פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

“וסביביו נשערה מאוד” הדקדוק המיוחד של הקב”ה עם הצדיקים

Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫ואנחנו בתוך פרק ד'
‫ברשימה של הצדיקים

‫שהקדוש ברוך הוא מדקדק עמם.

‫פשוט למדנו שהקדוש ברוך הוא לא מבטר על הדין

‫ואפילו עם הצדיקים.

‫עכשיו ראינו שאם הצדיקים ‫יש דקדוק על דברים קטנים,

‫כי הרי הצדיקים הם לא עושים בעיות גדולות,

‫הם ברוך השם לא רוצחים, ‫לא גונבים, לא נועפים,

‫לא עובדים עבודה זרה, לא שקים וכו'.

‫אז מה כבר נשאר לצדיקים לעשות? דברים דקים.

‫והקדוש ברוך הוא מדקדק ‫עם הצדיקים על דברים דקים,

‫וסביבם נסערה מאוד.

‫וראינו מספר דוגמאות

‫והסברנו את הדוגמאות האלה,

‫כי הייתי אומר, זה לא ממש חטאים של הצדיקים,

‫שראים שזה היה ממש ‫חטאים, אז הם לא היו צדיקים,

‫אלא הכוונה איזושהי נטייה דקה בנפש

‫שכאשר היא נמשכת בעולם ‫המעשה, היא מקבלת צורה רעה.

‫למשל, אברהם אבינו ‫אמר, במה ידע כי רשענה?

‫אז אפשר לפרש את דברי ‫אברהם אבינו בתור ספק באמונה.

‫אבל זה לא ממש מתאים לומר על אברהם אבינו

‫שיש לו ספק באמונה,

‫הרי הוא זה שילמד אמונה את כל העולם כולו.

‫אבל במיוחד, עוד יותר קשה, ‫משום שהביטוי של אברהם,

‫במה ידע כי רשענה,

‫נאמר בזמן שהוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא.

‫ברור שמי שיש לו גילוי של נבואה,

‫הנבואה היא נושאת בקרבה את הוודאות שלה,

‫ולכן לא ייתכן לומר שבתוך ‫הנבואה עצמה יש לו ספק,

‫אלא הביטוי, במה ידע כי רשענה,

‫זה בקשת אות שבאה מתוך רצון לדעת בזכות מה

‫אני ארש את ארץ ישראל, ‫או זה ביטוי של ענבה,

‫במה אני ראוי וכי אני ראוי ‫להירש את ארץ ישראל וכדומה.

‫אלא שהנטייה הזאת, כשהיא ‫יוצאת אל הפועל דרך זרעו,

‫אצל זרעו זה הופך להיות ‫ספק באמונה וחטא מרגלים

‫וכל מה שאתם רוצים.

‫יוצא לפי זה שגם מובן מדוע העונש של אברהם,

‫כביכול עונש במרכאות על זה ‫שהוא אמר במה ידע כי רשענה,

‫העונש הזה לא בא לידי ביטוי אצלו אלא בזרעו.

‫נכון, אם הוא החותה, אז שהוא יחטוף.

‫למה שזרעו יחטוף?

‫אלא הכוונה שאצלו זה עדיין לא חטא.

‫אצל זרעו זה הפוך לחטא.

‫ועל זה הדרך כל הדקדוקים שמצאנו על הצדיקים,

‫שבאו בטענות על חסרונות שלהם.

‫אז כמו כן גם ראינו לגבי יעקב שחרה פה ברחל,

‫שלכאורה חרונה פה היה מוצדק,

‫אלא היה משהו שלא התחשב ‫ברגישות המיוחדת של רחל.

‫אבל מעצם חרון האף, חרון האף היה מוצדק,

‫כי הרי דברי רחל הם לכאורה ‫יכולים לטעות לעבודה זרה,

‫שהרי אומרת לו, אבא לי ‫בנים ועם עין מתה אנוכי,

‫כאילו שהוא אלוהה.

‫ולכן באמת התגובה שלו היא תגובה נכונה.

‫אתה אחת אלוהים אנוכי?

‫אני אשר מנע ממך פירי בתן?

‫כלומר, ולכן כתוב שם, ואיחר אף יעקב ברחל.

‫מה זה ואיחר אף?

‫ראינו שחרון אף נאמר דווקא כלפי...

‫מתי מצאנו חרון אף זה יעקב?

‫כלפי עבודה זרה, נכון?

‫כל מקום שכתוב שחרה הפו של ‫יעקב זה על עבודה זרה דווקא.

‫ולכן אם חרה הפו של יעקב, ‫כנראה זה גם כן על עבודה זרה,

‫כמו שאנחנו רואים.

‫לכן אפשר לומר תגובתו באופן עקרוני

‫של יעקב, של חרון אף ‫אפילו, היא תגובה מוצדקת.

‫אבל היה חסר שם רגישות.

‫אותה רגישות הייתה צריכה לבוא לידי ביטוי,

‫והיא לא באה לידי ביטוי, ולכן אמרו חזל,

‫וכך עונין את המערוקות, ‫חייך שבניך עומדים לפני בנה.

‫או גם החיסרון שהוא לא נתן את דינה לעשיו.

‫אז זה גם כן הסברנו בשיעור שעבר,

‫שאין לה דברים כפשוטם ממש,

‫כי הרי לא ייתכן לתת ילדה ‫בת שבע לזקן בן תשעים ושמונה.

‫זה השנה שעברה, אז אף אחד לא זוכר, אתה אומר.

‫וכאן הגענו אל הפגם של יוסף.

‫הנה, יוסף.

‫בסדר, אנחנו כאן בתוך פרק ד'

‫בדרך עניין הזהירות.

‫כיוון שאין לנו מהדורה אחידה,

‫אני לא יכול להגיד לכם ‫עמוד, זה לא ייתן שום דבר.

‫אבל כאן יוסף, לפי שאמר לשר המשכים, המצטט.

‫לא כולם מצאו?

‫זה בעיה, מה נעשה?

‫זה בפרק ד', זה בטוח.

‫מצאת?

‫מישהו לא מצא?

‫מצאתם?

‫יופי.

‫והמהדורה שאני מחזיק בה ‫כאן, מהדורת מוסר השכל,

‫זה בעמוד כפבוט.

‫אבל כאמור, אין פה מהדורה אחידה.

‫יוסף, לפי שאמר לשר ‫המשכים, כי אם זכרתני איתך,

‫נתוספו לו שתי שנים.

‫כמאמרם, זיכרונם דברך.

‫מה? מה זאת אומרת?

‫מה, זה לא היה בסדר לכנות לשר המשכים?

‫יש פה... הרי יוסף ‫נמצא במצב של מצוקה,

‫והנה ההשגחה העדיונה מזמנת לו

‫לפתור את חלומו של אחד ‫מסרר מזה, שיש בידו לדבר

‫אל מלך מצרים, ‫ולהוציא אותו מן הבור.

‫למה שהוא לא ינצל את זה?

‫עד רבה.

‫לא לנצל, זאת תהיה ‫טיפשות וכפיות טובה.

‫הקב' הוא שלח לו את שר ‫המשכים, אז השתמש בו.

‫אז הבעיה היא לא שהוא פנה על שר המשכים.

‫הסגנון שבו הוא פונה על שר המשכים,

‫הוא סגנון שמראה שהכל תלוי בו.

‫כי אם זכרתני איתך, כאשר איתב לך,

‫והוצאת אותי מן הבית הזה.

‫אין פה זכר לשם שמיים.

‫היית צריך להגיד, בעזרת השם.

‫מה יש? מה?

‫אפשר להגיד, בעזרת השם.

‫שעל ידך תבוא הגאולה שלי, וכדאי.

‫אפשר להגיד.

‫לא אמר, זאת אומרת שיש ‫משהו גם, בנפש של יוסף, שנחלש,

‫ושתולה את ביטחונו באדם.

‫על זה אמרו, ארוך ‫האיש אשר יפתח באדם.

‫זה מה שהמדרש אומר שם על הפסוק הזה.

‫אז לכן הדבר הזה הוא ‫דק, אבל הוא משמעותי.

‫דווקא בישו אצל צדיק.

‫כלומר, אצל אדם רגיל, ‫שהוא לא שם לב, בסדר.

‫אצל אדם גדול, הוא צריך לשים לב.

‫כי אם הוא לא שם לב, ‫המחשבה הזקה של הצדיק,

‫היא יכולה לתת את כל העולם כולו

‫לכיוון אחר.

‫זה כמו ש... כשמישהו ‫אומר, אני מברך אותך,

‫מאחל שלך בריאות והצלחה.

‫מה עונה השומע?

‫תודה רבה.

‫צריך לנו תאמן.

‫אם אתה עונה תודה רבה, ‫אז אתה מנומס חילוני.

‫אבל, השארת את זה במישור הטבע.

‫אם אתה אומר אמן, ‫הפכת את הדברים לתפילה.

‫פנית אל הבורא.

‫אלא אין סוף ברוך.

‫לכן, אם מישהו מברך ‫אותך, אל תגיד לו תודה רבה.

‫תגיד לו אמן.

‫אחרי זה תגיד לו תודה על זה שהוא ביחד.

‫בסדר?

‫אבל האמת היא, שתשימו ‫לב, שהאמירה הזאת,

‫היא לא סתם אמירה טכנית.

‫היא מורה על עולמו הפנימי של העומר.

‫לפעמים, מה שהאדם אומר, ‫בלי לשים לב, מה שנקרא,

‫לפסוס לינגווה, בפסיכולוגיה.

‫כלומר, זה איזו מין החלקה בלשון.

‫זה לפעמים מורה על השקפת עולמו של אדם

‫הרבה יותר מהדברים שהוא אומר

‫באופן נשלט.

‫למשל, האם השקפת ‫העולם של הישראלי המצוי,

‫היא השקפה אופטימית או פסימית?

‫מה אתם אומרים?

‫פסימית.

‫אופטימית.

‫אז פסימית.

‫אופטימית.

‫אבל הוא אומר שהרגע הזה, ‫נכון, זאת אומרת שכששני ישראלים

‫מדברים, אחרי שלא נפגשו ‫זמן רב, מקטרים, נכון?

‫אומרים כמה שרב העולם.

‫רב המדינה, רב הצבא, רב הפוליטיקה,

‫רב העבודה, רב, נכון, מי?

‫רב בכל מקום, נכון?

‫אחרי שגומרים מדבר, כשכבר ‫לא שמים לב למה שאומרים,

‫אז הוא אומר, יהיה טוב.

‫היהיה טוב הזה, הוא התפרצות ‫של האופטימיות הבסיסית

‫של הנשמה היהודית.

‫למה אתה אומר יהיה טוב, ‫אחרי שהסברת כמה שרב?

‫אלא יהיה טוב זה כשאתה לא שולט.

‫זה מגלה להשקפה אמיתית.

‫ייתכן שיש גם עוד דבר נוסף,

‫זה השאיפה של איחוד התרבות ‫האנושית, באיחוד אדון וישמעאל,

‫באמירה המפורסמת יאללה ‫ביי, שביטוי האחד הכוח

‫בעולמו של ישמעאל

‫והשני מאדון, ואז זה מראה גם כן

‫איזושהי שאיפה אולי לחבר.

‫יהיה טוב, יאללה ביי.

‫זה גם איזו מחשבה אחדותית.

‫אל תחשבו שזה רק בדיחה.

‫כן, בבקשה.

‫למה פה לא מוזכר

‫התוצאה לדורות של הפסקוס של יוסף?

‫מדוע לא מוזכר כאן

‫התוצאה לדורות של הפסקוס של יוסף?

‫בוודאי שזה מוזכר.

‫ניתוספו לו שנתיים, ‫ולכן גלות מצרים

‫ומצרים יוספים, גלות מצרים

‫ארכה עוד שנתיים.

‫נכון?

‫זאת אומרת שהיא נדחתה בשנתיים

‫ואז כל התיקון של העולם נדחה בשנתיים.

‫אבל המידע הזה פיבא, לא?

‫בתור חדש של עם ישראל.

‫אני לא יודע. לא כל דבר אני יודע.

‫אני יודע רק מה שכתוב. מה שכתוב אני לדעת.

‫בבקשה.

‫לפי, אז המדעותיו של החדש,

‫של עשרה מדעות של החדש ברוך הוא,

‫אני מכנות רק למדעות הרושאים

‫של הבנונים

‫במידת הצדיקים זה כמו תוכס.

‫אין רחבה, אין חסד.

‫לא הבנתי מה שאת אומרת.

‫אני מלכחת.

‫אתה אומר, אם הקב' הוא כזה ‫מדקדק, אז איפה הרחמים שלו?

‫זה מה שאתה שואל?

‫זה ככה נשמע שבמקום ‫הצדיקים אין לו מידת הרחמים.

‫הצדיקים הוא לא מרחם עליהם.

‫מדקדק איתם. מי אתה אומר?

‫הבנונים?

‫הבנונים רשאים הוא מרחם.

‫על הבנונים ורשאים. זאת אומרת,

‫הבנונים הם במידת הדין דרך כזאת

‫ואז לכן ב-13 מידות הרחמים

‫אצלם זה לא עובד. ככה אתה שואל?

‫זו שאלה טובה. אתה רוצה תשובה?

‫אם אתה רבה, אתה צודק.

‫זאת אומרת שהצדיקים רוצים

‫לעמוד בדין

‫כי הם לוקחים את העולם ברצינות.

‫כמובן?

‫ולכן אצלם באופן טבעי

‫עולמם הוא עולם של דין.

‫בסדר?

‫כן. זה מה שדיברנו על זה.

‫שזה לא כדאי

‫להיות צדיק

‫אבל זה אמיתי להיות צדיק.

‫טוב.

‫בוא נמשיך.

‫יוסף עצמו

‫על שחנת את אביו

‫בלי רשותו של מקום

‫או

‫לפי ששמע

‫אבדך אבינו

‫ושתק, למה כדי

‫להתלב ולמה כדי להתלב

‫מת לפני

‫חייו.

‫זה בסדר שהוא שמע

‫אבדך אבינו ושתק?

‫בוודאי

‫שזה בסדר. הרי כל זה

‫היה חלק מהאסטרטגיה של תיקון

‫האחים שלו וכו'. הייתה לו ברירה אלא

‫לשמוע את המילים האלה. אז למה

‫באים אליו לטענות על זה שהוא

‫שמע אבדך אבינו ושתק?

‫הוא דבר על האחים.

‫לא. האחים

‫מדברים לפני מלך.

‫אחים מדברים לפני מלך.

‫לפני מלך כולם עבדים.

‫זה בסדר.

‫אבל

‫זה שהוא שותק

‫זה אבא שלו.

‫אם זה אבא שלו, זה צריך לשמוע אבדך.

‫אז למה בכל זאת באים אליו?

‫היה צורך בזה.

‫אולי כאילו

‫רואים את ההתגשם של החלום.

‫יפה. זאת אומרת שיוסף

‫הרגיש בפנים

‫שבזה התגשם החלום

‫ונבוא אני

‫ואביך ואמך

‫ואחיך להשתכל אותך על הרצאה.

‫זאת אומרת שיש

‫אצל יוסף ההרגשה שהוא מנהל את אביו.

‫אמנם בהתר.

‫אבל הוא שמח בזה.

‫זה כמו שאחד

‫הפוסקים כתב

‫אני לא חושב שזה נכון להלכה.

‫אבל אחד הפוסקים אמר דבר כזה

‫שאם אדם מחלל שבת בהתר

‫נגיד פיקוח נפש

‫אבל הוא אומר לעצמו

‫איזה יופי, אפשר לחלל שבת

‫אז הוא חייב קראת על זה.

‫זה אובדם לא נכון בהלכה.

‫מותר להגיד איזה יופי

‫אפשר לחלל שבת.

‫השאלה אם יש לאדם חדווה פנימית

‫שמה שכל הזמן אסור

‫בשבילו הוא מותר.

‫אז יש משהו מאוד דק

‫בדבר הזה.

‫אבל גם כן לגבי זה שהוא חנת את אביו

‫בלי רשותו של מקום. מי אמר שהוא צריך

‫לבקש רשותו של מקום כדי לחנות את אביו?

‫איפה כתוב שצריך רשותו של מקום?

‫אלא שהחניתה

‫היא מעשי מצרי.

‫היא זה שייך לתרבות המצרית.

‫ויוסף בתור

‫מגשים את החלום המצרי שלו

‫גם חונת את אביו.

‫מולקולה מזה התערבה

‫בתוך השיקול שלו ועל זה באה הטענה.

‫אולי הם בתור עונש חנתו אותו?

‫האם בתור עונש חנתו אותו?

‫לא יודע, הוא דווקא רצה שיחנתו אותו.

‫זה בסדר.

‫כן.

‫נמשיך.

‫דוד, הנה אנחנו עוברים פשוט דור אחרי דור

‫ככה צדיקי האומה, ענקי האומה

‫איך הקדושות יגדק איתם.

‫דוד, לפי שקרה לי

‫דברי תורה, זה מירות

‫כנראה הנש שנכשל

‫בדבר עוזה

‫ונתער בבעה שמחתו.

‫עכשיו, איך הורה היה

‫על דוד, אם כבר מדברים על דוד היה צריך לדבר

‫על משהו יותר רציני, לא? בת שבע

‫בריאה אחיתי, זה שם

‫הוא קצת יותר רציני.

‫טוב, אבל שם זה מובן

‫שהוא יחטוף.

‫כן, כי שם זה ממש לא בסדר.

‫אבל פה מדובר על

‫דבר דק, זה מירות היו לי החוקך

‫שהוא קורא לי דברי תורה זמירות, שזה

‫לכל הדבר יפה לקרוא לי דברי תורה זמירות

‫אז על זה הוא

‫נענש.

‫אז איך הוא היה צריך לקרוא לי דברי תורה?

‫שירה.

‫כן?

‫איך כתוב בפרשו שלה

‫אמרנו בשבת, ואתה כתבו לכם

‫את השירה.

‫אז הוא קרא לתורה

‫זמירות, במקום לקרוא לה

‫שירה. זה לא בסדר.

‫מה אתה רוצה?

‫ניגוד מהמקדימת, חוקך די זמירות

‫כל מה הוא מרגיש ספקים. רגע, אני עוד

‫מעט אתייחס.

‫אבל מה הבדל בין שירה

‫לזמירה קודם כול?

‫זמירה

‫זמירה זה מלשון

‫זמירה. מה זה לזמור?

‫לחתוך. לקצוץ.

‫זאת אומרת, החוויה

‫האסתטית היא חתוכה

‫מתוך עץ החיים הגדול

‫ונשארה רק הקליפה.

‫אפשר, יש אדם שאומר

‫הוא מנגין ובקר

‫בכותל המערבי

‫תשמע, להיות בכותל

‫זאת הייתה חוויה תיירותית עם הדריכה ראשונה.

‫גם מאוד

‫נהניתי מה

‫מהדריכלות

‫של הורדוס.

‫אין אדם, איך הוא חשב

‫להביא אבנים כאלה

‫ובנה את זה

‫ויש לך שיבה אסתטית.

‫זה בסדר או זה לא בסדר?

‫זה בסדר.

‫רק הבעיה היא אם יש רק זה

‫אין סביבה. כלומר הוא לקח את הקליפה

‫ואישיר את התוך.

‫זה זמירות.

‫מה זה שירה?

‫מלשון שרשרת. חיבור.

‫זה משהו שנובע מהעומקים.

‫אם משהו נובע מן העומקים

‫אז אפשר גם לקדש את הצדדים

‫האסתטיים.

‫לכן אנחנו אומרים

‫בפרקט השיר

‫בישתבח שמך, אנחנו אומרים

‫הבוחר בשירי

‫זמרה.

‫בוחר בשירי

‫זמרה. אם יש שירה

‫אז יש מקום גם לזמרה.

‫אם יש רק זמירה

‫או זמרה, אז יש פה חיסרון.

‫כן, מה רצית עלי?

‫זה מה שרצתי לשאול.

‫כן.

‫יש פה שאלה.

‫מה זה

‫להיות צדיק?

‫שאלה יפה?

‫תשובה.

‫להיות צדיק

‫זה לעשות את הטוב

‫ולא את הרע.

‫זו הגדרה של צדיק.

‫בכל דבר.

‫זה נקרא להיות צדיק.

‫מי שעושה טוב ולא עושה רע

‫הוא צדיק.

‫נכון.

‫זה נקרא צדיק.

‫זה כבר בעולם הכוונות.

‫זה כבר בעולם הכוונות.

‫זהו.

‫אההה

‫לפעמים.

‫אז מה זה שירה?

‫שירה? אני אמרתי.

‫זה בא מן העומקים.

‫זה משון שרשרת.

‫זה כל ההבדל

‫במוזיקה

‫בין משהו

‫מלודי לבין משהו הרמוני.

‫לפעמים יש לך

‫אוסף של צלילים

‫שיוצרים כמין תמונה הרמונית.

‫השאלה האם זה מגלה

‫גם משהו פנימי. או לא.

‫למשל היה

‫גוי אחד בשם

‫אריסטון

‫כתב

‫לגבי כלי המוזיקה

‫שצריך לתת

‫לנגן

‫בכלי נשיפה

‫לעבדים. ולברברים.

‫למה? כי כלי הנשיפה

‫הם גורמים לאדם לנפח

‫את הלחיים

‫וזה עושה אותו מגוחך.

‫אז זה לא מתאים ליוונים

‫שאנשים בן-חורים

‫לנגן בכלים האלה.

‫הם צריכים יותר כלי מתר.

‫גיטרה, נבל, דברים כאלה.

‫קטרוס, כן.

‫הסבתא של הסבתא של הגיטרה.

‫משהו כזה עם מתרים

‫שזה נותן תנוחה אסתטית ויפה.

‫זה ראוי ליוונים.

‫איך קוראים

‫לסגנות כזה של דיבור?

‫שטחיות.

‫בלבד היסוד הגזעני

‫שיש בזה. אבל יש פה גם

‫שטחיות. שהוא חושב

‫שאיך שזה נראה מבחוץ

‫זה מה שקובע אם זה גדול או לא.

‫אל תחשבו

‫שזה סתם.

‫יש לזה השלכות לגבי הפיזיקה שלו.

‫כי אחד מהעקרונות של הפיזיקה

‫של אריסטור

‫זה שהדברים שאנחנו רואים

‫זה האמת.

‫והיום

‫בגלל העמדה הזאת הפיזיקה ‫התעכבה הרבה מאוד זמן.

‫ועל מילא

‫גם השקפת העולם הכוללת

‫היא מוטעת

‫בעקבות זה.

‫מה הקשר בין שרשרת

‫לאומית? שרשרת זה דבר

‫שמחובר.

‫ואיתו אתה יכול לדלות ממה עמקים.

‫אתה יכול ללכת רחוק.

‫אבל שרשרת

‫זה מחובר באופן כללי.

‫הישר שאמרנו קשור גם

‫לשיר?

‫כן, ישר, שרשרת, שיר.

‫בכל בעלי השר

‫נמשכים בשר.

‫שורה, שרשרה.

‫כן.

‫שירה.

‫אז איפה היינו?

‫כן.

‫אז לכן דוד

‫דוד

‫קרא לי דברי תורה זמירות.

‫למה דווקא אצל דוד? אנחנו דווקא שרים

‫זמירות בשבת וזה לא מפריע לאף אחד.

‫אנחנו לא נאנשים על זה שאנחנו שרים

‫זמירות.

‫כי דווקא אצל דוד, כיוון שהוא עוסק

‫הרבה בשירה

‫הרבה במוזיקה

‫זה היה

‫חצי מהחיים שלו, זה היה

‫ניגונים.

‫דווקא אצלו יכולה להתגנב

‫הנטייה לאסתטיקה

‫מנותקת מהתוכן הפנימי.

‫כלומר הוא עלול להתמכר בשלב מסוים

‫לזה שהדבר הוא יפה

‫יותר מאשר לזה שהדבר הוא אמת.

‫ולכן

‫אצלו יש דקדוק.

‫מבה? טוב.

‫אגב

‫למה?

‫העונה שלו זה היה הסיפור של הרוזה.

‫מה?

‫זה לא נראה את אותו.

‫הוא שם את המרכבה

‫והגלב מקווה ככה.

‫את המרכבה

‫את הארון

‫על העגלה.

‫נכון? מה רע בזה?

‫זה יותר יפה.

‫יותר יעיל. אבל זה לא מה שהשם רוצה.

‫זה לא אנושי. כלומר

‫צריך שבני האדם יתפסו את הארון. ‫נכון, זה יותר

‫כבד. זה ייקח יותר זמן להביא את

‫הארון האלוהי. אבל זה יותר אנושי.

‫זה מה

‫שהיה חסר.

‫כלומר זאת הייתה נטייה

‫אל היעילות הטכנית.

‫במקום אל התוכן הפנימי.

‫אז זה בדיוק זה לגמרי.

‫בגלל זה נכשל ברוזה.

‫כולם מכירים את הסיפור של הרוזה, כן?

‫טוב.

‫יש לכם בוחן בסוף השיעור.

‫כל אחד צריך

‫לכתוב מה זה הסיפור של הרוזה.

‫מיכל

‫לפי

‫שהוכיחה את דוד

‫במה שרקד בחוץ לפני הארון

‫נהיה האנשה

‫שלא היה לה ולד

‫אלא במותה. מה זה הסיפור הזה?

‫גם כדחי צונים.

‫ועד הפה היא רצתה לטוב.

‫למה היא הוכיחה אותו?

‫כבוד מלכות.

‫מה זאת אומרת? זה לא מכובד למלכות.

‫מה שמכובד בעיניה

‫מכובד כלפי מקום.

‫זאת אומרת, נכון, זה לא היה מכובד למלכות.

‫אבל זה כבודה של המלכות

‫שהיא מתבזה לפני השם.

‫בסדר?

‫הרי זה מה שהוא אומר שם.

‫כי עוד מזאת.

‫עכשיו, כתוב שם, ולמיכל בת שאול

‫לא היה לה ולד

‫עד יום מותה

‫ומכאן למדו שביום מותה כן היה לה.

‫מה זה הסיפור הזה?

‫מה הקשר? כתוב שם

‫דוד אומר לה, חי השם אשר

‫בחר בי מבית אביך.

‫מה הוא צריך

‫דווקא להזכיר את זה שהוא ‫נבחר לעומת בית שאול?

‫כי בית שאול

‫הם היו עצולים.

‫עצולה.

‫העצולה של בית שאול

‫גרמה שלרקוד

‫בין ההמהות

‫או לפני ההמהות

‫זה לא מתאים לכבוד של המלכות.

‫זאת אומרת, היא באה מבית

‫היי סוסייטי

‫ודוד בא מהסניף.

‫וזה לא נראה לה

‫שמהסניף אפשר

‫להגיע למלכות.

‫זה בעצם מה שמסתתר מאחורי זה.

‫אפשר לומר, זה בדיוק מה שקורה

‫לאריסטוקרטיה

‫כשהיא עקרה.

‫יש עקרות אריסטוקרטית.

‫ולכן לא היה לה בלעד.

‫זה אותו עניין.

‫כי היא לא מכירה בערך של מה שחי

‫וכשיש משהו חי

‫זה ממית אותה.

‫הרי כשנולד לה הבן, היא מתה מזה.

‫מרוב עדינות ועצילות.

‫אם צדיק

‫זה להיות טוב ולא רע.

‫אז יכול

‫אז יכול להיות

‫מעשה שיעשה

‫על ידי שני אנשים.

‫ואחד זה טוב ואחד זה רע.

‫תלוי

‫בזמן, במקום וחוק.

‫אם כן, זה לא מוגדר.

‫הבנתם את השאלה?

‫הבנתם את השאלה?

‫יש שאלה

‫השאלה לכאורה

‫או סותרת את עצמה או שנושאת בקרבה

‫את תשובת עצמה.

‫כי הרי אותו מעשה

‫על ידי אדם פלוני

‫הוא טוב, על ידי אדם אלבוני הוא רע.

‫וזה לא מוגדר.

‫אם כך הייתה השאלה

‫אז הייתי באמת מסכים. אבל השואל

‫הוסיף, זה תלוי

‫במעשה, זה תלוי במקום

‫בזמן וחוק. זאת אומרת

‫כל דבר כדי להגדיר אותו כטוב או רע

‫יש לנו כמה פרמטרים. אבל אם

‫שמים את כל הפרמטרים, אפשר להגיע למסקנה

‫אם זה טוב או רע. למשל, ‫להרוג אדם, זה טוב או רע?

‫זה באמת לא מוגדר.

‫מה? תלוי.

‫אז הוא, אם למשל, זה ‫במלחמה או בבית דין

‫זה טוב. אם זה כדי

‫לשדוד אותו ברחוב, זה רע.

‫זאת אומרת, זה לא אומר

‫שבגלל זה אין הגדרה לטוב ורע

‫יש הגדרה לטוב ורע.

‫צריך ללמוד.

‫הוא רע, הוא זע.

‫זה לא

‫ששמעת אבקרת

‫הארון, והוא נגע

‫בארון

‫אבקרת?

‫אתה אומר שצריך לשים רווח

‫בין אבקר לבין את

‫בסדר? אז נגיד, הוא זע

‫זה לא ששמעת אבקרת הארון

‫והוא נגע

‫בארון? התשובה היא

‫כן. אני יודע

‫שאתה יודע. רק סיגה להיות בטוח

‫שכולם יודעים. כי

‫ליבי אומר לי, אולי נסתם אחרושט

‫בקשרים, שיש לפחות אחד או שניים

‫בכיתה שלא יודעים את הסיפור של

‫הוא זע. והם חושבים

‫שלמרות שהם לא יודעים, הם פטורים

‫מלהגיד מה זה. ובזה

‫עוברים על דברי תורה, על הלכה

‫מפורשת, שאם אדם שומע שיעור ולא מבין

‫מה שנאמר, הוא חייב לשאול

‫הוא הרס את הבוחן פטע

‫מה? הוא הרס את הבוחן פטע

‫כן, נכון

‫אבל הוא הרס את הבוחן פטע, מצוין

‫אפשר אולי, רב, לנצל את ההזדמנות הזו

‫ולשאול מה זה בדיוק

‫מה זה הסיפור של הוא זע? אתה מן הסתם יודע

‫העובדה שלא שאלת מקודם

‫לא, כי אני יודע כמו ש

‫ככה באופן ממש שטחי, אבל אולי

‫אולי תוכל כבר אומרים פרסים

‫לא, זה מספיק הידיעה השטחית

‫יש הפתרה על זה

‫פרשן הפתרת שמיני

‫שכאשר

‫סליחה

‫חזר

‫ארון האלוהים מסדה פלשתי

‫אז

‫בהתחלה שמו אותו בבית אבין אדב

‫כן? ו... זאת אומרת, דוד רצה

‫להעלות אותו מקריית יערים

‫והוא לקח שתי עגלות

‫ושם את ארון הברית

‫על גבי העגלה

‫והבקר התחילו

‫לנסוע ושמתו

‫הבקר ואז היה

‫עוזה ואחיו

‫שהיו שם לפני, היו מנגנים

‫שם מול, ליד העגלה

‫אז עוזה

‫שראה שארון הברית

‫עומד ליפול, אז הוא החזיק את ארון הברית

‫ומת

‫היה פרץ ועוזה

‫אז

‫דוד חרה לו

‫עבור מאוד מזה, הוא אמר משהו לא בסדר

‫אז בסוף הוא הניח את

‫את ארון הברית

‫בהמשך כמה זמן אצל עובדי דום

‫הגיטי, כדי לבדוק

‫שזה הכל בסדר, כשראה ש

‫ביתו של עובדי דום

‫התברך, אז

‫בסוף הוא החליט שלהעלות אותו

‫לעיר דוד, ואז דווקא

‫הם כוהנים ביד, כי החל של דוד היה

‫שהוא העלה את הארון על העגלה

‫ולא העלה אותו

‫בידיים של כוהנים

‫אז העונה של החטא הזה זה היה

‫שהעוזה מת כתובתם במעשה שלו

‫כן, כמובן ש

‫גיטר בבסים חטא שלה יש, לעוזה

‫יש מן הסתם החטא שלו

‫כלומר אנחנו לא דנים על

‫כל החטאים, יש מן הסתם גם לעוזה

‫איזשהו חשבון

‫חזקיהו

‫לפי שהראה אל שראה ואלך בבלת

‫אותו, נגזר על

‫בניו להיות צריסים

‫באכל מלך בבל

‫ורבים כאלה מאוד, מה זה הסיפור הזה?

‫זה ש

‫אחרי הניצחון

‫הגדול על סנחיריב מלך

‫אשור

‫בימי חזקיהו מלך יהודה

‫התחילו

‫להתקשר קשרים בין בבל

‫לממלכת יהודה

‫צריך לזכור שגם

‫בבל וגם יהודה היו נתונות

‫לשלטונו של אשור

‫וכאשר בעצם

‫חזקיהו השתחבר

‫אז גם הבבליים התחילו לחשוב על

‫שחרור, באמת הם המליכו את מרודך

‫בלדן בן בלדן למלך

‫עליהם, ואז

‫מסיבות דיפלומטיות הקשרו קשרים

‫בין בבל לבין יהודה

‫ומסופר שם

‫בספר מלאכים

‫שחזקיהו הראה להם

‫את כל בתנחותו, התחיל להראות להם

‫את כל הדברים הנסתרים

‫שיש בארמנות מלך יהודה

‫וכן

‫הייתה לו גאווה

‫על כל מיני שטויות שיש לו

‫בתוך הבית

‫ועל זה אומר לו הנביא

‫ישעיהו, כיוון שעשית את זה

‫אז אתה

‫הראת את השעבודה המנטלית שלך

‫לאיזה ממלכה רחוקה

‫אז אתה תשתעבד

‫לא אתה אלא ילדיך

‫ישתעבדו למלך הזה

‫למלכות הזאת, טוב, כן?

‫בגלל שהוא היה ככה

‫בעצם הילדים שלך תקפו על זה

‫גם הילדים שאתה יודע איך היו אז הם ישתעבדו?

‫נכון, הלאה

‫בתנחותו

‫זה הדברים היקרים

‫שהוא מאכסן בבית

‫זה דברים שלא

‫לא, זה של הממלכה

‫יותר מזה

‫הוא רוצה להראות

‫הוא רוצה לעשות עליהם רושם

‫זה כבר לא מלכות, זה כבר ניסיון

‫הוא עושה להם רושם מדברים

‫שעושים עליהם רושם

‫אם הוא אמר אליהם את בית המקדש

‫זה משהו אחר

‫אז הם היו רואים משהו ‫שהם לא רגילים לראות בבית

‫מה שהוא רוצה להראות

‫להם בבית נחותו

‫מה שיש לכם יש גם אצלי

‫זה לא כבוד מלכות?

‫לא, זה לא כבוד מלכות, זה כבוד מלכות בבל

‫כי זה בא להראות

‫זה כמו תל אביב שיבוא לכאן

‫נשיא ארה״ב למשל

‫ואנחנו נראה לו

‫שאנחנו יודעים אנגלית

‫ושגם אנחנו מייצרים

‫מסטיקים

‫ושיש לנו משהו שדומה לקוקה קולה

‫וכדומה

‫ויש לנו הצ'יזבורגר הכי טוב

‫בכל המזרח התיכון

‫כלומר, כל הערכים שאתה

‫תראה לו, הם הערכים האמריקאים

‫זה סימן שאתה לא חושב

‫שיש לך מה להראות

‫וזה משלך, זה כבוד.

‫יש הבדל בין האלה שחטפו

‫והם חטפו

‫לבין האלה ש... אגב, אין לי שום מושג

‫לגבי הצ'יזבורגר הישראלי

‫אם הוא יותר טוב או פחות או זה סתם אני זרקת

‫לגבי הבגט

‫יש לי אידאה

‫כן

‫ברשמת פה יש פה אנשים

‫שהם חטפו ויש פה אנשים

‫שהבנים שלהם חטפו? אותו דבר

‫מי שחטף

‫או שהבנים שלו חטפו זה אותו הדבר

‫בגלל שאצל אנשים צדיקים

‫הם ובניהם זה אותו הדבר

‫אין לזה הבדל בכל זאת עקרוני?

‫יש הבדל קצת אבל לא עקרוני

‫זאת אומרת שבסופו של... זה ‫כמו כשמשל אתה אומר צדיק

‫מחפר במיטתו על כל הדור

‫איפה הצדק?

‫אלא מכיוון שהוא אוהב

‫את כל הדור, אז הוא הדור

‫כן? אותו הדבר

‫אז הצדיק אוהב את כל הדורות

‫הדורות שלו שיוצאים ממנו

‫זה לא עניין איגויסטי

‫זה חלק של המשך האידאל שלו

‫ולכן יש פגימה בו

‫ויש פגימה גם בדורות שבאים אחר כך

‫הוא הפרק

‫הכל חייבים

‫כן? המשך העיקרון

‫אמרו

‫רבי יוחנן

‫סליחה

‫רבי יוחנן כדבר מתא להיקרא

‫הווה בחר

‫וקרבתי

‫עליכם למשפט

‫והייתי

‫היית ממהר

‫מה הפסוק אומר?

‫היית במהר במנעפים

‫ובמחשפים

‫ובהושקש של שכר שכיר

‫ובנשבעים לשקר

‫ונראה את הפסוק בדיוקו

‫מלאכי

‫ג'

‫ה

‫כתוב כאן

‫וקרבתי עליכם

‫למשפט

‫וקרבתי עליכם למשפט

‫והייתי היית במהר

‫במחשפים ובמנעפים ובנשבעים לשקר

‫שזה

‫עבירות חמורות נכון?

‫ובהושקש

‫שכר שכיר על מנע וייתום

‫ומתא גר ולא יראה אוני

‫אמר ה' צבעות

‫שזה עבירות יותר קלות

‫אז רבי יוחנן

‫כדבר מתא להיקרא

‫הווה בחר וקרבתי עליכם

‫למשפט והייתי היית במהר וכו'

‫ומאבד ששוקלים מעליו קלות

‫כך חמורות תקנה יש לו

‫כלומר

‫מה אמר הנביא

‫על הכל אני אשפוט אתכם

‫אפשר היה להגיד

‫למשל שענועף יאמר

‫תשמע יש לי מספיק תיק כבד

‫יש את איש ואחותו

‫ודודתו וכו'

‫אז זה מספיק חמור כדי שתעזוב אותי

‫מזה שלא שילמתי ועד בית

‫בזמן

‫נכון? אומר כתובים לא לא אני

‫אשמח בחשבון על הכל על הקלות

‫והחמורות גם כן ובוודאי

‫שאין כוונת המאמר שיהיה

‫העונש על שתם אחד

‫כי הקב' הוא אינו משלם אל המידע

‫כנגד מידע זה לא שהוא משלם

‫על העבירות הקלות

‫באותו עונש שהוא משלם על

‫העבירות החמורות

‫אלא כשכשם שהוא לא שכח

‫לשקול את החמורות כך הוא לא

‫שכח גם לשקול את הקלות

‫ואומנם העניין הוא

‫שלעניין משקל המעשים כך

‫הקלות כמו החמורות

‫כי לא ישכיחו

‫החמורות את הקלות

‫ולא יעלים הדיין האינו מהם

‫כלל כאשר לא יעלים

‫מהחמורות אלא על כולם

‫ישכיח ויפקח

‫בהשוואה אחד לדון כל אחד מהם

‫ולעניש אחר כך על כל אחד

‫כפי מה שהוא והוא

‫מה ששלמה המלך עליו השלום אומר

‫כי את כל מעשה

‫האלוהים יביא במשפט

‫על כל נעלם

‫עם טוב ועם רע

‫כי כאשר אין הקב'

‫מניח מלסקור

‫כל מעשה טוב

‫קטן כמות שהוא

‫כן

‫הוא כתוב כאן לסקור

‫איך כתוב אצלכם בביצים?

‫ביצים כתוב מלסקור

‫זה טעות נכון?

‫איך כתוב אצלך?

‫איך אתה מעיית?

‫מלסקור

‫מלסקור אולי

‫מלסקור לתת סחר

‫כוונה

‫כאשר אין

‫הקב' מניח מלסקור כל מעשה טוב

‫כל מעשה טוב

‫קטן כמות שהוא

‫כן, לו יניח מלשפוט

‫ולהוכיח כל מעשרה

‫קטן כמות שהוא

‫ולהוציא מלב הרוצים

‫להתפתות ולחשוב שלא יעלה

‫האדון ברוך הוא בדיניו

‫הדברים הקלים ולא ייקח חשבון עליהם

‫אלא הכלל ההוא

‫כל העומר הקב' הוא ותרן הוא

‫ייוותרו מאוהי

‫בדיני אדם זה לא כך

‫יש לנו עיקרון שנקרא קימלה בידירה במינה

‫למשל אם אדם

‫רוצח את חברו

‫ירע בו

‫למשל

‫אז הוא צריך לכאורה לשלם על שני דברים

‫א', על זה שהוא הרג בן אדם

‫ועד על החולצה שהלכה לאיבודו

‫החולצה זה גם עולה כסף

‫לפחות 20 שקל

‫אז האם לפני שאנחנו נוציא אותו להורג

‫נגיד לו תשמע אומנם אתה צריך

‫להרג אבל יש לך גם חוב של 20 שקל

‫תשלם

‫האם עושים את זה או לא ההלכה היא שלא

‫למה קימלה בידירה במינה

‫כלומר כשיש לאדם באותו מעשה ממש

‫יש לו

‫שתי אווירות הוא נידון על החמורה

‫אם הוא היה קודם כל קורע את החולצה

‫ואחרי זה הורג את הבן אדם

‫באמת הוא יצטרך לשלם גם את זה וגם את זה

‫אבל

‫רואים שבדיני שמיים אין דבר כזה

‫אלא מחשיבים את הכל

‫יש פה גם השאלות

‫איך דוד חטא בארון?

‫הרי הגמרה

‫אומרת שכל מי שאומר דוד חטא

‫הנועלה

‫תורה אל

‫כל האומר דוד חטא

‫הנועלתו זה נאמר במעשה בת שבע

‫זה לא אומר שבחיים שלו הוא לא היה

‫בעיות במעשה בת שבע

‫אל תחשוב שהיא הייתה ישת איש

‫אל תחשוב שהוא ראיה

‫שלא היה מורד במלכות

‫זה מה שאומרים

‫אבל זה לא אומר שכל

‫שאלה דוד

‫איך הגדל

‫בצדיקות?

‫וואו

‫שאלה יפה לא? מה התשובה?

‫זה משהו שאומר

‫מסילת ישרים

‫יש קצת דרך

‫שמור על העין, על הפה

‫וצדיק

‫עין ופה

‫צדיק, בגלל שעין ופה צדיק

‫בקיצור זה

‫בקיצור יש תשובה

‫פשוטה, אני לא מבין

‫בטריקים, יש פה תשובה

‫פשוטה, יש סבבה מסילת ישרים

‫כן

‫איפה היינו?

‫איפה הייתם?

‫מה דיברנו?

‫בדיני אדם

‫לא

‫כן, כן

‫כמלי בדירה במיני

‫בדיני אדם

‫יש הבחנות כאלה

‫אבל בדיני שמיים אין הבחנות כאלה

‫וכאן הוא מביא מאמר קשה

‫כל האומר הקב'

‫וטרן

‫ייוותרו מאוי

‫יש גם גורסים, ייוותרו חייו

‫וכן אמרו

‫אם אומר לך יצר הרע חטא

‫והקב' מוחלך

‫אל תשמע לו

‫שאלה נשעת השאלה

‫גם מצביק כתוב חטוא, אז מה?

‫זה טעות בדקדוק

‫כן

‫כמו שאתה אומר

‫אדם לא אומר אחטא

‫אלא אחטא, נכון?

‫אחטא ואשור

‫אין צדיק בארץ

‫אשר יעשיתו ולא

‫יחטא

‫אז אם אתה מוריד את עטן

‫אז נשאר בלשון ציווי

‫חטא וכמצא

‫חלבו מי שנקל

‫חטא

‫ואינו אלא

‫צריך להגיד חטא

‫אז אם יאמר לך יצר הרע חטא

‫והקב' מוחלך

‫אל תשמע לו

‫שאלה שואל על זה

‫רבי חיים מיבולוג'ים בספרו נפש החיים

‫איך אפשר

‫הרי

‫בדיני אדם אם אדם

‫איננו וטרן זה מידה רע, נכון?

‫זה דווקא מידה טובה להיות וטרן

‫וטרן בממונו

‫וטרן בכבודו וטרן בהרבה דברים

‫אז למה

‫שהקב' הוא לא אייבא טרן זה מידה טובה

‫מידה טובה, נו?

‫מה זה

‫הדקדקנות הזאת?

‫אלא מסביר

‫רבי חיים מיבולוג'ים

‫שאצל הקב' ברוך הוא

‫העונש הוא לא

‫חיצוני למעשה

‫העונש הוא נסוב בתוך

‫המעשה עצמו

‫זה כמו שאומר אדם

‫מי שיחליס את ידו למים צריך לשלם

‫20 שקל

‫אפשר לוותר

‫הכנסת את היד שלך למים אנחנו נוותר

‫אבל מי שאמר

‫מי שיחליס את ידו למים עונשו

‫שירטב

‫זה עצמו המעשה

‫מי שמכניס את ידו למים נירטב

‫ידו לאש נשרף

‫זה עצמו במעשה כאן

‫לכן זאת אומרת שמצד האמת

‫אין ביהדות

‫סחר בעונש

‫אלא יש משהו אחר לגמרי

‫יש מידה כנגד מידה

‫המידה כנגד מידה

‫שהאדם הוא סוג של מידה

‫של כלי מדידה

‫והתוכן הנכנס לתוך הכלי

‫הוא פונקציה של הצורה של הכלי

‫או בצורה יותר

‫נרחבת כמו שכתוב במסכת סוטה

‫במידה שאדם מודד

‫כך מודדים לו

‫זאת אומרת שהאדם הוא סך הכל

‫כלי מידה ולפי מה שנכנס

‫לפי הצורה כך

‫מה שנכנס לכן אפשר להגיד

‫שזה קדוש קרובת רן

‫זה לא תלוי כביכול בקדוש ברוך הוא

‫זה הסדר של העולם עצמו

‫כן

‫מה?

‫אולי

‫בלי להסביר ככה יש הדלב

‫בין מצבים שבהם אני מודד כלפי עצמי

‫איזה מידה טובה לי ואיזה מידה לא טובה לי

‫לבין מתי שזה עוסק בזולה

‫שאני כלפי עצמי

‫יכול להיות שטוב שאני ‫כל הזמן איתן ואיתן ואיתן

‫ומתקן בעצמי איזה נקודה

‫אבל בשנייה שאני עושה כלפי

‫הילדים שלי זה לא טוב שאני איתן להם כל הזמן

‫בסוף

‫זה הדבר עם הקדוש ברוך

‫אולי המידת

‫ותרנות לפי

‫לפי עצמה איזשהו עולם

‫אתה אומר מידת הוותרנות היא מידה רעה

‫כן

‫מידת הוותרנות היא מזיקה לשני

‫בקונטקסט של מישהו אחר

‫כן זה גם נכון

‫אבל אני מביא אותי את ‫התשובה של רבי חיים ולושי

‫האם אדם שהרג

‫גוי קודם

‫חזרתו בתשובה

‫גם משלם על זה

‫איך

‫זה לא בסדר להרוג לא יהודי

‫ולא גוי

‫זה לא טוב להרוג גוי כי ‫החומר לא טוב להרוג יהודי

‫ולכן מה זה משנה קודם

‫חזרתו בתשובה ואחר חזרתו בתשובה

‫על כל דבר צריך לעשות תשובה

‫גם על זה שאדם הרג גוי הוא צריך לעשות תשובה

‫על זה

‫אבל יש פה שאלה שלושית

‫אבל נענה או לא?

‫הכל נענה

‫עניתי על כל השאלות

‫טוב

‫אהה

‫אתה רוצה לעזור על התשובה?

‫מה?

‫ייוותרו מאף?

‫ייוותרו מאף בגלל

‫שהקב' הוא לא יכול לוותר

‫בגלל שזה סדר

‫בגלל שההונשים

‫הם התוצאה העצמית של המעשה

‫זה כמו פסיק ראישה

‫זה כמו פסיק ראישה

‫מה?

‫פסיק ראישה זה למשל

‫מישוב בשבת הוא רוצה

‫לתת צעצוע לילדים

‫אין לו צעצוע מה יעשה?

‫יש ראש של תרנגולת

‫הילדים אוהבים לשחק עם ראשי תרנגולת

‫הבעיה היא שאין לי תרנגולת מתה

‫יש לי רק תרנגולת חיה

‫אז אני רק מוציא ככה מראש התרנגולת

‫ונתן לילדים לשחק

‫אני לא התכוונתי שהתרנגולת תמות

‫אני רק התכוונתי לתת להם ראש כדי לשחק

‫זה נקרא פסיק ראישה ולא ימות

‫הוא מהוויחי, תחתוך את הראש ולא ימות

‫אז על זה חייבים

‫למרות שזאת לא הייתה כוונתו

‫כוונתו רק להשיג ראש

‫אבל זה התוצאה העצמית של המעשה

‫הבנתי

‫אה, ויכול לחזור על הדימוי

‫לאימן

‫עם הראש?

‫יש... אני מבין מה זה ‫אומר, השאלה שאמרת

‫זה כמו... מה שאני אומר

‫זה שהמעשים הטובים והרעים

‫לא מקבלים עליהם עונש או שכר

‫אלא

‫הם בתוך עצמם

‫נושאים את שכרם

‫או את עונשם

‫אני רק רוצה לראות את המבנתי

‫סתם לדוגמה לפי השקפה הזאת

‫אדם שרוצח לדוגמה

‫חלק גדול מהעונש כביביל כל

‫שהוא מטפל לו זה הראש עם הנפשי

‫הרש איזה שיר בו

‫שיבט לו את צורת השקפה

‫נכון

‫נכון, מפשט שאני כלל

‫על דעתיו תתפוך

‫שאדם שירג ירגו אותו

‫אז הרמב״ם אומר פשוט

‫כשאדם מתחיל באלימות

‫אז הוא משנה את כללי ‫המשחק אז העולם מגיב באלימות

‫כפיו

‫טוב

‫איפה היינו?

‫וזה דבר פשוט מבורך

‫כי הנה

‫אל עמד השם

‫והוא מה שאמר משה רבינו עליו השלום

‫עצור תמים פאולו

‫ככל דירכיו משפט

‫אל אמונה

‫ואל עבל

‫צדיק וישר הוא

‫כן, קראנו את זה נמלי השבת

‫הראש התאזינו

‫שבת שובה

‫שהקבל ברוך הוא הודיע

‫מראש שכל ההנהגה של המציאות

‫היא במשפט

‫איך זה יוצא במשפט זה כבר צריך לברר

‫אבל הכל במשפט

‫כי כיוון שהקבל ברוך הוא רוצה במשפט

‫הנה כך הוא

‫עבור על המשפט העלם את העין

‫מן הזכות כמו מן החובה

‫על כן אם משפט הוא רוצה

‫צריך שייתן לכל איש כדרכיו

‫וחברי מעל עליו

‫בתכלית הדקדוק בין לטוב בין למותיו

‫והיינו אל אמונה ואל עבל

‫צדיק וישר הוא שפירשו

‫זכרונם ברכה לצדיקים ולרשאים

‫כי כך היא עמידה אבל הכל הוא דאג

‫ועל כל חטא הוא מעניש ונעימד

‫יש מישהו שהתנגד בזה פעם

‫זה אברהם אבינו

‫אברהם אבינו הייתה לו

‫מהותית למידת המשפט

‫איפה רואים את זה?

‫בסדום

‫כשהקב' הוא אומר לאברהם ‫תדע אני הולך לשפוט את סדום

‫הוא אומר לא יהיה

‫למה? למה שאני לא אשפוט את סדום?

‫הם רשאים הרי

‫אז המדרש

‫שם בפיו של אברהם מילים מאוד מעניינות

‫אמר לו

‫אם עולם אתה רוצה

‫אין דין

‫אם דין אתה רוצה

‫אין עולם

‫תחליט

‫כי הרי אתה אני מכיר אותך ריבונו של עולם

‫בתור בי שנתן את העולם

‫נתן את החיים

‫אז מה אתה משחק משחקים עכשיו של לקחת בחזרה?

‫כי אם אתה רוצה באמת

‫להעמיד את כל העולם במשפט

‫אין שום אפשרות שהעולם יעמוד

‫כי אין אפשרות להצדיק את הקיום של הנברא

‫לפני הבורא

‫ולכן

‫אם עולם אתה רוצה אין דין

‫אם דין אתה רוצה אין עולם

‫כלומר

‫אברהם בעצם נכנס למסע ומתן

‫נגד עצם

‫ההנהגה של מידת הדין

‫מעניין מאוד שזאת לא הלכה

‫המסקנה של הוויכוח

‫שם איננה כזאת

‫אבל הוואמינה של אברהם הייתה כזאת

‫כן מה אתה אומר?

‫כמו שרדיך חיים גולג'י נסביר

‫שזה

‫זאת המציאות ששנובעת

‫אוטומטית מתוך המעשה שעשית

‫אז הבקשה של אברהם זה בעצם

‫לשנות את כל כללי החוקים של העולם

‫נכון

‫אז הוא לא מבקש

‫לשנות את הדין הוא מבקש לשנות את העולם

‫כי אחרי שאתה אומר את החוק

‫הוא ישנה את בריאת העולם שבראת

‫זה מה שאומר? זה מה שאמר אברהם

‫כן הבנתי

‫אני רוצה לחזור על שאלתך כדי שיבינו

‫הרי איך יכול להיות שאברהם מבקש

‫שלא יהיה דין? הרי לפי רבי חיים גולג'י

‫הדין זה עצמותי למציאות

‫אז איך אברהם רוצה לשנות את זה

‫מהו לא קרה לפשחהים?

‫שאברהם אומר

‫שבעצם

‫הרשעים נענשו

‫בעצם זה שהם רשעים

‫ולכן התערבות נוספת

‫לגולדה שמלת הצדום זה לא מוצדק

‫אם כי הוא לא

‫לגמרי צודק כי באמת

‫זה שכוחות

‫הטבע הרשו את צדום

‫זה בגלל שאופר המאזן העולמי

‫אתה צודק אז אברהם היה

‫לו קשה עם זה

‫קשה לו עם זה שהבריאה

‫נשא את הרשעים

‫אגב זאת שאלה שנשאלה

‫במסכת אבות

‫בעשרה מאמרות נברא

‫העולם ועלו

‫מאמר אחד יכול להיברא אלא כדי לתת

‫עונש לרשעים ולתת סחר טוב

‫לצדיקים

‫שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות

‫עונש לרשעים

‫שמחריבים את העולם

‫שנברא בעשרה מאמרות

‫תכרו מה זה בא לענות

‫זה בא לענות

‫זה בא לענות על שאלה הקדמונית

‫שכבר שאל

‫סוקרטס

‫סוקרטס אמר

‫ואצלו זו הייתה מסקנה גם

‫שלא צריך להעניש את הרשעים

‫מדוע?

‫כי אין לך עונש יותר

‫גדול לאדם מאשר זה שהוא רשע

‫אם

‫אתה מעניש אותו אתה מקטין את זה

‫אתה עושה את זה רק

‫במידה של מה שאתה מעניש אותו

‫ולכן הוא גם אמר

‫שלא צריך לתת שכר לצדיקים

‫כי אין לך

‫שכר יותר גדול לאדם מאשר

‫עצם העובדה שהוא צדיק

‫מעין מה שאמרו גם במשנה

‫שכר מצווה מצווה, שכר עבירה עבירה

‫אבל אנחנו רואים

‫שהקדוש בוקר מעניש

‫מעניש לא בצורה חיצונית אלא בצורה פנימית

‫אז התשובה היא

‫בעישה העולם נברא בעשרה מאמרות

‫זה שהעולם נברא בעשרה מאמרות זה אומר

‫שכל חלקי העולם קשורים זה לזה

‫ולכן כאשר האדם

‫עושה טוב

‫הוא עושה טוב לא רק לעצמו אלא הוא מזרים

‫טוב לעולם

‫ואז ההזרמה הזאת של טוב לעולם חוזרת

‫אליו וזה השכר

‫כמו כן האדם ההרשה

‫פוגע לא רק בעצמו אלא בעולם

‫ואז הוא מזרים

‫הרץ לעולם וההרץ הזה חוזר אליו

‫בסדר?

‫זאת אומרת שהמסגרת של מה שקרה

‫סיבה ותוצאה כפי שהשתמשו בביטוי הזה

‫או של עמידה כנגד מידה זה במובן יותר רחב

‫מאשר במובן הפרטי

‫כן בבקשה

‫כשאדם מבקש התענוג

‫לפרק במידת הרחמים

‫אולי הכוונה היא שהוא משנה את

‫התקליש שלו

‫לקבל שם באחר

‫כי אם זה באמת

‫כמו שהם מבינים בו פשוט שינוי

‫הנהגה בין מידי לרחמים

‫אברהם לא רצה רחמים

‫אברהם רצה חסד

‫אדם מבקש

‫רחמים זה משהו אחר לגמרי

‫זה בא לענות על השאלה

‫שמיד כותב הרמחל פה

‫ואם תאמר אם כן מידת הרחמים למה היא עומדת

‫שעל זה יש לו פה

‫שני עמודים של הסבר

‫מה זה מידת הרחמים

‫בינתיים אנחנו בשלב של מידת אדים

‫בסדר

‫לא הבנתי איך בלפנות משנה רואים את זה

‫מה שהרב אמר

‫בעשרה מעמות

‫עשרה

‫זה המספר עשר

‫הוא המספר הכי גבוה שיש במספרים

‫נכון?

‫1,2,3,4,5,6,7,8

‫למעלה מ-8,9

‫למעלה מ-9,10

‫10 זה המספר הגבוה ביותר שיש

‫נכון?

‫11 זה 11

‫אז כן המספר המקסימלי

‫הוא 10

‫זה הריבוי

‫מצד שני האות שמציינת את הריבוי

‫זה י'

‫י' זה נקודה

‫אז או שזה הריבוי או שזה יחדות

‫איך אתה תבין

‫מה זה ריבוי

‫ואחדות כאחד

‫תשובה, מערכת אורגנית

‫מערכת אורגנית היא גם ריבוי

‫וגם אחד

‫אז בעשרה מאמרות נברא עולם

‫זה בא לומר שהעולם פועל כמערכת אורגנית

‫ראיתי?

‫בערך, מה המאמרות פה

‫עשרה מאמרות

‫כתוב היום הר-אלוהים, עשר פעמים

‫אז כאילו מסמל את העולם

‫זה מה שברא את העולם

‫היום הר-אלוהים יאי אור, יאי רכייה

‫וכו'

‫זה מסמל, זה המציאות עצמה

‫יש פה גם השאלות

‫מה מטרת

‫טבלת הייאוש

‫שמביא הרמחל

‫אם זה המצב בצדיקים

‫מה יאמר האדם הפשוט

‫אין דגמה

‫אז קודם כל

‫את זה הוא אמר בשביל להפחיד את

‫החוטים, נכון?

‫דבר נוסף

‫הוא מראה לך, צריך להבין דבר אחד

‫אצל הצדיק

‫גם

‫הוא הרבה יותר משמעותי

‫מאשר אצל הרשם

‫למשל, עם מה הדבר דומה

‫לסמרטוט שיש עליו קטמים

‫ויש בו קראים

‫אם אתה מוסיף עוד קרע

‫או עוד קטם, נכון, זה יותר מנוחלך

‫מאשר מקודם

‫אבל זה לא כל כך משמעותי

‫לעומת זה, אם אתה לוקח

‫בגד נקי לחלוטין

‫חדש ומצוחצח, סמלת קלה

‫ובדיוק

‫על המקום הבולט ביותר של הסמלה

‫יש טיפה אחת של נחלוך

‫זה הורס את הכל

‫זאת אומרת שאותו מעשה

‫הוא גם נשקל אחרת לפי האדם

‫עכשיו

‫אז למה כתוב

‫מעביר ראשון ראשון?

‫זה לבינונים

‫לא לצדיקים, זה בדיוק מה שאמרנו

‫טוב

‫אז אם כן

‫התחלנו עם זה שאברהם התנגד

‫אז איך אברהם בכל זאת פעל?

‫הוא השתמש ברישאים

‫כדי להציל את הצדיקים

‫אבל זה כבר שייך

‫לשיעור שאנחנו צריכים להעביר

‫על ההתנהגותו של אברהם בתוך הסיפור הזה

‫זה יהיה במסגרת השיעור

‫על ספר בראשית

‫והמשך הדיון, הכולל גם את עמדת הרחמים

‫יעשה, אתם רואים, אחרי החגים
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230727247″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 13
מהו המניע להיות מוסרי וטוב ?
יראת העונש
פרק ד’

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230727247″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

“וסביביו נשערה מאוד” הדקדוק המיוחד של הקב”ה עם הצדיקים

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן