הופכים בספר מסידת אישרים
בעיצומו של פרק יהודה א'
בפרטי מידת הנקיות
ואנחנו עסוקים כעת בנקיות בענייני המידות
אנחנו עסוקים כאן בעניין הגאווה
הנה כלל עניין הגאווה הוא זה
עכשיו, אומנם היה מן
הרעות שאני אגיד בזה עמוד זה
אבל מאחר, והספר מסידת אישרים
מודפס בהוצאות שונות ומגוונות
אז אם אני אגיד שאצלי זה בעמוד
פד'לת, למשל במעדורה הזאת
זה לא יעזור לאלה שזאת
לא המעדורה שהם מחזיקים
אז זה מה יש
איפה שכתוב הנה כלל עניין הגאווה הוא זה
בפרק מידה א' זה נקרא את הסוף יותר
אנחנו מדברים על נקיות בנושא המידות
מה זה נקיות?
נקיות זה הזהירות בענפים
יש זהירות בכללים, זה נקרא מידת הזהירות
שאדם מתרחק מן הרע
מה זה מן הרע? מן הרע המפורסם
ויש רע שאומנם בכלל לא
מפורסם, אך בענפיו אינו מפורסם
ולזה יש מידת הנקיות
עכשיו, יש רע מפורסם במעשים
ויש רע מפורסם במידות
עד עכשיו דברנו בענפים של רע מפורסם במעשים
עכשיו אנחנו עוסקים בענפים של רע במידות
שזה הגאווה, הכעס וכדומה
שגם בזה יש הלכות מדויקות
רק פחות ידועות
אז כאן יש גם סומרה בגאווה
שימו לדבר מאוד מעניין
הספר של הגאווה זה הענבה
ויש פרק במסידת ישרים
שהוא פרק על הענבה, במהור מידת הענבה
וזה באחד הפרקים המתקדמים
כלומר, להגיע לענבה צריך לעבור דרך
זהירות, זריזות, נקיות, פרישות, תהרה, חסידות
יש כבר שש מידות, ורק אז
מתחילים לדבר על הענבה
ואילו כאן, אנחנו כבר במידה שלישית מלבד
והוא כבר מדבר נגד הגאווה
הקושי ברור, זאת אומרת,
אם אתה רוצה לדבר על גאווה
אתה תדבר באותו מקום שבו
אתה מדבר על ענבה ולהיפך
אלא מזה אנחנו מבינים שלפי
רמחן יש הבחנה מאוד גדולה
הטיפול בגאווה, שהיא רע,
לבין קניית הענבה שהיא הטובה
זה לא סימולטני, כלומר,
אני יכול להתגבר על הגאווה
אבל עדיין לא לקנות את הענבה
וזאת מדוע? בגלל שהגאווה, זה קל להיפטר ממנה
מדוע? כי הגאווה זה שטוט
ברגע שמבין האדם את השטוט שבגאווה
אז אין לו שום נטייה אל
הגאווה, כיוון שזו שטוט
לעומת הענבה, שאי אפשר להגיע אליה בלי חוכמה
ולכן, רק בשלבים מתקדמים מדובר על הענבה
ומהי החוכמה הנדרשת כדי להגיע לענבה?
זה החוכמה של דעת אלוהים
אם אין לאדם דעת אלוהים, לא תיתכן אצלו ענבה
אבל כן אפשרי שהוא יתגבר על הגאווה
זה מובן? כן, בבקשה
אבל מה יש לאדם הזה
שאין לו גאווה ואין לו ענבה?
יש אדם שאין לו גאווה, אבל עדיין אין לו ענבה
מה זאת אומרת?
אין לו גאווה שהוא לא ייחס לעצמו מעלות
ולכן הוא שם את עצמו בנקודה הנכונה שלו
כלומר, הוא יודע בדיוק איפה הוא נמצא
זה לא ענבה? לא, זאת לא ענבה
כי הענבה זה כאשר האדם
יודע איפה הוא נמצא ביחס לבורא
זה הענבה
ואי אפשר לדעת איפה אני ביחס
לבורא כל זמן שאני לא יודע אותו
איך נקרא את המידע?
אני לא יודע איך נקרא את
המידע אם זה הייתיקה לזה צניעות
איך שתרצה לקרוא לזה? זה עניין של מינוח
זה להסביר פה נקודה מעניינת
היה יהודי אחד שהסתבך
מאוד, כתב ספר בשם אתיקה
בספר הזה, אתיקה, או אם תרצו ספר תורת המידות
אותו יהודי כתב שיש מידות שבני
אדם חושבים אותן למידות טובות
אבל באמת זה מידות רעות
ומה עם שתי המידות שבני אדם
בטעות חושבים אותן למידות טובות
לפי דעתו של אותו יהודי מסובך מאמסטרדם
זה המידת החמלה והענבה
הוא אומר למה החמלה
והענבה זה מידות לא טובות?
בגלל שהן מצביעות על חולשה בנפש
וכל חולשה היא דבר רע
אבל, מוסיף שפינוזה, ראוי בכל זאת
להמשיך לחנך את ההמון הפשוט למידת הענבה
בגלל שעל ידי כך הם לא יפגעו בחכמים
באמת, הענבה זה לא מידה טובה
אבל עדיף שההמון יישאר עם המידה הזאת
כדי שהוא לא יפגע בנו, אומר החכם
זאת אומרת, זה אינטרס מעמדי
החכמים זקוקים לזה שלא יתקפו אותן
ולכן הם מלמדים ענבה לציבור
עכשיו, מדוע שפינוזה הגיעה לטעות הזאת?
זה נקודת מאוד חשובה
כלומר, ביהדות הענבה זה מידה מהותית
זה משהו עצום, הענבה
הרי משה רבנו נשתבח דווקא בזה
הענב מאוד, מכל האדם שעל פני האדמה
אלא פשוט מאוד
מאחר וברוך שפינוזה היה פנתאיסט
אז אצלו אין אלוהים שצריך להתבטל אליו
מה רואה שם? פנתאיסט
מה זה להיות פנתאיסט?
מה זה פנתאיסט?
זה אדם שמאמץ את ההשקפה הפנתאיסטית
אתם לא יודעים מה זה פנתאיזם?
זה פנתאיזם, לא?
מה?
זה לא אתאיזם?
לא, פנתאיזם זה לא אתאיזם
כי אם זה אתאיזם, זה לא היה פנתאיזם
הפנתאיזם זה השיטה שאומרת...
לא, זה לא פוליטאיזם
פנתאיזם זו השיטה שאומרת שהטבע זה האלוהים
פן ביוונית זה הכל
הכל, תאוס אלוהים, הכל אלוהים
אתם מדברים עם האדמה ואת הדברים האלה?
הכל, הכל הישות נכללה של הטבע
הטבע זה האלוהים
עכשיו, לא, כמו ששאלת, האדמה
יש בשיטה של ספינוזה הבחנה
בין טבע המטביע לטבע מוטבע
הטבע המטביע הוא האלוהות
והטבע המוטבע הוא העולם
אבל בסופו של דבר הכל נכלל במסגרת כוללת
שהיא הטבע, החוקיות הכוללת הזאת היא האלוהים
יוצא לפי זה, שמה שחסר את
ספינוזה זה האלוהים הנבדל
ה-Transcendenti, פירושו נבדל
אז ברגע שאין לי אלוה נבדל להתבטל אליו
אין מקום לענבה
אתם רואים פה שיש קשר
ישיר בין דעות לבין מידות
אם יש לי אלוה נבדל, אז הענבה היא מתבקשת
זה הדרך היחידה להתקשר אליו
לעום הזה, אם אין אלוה נבדל
אז אני ואהב היה עניין אחד
אז יש גאווה מובנית
עכשיו, למה אני מביא לכם את ספינוזה?
כי מעניין, אף על פי שהוא מגנה את הענבה
הוא באותה המידה גם, שני
דפים לפני זה, מגנה את הגאווה
זאת אומרת, הגאווה היא סוג של שטוט
אבל הענבה, זה גאווה מונחון
אז למה הבאתי לכם את זה?
כדי שנבין מתור, למשל,
רמחאל עושה את ההבחנה הזאת
הבחנה בין גאווה לבין ענבה
הטיפול בגאווה צריך לבוא בשלבים
מוקדמים מאוד של העבודה המוסרית
לכן זה ימצא פה בפרק י' א'
לעום הזה, קניית הענבה,
היא דורשת חוכמה גדולה
והיא נקנאת רק בשלבים מאוחרים
רצתי להגיד משהו?
כן, אני רוצה להגיד על מה קראת,
שאדם תופס כיסא של גאווה, זה שטוט
גאווה זה סוג של שטוט
למה?
כי האדם מייחס לעצמו מה שאיננו
אבל אם יש לו מעלות מסוימות,
זה שהוא מכיר בהם, זה לא...
אז זו השאלה, מה הוא עושה עם המעלות שיש לו?
משהו מולד
משהו מולד, אז מה, זה סיבה לגאווה?
זה לא השמטו
אז זה לא נועזר
לא, אז לכן הוא לא צריך גם להתגאות
הגאווה זה שהאדם מתמלא
באיזה מין הרגשת שיקרון
הוא שיקור מן העובדה שהוא בעל מעלה זאת וזאת
למשל, האדם אומר, אני חזק
אז מה אם אתה חזק?
אני חזק, בסדר, אבל הבנו,
אבל מה אתה עושה עם זה?
השאלה היא מה אתה עושה עם העובדה שלך חזק?
זה מה שקובע את המעלה של זה
בעצם זה שיש לאדם מעלה שהוא חזק, או עשיר, או
יפה, או חכם, או מצחיק, או כל מידה שאלותית
המידות האלה, הן חסרות ערך
אלא לפי השימוש הנעשה בהן
אין גאווה חיובית?
יש גם גאווה חיובית
יש גאווה חיובית, זה גאווה
והגבל יבוא בדרכי השם
יש גם דבר כזה, כן, מה אתה אומר?
הטבע המטביע הזה לא מספיק נבדל
לא, הטבע המטביע הזה לא מספיק נבדל
אבל זה דורש מאיתנו עכשיו
דיון לפנתאיזם שאני לא מעוניין בו
כי זה, צריך בשביל זה להרחיב מאוד
היה את הדברים שאני מתחיל ללמד
מסביב לקוזרי, מאמר ראשון סימן אין זין
שמה אני מרחיב
אולי הרב יסביר מה הכוונה לגאווה
האם ביטחון עצמי זה גאווה?
האם אני יבטל את מהות עצמי
ויחשוב שאני לא מבין ולא יודע?
אני לא יודעת אישום דבר מהמשפט השלישי
אם זה משהו דבר בגוף ראשון,
בגוף שלישי על גוף ראשון
מה זה אני יבטל?
או מה זה אני יחשוב?
זה שלנג משוגש
זה שלנג עברית של התשכונה
שהשתרש בעברית המודרנית
ואני אסביר לכם למה אני תוקף
את זה בכל הכוח, את השלנג הזה
בגלל שזה ביטוי לאי העמדת
עצמו במקודת האחראיות
אני מסתכל על האני שלי כאילו שהוא גוף שלישי
לא רוצה להיות מעורב, לא רוצה להסתבך
וזה אחת התולדות של הטרור
המשפטי שנעשה בזמן האחרון
שאנשים, למשל, אם אדם יחסל מחבל
אז הוא יפחד להגיד אני הריתי
נורו שתי עיריות
שהוא בעצמו יערה אותם
לא צוחק, זה פעם שמעתי ברדיו
אדם שחיסל מחבל
ליד הקריאה בתל אביב, זה היה פיגוע
ומהרעיינים אותו אחר כך
ואז הוא אומר כן ראיתי את המחבל
ראיתי איך שהוא עולה
ואז רצתי נורו שתי עיריות ועולה
יש איזה מצב שאדם לא
רוצה להעמיד את עצמו במרכז
זה ענבה לא נכונה
לכן אני מסביר עוד פעם
לא אני יוותל את מהות עצמי
אני אוותל את... אז
אני אסביר מה זה גאווה
גאווה זה פשוט לטעות ביחס למי שאני
אני, כמרי שיש לי גאווה
פירוש הדבר שאני שם את העני שלי
כיחידה העומדת בפני עצמה
דהיינו, שאני בעצם מיני אלורה
מה חדש שלו?
אז אני אסביר מה זה גאווה
גאווה זה שהאדם יש לו אם כן
היחוס מייחס אל עצמו את המוחלט
כמו אני, אבל בעצם אין דבר כזה אני
אני חלק מזרימה כללית של החיים
למשל אדם הוא בן של ההורים שלו
והוא גם השכן של השכנים שלו
והוא גם האבא של הילדים שלו
אז איפה העני שלו?
העני שלו מובן רק ברגע שהוא מיוחס
אל כללות המציאות
הוא גם הנברא של הבורא שלו
יוצא לפי זה שכל גאווה היא טעות
לגבי ההבנת מי אני
ברגע שאני לוקח את עצמי כנקודה
העומדת בפני עצמה
נפלתי לתוך שטות
לכן זה קל מאוד להיפטר מן הגאווה
יש פה גם שאלה
האם מידת הגאווה הלאומית
גם צריכה להיות מוגבלת?
הרי אם לא נגיע לפאשיזם
אני... כמובן אנשים
שהם גאים שהם יהודים
אני מבין את השאלה שלו, זה בסדר
אני כאילו עניתי לעצמי
יפה, יפה מאוד
עכשיו תשמע
זה תמיד החשש שחוששים ממנו
שחושש ממנו השמאלני היהודי
שבתוך הנפש היהודית
ואני אדביר על מה הכוונה
מאז ראשית עם ישראל
השאלה הזאת נשאלת
האם זה בסדר שאני כעם ישראל קיים?
ותמיד יש חשש
אני אגיע לפאשיזם
אני אגיע לגזענות
אני אגיע להשתלטנות
והתשובה היא לא ולא
אין שום סכנה כזאת
וזאת מדוע?
בגלל שכל לאומיות שבעולם
היא סוג של אגואיזם מורחב
אני מבדיל את עצמי
מכללות האנושות
ולכן כל לאומיות
אם היא מקדימה
תופכת להיות תשכיזה
אבל עם ישראל
הוא המקרה היחיד
שבו הזהות הלאומית שלו
גם כשהיא קיצונית
היא אוניברסלית ביסודה
ולכן אין שום אפשרות
שאדם יהיה יהודי לאומני קיצוני
ויהיה פשיסט
בלתי אפשרי
כי הטבע של הזהות הלאומית הישראלית
יביא אותו בהכרח
לדרוש את תיקון עולם ומלכות שדה
כי זו לך ביחד
ונברחו בך כל משפחות האדמה
אז אם אתה ברחה לכל משפחות האדמה
זה משהו שאיכפת לך ממשפחות האדמה
לכן הפחדים האלה מיותרים לחלוטין
אצל אומות העולם
יש קצת ניגוד בין מה שנקרא ימין ושמאל
אני קצת ארחיב את זה
ימין ושמאל
אני מדבר במובן המאוד
מאוד רחב של המילים האלה
ולא במובן המצומצם
זה אומר ככה
אפשרות אחת היא
אני אוהב את עמי ואת ארצי
אם אני מקצין את האמירה הזאת עד הסוף
המשמעות שלה היא
אני שונא את כל השאר
העמדה השמאלית אומרת כדי להלך
אני אוהב את כל העולם כולו
אני קוסמופולית
אני מרגיש שייך אל הכל
הקצנה של האמירה הזאת היא
אני שונא את עמי ואת ארצי
והעולם נתון בתנועת מתוטלת ככלה
בין אהבת שורשיו ושנאת העולם
או אהבת העולם ושנאת שורשיו
זה המלכוד שבו נמצאת החברה האנושית
במיוחד במאה ה-20 ובימינו גם
בימים ה-21
בין ימין ושמאל
הפתרון של השאלה
במציאות יש הרבה נואנצים
יש אנשים שאומרים לא אני גם אוהב את כל העולם
וגם אני אוהב את השורשים שלי
אבל בסופו של דבר זה מין
הדבקה של שתי אהבות
שהן במהותן סותרות זו את זו
בתוך נפש אחד
הפתרון של הבעיה הזאת נמצא ביהדות
ביהדות הזהות הלאומית
נועדה מלכתחילה להיות אוניברסלית
הקב' אומר לאברהם
לך לך מארצך ועסך לגוי גדול
ונברחו בכך במשוכות האדמה
לכן דווקא אצל היהודי
ככל שהיהודי מעמיק יותר
את הדבקות שלו בזהות הלאומית שלו
הוא יותר מועיל לעולם כולו
מה שאין כן כאשר היהודי
מבקש להידבק בזהות הכלל אנושית
על חשבון זהותו הלאומית
בזה הוא פוגע בעולם כולו
הגאווה הלאומית אומרת
שאנחנו מעל כולם
וזה גזענות לשמה
לא, גאווה הלאומית זה הגאווה שלי
להיות שייך לעם היהודי
איזה כיף להיות יהודי
זה תפקיד הנדיר
האם התפקיד הזה הוא נוח
התשובה היא זה גרוע מאוד
הרי אין דבר יותר נוח
מאשר לשבת מול מסך של הטלוויזיה בניו זילנד
אחרי שאתה גמרת לראות את הכבשים במשך היום
ולראות את המשחק עם בירה ומקטרת
וחתול על נעלי הבית
זה המצב האופטימלי
לעומת זה אנחנו באים לכאן
יש מילויים, יש קליטת עלייה
יש יחסי חוץ ויחסי פנים
אינטיפאדה
זה בלאגן בקיצור
אז בשביל מה כל זה?
מי מרוויח מזה שאנחנו עם ישראל
ושיש לנו מדינת ישראל?
ברור שמי שלא מרוויח מזה זה היהודים
אנחנו אומרים לא לענו ה' לא לענו
אז מי כן מרוויח?
זה שמחת אין כבוד
זה מין סוג של אידאליזם מטורף להיות יהודי
במיוחד כשאנחנו בעמדה
שכל העולם כולו שונא אותנו
אתם מבינים מה זה להיות פרנואית שצודק?
כלומר יש פרנואיה מטורפת
אדם חושב שכל העולם נגדו
אז אפשר להתרפא מזה
אבל מה נעשה כשהפרנואית גם צודק
שבאמת כל העולם נגדו?
אין פתרון
טוב, כן מה רצית?
מה לצפות אם כן מהאומות העולם?
מה לצפות מהאומות העולם?
שיהיו לאומיים או שיהיו...
לא לא, אנחנו מצפים מהאומות העולם
שלבטל את הלאומיות
זאת אומרת, הלאומיות היא אחד האסונות הגדולים
שקמו בהיסטוריה לבני אדם
בגלל שכפי שאמרנו זה סוג של אגואיזם מורחב
שמנסה לשליט את עצמו על זוגיות אחרות
ואנחנו הקמנו לאומיות נוספת של עם ישראל
כדי לבטל את הלאומיות האחרות
זה מה שחזל אומרים שפרי אומות העולם
הולכים ומתמעטים
אז מה אנחנו מצפים מן האומות?
שיפסיקו להיות גויים
ויחזרו להיות משפחות
יעיין הכבודו בשיעור שלי על פרשת נוח
על הפסוק
אלה בנשם למשפחותם
ללשונותם וארצותם לגויים
כן, אתה רצית להגיד משהו
דבר, על תכנית
התלבט יחז עם נשול או לא?
זו התלבטות מעניינת
אולי תשתף אותנו בהתלבטות
אם אמרת לי אז בטח אני צריך לנשול
העניין שאמרנו שקשה לתחוס את הלאומיות שלנו
ויש צדדים לפעמים קצת קשים לפניסה
הבעיה הזאת מתחדרת עוד יותר
למשל שקוראים את רמבה במלאכים
בנושא גזם
של אחד מחורות מצפות בני נוח
שם מאוד קשה לך
לא הבנתי מה אתה שואל
אני אומר ששם זה הקושי מתחדד עוד יותר
שכתוב שגוי שגוזל משהו
שהוא פחות משורש של פעולתה
חייף במיטה
נו אז מה?
למה החוקים כלפי גויים הם כל כך נוגשים?
למה החוקים כלפי גויים הם כל כך נוגשים?
זו השאלה שלך
כן, במיוחד שאנחנו עם שהוא כל
כך אמור להראות את האור לעולם
כן, אנחנו עם שאמור להראות את האור לעולם
זה קשה להמסך
אה?
כן, זה קשה להמסך
אה, הבנתי, בסדר, אתה אומר ככה
אנחנו, מצד אחד הרמבה כותב
שכשהמלך נלחם את המלחמות שלו
הוא צריך שכל כוונתו תהיה לשם תיקון העולם
ככה כותב הרמבה בעצמו
מצד שני, אותו רמבה שאומר שמטרת המלחמות שלנו
אשלו זה תיקון העולם
כותב דברים קשים מאוד על גויים
משהו חבל על הזמן
למשל, גוי שגזל פחות משפרותך היה במיטה
נכון?
אז איך אפשר להבין את זה?
כן, זה לא מסתדר
קשה, קשה, לא, לא, קשה
מה?
הקושי הוא אצלי
לא, לא, אני לא אמרתי ש...
אולי הקושי הוא גם אצלי
האמת היא שהקושי נמצא בהיגיון
איך מצד אחד אתה אומר
שאתה מביא את האור לעולם
מוסריות שאין כמוה
פתאום אתה אומר הוא גזל
פחות משפרותך היה במיטה
זה לא מסתדר
נכון? זאת השאלה שלו
תשובה, צריך ללמוד יותר טוב
מה, מה?
תשובה, צריך ללמוד יותר טוב
עכשיו, אם אתה רוצה אני
יכול להעיר לך הערה קטנה
למה מי שגזל פחות משפרותה זה נחשב גזל בכלל?
אם אני אגזול ממך פחות
משפרותה אתה תקפיד עליי?
יכול להיות שכן
יכול להיות שתקפיד עליי, נכון?
ואם אתה תדע שבגלל
שאתה מקפיד עליי יארגו אותי
אתה תמשיך להקפיד עליי?
לא
אז אתה תוותר, נכון?
כן
אז החברה הזאת שבה נאמר שמי
שגוזל פחות משפרותה היה במיטה
זו חברה שמקפידה גם על זה
שמה?
שמקפידה גם על זה ולא
אכפת לה שהשני יארג על זה
חברה אלימה
זה מה שקרה בסדום, גם האם ש...
רגע שנייה, אז חברה אלימה יש לה כללים אחרים
מה הכוונה?
אבל ברגע שמוכלים, אז מוכלים
כבר כתבו הפוסקים שמאחר שהגויים
בעצמם תיקנו כל מיני תקנות לגבי גזלנים
וכנסות וכו'
אז זה כבר נקרא כמין מכילה
ציבורית לפי המענה החברתית שלהם
ולכן הדין הזה לא קיים
הבנת?
באמת צריך ללמוד יותר
מכאן? יפה
אני קטן אז כדאי... מכאן שצריך ללמוד יותר
בסדר?
בסדר
אבל זה טוב שמקשיב את הכושייה
אבל מכאן שכאן צריך ללמוד יותר
אוקיי, בבקשה
שתי שאלות
כן
אחד, מה צריך להיות היחס בעצם
שלנו לתהליך הגלובליזציה שיש בעולם?
מה צריך להיות היחס שלנו
לתהליך הגלובליזציה שבעולם?
שוב, אגב, זה כל זה
זה שאני מוכן לדבר על זה
זה רק בגלל שזה כן קשור לנושא של הגאווה
כן, הוא סקירה שאלת
הגאווה הלאומית
צריך להבין
יש היום, יש בגמרא במסכת עבודה זרה
דיון מאוד מעניין
בדפים הראשונים
לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא
מניח ספר תורה בחקור
ואומר
כל מי שעסק בה
בתורה הזאת
יבוא ויקבל שכרו
לא, אז מי יבוא?
עם ישראל
עם ישראל, ככה מתבקש
כתוב, מיד באים כל אומות העולם
בעיר בוביה
כדי לבקש שכר
על מה? לזה שהם עסקו בתורה?
זה פשוט לא מבין, כן?
הסוגיה היא סוגיה מאוד מיוחדת
כל מערכת היחסים בין ישראל
לעמים שם מבוירת בסוגיה הזאת
אבל כתוב שם שבאים כל אומות העולם בעיר בוביה
ואז הקדוש ברוך הוא אומר להם
אל תיכנסו לפניי בעיר בוביה
אלא כל אומה ואומה וסופריה
שמה פירוש הדבר שהם באים בעיר בוביה
מדובר אם כן בעידן בהיסטוריה
שבו יש ניסיון לבטל לחלוטין את הזהות הלאומית
זה נקרא בעיר בוביה
ואז הקדוש ברוך הוא אומר לא, לא
צריך לעשות קצת חשבון
צריך לעשות קצת אחורה
כל אומה ואומה וסופריה
מה זה הסופרים?
הסופרים כותבים את ההיסטוריה
וכל ציבור אנושי יש לו היסטוריה אחרת
לכן הוא נידון אחרת
למשל הייתה מדינת עיר בוביה
גדולה שקראו לה יוגוסלביה
שמעת עליה?
היא זכרה ברוך
אז המדינה הזאת הייתה מורכבת
הייתה מורכבת משמונה מדינות שונות
אי אפשר לדון במשפט של ההיסטוריה
את יוגוסלביה כיחידה אחת
זאת למה?
בגלל שהקרואטים
שיתפו באולי עם הנאצים
בהשמדת היהודים
והסרבים עזרו ליהודים
אז אתה לא יכול
לכן צריך כל אומה ואומה וסופריה
אבל אז מה? אתה תחזור ללאומיות הצרה? לא
יש היום נטייה
קוראים לזה האיחוד האירופי
שמעת על זה פעם?
האיחוד האירופי זה דווקא
תופעה מעניינת מבחינת היהדות
יש מצד אחד
כללות
מצד שני דווקא הכללות היא
מאפשרת את הייחוד של כל אחד ואחד
למשל מדינת סקוטלנד
שבמשך שנים הייתה קשורה
קשר פוליטי עם אנגליה
היום יש נטייה לסקוטים לבקש עצמאות
וזאת מדוע?
בגלל שעד האיחוד האירופי זה
לא היה כדאי להיפרד מהאנגליה
כי זה היה מביא להתמוטטות כלכלית
אבל מאחר ועכשיו השוק הוא מיוחד
ממילא, זה לא משנה אם יש איחוד פוליטי או לא
ולכן במסגרת המכלול הגדול
אפשר גם לשמור על האיחוד
אז זה קצת דומה לכיוון שהגמרה מדברת עליו
כל אומה ואומה וסופריה
אז האומה שלנו צריכה
להיות חלק מהאיחוד האירופי?
האומה שלנו לא יכולה
להיות חלק מהאיחוד האירופי
כדי להיות חלק מהאיחוד
האירופי אתה צריך להיות אומה
ואנחנו לא אומה
אנחנו איזה מין מכלול שקוף
שבו משתקפים כל אומות העולם
כמין אספקלריה כוללת
זאת אומרת, גם לא באירופה
מה?
בקשר לקשבה של האדם הפוליטי
מה זה משנה, אני יכול לדעון גם
טענים, אני גם בעל, גם אבא וגם נברא
ברגע שאני יודע שאני, הבן
של אבא שלי ואבא של הבן שלי
ואני שכן של השכן שלי
ותלמיד של הרב שלי ומורה של התלמיד שלי
ברגע שאני ככה אני כבר מפסיק להיות בעל גאווה
בגלל שאני מבין את עצמי מתוך
המערך הכולל שאליו אני שייך
אני כבר לא יחידה בפני עצמה
אז כל העניין זה שאם אדם
רואה את עצמו הוא עושה את עצמו
כן, אם האדם רואה את
עצמו ובתור יחידה בפני עצמה
הוא עושה את עצמו מיני אלוהה, מיקרו אלוהה
סליחה, לא הבנתי, האם הרמחל
בא להזהיר אותנו ממידה לא נורמלית?
מי באמת חושב שהוא מרכז העולם?
אדם הלומדת מסעידת ישרים בוודאי
מכיר את פרקי אבותי ושפל רוח בפני כל אדם
אז מה החידוש של הרמחל?
תשובה, רמחל כן בא להזהיר
אותנו ממידות לא נורמליות
כל מידה רע היא לא נורמלית
אלא מה? רוב בני אדם עושים דברים לא נורמליים
רוב בני אדם, זה לא נעים
להגיד, אבל הם לא חכמים
כי יש גם יצר הרע באדם
והשאלה, האם אחרי פרקי אבות היה
כדאי לכתוב את ספר מסיעת ישרים?
התשובה היא לא
זאת אומרת, פרקי אבות הופך
את ספר מסיעת ישרים לספר מיותר
אז למה שהרמחל לא יגיד לנו תלמדו פרקי אבות?
תשובה, בגלל שלרוב בני
אדם קשה ללמוד פרקי אבות
מדוע זה קשה ללמוד פרקי אבות?
כי פרקי אבות זה לא שיטתי, זה לא
מסודר לפי מערכת פדגוגית של קניית עמידות
יש סדר פנימי בפרקי אבות,
אבל הסדר הוא סדר ערכי
לא סדר מעשי, זה מה שרמחל כתב גם בהקדמה שלו
אני כותב לך את הספר הזה כדי
שתלמד איך לקנות את עמידותיהן
עכשיו, לעניין חידושים, רמחל
בעצמו אמר לך כבר בהקדמה
בספר הזה אין לי חידושים,
אני רק אומר מה שכולם יודעים
למה הגאווה הלאומית שלנו אז לא מתבטאת באומן?
כי לא למדו את השיעור שלי
אם צריך לרומם את העולם,
אז למה גוי שנפצע בשבת
אסור לחלל עליו את השבת?
הרי ערך האדם שנברא בצלם גדול מערך הזמן
ואם כן, אז למה החכמים יתירו מקרי דרכי שלום?
זה נראה כמו לא להתעסק
איתם, והרי אנחנו צריכים להירם
זה קשור עוד פעם לשאלה שלך שם
צריך ללמוד, זה דורש ללמוד
אז זה הכל, רק ללמוד
כן, אני אומר, שאלות האלה הן שאלות טובות
רק אני אומר שהן מזמינות אותנו ללמוד ברצינות
אני אגיד רק בקצרה, לגבי הגוי וחידול שבת
לחלל את השבת זה דבר חמור מאוד
זה לא חילול של זמן, זה חילול
של הכרה בזה שהעולם נברא
הרי בשביל מה הקב' הוא
ציווה עלינו לעשות את השבת?
כדי שנכיר בכך שהעולם נברא
הוא אומר, הרמב'ם, זה כל כך חשוב
לדעת שהעולם נברא
שעל חילול השבת, ראש גדול הנביאים הרג
הרי משה רבנו עבר את המקושש לכאורה
היה אפשר שמשה רבנו יסיים את החיים שלו
בלי להרוג אף מחלל השבת
למה היה צריך שזה יזדמן לו?
ולמה זה היה צריך להיות כתוב בתורה?
הוא אומר, הרמב'ם, כדי שנדע
כמה זה חשוב לדעת שהעולם נברא
למה זה חשוב לדעת שהעולם נברא?
כי אם העולם לא נברא, אז הטבע הוא השולט
אם הטבע הוא השולט, אין תקווה מוסרית בעולם
אם אין תקווה מוסרית בעולם,
זה ישליט את הרשע על העולם
ולכן הדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות
כדי לתקן את העולם כולו, כולל את הגויים
ובמיוחד הגויים, זה לשמור שבת
כי אם אני לא אשמור שבת, אני פוגע בגויים
ולכן, אם הגוי הוא גוי שמבין
את מה שאני אמרתי עכשיו
אם הוא יפצע בשבת, יגיד
לי, אל תציל אותי בבקשה
כי אתה פוגע עכשיו בערך שהוא יותר כללי
מאשר החיים הפרטיים שלי
זה במוחלט
במציאות זה הפוך
כלומר, זה מאוד חשוב להבין איך הלכות בנויות
הלכות בנויות על מוחלט ומציאות
המוחלט הוא, למשל, שאישה מתגרשת בעל כורחה
המציאות, אין בעל יכול לגרש אשתו בעל כורחה
כלומר, יש תמיד מישור של
העיקרון והמישור של המציאות
המציאות זה לא פשרה
הפשרה זה כאילו אני מפחד מן העקרונות שלי
לא, זה לא כך
די בכך שההלכה העקרונית
תהיה שלא מצילים גוי בשבת
כדי שכאשר אני מציל אותו לא ייפגע העיקרון
מובן?
ולכן, היום, ודאי שמצילים גוי בשבת
אבל לגוי אין ערך כללי
אז איך הוא יכול להבין זאת?
תשובה, מי נעיד לך אמירה
זו של הגוי אין ערך כללי?
נראה לי שכבודו מעולם לא פגש גויים מימיו
או שפגש רק סוג מסוים מאוד של גויים
טוב, בואו נמשיך אם כן בדברי רמחן
עכשיו אנחנו כן חוזרים לנושא הגאווה
כן, עכשיו שדיברנו בעריכות על הגאווה הלאומית
אנחנו יכולים עכשיו לדבר על הגאווה הפרטית
הנה, כלל עניין הגאווה הוא זה
שאדם מחשיב עצמו בעצמו
ובלבבו ידמה
כי לא נבע תהילה
ואומנם, זה יכול להימשך מסברות רבות מתחלפות
כלומר, יש כל מיני סיבות שבגללן
האדם חושב שנאויה לו התהילה
כי יש מי שיחשיב עצמו בעל שכל
אני סופר חכם, לא מגיע
לי תהילה על זה שאני חכם
ויש מי שיחשיב עצמו נאה
מה, לא מגיע לי תהילה על זה שאני שף
ויש, שף פירושו נאה בסלנג של לפני כמה שנים
הסלנג זה דבר שמתפתח,
קצת קשה לעקוב אחרי השינויים
היום זה השם ירחם
היום יש שם ירחם?
לא, אני אומר, המושגים של היום
המושגים של היום זה יותר מה זה סבא
לא יודע, יש כל מיני ביטויים חדשים
אל תחשוב שאתה יודע
ויש שיחשיב עצמו נכבד
למה הוא נכבד?
אני יודע, מצד המשפחה שלו, מצד המעמד שלו
ויש שיחשיב עצמו גדול
ויש שיחשיב עצמו חכם
מה הבדל בין בעל שכל לחכם?
בעל שכל זה הכישרון, חכם זה מה שהוא למד כבר
למה הוא אומר שיחשיב?
אם הוא נאה, אז הוא מכיר באופן שהוא נאה
העובדה שהוא נאה גורמת לו חשיבות
יחשיב, הכוונה, לא שהוא לא באמת כזה
הוא בעל שכל, הוא נאה, הוא נכבד, הוא גדול
הוא חכם, כל הדברים האלה
יש, השאלה מה זה עושה לו
אז זה אומר, לא נווה תעילה
כלומר, ראוי שתעללו אותי
יש בנסיח הקטן, ספר הקדוש הנסיח הקטן
קראת את הנסיח הקטן? ספר חשוב ביותר
אז שם יש כוכב לכת שבו יש בעל גאווה
ובעל הגאווה, הוא גאוותן
הוא אחד שרוצה מאוד שימחאו לו כפיים
מאוד חשוב שימחאו לו כפיים
והנסיח הקטן דווקא זה משעשע
אותו, אז הוא מוכן למחאות כפיים
כי זה באמת מצחיק הדבר הזה
כל פעם שהוא מוכן כפיים, אז בעל הגאווה
מוריד את הקובע וכו
אבל הוא אומר לו בסוף, מה אתה רוצה בעצם?
אני רוצה שתאריץ אותי
מה זה שתאריץ אותי?
מה זה להאריץ?
הוא אמר שאתה תכיר בכך שאני האדם החכם
והנאה ביותר שבכוכב הלכת הזה
הוא אומר לנסיח הקטן, מה אתה רוצה?
אני מוכן להאריץ אותך, מה זה נותן?
בסדר, אז מה שעורר כאן
יש אגב דבר בפסיכולוגיה שנקרא חיזוקים
חיזוק חיובי, אתה עובד עם אנשים
אתה רוצה להגיד, או, אבל אתה פה יפה
פה כדאי להוסיף אותם
מה זה החיזוק החיובי?
לכאורה זה עובד על הגאווה של האדם
אבל זה לא אותו הדבר
חיזוק חיובי זה להגיד לאדם
זה לתת לו אינדיקציה שהוא בדרך הנכונה
כיוון שיש לו חיזוק חיובי, אז הוא יודע לפעול
זה לא שהוא קיבל את ההערצה המטופשת הזאת
אך כללו של דבר
כל אחד מהדברים הטובים שבעולם
אם יחשוב האדם שישנה בו
הרי הוא מסוכן מיד, כלומר הוא בסכנה
ליפול בשחת זה של גאווה
אך אחרי שקבע האדם בליבו
היא אותו חשוב וראוי לתהילה
כלומר, זה נגיד הסכנה
יש לאדם מעלות, יש לו סכנה של גאווה
אבל זה רק שהוא בסכנה
מה קורה אחרי שהוא החליט שבאמת כך ראוי?
אז הוא אומר, לא תהיה התולדה
יוצאת מן המחשבה הזאת אחת
בלבד אלא תולדות רבות ומשונות תצאנה ממנה
ואפילו הפקיות נמצא בהן
ונולדות מסיבה אחת
ושתיהן לדבר אחד מתכוונות
עכשיו יש לנו פה רשימה
של סוגי התנהגויות בגאווה
פה לא מדובר על ההכרה הפנימית של בעל הגאווה
מדובר על ההתנהגות שלו
מה הכוונה הפחיות בגאווה?
הוא יסביר, הוא יסביר, בגלל זה הוא כותב
אבל יש לכם שאלה
האמרה שכל העולם נברא לכבודי
לא מעלה לאדם את הגאווה
רק שזו אמרה שאני לא מכיר למקור
אין אמרה כזאת
אם הייתה אמרה כזאת ביהדות אתה צודק
זה מביא גאווה
כל העולם נברא לכבודי
אבל אין אמרה כזאת ביהדות
אז כך שברוך השם זה לא יכול להביא גאווה
מה?
הוא מתכוון לחייב אדם לומר
לא שומע, מה אתה אומר?
הוא מתכוון לחייב אדם לומר
דבר משלי נברא העולם
אז משהו אחר לגמרי
זה משפט הפוך לגמרי
חייב כל אדם לומר
בשבילי נברא העולם
זה בדיוק הפוך
כן?
בשבילי נברא העולם
אז זה נותן לי אחריות עצומה
אני אחראי על כל העולם
כך אומר רבין נחמן
אם בשבילי נברא העולם
אז אני צריך מאוד להיזהר
רבין נחמן לוינאס
רבין נחמן מה?
לוינאס
כן, לוינאס אומר את זה, נכון
אבל גם רבין נחמן מפרסת
הוא אומר את זה, כן?
שאם אני, בשבילי נברא העולם
זה מחייב אותי מאוד
עכשיו, דווקא יש משפט הפוך
מה שאמרת
שכל העולם נברא לכבודו של הקב' ברוך הוא
זה כן
כל הנברא
כל הנקרא בשמי ולכבודי
ברטיב, יצרתי ואפרסיטיב
אז זאת אומרת שהכל לכבוד השם
לא לכבוד האדם
אז מה?
זה כמו, יש הרבה משפטים
שאנשים משתמשים בהם
שהם הפך מה שנאמר בהם
למשל, הרבה פעמים אני שומע
בתקשורת
כן, ודאי, ודאי
לא צריך להפריע לאנשים
בגלל הדעות שלהם
הרי כבר כתוב
איש באמונתו יחיה
נכון?
איש באמונתו יחיה
משפט שלא קיים, אבל לא משנה
יש כמה משפטים כאלה
טוב
הנה, עכשיו יש לנו פה דוגמאות
יימצא גאה אחד
שיחשוב בליבו
שכיוון שהוא ראוי לתהילה
והוא מיוחד ורשום
במהלתו כפי מה חשבתו
ראוי לו גם כן
שיתנהג בדרך מיוחד ורשום
בחובד רב
בין בלכתו
בין בשבתו
בין בקומו
בדיבורו
ובכל מעשיו
לא ילך אליו בנחת גדול
עקבו בצדקות הלו
לא יישב אליו פרקדן
לא יקום אליו מעט מעט כנחש
לא ידבר עם הכל
אלא עם נכבדיהם
וגם ביניהם לא ידבר אליו
מאמרים קצרים
כמאמרי הטרפים
וכל שאר מעשיו
בתנו אותם, בפולותם, מחלוב משתיו
במלבושיו ובכל דרךיו
יתנהג בכבדות גדול
כאילו כל בשרו עופרת
וכל עצמם אבן אוכל
זה במילה אחת
סנוב
בסדר?
מה?
השאלה היא אם זה לא ממש פולי
כי היום צפיית ההורים שלה
זה הבא, קוראים לזה נרקיסיזם כזה
נרקיסיזם, כן
ויש איזשהו ספר, הבחנות כאלה
אם הוא עושה כך וכך פעמים
דבר כזה, הוא עושה זה
אז הוא מרופיען וזה, זה ממש פולי נפשי
שמקבל תרופות
נכון, אתה צודק
כל התנהגות רעה
כשהיא מוגזמת
הופכת גם להיות מחלק נפש
כי האמת היא ככה
הסטודנטים בפסיכולוגיה
כשהם לומדים את מחלות הנפש
משוכנעים די מהר שהם
חולים בכל המחלות הנפשיות
למדוע?
אבל השאלה היא למה זה ככה
כי גם הסטודנטים לרפואה
בטוחים בשנה שנייה בדרך כלל
שכל המחלות שבעולם יש להם
יש
כל הסימפטומים יש
אז צריך להבין מה זה אומר
כי כל המחלות
הן בעצם הקצנה של משהו שיש בכל אחד
ברור?
למשל
מה עניין דיפרסיה
כל אחד מתעדוי לפעמים קצת מדופרס
ולפעמים קצת צמח
אז מה? אז כולנו מעניין
דיפרסיבים? לא
אלא שכשזה הופך להיות
קיצוני, זה המחלה
אז לפעמים קשה מאוד להבחין האם זה קיצוני
או שזה בסדר
אז אותו דבר לגבי הגאווה
יש תופעות של גאווה שפוקדות
את האדם
חדשות לבקרים, כל יום
יש אנשים שכל יום מתגאים
אבל מיד הם מתגברים
כלומר מיד יודעים, עושים קצת חשבון
בעצם זה שטויות וכו' וכו'
אבל יש לפעמים שהאדם משתקר
מזה
ומתחיל לחיים עם מפס ייצור הזה
ואז זה מסוכן מאוד
האם האדם יכול להבחין את זה על עצמו?
האם האדם יכול להבחין על עצמו?
יותר קשה להבחין על עצמו
אבל זה אפשרי
כלומר, אחת ההנחות היסוד של הספר הזה
זה שהאדם יכול לדעת איפה הוא
כלומר, אני יכול לדעת
אם יש לי גאווה או לא
וכדומה
זה אחד הדברים הכי קשים, זה אני מסכים
כי אדם קרוב מאוד אצל עצמו בדברים האלה
יכול לרמות את עצמו, אבל זה אפשרי
כן
כן
כשהוא לא קבל תעשורים
אבל למשל, רב יוסף
כדור הגמרא, שרב יוסף העיד על עצמו שהוא ענק
כן
אז איך רב יוסף יכול היה
להעיד על עצמו שהוא ענק?
כי הוא באמת ענק
יש
רשימות של
כתב לעצמו
הרב הדרת
הדרת, ראשי תיבות
איליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הוא היה הרב של ירושלים
וגם מתחת
היה רב של הירות מיר וקודנביש
ובליטא
גם היה חותמו של הרב דוד
אז יש לו כמה דברים שהוא
כתב בפרקסים שלו האישיים
אז סמה הוא כותב
בין היתר על המצב של הענבה והגאווה שלו
הוא אומר
לענבה עוד לא הגעתי
אבל כבר הגעתי
למידה זו שאני שונא
את הגאווה תחליט שנאה
ככה הוא כותב
עכשיו רק אדם ענף באמת
יכול לכתוב את זה
אבל הוא קטן
וזה לא היה לפרסום
מה?
יפה
לפי זה צריך להיות חכם
אין בור ירחת ולא המארץ חסי
ולכן באמת הספר הזה נכתב
בשביל חכמים
כלומר, הספר בסידת ישרים
הוא ספר שבנוי על
ראיות
על ראיות שכליות
לכן כדאי מאוד ללמוד גם
את המעדורה הראשונה של הספר
שהיא דיאלוג
מה שנקרא סדר ויכוח
דיאלוג בין חכם וחסיד
שכתב רמחל
זה היה בספרייה של
לנינגרד
עד לפני איזה 15 שנה
מצאו את זה והוציאו את זה לאור
בהוצאת אופק
יש שם מסידת ישרים שתי המעדורות
גם סדר ויכוח גם סדר פרטים
של רמחל אבל הראשונה
היא סוג של דיון
והאמת היא שפה הדיון צמוי
אבל הוא נמצא
לפי הדוגמה הקודמת של הרב
ביטול הגאווה
לא תנאי
לקניית הענבה
נכון, זה שני דברים שונים
אתה צודק, ביטול הגאווה
זה דבר אחד, הענבה
זה דבר אחר
מה אתה אומר?
מאמרי התרפים זה אורקל
נאומים
כמו שהיה פעם
אצל היוונים שהייתה הולך
לדלפוין ושמה שואל
בעילים, זה מין אורים וטומים
כאלה, כן?
שאתה הולך ושואל
איזה שאלה, לצאת למלחמה
או לא לצאת למלחמה
ואז האורקל היה דרך הכוהנים
שמה היו מוסר לך כמה מילים
עמומות
למשל, אני מסופר, היה
מלך אחד בשם קרסוס, מלך לידיה
אז הוא הלך לדלפוין
כדי לדעת, לשאול שמה
את בעלות האוב, האם הוא צריך לצאת
למלחמה נגד הפרסים או לא
ואמרו לו
שאם הוא
ילך למלחמה נגד הפרסים
הוא יחריב אימפריה גדולה
אז הוא יצא
ונחרבה ממלכה שלו
וגם ממלכה פיצי
אז הוא חזר
לדלפוין, אמרו לו, כן התכוונו
לממלכה שלך
כן
יכול להיות מצב שבעצם
יש גם גאווה וגם ענבה
באותו בן אדם?
כן, בהחלט, יכול להיות גם ענבה
וגם גאווה באותו בן אדם, תלוי באיזה עניין
כן, בוודאי
למה רמחאל
כתב שתי גרסאות של
למה רמחאל כתב שתי גרסאות של הספר שלו?
הוא עשה את זה הרבה פעמים
רואים על הרבה
ספרים שהוא ציג שתי גרסאות
מה?
איך נקרא הראשון?
מסעיית ישרים א'
או סדר ויכוח
מסעיית ישרים סדר ויכוח
יכול להיות
יש מעלים
השערה שהמסעיית ישרים
שלפנינו זאת עריכה של התלמידים
התלמידים ערכו
כן
אמר שיש ביסוד הסרטון
שאדם יכול לעבוד
לשפר את עצמו ולתקן את עצמו
אבל אם אין חבוש מטיר עצמו בבית העשורים
זה לא סתם עדן?
אין חבוש מטיר עצמו בבית העשורים
או שזה לא נעמתון?
אתה צודק
אבל אדם יכול להבחין שהוא בבית העשורים
כלומר לגבי תיאור מציאותו
הוא יכול לדעת איפה הוא
איך לצאת מזה הוא צריך לעזרה של אחרים
הספר נותן לך
הסבר איפה אתה עומד
זה אומר
אתה במצב כזה ומצב כזה
זה אני יכול להבחין בעצמי
וכל אחר יסביר לי
לעומת זה איך לצאת מזה
הרבה פעמים אני זקוק לעזרה מבחוץ
מישהו שייתן לי הוראה
הוא לא מדבר על זה?
הוא לא קומלת?
לא, הוא לא יודע מדבר על זה
רמבה כבר כתב בשמונה פרקים
שהאדם שרוצה לתקן מידותיו
ילך לחכמים
תסלוח שאלה אחת
תשובה
מה אני שומע לך בדיוק?
אתה כבר שומעת
טוב, הלאה
וימצא גאה אחר
יש כאן תיאורים שונים של גאה בעלי גאה
ימצא גאה אחר
שיחשוב
שלפי שהוא ראוי לתהילה ורב המעלות
צריך
שיהיה מרגיז הארץ
ושהכל
ירעשו מפניו
כי לא יהיה עוד
שיהרסו ביני האדם לדבר עם עול
ועקשם אינו דבר
ואם יאפילו לעלות אליו
וברוח שפתיו יהומם
בענות להם עזות
ופניו זועפות
בכל עית ובכל שעה
כלומר, לא רק שהוא סנוב
הוא עושה הרבה דאווינים
כלומר
הוא עושה הרבה רשמים
יש לו
שלושה אופנוענים לפניו
ושני אופנעונים
מאחוריו
ויש
ויש עזקה כשהוא עובר
וכולי
כולם צריכים לדעת
ויש גאה אחר
שיחשוב בליבו
וזה מה שקראת
האופחיות, מה ששאלתם
שכבר הוא כל כך
גדול ומחובר
עד שאי אפשר לכבוד
שיתפרש ממנו
ונוצריך לו כלל, הוא להראות הדבר הזה
יעשה מעשים כמעשה הענב
ויפריז על מידותיו
להראות שפלות גדול
ושנבע עדן חקר
וליבו מתנשא בקרבו
אני כל כך רב וכל כך נכבד
שכבר איני צריך לכבוד
ואין לי אלא לוותר עליו
שכבר רב הוא אצלי
ולכן
הוא לא מקפיד על כבודו כלל
זה סוג הגאווה
היותר מתוחכם
של הפילוסופים למה?
היו ככה
לא היו ככה
תלוי, היו כל מיני סוגים של פילוסופים
אבל
יש סוג כזה של
אני הולך עם
ג'ינס קרוע
אני כל כך נכבד
אני אפילו גם קובע את האופנה עם זה
זאת אומרת, אני מבזה
את עצמי
והביזיון של עצמי
זה הראייה למעלתי
זה גאווה עצומה
יש הרבה פעמים ביטויים כאלה
של אומנם
איני ראוי להיות
בא בין הגדולים
ואני רק רציתי להעיר
הערה לפי קוטן ערכי
ומי אני שבכלל
אבוא לדבר וכו'
זה סוג של סירחון אדיר
הדבר הזה
זה בא לומר שהאדם הזה
יש גאווה
בסולם ריכטר מאוד גאווה
אבל לא יכול להיות שמילה כזה
בריכטר
מי שמדבר ככה אני מחותם לך
שאין לו ענווה
שיש אדם שבמנה שמושגים אנשים
יש אדם
שאצלו זה אמיתי
הוא באמת חושב שהוא לא ראוי
אבל כשאדם חושב שהוא לא ראוי
הוא לא צריך לדבר על זה
אולי יגיד סליחה
זהו, אבל לא מעבר לזה
ברגע שזה הופך להיות סגנון
להתנהגות, זה גאווה עצומה
אגב, היה בליטא
הייתה אז כל השקרולה בעלי המוסר
והם הסתבכו קצת עם זה
כי אדם היה צריך תמיד
לחפש מה שנקרא הנגיעה האישית
בעברית נגיעה
מה זה העניין של הנגיעה?
זה שאדם אומר לעצמו
אה, יש לי גאווה
טוב, זה שאני אומר שיש לי גאווה
זה בעצמו
הצעת היצר הרע
כי זה גאווה
שאני כזה מודע לעצמי
שיש לי גאווה
אז באמת
אני
אני
אתנהג עכשיו
בגאווה
כדי שאני אתגבר
על נקיפות המצעון
שהם בעצמם גאווה
כן, אבל את זה אני עושה
כדי שאוכל להתנהג בגאווה
זה עצמו גאווה
ואז
היו הרבה כמותי
פסיכולוגיות
פתולוגיות עם זה
ספרים שהיה משקר בית המוסר
בית המוסר, בן אדם יושב
ואומר לעצמו
אני שום דבר
והשני
שבו יושב ליד אומר
ואני אפס
ואז הראשון אומר ואני פחות מזה
ואז מישהו עובר שם ליד
בית המוסר ואומר וואי
צדיקים משהו, נכנס
יושב איתה ואומר גם אני כלום
מי אתה מיכל?
אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה