ובכן קהל קדוש אנחנו ממשיכים היום יום שלישי
קף בשני סליחה
היום יום שני
קף בטבת
תשע שניים א'
יום פטירתו של רבנו הגדול הרמבם
ושל רבי יעקב
אבו חסירה
זכותם יגן עלינו אמן
עכשיו אנחנו ממשיכים בספר מסילת ישרים
מעת רבנו הרמחל
בפרטי מידת הנקיות בפרק י'
אז דיברנו על הגזל ועל הריבית וכדומה
ועכשיו הגענו אל העריות
מה זה נקיות בעריות
מדבר אתה מן העריות שגם הם מן החמודים
מה זאת חמודים
שזה דברים שהאדם חומד אותם
כלומר יצר המין הוא יצר חזק באדם
בניגוד לנצרות שרואה בו יצר רע
אנחנו רואים בו יצר טוב
זאת אומרת זה טוב שיש לאדם יצרים כאלה
כי זה מכוון להמשכת החיים
ומכיוון שהיצר של המשכת
החיים הוא יצר חזק מאוד
וזה מכוון להמשיך את החיים
לכן גם כל סטייה מכיוון הרצוי
זה יכול להביא אסונות
לכן כתוב בתורה לגבי חלק מן העריות
שהם תועבה
מה זה תועבה
עומד הגמרא בר כפר אומר
תועה אתה בה
מדוע
כי ברגע שהאדם נלקד בעריות
אז הוא חושב על הרע
שהוא טוב ועל הטוב שהוא רע
לכן יש קושי באדם לכוון
את עצמו נכון בדברים האלה
ולכן רבו הגדרים
יש גדרים לא שבאים לפסול את הערווה
אלא באים לכוון אותה נכון
בניגוד לנצרות שרואה בכל
ההתעסקות המינית דבר שלילי
ולכן כל הגדרים באים לדכא באדם את היצר הזה
בישראל זה דווקא הגדרים
באים לכוון אותו אל הכיוון הנכון
בסדר
אחרי כל ההקדמה האידאית הזאת
אנחנו ניקשים לטקסטר
ונדבר עתה מן העריות שגם הם מן החמודים
והם שניים במדרגה אל הגזל
מדוע
כי גזל יותר קל מהעריות
אדם עובר בסופר
הוא יכול להכניס לתוך הסל שלו
תוך שנייה אף אחד לא ישים לב
הוא יכול לגזול
לעומת זה העריות זה דורש הסכמה של השני
ועוד כמה בלגנים
זה יותר קשה
לכן זה שניים
כתוב
גזל ועריות
נפשו של אדם
מחמדתם
כמו שאמרה מזכרונם לברכה שזכרתי למעלה
רובם בגזל ומהותם בעריות
והנה מי שירצה להינק עוד לגמרי מזה אחרת
גם לא תצטרך מלאכה לא מועטת
כן דיברנו על זה שבנילי
גזל יש עבודה מאוד קשה
להינצל מן הגזל אפילו במשהו
אז גם בעריות זה קצת פחות קשה
אבל בכל זאת גם שמה
יש הרבה זהירות שצריכה להיות
כי אין בכלל העיסור
גופו של מעשה בלבד
אלא כל הקרב אליו
כלומר מה שהתורה אסרה
איננו רק העיסור עצמו של גילוי העריות
דהיינו הביעה
אלא כל מה שיכול להביא
את האדם אל הביעה האסורה
הוא בכלל גילוי העריות גם כן
ומקרא מלא הוא
הנה זה פסוק מפורש
לא תקרבו לגלות ערווה
אז לא כתוב איש איש של כל שיער בשרו
לא תגלו ערווה
אלא לא תקרבו לגלות ערווה
זאת אומרת שגם מביא אל זה
ואמרו זכרונם נברכה אמר הקב".
אל תאמר הועיל ואסור לי להשתמש באישה
כיוון אזילה של נקייה
להביע
הרי נתופסה ונעבון
הרי נגפפה ונעבון
ליטוף מה שנקרא
או שאני נושקה ונעבון
אמר הקב".
כשם שאם נדר נזיר שלא לשתות יין
אסור לאכול ענבים לחים ויבשים
ומשרת ענבים יכולה יוצאים מגפן היין
איפה זה כתוב כל הדברים האלה?
שאסור לנזיר לאכול גם ענבים לחים ויבשים
זה כתוב מפורש בפסוקים נכון?
כן בפרש התנסון
במדבר פרק ואה
שם נאמר במפורש
שלא רק שהנזיר אסור לו לשתות יין
אסור לו לאכול ענבים לחים ויבשים
ומשרת ענבים
כן?
אז זאת אומרת שהתורה
לימדה אותנו איך לעשות גדרות
רק שפה במקרה הזה
הגדרות הן בעצמם מן התורה
בסדר?
וכל זה ואף אישה שאינה שלך
אסור לגעה בה כל העיקר
וכל מי שנוגע באישה שאינה שלו
מביא מיטה לעצמו ואיכול
זה למנו בפעם שעברה
כן? אז עלתה השאלה לגבי
לחיצת יד לקרובים קרובות וכדומה
טוב
והבט מה נפלאו דברי המאמר הזה?
כי המשיל את האיסור הזה לנזיר
אשר
אף על פי שעיקרה איסור אינו אלא שטיית יין
הנה אסרה לו תורה כל מה שיש לו שייכות
עם היין
והיה זה לימוד שלימדת תורה לחכמים
איך יעשו הם הסיג לתורה במשמרת שנמצא בידם
לעשות למשמרתה
כתוב כתוב
אושמרתם את משמרתי
נכון?
אז מה זה אושמרתם את משמרתי?
אמרו חכמים
כלומר התורה אמרה
עשו משמרת למשמרתי
זאת אומרת שזה תנחיה לחכמים
לעשות גזירות דרבנן
סיג או סיג?
לא רק סיג
לא צריך סיג לסיג
סיג אחד בלבד
לא עושים גזירה לגזירה
אבל למשל
למה הדבר דומה?
הרי זה משונה
התורה לא אסרה
אז למה אתה עושה?
למשל התורה
אסרה לאכול בשר בקר עם חלב
אז למה אתה עושה אוף עם חלב?
התורה הרי איתירה לאכול אוף עם חלב
למה אתה עושה אוף עם חלב?
אולי התורה לא מרוצה מזה שאתה עושה
התשובה היא שהתורה רוצה שאני אעשור
כי היא רוצה ליצור גדר
שאדם לא יגיע מעבר
שלא יתקרב אל האיסור
כי הרי אוף בחלב זה דומה לבשר בחלב
לבקר בחלב
ולכן אסרו
אז או למשל
מן התורה
אדם שאוכל נקניק
עם חמאה או גבינה בתוך סנדוויץ'
מן התורה לא עבר על שום איסור
לא עבר על שום איסור
מה?
לא שמעת?
אז אני חוזר
אדם שאוכל נקניק
של בקר
עם גבינה
בתוך בגט
מן התורה לא עבר על שום איסור
הבנת?
למה הוא לא עבר על שום איסור?
כי זה לא מבושל
כתוב לו תבשל גדי בחלב עמו
אז אם השלטה אותה ביחד
זה אסור
אם שמת את הסנדוויץ' הזה
בתוך טוסטר
אז אתה עובר על איסור תורה
אבל אם לא שמת את זה בתוך טוסטר
עברת על איסור דרבנן
מה זה מה?
לא לא
זה חכמים כבר אמרו לך
שתובשל גדי בחלב עמו זה לאו דווקא עמו
אבל לגבי
אבל זה שיש הבחנה בין מבושל ללא מבושל
זה מפורש בחזל
זה עושה לפי זה שאם כל זה קר
אז לא עברת על שום איסור
שמת בתוסטר עברת על איסור תורה איתה
אז נשאלת השאלה
אז למה החכמים אסרו בלי טוסטר?
כי האדם יביא בקלות
יבוא בקלות מזה לזה
נכון? בסדר?
כלומר הוא יגיד
גבינה אם נקניק מותר
מה זה משנה אם חיממתי או לא חיממתי
בסדר?
עכשיו
למשל למה הדבר דומה?
לאדריכל
שאדריכל בנה בית
עכשיו הוא עשה
כיפה
באמצע הסלון
ברור שהוא התכוון
שתוכל לשים שם נברשת
והוא עשה
חלון
והוא השאיר איזה קטע של עקיר
מעל החלון
ברור שהוא מתכוון שתוכל לתלות שם וילון
רק הוא לא אמר לך איזה וילון
נתלות
הוא ברור שאם הוא
עשה
קיור
אז הוא מתכוון שתוכל
להניח שם את נברשת השיניים
זאת אומרת ש
כל מה שאתה אחר כך בתור
מעצב פנים עושה זה לא בניגוד
לכוונתו של האדריכל
אלא האדריכל נתן לך
יסוד
עושה את ה
אתה מביית את זה
ודווקא אם לא תעשה אז הבית לא נעים לחיות בו
אבל אותו דבר לגבי התורה
התורה נתנה כיוונים כלליים
והיא נתנה לחכמים את
שטח הפעולה כדי לעשות את
הגזרות הנדרשות כדי
להתאים את התורה אל החיים
אז כאן מובן
הוא אומר כאן למדנו את זה מהנזיר
והבית מה נפלאו דברי המאמר הזה
כי אם שיל את האיסור הזה לנזיר
אף על פי שעיקר האיסור אינו אלא שתייתיין
הנה עשרה לו תורה כלמה של שלושה איכותים
והיה זה ללימוד
שלימדה התורה לחכמים
איך יעשו הם
עשייר לתורה במשמרת שנמצא
בידם לעשות למשמרתה
כי ילמדו מן הנזיר
לעשור
בעבור העיקר גם כל
דדם אלה
ונמצא שעשתה התורה
במצוות זאת של נזיר מה שמעשרה
לחכמים שיעשו בשאר כל המצוות
למען דעת שזה רצונו
של מקום
וכשאוסר לנו אחד מן האיסורים
ילמד סתום מילה מפורש
לעשור כל הקרוב לו
ועל זה הדרך אסרו בעניין זה של
העריות כל משהו ממינו
של הזנות או הקרוב
אליו יהיה
באיזה חוש שיהיה
דהיינו
בין במעשה בין בריאה
בין בדיבור בין בשמיעה
ואפילו במחשבה
זאת אומרת יש בה עריות
גופו של מעשה
ויש מסביב לזה
חמישה סוגי איסורים
שבאים לשמור מי
להגיע לגופו של מעשה
מה זה חמישה תחומים
מעשה ראייה
דיבור שמיעה מחשבה
בסדר
טוב
ואתה אביא לך ראיות
על כל אלה
מדבריהם זיכרונם
נברכה
כן בבקשה
מה זה
אפשר להרחיב טיפה על שמיעה
האם אפשר להרחיב טיפה
על שמיעה
אתה שואל
אתה רוצה שאני ארחיב על שמיעה נכון
אבל שים לב
שזה הרביעי ברשימה של החמישה
נכון
עכשיו רמחל אמר לך שהוא עכשיו יפרט
נכון
האם אתה לא סומך עליו שהוא
יסביר לך
בסדר
אז בוא נתחיל עם הראשון
אחרי זה נגיע לשמיעה
על הגזל הוא לא כתב
שאסור ראייה או דיבור או מעשה
דווקא
על העורך הוא אמר
דווקא הוא אמר שהגזל הוא יותר מצוי
ודווקא בזה הוא לא
יפה שאלה יפה
למה בגזל לא מצאנו גזרות מהסוג הזה
נגיעה שמיעה וכדומה
ודווקא בהריות כן
פשוט מאוד כי הריות דומות ליין
כמו שמצאנו בנזיר
כאילו אומר
כמו שמצאנו בנזיר
שאסור ליין
ומתוך כך כל העם מתקרב לזה
אז גם בהריות
כי זה אכילה וזה זנות
זה מאוד דומה
מה? זה ענת הגוף
לעומת זה הגזל
זה ענה מופשטת
כלומר אני מעביר דבר אל תחום הריכוש שלי
אפילו לא השתמשתי בו
אז שם זה סוג אחר של גזירות
שצריך להיות
אבל אני נהנה למשל
שגנבתי מחסן בשטח מי מישהו
אני נהנה מזה או לא נהנית ממישהו?
ברגע שגנבת משהו ממישהו
אתה עוד לא נהנה מזה
כי אתה עוד לא עשית בזה שום שימוש
השימוש הוא דבר אחד
הגזל הוא דבר אחר
אם אני למשל נכנס
לחנות ולוקח את
הקופה הרושמת עם כל הכסף
איזה ענה יש לי פה?
שום דבר עדיין הכסף הזה לא בשימוש
עוד לא יוצאתי אותו לכלום
ולכן אפשר לומר
צורת הגזרה לגבי הגזל
היא צריכה להיות שונה
מצורת הגזלה באיסור ענה
מבין?
בדיוק
אני עובר בבסטה מה אני יודע
אני אוהב תפואה, אני אוהב שסק
נכון
לא נכון
אני עובר ליד בסטה
ולוקח את הפרי ואוכלו
הגזל נעסק
כשהוא לקח את הפרי
לא כשהוא גזל
לא כשהוא אכל
זה בעיה
כל הזמן הטלפון הזה באים
מה נעשה?
טוב
עכשיו בואו נראה
ואתה אביא לך ראיות
ראיות
על כל אלה
מדבריהם זכרונם לברכה
במעשה
עכשיו מתחילים את הרשימה של החמישה דברים
דהיינו הנגיעה
או החיבוק וחיוצה
כבר נתבאר למעלה במאמר
שזכרנו ואין צריך
להאריך
זה מה שהוא אמר שם
יד ליד לא ינקרה וזה
בראייה אמרו זכרונם לברכה
יד ליד
לא ינקרה
זה פסוק במשלה
כל המרצה
מעוט מידו לידה
כדי להסתכל בה
מה?
כן סופר מהוויר
לא ינקה
מדינה של גהינם
ואמרו עוד
מפני מה
הוצרחו ישראל שבאותו הדור כפרה
מפני
שזנו עיניהם
מן הערבה
זנו הכוונה הזינו
אמר רב ששעת
מפנימם הנעה כתוב תכשיטים שבחוץ
עם תכשיטים שבפנים
לומר לך
שכל המסתכל בעצבה קטנה
של אישה כאילו
מסתכל במקום התורף
ואמרו עוד
ונשמרתם מכל דבר רע שלא יסתכל
אדם באישה נעה
ואפילו אי פנויה
באשת איש
אי פנויה
אז אם כן יש לנו פה סדרה
של מאמרים של חזאל
והלכות
שמראות מפורש שראיית הערבה
ההסתכלות בערבה היא האסורה
מה?
בסדר, פה הוא אומר
אפילו לא להסתכל בעצבה
מה לעשות כשאנחנו יוצאים מהחוצה
ממלחון מערפה
אנחנו רואים פרסומות, עיתונים
כל דבר קטן, פותחים את הטלוויזיה
לא רוצים לפתוח את הטלוויזיה
זה בעצבה
וזה חסר יכולת
נכון
אתה שואל שאלה יפה
מה יעשה אדם
שהוא נמצא בעולם שבו הכל גלוי
וחשוף, מה נעשה?
מה?
אז מה, האדם יסתגר בתוך הבית
ולא יצא החוצה? זאת השאלה שלך, נכון?
כן או לא?
אוקיי, כן
זאת לא השאלה? אני לא הבנתי
יש פה איזו מידה צדקות כזאת
אני לא מסתכל בכף יד
שהמציאות של ימינו
היא בכלל לא
המציאות של ימינו היא פרוצה מאוד
אז אתה שואל מה עושים במציאות פרוצה?
זאת השאלה
אז אני הבנתי את השאלה נכון
אז למה אתה אמרת בהתחלה שלא הבנתי?
טוב
אז יש דיון על זה
בהגמרה במסכת
מנחות אני חושב
יש דיון לגבי
רחוב
שבו נשים מחבסות
נשים מחבסות
עכשיו כדי לחבס
אם היו מחבסים
היו ככה משפשפים וזה
היה צריך להרים את השרבולים
אז נשים היו מרימות את השרבולים
ומחבסות
אומרת הגמרה אסור להיכנס לרחוב הזה
כן?
כי זה לא צנוע
הגמרה אחר כך שואל רגע אבל
תלוי מה מדובר
אם יש דרך אחרת
אז הוא פושע
כי יכול לעבור בדרך אחרת
אם אין דרך אחרת
ענוס הוא
אז זה מותר
עכשיו מה זה?
יש דרך אחרת אין דרך אחרת
מה זה ענוס? יכול אולי נגיד
לא, אתה צריך להישאר בבית
אז כנראה שחזא לא חשבו שיש אופציה כזאת
לגזור על האדם להישאר בבית
אלא אם אין ברירה
אין ברירה
אז הוא נכנס אבל ודאי לא צריך
לחפש על מנת להסתכל
כלומר כוונת ההנאה
מן המראה האסור זה מה שאסור
אתה הייתי?
אנחנו במציאות של רחוב אחד
אנחנו במציאות של כל מרחוב
אז זה נקרא שאין דרך אחרת
אז ענוס הוא
הוא ענוס
אז הוא יעבור ברחוב הזה
אבל עיניים ברצפה
מה? השאלה אם אסור לו לראות
האם הוא צריך בשביל זה לסגור את העיניים
זאת השאלה שאתה שואל
לפי גמרא דווקא לא
כי אתה אומר אם אין דרך אחרת
ענוס הוא אז מותר לו לעבור ברחוב
הגמרא לא אמרה שצריך לסגור את העיניים
היא לא אמרה שמותר להסתכל על הבריח
אמרה מותר לו לעבור ברחוב
אבל אסור להסתכל
מה זאת אומרת להסתכל?
יש הבדל בין לראות לבין להסתכל
להסתכל הכוונה בעברית של חזל
להתבונן
להתבונן
אם לא
בדיוק
הרי יש שאלה
האידים בחתונה
הם צריכים להעיד שפלוני
נתן קידושין לפלונית
אז הם צריכים לראות אותה
אם הם לא יראו אותה
אין פה עדות
אז איך הם יודעים שזאת היא?
איך הם יודעים איך עשים אותה?
אלה ששמים
כיסוי באופן שאתה לא יכול לדעת בכלל
מזאת, זאת שאלה גדולה
אם זה בסדר
יש פה פשול בעדות, הם לא מעידים
אם זה בסדר
אבל שיש פשול, אין דווקא מרחבילים
כן, אז אני לא בטוח שזה נכון
אני אגיד לך יותר מזה
כתוב בשולחן ארוך
מזהים אותה לפי האצבע
אז הם מסתכלו באצבע
זה לא משנה, זה גם אסור
אלא מה?
כתוב בשולחן ארוך
באבן העזר, יש סעיף מאוד משונה
של מרן, מאוד מעניין של מרן
מרן כותב
אסור להסתכל בפני הקלה
מה זה אסור?
רגע, רגע, רגע
אני רוצה להגיד משהו
לא, אבל אתה מבין מה שאני אומר?
אלה שמכסים באופן עטום את הפנים של הקלה
אז הם הופכים את הסעיף הזה בשולחן ארוך לצחוק
איך אפשר להסתכל?
מה, אסור להסתכל מתחת לצעיף?
עכשיו, מצד שני, הרי כתוב
מפורש, שמגלים את פני הקלה
אז מה זה אסור להסתכל?
מה זה העדות?
לא, לא, לא, לא, העד צריך לראות
צריך לראות שזאת פלונית
אלא הכוונה שאסור להתבונן
התבוננות שיש בה ענאה, זה הכוונה
טוב, גם יש עוד דבר
שכדאי לדעת, להלכה
אסור לאדם לנסע אישה
לפני שירענה
צריך לראות איך היא נראית
אבל זאת לא אשתו
זה פנויה
אז מותר להסתכל
בפני פנויה, כדי לדעת
אם הוא מוצא אתכן בעיניו או לא
אבל אומר הרמב״ם
איזה ביטוי עדין כזה
אומר, רק לא להסתכל דרך זנות
אלא להסתכל לראות אם היא נעה בעיניו
אם היא לא תהיה נעה
בעיניו, איך היא תחתן איתה?
אחר כך הוא יסנע אותה כל החיים
זה אפשר? כן
אז זה מה שאמרו כאן
שלא להסתכל, הכוונה להתבונן
אבל לראות, מותר לראות
בסדר
לכן גם טיפול של רופא
מותר, בגלל שהוא לא עושה את זה
לשם ענה, הוא עושה את זה לשם מקצועיות
טוב
כן, מה?
אנחנו במציאות של קרב יומיומי
למה קרב יומיומי?
קרב יומיומי
אם אתה יוצא לרחוב
אם אתה יוצא להשתמש במחלת באינטרנט
אגב, אמרו
החסידים ברסלב אומרים
כי תצא למלחמה
לצאת זה מלחמה
זה ממש גם
זה לא מצחיק
זה ממש יוצא למלחמה
הרבה אנשים
זה ברור, זה טוב שיש לאדם יצרים
אם לאדם לא יצרים, האדם חולה
כן?
והשכל גובר על היצרים
שבני התנאי הרבי חרש
שתמדת שני העיניים שלו
טוב, אז זה היה מקרה קיצוני
היה אדם מיוחד
טוב
בעניין הדיבור עם האישה
בהדיעה
אז זה ברור שכל התרבות
היום המקולקלת של פורנוגרפיה
וכולי, שהיא בלכתחילה
מביאה את האדם להסתכלות
ברור שזה קלקול אדיר בנפש
מדוע זה קלקול אדיר בנפש?
בגלל שזה משאבד את האדם
להבהמיות שלו במקום להרים אותו
בעניין הדיבור עם האישה
בהדיעה שנינו
כל המרבה
שיחה עם האישה
גורם רע לעצמו
אם כן, מפורש
גם שדיבור עם האישה איננו ראוי
האמת היא
מה דיברו כאן? שיחה, נכון?
מה ההבדל בין שיחה לדיבור?
עם השאירה?
לא, שיחה זה דברים של מה בכך?
דיבור זה דברים רציניים
דברים רציניים זה בסדר
רק דברים של שיחה
כתוב כל העוסק בדברי תורה
הוא פורש לדברי שיחה
מאחלים זוגי חי רתמים
אחרי הגמרא אומרת ככה
המשנה אומרת
אל תרבה שיחה עם האישה
באישתו אמרו, כלווח אומר, ביש את חברו
מה זה באישתו?
הוא לא צריך לדבר עם אישתו?
ההבדל הוא אם זה לדבר
או להשיח
עם אשתו, עד רבה, שיהיה הרבה דיבור
להשיח, עליה הרבה שיחה
למה היה צריך להגיד באשתו דווקא?
כי באשתו צריך קצת שטויות
כלומר, בלי קצת שטויות אין אהבה
אז מאחר וראוי לדבר
בענייני שטויות עם אשתו
אז היה מקום לחשוב
שצריך להרבות בזה, להידור מצווה
להרבות בשטויות עם אשתו
כן, להידור מצווה, צריך להראות אהבה
אז בדיוק על זה אמור
שאף על פי שראויה השיחה
צריך שהרוב יהיה בדברי חוכמה
זה הכבוד
למה אהבה תלויה בשטויות?
אהבה למה היא תלויה בשטויות?
אני לא יודע למה, אבל זאת העובדה
זאת העובדה
שהאהבה צריכה
כלשם פרנסתה גם שטויות
וכשיוצאים משהי, שיועד לא אשתך?
אה, יפה מאוד
אתה שואל ככה, מה שנקרא דייטים
בלעז
אני יכול להגיד לך משהו
אנשים שואלים אותי, תראה אני יוצא עם בחורה
פלונית, כבר
ארבעה חודשים
אני לא יודע להתחתן איתה או לא להתחתן איתה
מה אתה אומר כבוד הרב?
אז אני שואל שאלות
אחת השאלות זה
איך עוברות הבגישות שלכם?
הוא אומר, אנחנו צוחקים
כל הזמן
כשמישהו עונה לי ככה
אני יודע שזה לא יהיה לך
בוודאות
כי אם
הער של המפגש הוא על צחוקים
זה סימן שיש
משהו שרוצים להדחיק
משהו שלא רוצים לדבר עליו
ואז הצחוק
ממלא את החסר
הוא בא לתת מילוי
לריקוט
שיש בקשר הזה, ולכן צוחקים
אבל אם הקשר הוא קשר אמיתי
אז אם לפעמים צוחקים, זה מובן
בסדר?
טוב
מה ההגדרה של שטויות?
מה ההגדרה של שטויות?
ההגדרה של שטויות זה
היפך החוכמה
אם נסיפה לך
הלכתי לשוק וקניתי ועשיתי
אז זה אבלים, מה שאתה אומר
הלכתי לשוק וקניתי ועשיתי
זה אבלים
זה טפלות
זה דרכם של נשים, שהן מושכות בשטויות
למשל
באיזה בגד לקנות
ואיך להכין את הפשטידה
וכדומה, כל הדברים האלה
אבל זה דרכם של נשים, זה טבעי, זה הגיוני
הבעיה היא, כי לא אמרו
אל תרבי שיחה עם בעלך
זה בסדר, מה שאמרו
זה בכיוון השני
כן?
מה שאמרו זה בכיוון השני
אל תרבי שיחה עם האישה
זאת אומרת, לא להיות שבוי בדבר הזה
מה?
מה?
לא, זה בסדר
זאת אומרת, אדם לא צריך לעבור בתענות
את אשתו על זה שהיא אוהבת בגדים יפים
או על זה שהיא אוהבת תכשיטים
או על זה שהיא אוהבת מתכונים
וכל מיני דברים כאלה, כי זה דרכה של אנשיות
זה בסדר
רק שהאיש לא צריך להיות שבוי בזה
כן? לכן, אדם צריך
לקנות מראה לאשתו
הוא לא צריך להסתכל במראה, זה הכול
ובשמיעה
עכשיו, דוגמה
זה לשמיעה, שאתה ביקשת שנרחיד
נכון? אז הנה, אני אסביר לך מה זה
השמיעה
אמרו, כל באישה
ערבה
כן? הרי הכול של אנשים הוא כל יפה
ואז הוא
מרגש את
הנפש של האדם
ולכן, האדם
עשוי להגיע גם לזנות
מתוך יופי הכול שלה
עוד בעניין, זה דבר מובן וידוע
עכשיו, זה לא אומר, מכשיר רדיו
ותקליטים, זה בסדר
כן, טוב
הכול של אביב גפן הכי יפה
הכול של אביב גפן הכי יפה
כן, אבל זה כול של גבר
אז זה לא בעיה, כן
אז זה גם עניין כבר של
איך לומר, של שיפוט
כלומר, של טעם
יש אנשים שאוהבים את הכול של אביב גפן
יש כאלה שלא
טוב
עוד בעניין, זנות
זה ניבול פה והאוזן
דהיינו, הדיבור בדברי הזנות
או השמיעה לדברים האלה
כבר צבחו כך אוכייה
ואמרו, ולא יראה בך
ערוות דבר, ערוות דיבור
זה ניבול פה
כן, כתוב
איפה זה כתוב, ולא יראה בך ערוות דבר?
ביציעה למחנה
נכון? כשיוצאים למלחמה
אז שם כתוב
כן, פרשת קטצה
ולא יראה בך ערוות דבר
אבל יש דרך של הלוחמים
שיש לזהירות יותרה
במלחמה
כי דרכם של הלוחמים
לנבל את פיהם
יש דרך כזאת
מה?
אבל זה אומר דבר מעניין
שחזל ידעו את זה
זאת אומרת שאם חזל אמרו לצאת למלחמה
למרות שהם ידעו
שהאדם עשוי שם להיכנס
ליצר הרע של ניבול פה
אז זה סימן שהם ידעו את המציאות
אבל כשאנשים אומרים
שחזל דיברו על מלחמה
הם לא דיברו על צבא כמו שלנו
שבצבא שלנו מנבלים את הפה
ולכן אם חזל היה יודע את זה
הם היו עוסרים לצאת לצבא כזה
הנה, זו חגמרה מפורשת
כי תצא מחנה על אויביך
ונשמרת מכל דבר רע
אמרו דבר רע זה ניבול פה
סימן שהם ידעו
ואף פעם ככה הם אמרו לצאת למלחמה
למה דווקא בצבא יש ניבול פה?
מדוע בצבא יש דרך כזאת?
זה כמו השאלה למה בעצם
אהבה תלויה בשטויות
אתה שואל למה בצבא יש ניטייה לניבול פה?
אני לא יודע
אבל זאת המציאות
בכל הצבאות שבעולם
שברגע שאדם יוצא למלחמה
אז המלחמה משחררת את האדם
מכל מיני גדרות שעד עכשיו היו
אבל יכול להיות שיש גם עניין של
שחרור, זה פסיכולוגי
אדם זקוק לשחרור
שחרור צריך להיות יותר נמוכה
ואמרו
בעבון נבלו טפה
צהרות מתחדשות
ובחורי שוניהם
של ישראל מתים
אין כי אני מכיר
חיילים דתיים שעשו
עבודה יפה במחלקה שלהם
שהציעו להתחלים
כללות אלטרנטיביות
תגיד צבא
ערור
אחד אומרים הביטויים האלה
אני מכיר חייל שבאמת הצליח
כל המחלקה שלו עברה
לכללות אלטרנטיביות
ואז העבירו אותו מחלקה
ואמרו עוד
כל המנבל פיו
מעמיקים לו
גהינה
ואמרו לו הכל יודעים
קלה למה נכנסת לחופה
אלא כל המנבל פיו
אמרו אפילו גזר דין של 70 שנה לטובה
הופכים לו לרעה ואמרו עוד
אפילו שיחה קלה
שבניש לאשתו מגידים לו לאדם משעת הדין
ובעניין השמיעה הרעה
הזאת גם גלאמרו
אף שומע ושותק שדאמר
זהום השם יפול שם
הרי לך שכל החושים
צריכים להיות נקיים
ובעניין
כן בבקשה
מה קשור לכל העניין
קלה למה נכנסת לחופה
זה בשביל
יחסי אישות נכון
אבל מה
אין צורך לומר את זה
זה הכוונה
עד כאן אם כן הראיות
שלו שיש בחמישה תחומים
הרחקה מן ההראיות
גם שלא בגופו של מעשה
אבל יש במעשה
במדעינו הנגיעה
הדיבור השמיעה וכדומה
כן
אתה רוצה להרחיב
טיפה על עניין שמיעה
אני לא יודע להרחיב אלא אם כן
אתה תשאל שאלה
מה מותר לשמוע
אז הוא אמר לך שני דברים
הוא אמר קול של אישה
נכון
וניבול פה
זה שני הדברים
אז אתה מאוזניים כל דבר
למה אתה מאוזניים
בכל מקום
דברי ניבול פה
אה
אז צריך לבוא ביחד
ניבולי פה של כל אישה
לא אני לא מבין
יש קול באישה
קול של אישה עשו
מה עושים עם זה
איך לא שומעים קול של אישה
מה זה איך לא שומעים קול של אישה
יש כל כך הרבה נשים מדברות ברחוב
מדברות זה בסדר
מה שאמרו קול זה קול זמר
כן
לא סתם שהיא אומרת לך
איך מגיעים לרחוב
ארלוזורוב
זה בסדר
עד רבה צריך להתייחס יפה
אגב יש בכל זאת דבר
מעניין בגמרא
שרבי יוסי הגלילי
פגש את ברוריה
ברוריה הייתה אשתו של רבי מאיר
הייתה חכמה גדולה
והוא שאל אותה
איך נלך ללוד
איך נלך ללוד
איך נלך ללוד
אז היא אמרה לו
גלילי שוטה
לא למדת מה שאמרו חכמים
אל תרבה שיחה עם האישה
היית צריך לומר
איך ללוד
היא שאלה
קודם כל היא מדברת הרבה
רואים שמצידה אל תרבה שיחה זה לא קיים
גלילי שוטה
החכמים אמרו
זה בסדר מבחינתה זה בסדר
מבחינתו זה לא בסדר
אבל מה זה הסיפור הזה
למה צריך להזכיר לו שהוא גלילי
ושהוא גלילי שוטה
מה? פשוט מאוד
בעברית
של הגליל
אלך
היו אומרים נלך
ברור?
אז הוא התכוון, הוא דיבר בעברית שלו
בעברית הגלילית
איך נלך הוא התכוון איך אלך
אבל בעברית של יהודה
שמה נלך זה לשון רבים
אז הוא מה? אתה אומר נלך?
מה אתה תלך איתי?
צריך להגיד איך ללוד
לכן אמרה לו גלילי שוטה
כלומר דבר שיש לו
דבר שמשתמע באופן של היעדר צניעות
אז גם זה נקרא כלבי אישה
בסדר?
בבקשה
לכן גם לא אומרים
שלום פלונית
לא דורשים בשלום אישה
אבל אפשר לשאול איך היא מרגישה
כן?
להגיד מה שלומה?
כי עצם זה שקיים ההבדל
זה יוצר אצלך מודעות
אז המודעות היא מספיקה
זה מה שחכמים רצו
לא רצו למנוע לגמרי כל אפשרות
זה כמו שלמשל הרמב״ם יש לו איגרת
שהוא כותב בתלמידו רבי יוסף ורבי יהודה
בן עקנין
איגרת ארוכה
הוא כותב לו על כל אלה שדורשים בשלומו
פלוני דורש בשלומך ואלמוני דורש בשלומך
וכולם מתעניינים מה קורה איתך וכו' וכו'
וגם אני רוצה לדעת מה שלומך
ובסוף הרמב״ם כותב
ואף על פי שעשרה ההלכה
לדרוש בשלום אישה
אבל הברכה לא נעשרה
ואתה שלום ואיתך שלום
ככה הוא כותב
זאת אומרת בסופו של דבר
הוא כותב שלום לאישה
באופן שלא יעשו
מה?
נושאי משפט
דבר דבר
משמעת האוזן
אדם יכול להשמין ואדם יכול לבדוד
יפה
לכבוד הרב שלום
מצד אחד הבנתי מדבריך
כי היהדות אינך רואה את יצר המין
כדבר שיש לדקה
ואילו הרמב״ם במורה הנבוכים
כותב שברית המילה באה למעט
חליש העבר הרי זו סתירה
היש מצווה
באה לדקה יצר המין? לא
ההפך. כי אם היינו רוצים
לדקת יצר המין היינו מצווים על הסירוס
והתורה לא ציוותה לסרס
היא ציוותה לעשות ברית מילה והיינו
עמתת היצר על מנת שהוא
ישמש בכיוון הנכון עד רבע
זה דווקא בגלל הערכה ליצר הזה
שאנחנו עושים פעולה
חירורגית שבאה
לאפשר לנו לא ליפול בסכנות שלו
זה הכל
גם אם יש יותר מקום לרגש ככה
מה?
יכול להיות
שגם אם יש יותר מקום לרגש
פחות לבאמיות, כן יש כל מיני דברים
כיצן מתיישבת דת הרמחל
האם ילך לעיר אחרת?
מכאן לומדים
שיש מצב שבו יש הכרה בתחפים של האדם
נו באמת, טוב נסביר את השאלה
של השואל. כתוב בגמרא
שאדם שיצרו גובר
עליו, ילך לעיר אחרת
מדוע?
ומה יעשה שם?
ילבש שחורים
מה זה מלבש שחורים?
סימן שאדם רגיל
לא לובש שחורים
כתוב
כך שאם אתה רואה יהודי
לפי הגמרא יוצא שאם אתה
רואה יהודי לובש שחורים
זה סימן שהוא הולך
לעבור עבירה
זה גמרא מפורשת
כן? כתוב
אז כתוב, אדם שרואה שיצרו
גובר עליו, ילבש שחורים
וילך לעיר
אחרת
ויעשה מה שליבו חפץ
ככה כתוב
אז רשי כותב, כדי שלא יחילו
לשם בדבר, דגי אתה רוצה לעבור עבירה
לפחות שלא יחילו לשם
התוספות אומרים
דבר מעניין מאוד, התוספות אומרים
חס ושלום לא
הוטרה העבירה
אלא מתוך שלובש שחורים
והולך לעיר אחרת, ליבו נשבר
ונמנע ולא עושה
עכשיו נשאל את השאלה
מי צודק, רשי או התוספות?
אם תגידו שרשי צודק
איך אתם מעזים לחלוק על התוספות?
ואם תגידו שתוספות צודקים
איך אתם מעזים לחלוק על רשי?
אין פה בעיה
אלא, מורים לו
הלכה למעשה כמו רשי
ואז למעשה הוא עושה כמו התוספות
כי היצר אינו פועל
אלא בדבר האסור
ברגע שהדבר מותר
אז הוא נשלט
כן, זה דבר מפורשת
בירושלמי מסכת יומה
על רבי חנינה
ורבי חגה
רבי חנינה
היה ביום הכיפורים, כנראה שהיה חולה
או משהו כזה, לא הרגישת לו
לאדם שהוא חולה ביום הכיפורים
אז אם הוא רוצה
לשתות, מה הוא צריך לעשות?
לשאול את הרב, נכון?
הרב צריך להאריך, האם מותר לו לשתות
או אסור לו לשתות
אז רבי חנינה אמר לרבי חגה
אני צמא
צחינה למים, היה ביום כיפור
אמר לו רבי חגה
לך תשתה, התיר לו
לך תשתה
אחרי כמה זמן, הוא חוזר
רואה שרבי חנינה לא שתה, אמר לו מה קרה
הוא אומר, מאז שאיתרת לי
אני קורא לו צמא
כן, ומזה
לומד הגמרא
שאין יצר הרע, מתהווה אלא לדבר האסור
אבל ברגע שהדבר מותר
אז יש יותר שליטה בדבר
אז זה בדיוק מה שקורה שם עם אותו אחד
שאמרו לו ללכת למקום שלא מכירים אותו
זה מתוך כך
אין ימנע
לרב, שלום וברכה
אישה סוטה קוראים את בגדה
מדוע מותר לעשות זאת?
האם זה לא מכשיל את הגברים?
הכהן?
זה נכון
אבל מצד שני זה כמו רופא
שהרופא עסוק
הוא עסוק
בטיפול
עסוק במלאכתו, כיוון שהוא עסוק במלאכתו
אין פה יצר הרע
הרב מתכוון
שכל דברי האישה על דברים חומריים
הם שטויות ומצגבניות
לא
אמרתי שהם דברים טפלים
זאת אומרת, ההתעסקות בכישות
וכדומה, הם דברים טפלים
אבל הם עצמם מרכיבים את החיים
בשביל זה זה קיים
כלומר, השטויות שנשים עוסקות בהם
זה לא דבר רע
זה טוב, זה חלק מהנשיות
זה חלק מה שגברים
צריכים אולי אפילו ללמוד
כלומר, בקשר הזוגי
אז הגברים לומדים
מהנשים דברים שהם לא שמים לב אליהם
ולהפך, נשים לומדות מהגברים
דברים שהן לא שמות לב אליהם
מה עשה תמר?
האם יש איסור קדשה?
ואם היא אסורה?
ממש מעוט עניין ההלכה של תקפו יצרו
טוב, אני לא בדיוק מבין
האם החלק השני של השאלה
קשור לחלק הראשון, אבל אני אומר ככה
האיסור של הקדשה בימי תמר לא היה קיים
זה רמב״ם מפורש
בהלכות איסור רביעה
שלפני מתן תורה
קדשה הייתה מותרת
תקפו יצרו אין הכוונה שם
אם מדובר על יהודה
אם אתה מתכוון לשאול על יהודה
אז יהודה שם כתוב תקפו יצרו
לא יצרו הרע
כי זה היה יצר לא רע
רק שהוא סתם ככה לא היה מעוניין לבוא
סתם על קדשה
אבל על מנת שתצא מלכות בית דוד
אז ככה סדרה
שיתקפו יצרו
טוב, הלאה
מה זה שמע ושתק?
אה, שהוא משלים עם זה
אני לא אגיד לניבול פה
אחרים יגידו
זו הכוונה שומע ושותק
או שהוא רואה
שכל השיחה הולכת להיות
בכיוון הזה והוא
ביכולתו לעצור את זה והוא לא עושה את זה
זו הכוונה
ואם לחשכה אדם לומר
עכשיו יש פה הצעת היצר הרע
שמה שאמרו על ניבול פה
אינו אלא כדי להיים
או להרחיק
אדם מן העבירה
ובמי שדמורותייך הדברים אמורים
שמידי דברו בלידי תאווה
אבל מי שאומרו
דרך זחוק בעלמה
לב מילתה הוא
ואין לחוש עליו
כלומר יכולה להיות סברה כזאת
כל מה שיש איסורי הרעיות
זה במידה וזה מביא לאדם
תאווה, מביא אותו להרוואה
אבל סתם ככה
אדם אומר כללות גסות אבל הוא לא מתכוון
כלומר אין לו
שום התעוררות
יצרית אז אולי לא על זה דיברו
אף עתה אמור לו
עד כאן דברי יצר הרע
כי מקרא מלא
שביעו זכרונם נברכה לרעייתם
על כן על בחוריו
לא יסמך השם וכו'
כי חולו חנף ומרע
וחולפי דובר נבלה
הנה לא הזכירה כתוב הזה
לא עבודת אלילים
ולא גילוי הרעיות ולא שפכו דמים
אלא חנופה
ולשון הרע וניבולפה
כולם מחטוט הפה בדיבורו
ועליהם יצא הגזרה
על כן על בחוריו
לא יסמך השם ות'יתומה
ותלמידותיו לא יירחם
אלא האמת הוא כי דברי רבותינו
זכרונם נברכה שניבולפה הוא ערוותו
של הדיבור ממש
טוב יש פה הבחנה מאוד מעניינת
שאפשר לומר שעד זיגמון פרויד
לא שמו לב אליה
שיש קשר הדוק
בתת מודע בין הדיבור לבין המין
המקור לזה נמצא גם בספר יצירה
ספר יצירה שמדבר על שתי בריתות שיש באדם
ברית הלשון וברית המאור
כן שמה שיש בפה יש גם בברית
מעניין כתוב לגבי יוסף הצדיק
עיניכם הרואות ועיני אחי בנימין
כי פי המדבר עליכם
נכון?
עיניכם הרואות ועיני אחי בנימין
כי פי המדבר עליכם
אז חזאל אמר מה זה עיניכם הרואות
שהראה להם שהוא מהול
כן הרי אמרו לו מה אתה יוסף?
איזה יוסף? יוסף שלנו לא ערל כמו המצרים
הוא אמר הרי הראה להם שהוא מהול
עכשיו יוצא אם מאחורים לדברי חזאל כפשוטם
שזה ממש לא אסתטי מה שהלך שם
נכון? אתם רואים כל המפגש המרגש
של יוסף ואחים אחרי כל השנים האלה
והם חוזרים בתשובה וכולי
חוץ מזה רציתי להראות לכם משהו
זה ממש לא אסתטי
נכון?
אז באמת מה רשי אומר
צריך להבין מה שרשי אומר
כי פי המדבר עליכם אומר רשי
שאני מדבר בלשון הקודש
במילים אחרות
לפי איך שהאדם מדבר
אפשר לדעת אם הוא מהול או לא
יש לי רגישות
אפשר לדעת את זה
כלומר סגנון הדיבור או משהו באינטונציה
מגלה האם האדם מתוקן בתחום של הברית או לא
יש משהו שמגלה את זה
אז זה מה שלכן זה מתחבר לדברים שלו
שהוא אומר כאן שניבול
פה הוא ערוותו של הדיבור
ממש
ומשם זנות הוא שנאסר
ככל שאר ענייני הזאת
חוץ מגופו של מעשה
שאף על פי שאין בהם כרת ומתדבדים
אסורים הם איסור עצמם
בלבד היותם גם כן גורמים
ומביאים אל האיסור הרשי עצמו
וכעניין הנזיר שזכרו במדרש
שהבאנו למעלה
עד עכשיו אם כן ראינו ארבע מתוך חמשת
הגדרים של הערווה
החמישי
מה קרה? יש שאלה?
הערקת או לא?
הערקת, מדבר, אמורנו
אפשר לראות את הבנאזן אם הוא נרמוז או לא?
כן, אפשר לראות את זה
זה נשמע לי כמו השערק
כמו סטטיסטיקה כזאת
לא, לא, זה נשע רגישות
אבל אפשר לראות את זה
יש אנשים שרואים את זה
זה כמו שיש אנשים שיכולים להגיד לך
רק מסתכלים על הפרצוף שלך
יודעים אם אתה צמחוני או לא
אני מכיר אדם כזה
שבאמר לי אני רואה על הפנים של אנשים
אם הם אוכלים בשר או לא
וזה אכן אמת
אז יש רגישות, אפשר לחוש את זה
יש איזה שידור של הקדושה
או של היעדר הקדושה
דרך הפנים של האדם
כי הפנים זה מקום היערה של הנשמה
והראיה שאדם חי ואדם מת
אף על פי שהפנים שלהם אותם פנים
זה מת וזה חי ורואים את זה
טוב, בעניין... אבל ככה, עוד דערה
האנשים עשו את זה בתור עניין טכני
דווקא הוא בעניין הבריאותית
ברית המילה זה לא ברית מילה טכנית
בריאותית
מדובר על הברית
לא סתם חיתוך
זה קריטת ברית עם הקדושה
זה לא סתם
יש לזה משמעות בתחום המוסרי
לכן מה שהיום נוהגים לעשות בריתות רפואיות
זה מאוד לא פשוט
זה גם מבחינת ההלכה
שברית רפואית לא תמיד הקשרה
נשחה ברי רבי ראשי הדבר הזה
דבר נוסף היא גם יותר כואבת לתינוק
סתם כך
כלומר, ברית שעושה מוהל
זה הרבה יותר רחמני לתינוק
מאשר ברית של רופא
רק שתגעו את זה
למה הם רק עושים כמודה?
המודה זה בגלל שאנשים רוצים להיות אספטים
נקיים
מחותאים
כמעשה גויים?
לא, לא, לא
כן, אני יודע
בעניין המחשבה
כן, אז יש גם ייסור של עריות במחשבה
כבר אמרו בתחילת הבריתה שלנו
ונשמרת מכל דבר רע
שלא יערהר אדם ביום
ויעבור לידי תומה בלילה
ואמרו עוד
ערעורי עבירה
קשים מעבירה
ומקרא מלא הוא
תועבת השם
מחשבות רע
למה ערעורי עבירה קשים מעבירה?
כי... אז זה הרמב״ם
מסביר למורה נבוכים
בגלל שהערעור נוגע בחלק היותר עצילי של האדם
שזה שכלו
ועוד שהעבירה נוגעת בגוף
והגוף פחות נכבד מן השכל
אז מה זאת אומרת מחשבה?
מחשבה כמובן שהאדם מעסיק את עצמו בזה
כן, כי הרי באמת שאלה גדולה
אנחנו חיים בעולם שהוא מלא בזוהמה
אז הזוהמה
אנחנו תובלים בתוכה
אז מה אתה אומר שאלה אדם לא תהיה מחשבה רע
אתה הכשלת את כל בני האדם בעבירות לפי זה
מסביר הרב קוק
בעיניי אני לא זוכר איפה זה
אבל הוא אומר ש
מאחר ואנחנו חיים בעולם מלא זוהמה
הזוהמה הזאת עוברת דרך הראש שלנו
אבל אפשר לתת לה ברגע שהמחשבה
מה?
יש מקרה שמתאר?
לא, אני אומר
תן לי להסביר
אז אתה תראה שיש הסבר אחר
שהמחשבה יכולה לעבור דרך נפשו של האדם
וללכת
אז האיסור זה להגיד לה
אה, אם כבר מחשבה פלונית
הגעת אליי
תישארי פה
כלומר ההתמקדות במחשבה
היא בעצם האיסור
ואז בעצם איך נלחמים במחשבה זרה?
על ידי מחשבה טהורה
לא על ידי שאדם נלחם ברע
אלא על ידי שהוא מוסיף את ההרעה
ומאלה גם המחשבות נעלמות
אז גם מיק וזה יכול להיות?
מיק וזה גם יכול להיות
זה גם, זה לא בימקו
בסדר
והנה דיברנו משני גופי עבירות
חמורות
שבני אדם קרובים להיכשל בענפיהם
מפני רובם של הענפים
מה זה? כלומר ריבוים
רובם כלומר ריבוים של הענפים
ורוב נטיית ליבו של אדם
בתאהבתו עליהם
שזה אם כן אמרנו גזל ועריות
גזל ועריות
נפשו של אדם מחמתם
ויש מדרגה שלישית
שהיא המאכלות האסורות
ובזה נעסוק בפעם הבאה
שלום
אה, יש שאלה
מדברי הערב שהיצר תוקפוק
כשיש איסור
הרי המסקנה צריכה להיות
צמצו מגדרים על מנת למנוי התגברות היצר
ולא הגברת האיסורים
איך הנגבול קווים נפרדים
הפרדה בתנועות נוער
אתה צודק
זה פה הערב מאוד מאוד חשובה
אני מבקש עדיין
לתת לי עוד דקה
להתייחס לנסה הזה
לפעמים מרוב
שהאדם עסוק בלגדור
מופתח ראש
מלא במחשבות פסולות
כן לפעמים
כאמור אתה אומר
טוב, אתה עושה רחוב לגברים
רחוב לנשים
אז השאלה היא
על מה בני אדם חושבים כל הזמן
אם כל הזמן מה שמעסיק אותם
זה מה להפריד
זה סימן שיש בנפש משהו לא לגמרי בריא
כן, אז ודאי שצריך לעשות
חשבון בדבר הזה
כן, כי
לפעמים אתה יכול לשים
קיר הפרדה עם שברי
זכוכית למעלה
ומשמר
עם מקלעים
והשאלה היא
מה אישרת בראש של האנשים
הכרתי אישה צדקת
באמת צדקת
שבאה מלאכה ברחוב
וראה אתה אדם לבוש כמו שצריך
שרק ראה אותה
הזיל את הראש ככה
אז היא תפסה אותו
ואמרה לו תסתכל
עליי ותחשוב על הקיר
במקום להסתכל על הקיר ולחשוב עליי
תודה