם היו תקועים שם ולא יכלו לצאת

‫אבל מה? לא הייתה תקרא למבוך

‫כמו גן המבוכה של רמחן

‫אז הם בנו לעצמם כנפיים

‫ואף הוא ויצאו מן המבוך

‫איך הם בנו כנפיים?

‫לקחו נוצות והדביקו אותן בשעבה

‫והדביקו את השעבה לגוף

‫ועתיו להם כנפיים והתחילו להופע

‫זה סיפור יפה לא?

‫מה זה הכנפיים של האדם?

‫זה הסכל

‫יש לאדם סכל

‫ועל ידי הסכל הוא מתרומם מעל הטבע

‫מעל המבוכה של העולם הזה

‫זה מצוין, זה מאוד יבני

‫עכשיו בהמשך הסיפור מסופר

‫שהבן התלהב מאוד

‫ואבא אמר לו תיזהר

‫אל תעוף גבוה מדי

‫במילים אחרות אל תסמוך על הסכל יותר מדי

‫אמר הבן אני לא אכפת לי

‫אתה עם המסורות הישנות

‫אבל אני עם הרעננות של התבונה החדשה

‫הלך ועלה

‫עד שיצא אפולו על הארץ

‫מי זה אפולו?

‫השמש

‫המיס את השעבה

‫ואיקרוס נפל לים

‫והלך לאיבוד

‫טרגדיה יבנית

‫זה מה שלמדו

‫בתלמודי תורה

‫באתונה, בעת העתיקה

‫בחידר

‫בחידר, באתונה או באלכסנדריה

‫היו לומדים את הסיפור הזה

‫תהיר איזו מין השקפת עולם כזאת

‫שהאדם יש לו תמיד איזשהו פגם

‫אין צדיק בארץ אשר יעשיתו ולא יחטא

‫ולכן האדם לא יכול להתמודד עם המוחלט

‫ואו מו ינסה להתמודד עם המוחלט

‫הוא ילך לאוודון, נופל

‫עד כאן דברי הם

‫כמסיחים לפי תומאם

‫עכשיו יש

‫זה מאוד בעייתי הסיפור הזה

‫יש בתורה משהו דומה

‫איפה מצאנו שהאדם יש לו כתפיים ויכול לעלות

‫איפה זה כתוב בתורה

‫יפה

‫ואהיה שם אתכם

‫ואהיה שם אתכם

‫על כנפי נשארים

‫והביא אתכם אליי

‫אבל תשימו לב להבדלים

‫קודם כל יש פה סימפתיה

‫בין האל לבין האדם

‫אין פה יריבות

‫אתה רוצה לעלות? בבקשה אני אעזור לך אפילו

‫ואת הכנפיים הם כנפיים אלוהיות

‫שמסופקות על ידי הבורא

‫לא כנפיים אנושיות

‫ג' איך האדם עולה עם הנשארים?

‫איך?

‫הוא רוכב על הנשאר

‫הוא רוכב על הנשאר

‫זאת אומרת הוא שותף לעלייה

‫זה לא שאלוהים עושה את הכל

‫ואדם אין לו מה לעשות

‫האדם שותף

‫היה אפשר לצייר את זה אחרת

‫שהאדם נתפס על ידי הנשאר

‫ברגליים שלו

‫והוא מעלה אותו

‫ואז יוצא שהאדם הוא פסיבי לגמרי

‫מול האלוהות

‫ורק האלוהים יכול לעלות אותו

‫כדאי לאדם נופל במטוס

‫באמצע הלילה

‫רק אלוהים יכול להציל אותו

‫אמרה דליה רביקוביץ'

‫נו באמת

‫עכשיו

‫לעום הזה

‫בציור של התורה זה בדיוק הפוך

‫האדם רוכב על הנשאר והוא שותף

‫יש שאומרים

‫שהיצור החזק ביותר בעולם

‫זה התלא

‫התלא

‫התלא מסוגל

‫לעלות לגובה של אלף מטר

‫ועוד לסחוב נשאר על גביו

‫עכשיו

‫בסיפורים של התורה

‫אנחנו רואים שיש שותפות

‫כי באמת יש פה שאלה גדולה

‫זה טוב לגבי הנבואה

‫שהנבואה מדריכה את האדם

‫ועשה אתכם על כנפי נשארים

‫והביא אתכם אליי

‫זה התיאור של התשובה בעצם

‫שאפשר לשוב

‫תתחדש כאן נשאר נעורייכי

‫אבל לגבי שאלות של מוסר

‫של הגדרה טוב ורע

‫זה נשאר נעורייכי

‫אבל לגבי שאלות של מוסר

‫של הגדרה טוב ורע

‫איך האדם ידע מה טוב ומה רע

‫כלומר אנחנו בתוך גן מבוכה

‫בתוך מבוך

‫ואנחנו שוקעים למי שנמצא מעל האקסדרה

‫נשאת השאלה

‫מה השאלה?

‫מה השאלה?

‫למחת הילד תשאל אותי

‫נכון?

‫מבוך זה מקום שבו יש הרבה שבילים

‫וצריך לצאת ולא יודעים איך לצאת

‫בסדר? ביוונית לבירינטוס

‫כן? לבירינטוס

‫איפה זה? בבת ים יש מבוך כזה

‫מה איפה יש?

‫בבת ים יש דבר כזה? איפה?

‫אין לדעות שאני יודע איפה

‫בבת ים? לא, איך אני אמצא?

‫אם אתה לא את הגנידה הכתולת

‫איך אני אמצא?

‫בוא נשאר ונשאל את ראש העיר

‫נשאר את ראש העיר להגיד שידידי יש הלך אותי?

‫בסדר, אוקיי, את תזכור את זה, כן?

‫בסדר

‫עכשיו בואו נחזור לנושא

‫יש פה שאלה לגבי ערכי המוסר

‫מה טוב ומה רע

‫כי הרי אם אנחנו ניקח בממשל

‫האדם שהגיע לאקסדרה

‫איך הוא הגיע?

‫בפוקס?

‫כתוב שם שהוא כבר הלך בשבילים

‫והוא הגיע לאקסדרה

‫איך הוא הגיע?

‫אני רואה מישהו אחר שכבר היה לאקסדרה

‫הוביל אותו

‫עוד צויותיים, כן

‫יש צויותיים

‫באמת יוצא לפעמים שיש בן אדם שמצליח

‫זה כמו אברהם אבינו

‫כי עם כל התורה כולל שלו ניתנה

‫אף אחד לא הסביר לו והוא ידע

‫אבל זה נדיר מאוד

‫יותר פשוט זה שיש מישהו שכבר היה לאקסדרה

‫שהוביל אותו

‫אבל תמיד שאני שואל את השאלה

‫ההוא שהגיע לאקסדרה והוביל אותו

‫איך הוא הגיע?

‫היה עוד מישהו לפניו

‫זאת אומרת שבסופו של דבר בענייני מוסר

‫טוב, רע, דברים כאלה

‫אנחנו זקוקים למסורת

‫מה זה מסורת?

‫זה גם ההצטברות של ‫הניסיון האנושי לאורך הדורות

‫במשך אלפי שנים בני אדם

‫שאלו את עצמה מה טוב ומה רע

‫ועם הניסיון גם הגיעו למסקנות

‫ואז נוצרה החוכמה של המוסר

‫אז לא בא בהתחלה המחל לומר

‫מי שמצליח לבד אחרי זה לומר למי?

‫לא, הוא אומר

‫אתה צריך לשמוע לאלה שכבר הגיעו לאקסדרה

‫אז הוא לא בדיוק סומך על האדם

‫אבל הוא סומך על

‫אבל מה הוא אומר לך הוא שהגיע לאקסדרה?

‫מה הוא אומר לך זה שהגיע לאקסדרה?

‫הוא אומר לך בור חשבון

‫זאת אומרת, הוא סומך עליך גם כן

‫איזה משהו אומר כאן?

‫כללו של דבר צריך האדם

‫להיות מדבונן בסכלו תמיד

‫בכל זמן

‫ובזמן קבוע לא בהתבודדו

‫מהו הדרך האמיתית?

‫לפי חוק התורה שאדם

‫לפי חוק התורה, כמובן פה ‫מדבר על אדם שמקבל תורה

‫שאדם צריך ללכת

‫ואחר כך יבוא להתבונן על מעשיו

‫אם הם על הדרך הזה או לא

‫כי על ידי זה ודאי שיהיה לו

‫נקל להתאר מכל רע וליישר כל דרכיו

‫כמו שכתוב אומר

‫פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יקון

‫ואומר נחפש דרכנו ונחקורה ונשובה עד אשר

‫יש פה כמה שאלות

‫אבל אם התורה התירה את העונס הזה

‫איך אפשר לומר שהתורה התירה מעשירה?

‫זאת אומרת, כיצד ייראה הווידוי של אותו האיש?

‫האם נוכל לומר

‫חטאתי אביתי פשטתי ואשיתי פת תואר

‫והרי התורה לא רואה זאת כאיסור

‫אבל כבר אמרו חכמים שאשיתי ‫פת תואר לא דיברה תורה

‫אלא כנגד יצר הרע

‫ולכן צריך לאדם להתוודד ולומר

‫חטאתי אביתי ופשטתי ‫שנטיתי אחרי מידותיי הרעות

‫ולכן השתמשתי ביתר של התורה

‫מי חכם ביה בן אלה נבון בידיהם

‫כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ‫ילכו בם ופושעים ייקשלו בם

‫מכאן שאם אתה צדיק לא ‫תיקשל ואם אתה רשע תיקשל

‫אם כן מה יעזור החשבון?

‫החשבון יעזור להיות צדיק ולא רשע

‫עד כאן פריגים אלונה

‫עכשיו אתן לך מה שאמרת קודם

‫אמרת שצריך להקשיב את הניסיון האנושי

‫הצטברות של הניסיון האנושי ‫במשך אלפי שנים בתורת המוסר

‫נראה לי שלפי מה שהבנתי

‫אנחנו שאמרנו שיש את מי ‫שיושב על החסרה שמדריך את הזה

‫אז מי שודריך אותו ומי ‫שודריך אותו ומי שודריך אותו

‫אבל השאלה היא אם זה משהו ‫שהתחיל בנקודה מסוימת שהיא נבואית

‫או שזה פשוט הצטברות של ניסיון

‫זאת שאלה גדולה, האם זה מתחיל ‫מהנבואה או שהיא הצטברות של ניסיון

‫נאמר ככה, בראשית האנושות ‫מאוד קשה לעשות הבחנות כאלה

‫זאת אומרת בראשית של האנושות אתה ‫לא יודע מה ההבדל בין דרך הרצל ונתגלות

‫זה עם הזמן שזה נפרד לשני שבילים

‫כי גם כדי לזכות לנבואה להתגלות ‫אתה גם צריך להיות קצת מוסרי

‫אתה לא יכול להיות מוסרי אם לא ידריכו אותך

‫אז זה הביצה והתרנגולת

‫יש קשר אגב בין הביצה ‫לתרנגולת, קוראים לזה שני צלים

‫אבל יש בהחלט בעיה בזה

‫האדם בראשית ההיסטוריה שלו היה מיושר ‫באופן כזה שנשאר לו איזשהו זכר בהכרה שלו

‫של אותו יושר קדמות

‫צריך שילוב בין השניים

‫יש בכלל, היום למשל ‫מאוד מקובל בכל העולם כולו

‫שצריך לכבד את ההורים

‫כי בודה בהם זה הפך להיות ‫ערך מובן מאליו עד כדי כך

‫שהמחשבה ההמונית אומרת שזה טבעי

‫זה טבעי שאדם מכבד את ההורים

‫אבל אם אנחנו מסתכלים בעומק ‫ההתת מודע של האדם רואים שלא

‫כלומר לא צריך אפילו להיות ‫פסיכואנליסט כדי לדעת את זה

‫שיש ניגוד בין ההורים לילדים

‫ומשקד הסביחי דיפוס וכו

‫אבל גם אנחנו רואים שבחברות קדומות

‫באמת הרעיון של כבודה בהם לא יקיים

‫זה התפתח עם השניים

‫טוב, אז אם כך אומר לנו רמחאל

‫צריך האדם לבדוק איפה הטוב ואיפה הרע

‫גם באופן תיאורטי וגם באופן מעשי במעשים שלו

‫והוא צריך להקדיש לזה זמן

‫ד' בדרך קניית הזהירות

‫כן, פרק ד'

‫כן, הרי אתה אומר לי צריך ‫לבדוק מה הטוב ומה הרע

‫אז איך עוזרים את זה? ‫איך יודעים מה טוב ומה הרע?

‫התשובה? לומדים

‫בלי שתלמד לא תדע

‫הנה, מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות

‫הוא לימוד התורה

‫אם תלמד תדע מה טוב ומה רע

‫מדובר פה בשביל מי שיודע שהתורה עירך

‫יש פה שאלה רצינית

‫מה זה מוסר?

‫האם התורה היא מוסרית?

‫האם היא מעל המוסר?

‫תשובה, מוסר זה חוכמת הטוב והרע

‫בעברית מודרנית כשאומרים מוסרי מתכוונים לטוב

‫אבל במובן המקורי של המילה ‫מוסרי זה מה ששייך לטוב ולרע

‫אפשר לקרוא לזה אם כן הטוב זה מוסרי פלוס

‫והרע זה מוסרי מינוס

‫האם התורה היא מוסרית?

‫במובן של האם התורה מחויבת למוסר?

‫התשובה היא בוודאי

‫האם היא מעל המוסר?

‫היא לא מעל המוסר

‫היא כוללת את המוסר באופן עליון

‫אבל ברור שלא ייתכן לומר

‫התורה אומרת כך אבל המוסר אומר כך או להפך

‫זה בוודאי לא נכון

‫אלא מה?

‫לפעמים נראה לך בחוקי התורה ‫שיש דבר שסותר את המוסר

‫אז אולי לא למדת טוב את התורה

‫או לא למדת טוב את המוסר

‫צריך ללמוד את זה

‫הנה

‫אז הנה אני חוזר פה לדבר

‫מה שמביא את האדם על דרך כלל אל הזהירות

‫הוא לימוד התורה

‫והוא מה שאמר רבי בן חז בתחילת הבריתה

‫תורה מביאה לידי זהירות

‫אמנם

‫על דרך פרט

‫המביא לזה הוא ההתבוננות על חומר העבודה

‫מה זה חומר העבודה?

‫חומרת העבודה כמה שזה חשוב

‫חשיבות העבודה

‫אשר חייבה האדם ועומק הדין עליה

‫ואצלו

‫זה מן העיון במעשים הכתובים בספרי הקודש

‫ומן הלימוד מאמרי החכמים ‫בזכרונם נברכה מעוררים על זה

‫כלומר האדם צריך לראות

‫את הערך של העבודה המוסרית

‫וצריך גם לדעת את עומק הדין עליה

‫כלומר מה התוצאות של ההתנהגות הזאת

‫והנה יש בהתבוננות הזה הערות

‫הערות בהדרגה

‫מה זה הערות?

‫דחיפה

‫התעוררות

‫הערות מלשון התעוררות

‫אז יש בהתבוננות הזה הערות בהדרגה

‫א' לשלמי הדעת

‫ב' ולפחותי מהם

‫ג' ולכל ההמון כולו

‫אז אנחנו נלמד עכשיו

‫מה מביא את האדם לידי הזהירות

‫אצל השלמים, אצל הפחותים ואצל הדפוקים

‫עכשיו נשאלת השאלה

‫שלמי הדעת

‫הם נכורה גמרות משילת ישרים לא?

‫אם הם שלמים

‫אז הם כבר למדו את משילת ישרים לגמרי

‫אז איך הם בפרק ד'

‫יש לזה 26 פרקים לא?

‫26 פרקים לא?

‫מה זה באמת השאלה שלי?

‫אני חוזר על השאלה

‫איך יכול להיות שבפרק ד' של משילת ישרים

‫יש הדרכה לשלמי הדעת

‫לכאורה שלמי הדעת זה ‫אלה שגמרו את משילת ישרים

‫לא אלה שבהתחלה

‫השאלה ברורה עכשיו?

‫השאלה ברורה?

‫אחר המצחק

‫השאלה ברורה עכשיו?

‫יפה

‫טוב

‫התשובה היא

‫שאת משילת ישרים צריך ללמוד כמה פעמים נכון?

‫מה אמר לנו רמחן?

‫התועלת הנלקט מזה הספר

‫היא על ידי החזרה עליו

‫זאת אומרת שכשאני קראתי את משילת ישרים

‫הפעם הראשונה

‫הייתי במדרגה מסוימת

‫כשקראתי אותו בפעם השניה אני במדרגה אחרת

‫כשאני קורא אותו בפעם ‫השלישית אני שוב במדרגה אחרת

‫ולכן

‫הזהירות היא מקבלת ערך שונה

‫לפי המצב שבו אני נמצא

‫גם בזהירות

‫יש זהירות של ההתחלה ויש זהירות של ההמשך

‫כך שכל המידות שייכות תמיד

‫הרב הפסוק

‫בן יכבד אב ואהב את אדוניו

‫ועם אב עני אהיה כבודי

‫וכו'

‫לא מראה שכיבוד אב והם היה טבעי עוד במקדם?

‫לא

‫זה אומר שכבר במקדם

‫זה הצליח להפוך לטבעי

‫טוב בואו נמשיך

‫אז אני חוזר פה לפרק ד'

‫והנה יש בהתבוננות הזה

‫הערות בערות בדרגה

‫לשלמי הדעת ולהפיכותי מהם

‫ולכל הימון כולו

‫לשלמי הדעת

‫למה אתה רוצה לעשות את הטוב?

‫תהיה להם מהיערה

‫במה שיתברר להם

‫כי רק השלמות

‫הוא הדבר הראוי שיחמד מהם

‫ולא זולת זה

‫ושאין רע גדול מחסרון השלמות והירחק ממנו

‫כלומר

‫יש מי שמכיר את הערך של הטוב

‫בגלל שהוא טוב

‫לא מצד מה שמרוויחים מזה

‫כמו האדם השלם

‫אם שאל אותו למה אתה נותן צדקה לחבר?

‫מה אתה תרוויח מזה?

‫מה יענה השלם?

‫אני מרוויח מזה שאני עשיתי מעשה טוב

‫כלומר זה טוב מצד עצמו

‫לכן אני לא מחפש תוצאה לא שכר שיש על זה

‫אני מחפש תוצאה

‫לא שכר שיש על זה

‫ולא עונש על מי שמבטל את זה

‫אלא המעשה הוא מצד עצמו ראוי

‫ושאין רע גדול מחסרון השלמות והירחק ממנו

‫כי נאחר שיתבאר זה אצלם

‫ויתבאר להם כמו

‫היות האמצעים אליו

‫המעשים הטובים ועמידות הטובות

‫ודאי הוא שלא יתרצו מעולם

‫להמעיט

‫בעלי האמצעים ולהקל בהם

‫כי כבר נתבאר אצלם

‫שאם האמצעים אלה יימעטו להם

‫או אם האמצעים יהיו חלשים

‫ולא בכל החוזק המצטרך בהם

‫הנה לא ישיגו בהם שלמות אמיתית

‫אלא ייגרם מהם כפי מה שגרו הם בהשתדלותם

‫ונמצאים חסרי השלמות

‫מה שהוא להם צרה גדולה ורעה רבה

‫על כן לא יבחרו אלא להרבות בהם

‫ולהחמיר בכל תנאיהם

‫ולא יענוחו ולא ישקטו מדאגה מדבר

‫פן יחסר מהם מה שיגיע אותם ‫אל השלמות אשר הם חפיצים

‫והוא מה שאמר שלו מו המלך עליו השלום

‫אשרי אדם מפחד תמיד

‫ופרשו זכרונה נברכה הוא ‫בדברי תורה כתיבה פירוש

‫מפחד

‫זהיר

‫מפחד הכוונה זהיר

‫זה לא כמו בעברית של היום שמפחד הכוונה מפחד

‫בסדר

‫מפחד הכוונה זהיר

‫מה שאנחנו אומרים היום לפחד ‫איך קראו לזה במיזיון התנאי

‫לפחוד

‫לפחוד

‫לפחוד זה הדבר הרע

‫לפחד זה הדבר הטוב

‫לפחוד זה סוג של

‫של רקות הלב

‫שהלב נמס זה נקרא לפחוד

‫ועל זה אומר הכתוב אם תשכב לא תפחד

‫נכון אם תשכב ושכבת וערבה שנתך

‫אם כן לפחוד זה הדבר הרע

‫אבל לפחד זה הדבר החיובי

‫אלה

‫טוב אז מה הוא אומר כאן

‫הוא פרשו זכרונה נברכה הוא בדברי תורה כתיב

‫והנה סוף זאת המדרגה

‫והמדרגה הוא הנקרא עירת חטא

‫שהוא מן המשובחות של המדרגות

‫והיא שיהיה האדם יערה תמיד ודואג

‫בין יימצא בידו איזה שמץ חטא

‫שיעקבהו מן השלימות אשר ‫הוא חייב להשתדל בעבורו

‫ועל זה אמרו זכרונה נברכה דרך משל

‫מלמד שכל אחד נחווה

‫מחופתו של חברו

‫כי אין זה מטעם הקנאה

‫אשר טיפול רק בחסרי הדעת

‫כמו שכתוב עוד ביסעיית הלשמיה

‫אלא מפני ראותו עצמו חסר מן השלימות

‫מדרגה שהיה יכול להשיגה

‫כמו שהשיגה חברו

‫כלומר הוא לא מקנה בחברו

‫אלא הוא נחווה מחופתו של חברו

‫זאת אומרת הוא מצטער על זה

‫שהוא יכול היה לקנות את אותה מעלה

‫והוא יחסיר את מה שהוא יכול היה להשיג

‫מצד זה יש לו צער

‫והנה על פי ההתבוננות הזו

‫ודאי שלא יימנע השלם ודעתו להיות זהיר ומעצב

‫ברור, זה נקרא עירת חד

‫או זהירות של שלמי הדעת

‫אך לפחותים מאלה

‫כלומר הבינונים

‫זה הפך ל... להתרחק מהשלמות במשהו נכון

‫כי הוא פסי עצמו

‫כן נכון, זה החשש

‫אדם אומר רואה חבל אפשר אלה פסי אותה מעלה

‫והפסדתי אותה

‫כבוד הרב שלום

‫מי אלה שלמי הדעת?

‫הרי התורה היא חוכמה אינסופית

‫ניתן להגיע לשלמות דעת?

‫נכון, שלמי הדעת הכוונה אלה שהדעת היא שלמותם

‫זאת אומרת אלה שיודעים ‫שמה שראוי להתעסק בו בחיים

‫זה השגת השלמות

‫זה נקרא שלמי הדעת

‫איך זה שתורה מוסרית מסתדרת ‫עם קניאת התורה ליצר הרע

‫על חשבון סבלו ואפשטת צלם אלוהים של אדם אחר

‫הכוונה שוב לשטף התואר

‫סליחה לריווי השאלות בנושא זה

‫פשוט, קשה להבנה

‫אני לא מבין אותך

‫ממש לא מבין אותך

‫הרי המלחמה היא דבר מלוכלך ומזוויה מצד עצמו

‫מלחמה, זה גואן לאפש, כל מלחמה

‫עכשיו בתוך זה יש לנו מלחמת מצווה

‫זאת אומרת שאתה צריך להיכנס ‫לתוך הביוב כדי לנקוט את העולם

‫כי אם יש כבר ביוב אז תיכנס, רק ‫תיקח מגפיים מתאימות וציוד מתאים

‫אבל זה עדיין מלוכלך, אין מה לעשות

‫ובמלחמה אתה יכול להרוג את כולם

‫בין חפים מפשע, בין לא חפים ‫מפשע, איך שאתה רוצה, פה שם וזה

‫והתורה כדי שתוכל להילחם, התירה לך להיות חיה

‫אז זה ביה שהמלחמה היא מוצדקת

‫זאת אומרת אם אתה אומר המלחמה היא רעה

‫אז אפילו לראות חצה את הסור

‫ואם המלחמה הזאת היא מוצדקת

‫אז צריך לתת לחייל את כל האפשרות להילחם

‫בלי שאיזה שום דבר יעקב אותו מלהילחם

‫ולכן התורה היא תירה, זה הכל

‫עכשיו, אם לפחד הפירוש הוא להיזהר

‫למה המקשים בגיטין והרי ‫נאמר פחדו בציון חטאים

‫ממה חטאים נזהרו?

‫זה בדיוק הייתה השאלה של הגמרא

‫על זה בדיוק שואלת הגמרא

‫והתשובה היא שהאו בדברי תורה הוא בדרכתי

‫וזה מבאר מה שאני אמרתי שיש הבדל

‫בין לפחוד לבין לפחד בלשון מקרא

‫אגב צריך לציין, שם לגבי שטף התואר

‫אני חוזר לשואל המזועזע

‫המדרשים מסבירים את זה

‫שבנות הקנענים היו מתייפות

‫כדי לפטות את האויבים וכו'

‫זה לא שהקנענים זה החברה המעולה

‫שבחברות האנושיות

‫ושצלם אלוהים שם חל בכל מלות עוקפו

‫אמנם יש צלם אלוהים בכל אדם

‫אבל יש לפעמים קצת עיכובים בהופעה הממשית

‫אז יש אצל הקנענים קצת ‫עיכובים בשלימות ההופעה הממשית

‫יש דוגמאות של שלמי הדת?

‫כן, ברוך השם, יש הרבה צדיקים שהם שלמי הדת

‫זאת אומרת שהם עושים את הטוב מצד שהוא טוב

‫לא בגלל שכר ולא מתוך עירת עונש

‫אלא מצד שזאת האמת

‫נורא זן כאלה?

‫יש בוכטות של אנשים כאלה

‫מלאם תלפים

‫למה רק משה רבועי?

‫זה לא נכון מה שאתה אומר

‫זה דבר שאפשר להדריך לך

‫זה דבר שאפשר להדריך אליו, לחנך אליו

‫אפשר, בהחלט

‫הערכת הטוב, מי שאומר זה, זה הטוב

‫יאיין לכבודו בפרק א' של ‫אורות התשובה של הרב קוק

‫אז הוא מדבר על זה שהתשובה ‫הגופנית והתשובה הנפשית

‫והתשובה הרוחנית והתשובה השכלית

‫שהתשובה השכלית היא באה אחרי שהאדם כבר

‫עבר את כל מדרגות התשובה הרגות

‫אז הוא מכיר את האמת כאמת, את הטוב כטוב

‫איך אומר הרב

‫התשובה העליונה באה מעמתנו אל הכל

‫אל הטוב הכללי השורר בעולמות כולם

‫ואיך אפשר להיות פירור משונק שכלות עכשיו

‫ומתוך ההכרה הזאת שהיא הכרה אלוהית באמת

‫באה התשובה מהאהבה וחיי הפרט וחיי הכלל

‫נכון, משהו כזה שממסוף פריטל

‫טוב

‫אך לפרחותים מאיך? לבריאות

‫שלום הרב

‫שלום הרב, יותר קשה להבין את ‫העונס וצריך להמשיך לסת אותה לאישה

‫מה עם מה שהנהנסת מרגישה ‫שצריכה להיות נשואה למי שענס אותה

‫נו באמת

‫אדם לא מבין מה זה דרכי המלחמה של ימי קדם

‫שהשוויות היו ניסאות ‫למנצחים זה דבר שהיה מקובל

‫וכיוון שהיה מקובל זה על דעת ‫כן שהאדם היה יוצא למלחמה

‫זה משהו אחר

‫אבל אנחנו עכשיו לא נותנים ‫שיעור על אשת יפת תואר

‫אם הייתי רוצה אז הייתי ‫נותן שיעור הייתי מודיע ככה

‫ביום שלישי בשעה 12 שיעור על נושא יפת תואר

‫ושאלות מוסר הלחימה ‫היהודי וההתחשבות בזולהד וכו'

‫אבל זה לא הנושא של השיעור

‫בואו נסתפק בהערה הכללית שלטורה יש תביעה

‫שלא שלנו יש תביעה לראות שלא ‫יהיה ניגוד בין המוסר הטבעי לבין הטורא

‫ואז צריך ללמוד תורה לעומק ומוסר לעומק

‫טוב אך לפחותים האלה תהיה היערה לפי הבנתם

‫והוא לפי עניין הכבוד אשר הם מתאווים לו

‫וזה כי זה פשוט אצל כל בעל דת

‫שן המדרגות מתחלקות בעולם האמיתי ‫שהוא העולם הבא אלא לפי המעשים

‫ושלא יתרומם שם אלא מי שהוא רב המעשים מחברו

‫ואשר הוא מעט המעשים הוא יהיה השפע לו

‫אם כן איפה איך יוכל האדם להעלים ‫עינו ממעשיו ולמעט השתדלותו בזה

‫אם אחר כך ודאי יצר לו בזמן ‫שלא יוכל לתקן את אשר עיוותו

‫יש אנשים שמאוד מאוד מקבילים ‫שהם יקבלו עליית שלישי לתורה

‫יש אפילו מקבילים על עליית שישי

‫אצל אחינו האשכנזים העלייה ‫המכובדת ביותר זאת עליית שישי

‫מספרים שהגבה היא שואל איזה ‫אדם שהגיע לבית הכנסת אתה כהן? לא

‫לוי? לא ישראל? לא אז מה? שישי

‫אז יש אדם שזה מאוד חשוב לו לעלות לשישי

‫כבוד והוא עושה סקנדל ‫על זה שלא נתנו לו ופה ושם

‫אחר כך הוא מגיע לעולם העליון ואז ‫הוספים את כל הצדיקים ומביאים את אותו אדם

‫ורוצים להציג אותך לפני הצדיקים בגן עדן

‫האדם הזה הקפיד לעלות דווקא שישי

‫זה בסר

‫עכשיו מה? למה הרמחל משנה בכל הדברים האלה

‫למה הוא לא מתדבר רק על העולם הזה? ‫ובעצם האדם מחפש כבוד בעולם הזה

‫אדם חי את האמת... לא כי לא תמיד ‫לעשות את הטוב זה מביא לך כבוד בעולם הזה

‫לפעמים האדם עושה את הטוב ‫זה מביא לו ביזיון בעולם הזה

‫אז מה שהרמחל כאן רוצה זה ‫להציע לך אתה רוצה כבוד אמיתי?

‫על באמת? אתה רודף כבוד הרי ‫בוא נסדר לך כבוד בעולם הבא

‫אבל אז אתה צריך לעשות את הטוב ולא את הרע

‫זה בעצם יש בזה לאג מסוים של רמחל

‫על אותם הדתיים שכל החיים שלהם ‫זה כדי להשיג מקום טוב בעולם הבא

‫קוראים להם הפחותים משלמי הדעת

‫למה אני אומר את זה? כי יש אנשים שקוראים ‫את מיסידת ישרים את ההקדמה ואת פרק א'

‫ומשוכנעים שהחינוך שרמחל מחנך ‫אותנו אליו זה לבקש את טובת העולם הבא

‫ולא שמו לב שפה רמחל בפרק ד'

‫מסביר לנו שאלה שמחפשים מקום טוב ‫בעולם הבא הם הפחותים משלמי הדעת

‫מה קבל לנו מקום טוב?

‫אתה רוצה, תראה, אתה יוצא ‫את העולם הבא כמו תיאטרון

‫יש מושבים טובים ומושבים פחות טובים

‫מה זה משנה אם אני לא משלם את זה?

‫כי אתה בעולם הזה כל הזמן בתחרות עם ‫החבר שלך שאתה רוצה להיות יותר טוב ממנו

‫זה מין פתיון לאותם האנשים שמחפשים את הכבוד

‫אז הוא מוכרש מלך מקום יותר טוב שם, לא שווה?

‫אין צורך להיות בשורה הראשונה

‫אם אני בשורה האחרונה זה ‫לא מוגלב, זה עוד פחות טוב

‫לא, יכולת להיות בשורה הראשונה ‫ואתה נהיית בשורה האחרונה

‫מה החיסרון?

‫יש איזשהו חיסרון? ‫אני אקנה ב-9.60 בשורה הראשונה?

‫כן, זה בדיוק מה שהוא אומר

‫הנה, הוא מביא לך את הדוגמה החדשה

‫והנה, יש מהפתעים המבקשים רק הקל מעליהם

‫שאומרו למה נהיה גאה ‫עצמנו בכל כך חסידות ופרישות

‫הלוא די לנו שלא נהיה מהרשעים ‫הנדונים בגאינה, מספיק לא להיות רשם

‫אנחנו לא נדחק עצמנו ‫להיכנס בגן עדן לפניי ולפנים

‫אם לא יהיה לנו חלק גדול, יהיה לנו חלק קטן

‫יש מושב מתקפל כזה, זה גם טוב

‫די לנו בזה, במעבר, מה ‫זה משנה, זה גן עדן בכל זאת

‫די לנו בזה ולא נחביד עול מסעינו בעבור זאת

‫אמנם שלאחת יש על מהם היוכלו ‫כל כך על נקלה לסבול בעולם הזה

‫החולף לראות אחד בחברי מכובד ‫ומנוסה יותר מהם ומושל עליהם

‫כל שכן אחד מעבדיהם או מן ‫העניים הנבזים ושפלים בעיניהם

‫ולא יצטערו ולא יהיה דמם רותח בקרבם?

‫לא ודאי, כי איננו ארות כל ‫המה לאדם לנסה על כל מי שיוכל

‫ולשים מקומו ונרמים יותר ‫כי היא כנעת איש מראהו

‫ואם יראה חברו מתרומם והוא נשאר שפל

‫ונשאר שפל, ודאי שמה ‫שיסבול הוא מה שיוכח לסובלו

‫כי לא יוכל למנוע ולבבו יתעשש בקרבו

‫מעתה, אם כך קשה עליהם להיות שפלים

‫מזולתם במעלות המדונות והכוזבות ‫שאין השפטות בהם אלא לפנים

‫ולא הענשא אלא שווה שקר, איך יוכלו לסבול

‫שיראו עצמם שפלים יותר מאותם ‫אנשים עצמם אשר הם עתה שפלים מהם

‫וזה במקום המעלה האמיתית והיקר הנצחי

‫שאף על פי שעכשיו הם מכירים אותו בטרכו

‫על כן לא יחושו עליו, אך בזמנו ‫ודאי שיקירו להם איתו לצערם ולבושתם

‫ודאי שלא יהיה להם זה אלא צער גדול ונצחי

‫הרי לך שאין הסבלנות הזו שהם ‫דורשים לעצמם להקל מהם חומר עבודה

‫אלא פיטוי כוזב שמפתה ‫יצרם אותם ולא דבר אמיתי כלל

‫בסדר?

‫אני מבין את התשובה בעולם הזה, אבל ‫לא בגלל התשובה של הרמחן בעולם הבא

‫הוא נותן תשובה, אני מבין ‫למה בעולם הזה אנחנו...

‫לא, אדם מסתכל על העולם ‫הבא במשקפיים של העולם הזה

‫עכשיו זה שהשלמים הם רוצים ‫המעלה יותר ממנה בגן עדן

‫זה לא בגלל שמכנעים במי שיהיה יותר מהם

‫אלא בגלל שהם מכירים את הערך העצמי של הדברים

‫הערך העצמי שזה הטוב ולא הרע

‫הטוב הוא טוב

‫לעומת זה האנשים הבינוניים הם ‫כל הזמן חושבים איך להיות מעל השני

‫ולדחוף עם המרפקים, אז אומר להם רחל

‫בוא נשתמש במידה הרע שלכם ‫כדי לקדם אתכם מבחינה מוסרית

‫זה נקרא שמעל אחרא הוא נאמן

‫או בג'ודו להשתמש בכוח של היריב

‫אז כאן גם הרמחל הוא עושה את זה

‫הוא רואה שאתה אחד, אני רואה אדם ‫שכל הזמן חושב איך להתעלות מעל חברו

‫אז בוא נשתמש בזה לטובה, תהיה טוב

‫אבל כאן מהפתעים הם לא חושבים בכי טוב

‫הם לא חושבים, הם אומרים ‫שהם רוצים לעשות כמה שפחות

‫לא, הם מתפתעים כבר

‫אם זה אחד שהוא כבר כזה שכל מה ‫שמעניין אותו בחיים זה היריבות עם חברו

‫אז שלא יספר שבנייני גן עדן הוא מסתפק ממעט

‫הרמחל אומר, תשמע, כדאי לך

‫אתה תסבול מזה אחר כך שהחבר שלך הוא מעליך

‫זה לא סוג שלישי של אנשים?

‫לא, זה הסוג השני עדיין, ‫הסוג השלישי עוד יותר גרוע

‫מה זה הסוג השלישי?

‫אנחנו לא למדנו, אנחנו נראה...

‫אני רואה את זה אבל בתור סוג שלישי

‫אנחנו רוצים להיות בגן עדן וגם ‫לא רוצים להיות אחרונים בגן עדן

‫זאת אומרת, זה עוד מהיריבות

‫זה מה שרואים בשבוע הראשון בגן עדן

‫הם אומרים, הם רוצים להתאמץ ‫כמה שפחות כדי לא להגיע לגן עדן

‫אה, אז אלה שרק בשביל לא להגיע ‫לגן עדן זה מברך שהייכים לסוג השלישי

‫כן, אנחנו נראה עוד מעט, ‫לסוג השלישי ביותר בהקווה

‫הרב, לא דיברתי על איפת תואר אילה, ‫על עונס בתורה שצריך לעשות את האישה

‫אההה, זה סיפור אחר

‫שמי שענס הוא צר גם לעשות את האישה

‫זה אם היא רוצה

‫אם היא לא רוצה, היא לא יכולה

‫אלא, רבה, זה עונש לו, לא עונש לה

‫כי היא מעוניינת, כי אני ‫מדבר במצב שהיא כן מעוניינת

‫כלומר, עכשיו היא אומרת, עכשיו שעשית ‫לי את זה, אז אף אחד לא ירצה להתחתן איתי

‫ומה יהיה מהמעמד החברתי שלי, ‫אני אתן לך אחריות על מה שעשית

‫טוב, אז הוא אכל אותה, ‫עכשיו הוא חייב לעשות אותה

‫הרב, אם זה מבחותי הדעת לחשוב על העולם הבא

‫למה הקב' חוק כותב כל הזמן, למה אני אריך ‫ויימך ופרשו לעולם שקול ארוך מפתיח פרסים

‫התורה ניתנה לבחותי הדעת חס ושלום

‫האם צריך להיות כפרופסור ‫ליבוביץ' ונוגע לעולם הבא

‫טוב, אני רוצה להסביר פה שני דברים

‫א', מדוע התורה דיברה כל הזמן על סחר

‫לכאורה היא הרסה לנו את ‫האפשרות של עבודת ה' נשמע, נכון?

‫אל תהיו כעבדים המשמשים ‫את הרב על מנת לקבל פרס

‫אם אתה באמת רוצה שאני לא אהיה ‫כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס

‫אז אל תגיד לי בכלל שיש פרס, כמו ליבוביץ'

‫אלא מה? התורה אמרה שיש פרס

‫מדוע היא אמרה את זה? לא כדי לתת לי פתיון

‫אלא כדי שאני ידע שהמעשה ‫חשוב ושיש לו גם אחרית

‫כי אם לא היה פרס זה היה ‫אומר שאין לעולם משמעות

‫ועולם ללא משמעות זה גידוף

‫אז אני מקבל עולם הבא לא ‫בגלל שאני מעוניין בתובת עצמי

‫אני מקבל עולם הבא כדי לעשות רצון ‫יוצרי שכל כך רוצה לתת לי עולם הבא

‫וזה לא יפה לו לקבל

‫זה כמו אדם שטרח בשבילי והכין לי ‫עוגה ובאמת השקיע בזה הרבה עמל

‫ואני אומר לו לא תודה, זה פוגע

‫אז צריך לקבל עולם הבא מתוך פנימוס

‫רבנו, האם בדורנו הטיפול במידות הוא זה ‫לספרים הקדומים יותר כמו משיאת ישרים כמו שהם

‫או שצריך התאמה על פי הרב קוק וכדומה

‫כל דבר צריך לתקון ולשדרו

‫טוב עד כאן להיום שלום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230728008″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 11
הדרישה לעצור את שטף החיים - להתבונן לתקן ורק אז להתקדם
מהו המניע להיות מוסרי וטוב ?
סוף פרק שלישי תחילת פרק רביעי

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230728008″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חשבון הנפש

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן