ואנחנו ממשיכים
בלימודנו החשוב והמרתק בספר מסילת ישרים
מת רבנו הרמחל
ואני רואה את הופעה שהיא קצת בעייתית
שלידך יש ספר סגור ויש
פה יהודי שאין לו ספר, הקיצד
הייתכן, אה יש כבר, כבר מישהו תפס
אבל אז לך לא יהיה ספר
אה יש פה ספר
ההבדל בהבנת השיעור עם
ספר או בלי ספר זה בערך פי חמש
אנחנו בפרק יוד... כן בפרק יוד א'
בנקיות במידות
אה... אנחנו דיברנו על הכעס
כן אז הגענו עכשיו אל הקנאה
הקנאה
אנחנו כן בנקיות במידות
והגענו אל הקנאה
אז מאחר ויש לכל אחד מהדורה אחרת
אז מאוד קשה לדעת באיזה עמוד אנחנו נמצאים
במהדורה ש...
אם זאת אצלי מהדורה תשכולה קלאסית
זה בעמוץ המחדלת
אבל זה משתנה ממהדורה למהדורה
במהדורה הזאת אני לא יודע
עמוד פתט במהדורה היותר מודרנית
ויש עוד מהדורות אצלך זה עוד דיפוי אחר
טוב
אולי היה צריך לעשות מהדורה אחת
שתחייב את כולם ואיסור
להשתמש במהדורות האחרות
ואז היה עוזר
להגיד באיזה עמוד אנחנו נמצאים
נכון? טוב
הקנאה
גם היא אינה אלא חסרון ידיעה ושכלות
זאת אומרת
יש... מה זה גם היא?
כמו הכעס והגאווה
מה הפסול בכעס ובגאווה
מלבד הנזקים שהכעס והגאווה עושים
הם גם מטופשים מבחינה שכלית
זאת אומרת, הגאווה היא שטוט
כי היא נותנת לאדם דמיון שהוא מה שהוא לא
והכעס גם הוא שטוט
בגלל שזה הנפעלות של האדם על ידי החוץ
כן?
הנה יש לך ספר והוא סגור לידך
לא, פה יש... לא, יש עוד אחד, פה
זאת עמודיתו
אז למה שלא תשתמש בו?
אתה מבין?
זה הרבה יותר טוב
כן, במהדורה הזאת זה עמוד סמך דלת
טוב
אז כמוכן גם הקנאה
הקנאה בכלל זה דרכו של רמחאל בכל הספר
להוכיח את דבריו באופן שכלי
לא באופן רגשי
זאת אומרת הרבה יכול לאדם להגיד
הקנאה זה דבר רע ונורא והיום
כן, אבל אתה לא מסביר לי מדוע זה נורא והיום
מה שאין כן רמחאל שהוא
עושה כן בבירור הדברים האלה
באופן שכלי
הקנאה גם היא אינה אלא חסרון ידיעה
ושכלות
כי אין המקנה מרוויח כלום לעצמו
וגם לא מפסיד למישהו מתקנה בו
ואינו אלא מפסיד לעצמו
וכמו המאמר הכתוב שזכרתי
הוא פוטה תמיד קנאה
אני מאוד מקנא בך שיש לך מה שאין לי
לך ממך לא לקחתי כלום
להרוויח לא הרווחתי כלום
אני רק הפסדתי
מה הפסדתי?
זה בעצם סוג של כעס
זה משהו שאוכל את הנפש מבפנים
שאין לי מה שיש לזולת
ואומנם
לכן בעצם אין שום סיבה לקנא
יש קרוב לזה
איסור בתורה שלא תחמוד
לא תחמוד בית רעך
ושורו וחמורו
וביתו, אשתו וכו'
לא צריך לחמוד את בית רעך
זה ציווי על הנפש
שואל רבי אברהם בן-אזרע
איך אפשר לצוות שלא לחמוד?
הרי אני חומה
אומר רבי אברהם בן-אזרע
שהאדם יתייחס אל מה שיש לחברו
כמה שאין לו שום סיכוי להשיגו
ואז על ידי כך
תתבטל הקנאה
כי הרי זה שלו ולא שלי
כלומר, הקנאה באה בגלל שאני
באיזשהו מקום מעלה בדעתי
שאוכל לקחת ממנו את הדבר
יש גם קנאה מסוג אחר
אני מקנא בך לא ביש שהייתי רוצה לקחת מך
כי אני לא יכול לקחת מך
כישרונות וכדובי
אבל רע לי שאינני אתה
זה סוג של שטות
כי מי אמר שאני צריך להיות אתה?
איך אומרים בשם הרבי מקוצק
שהוא אמר אם אני אני
בגלל שאתה אתה
ואתה אתה בגלל שאני אני
אז אני לא אני ואתה לא אתה
אבל אם אני אני בגלל שאני אני
ואתה אתה בגלל שאתה אתה
אז אתה אתה ואני אני
ואז זה מבטל הרבה מאוד כעסים ומתחים וכדומה
זה לא אומר שאני לא צריך להשתדל
להתקדם וכדומה
שזה הקנאה המשובחת
שזה אדם, כאילו אמרו כל אדם מתקנה
כל אדם נכבה מחופתו של חברו
שזה מדרגה שראויה לו שהוא צריך להשיגה
לא במיצאת שזה שייך לחברו
אז אם כן אומר כאן הרמחל
הקנאה גם היא אינה אלא חסרון נדיעה וסיכלות
כי אין לה מקנים הרוויח כלום לעצמו
וגם לא מפסיד למישהו מתקנה בו
ולא אלא מפסיד לעצמו
הוכח מאמר הכתוב שזכרתי
הוא פוטה תמיד קנאה
או יש גם פסוק אחר
הוא רכב עצמות קנאה
ואומנם יש מי שסיכלותו רבה כל כך
עד שאם יראה לחברו איזו טובה
יתעשש בעצמו
וידאג ויצטער
עד שאפילו הטובות שבידו
לא ייענו מצער מה שהוא רואה
ביד חברו
והוא מה שאמר עליו אה חכם
הוא רכב עצמות קנאה
שהקנאה היא מרכיבה גם את העצמות
כן, את העצמות
יתעשש הכוונה שהוא נמס בקרבו
הוא נמאך
כמו השישית
שהיא מאורחה
אז זה גם מתעשש בעצמו
זה נורא לו
אני זוכר לפעם לפני שנים רבות
אמר לי יהודי אחד
חיי נוראים
כישלון טוטאלי
אמרתי לו למה
הוא אומר לי כי אני לא הרב מרדכי אליהו
אמרתי לו אולי החיים של
הרב מרדכי אליהו הם אסון
בגלל שהוא לא אתה
זאת אומרת
השטוט היא לימדוד את עצמך
ביחס למי שאתה לא
כל אחד לפי עניינו מה שראוי לו
כן, בבקשה
אז איפה האיזון של החיבלת עצמית?
כמו שאמר שיש אדם שלכרוע
הוא צריך לקבל את עצמי בזה
אבל לכרוע הוא צריך להשתפר בזה
איפה הוא צריך לדעת
שזה... אני אסביר לכם
כן, שאלה טובה
אין לו מה ככה
מצד אחד אדם צריך להיות מרוצה
מצד שני הוא צריך להתקדם
רק אי צד
למה?
אמרו חכמים איזה הוא עשיר
אז שמח בחלקו
מה פירוש הדבר שהוא שמח בחלקו?
זה לא הכוונה שהוא לא רוצה יותר
מה שיש לו כרגע הוא שמח
יפה, הוא רוצה יותר
השמח בחלקו זה אדם שרוצה יותר
הוא רוצה יותר
הוא יודע שהוא רוצה יותר
אבל העובדה... כי מי לא רוצה יותר?
כן, אני רוצה יותר
למה?
הוא מספק על דברי שיש לו
לא, הכוונה היא
שהעובדה שהוא רוצה יותר
לא מפריע לו לסמוך במה שיש לו כבר
כלומר, אני מאוד
רוצה... יש לי רק אחת
אז זה מאוד מאוד כואב לי
זה כל כך כואב לי שאני לא שמח
בזה שיש לי לחמניה אחת
מה שאין כן מי שיש לו לחמניה אחת
והוא אין רוצה עוד אחת
הוא שמח שיש לו אחת
זה היה מה השמעות, אתה מבין?
יותר לפי זה גם
שזה שאני רוצה להתקדם
הבסיס של האפשרות שלי להתקדם
זה קודם כל המימוש של מה שיש לי
אבל בזה לא מגיעים לכלום
אמנם
יש אחרים
לא כל כך מקנאים כמו הראשונים
שאינם מצטערים וכואבים כל כך
אף על פי כן ירגישו בעצמם איזה צער
ולפחות
יתקרר רוחם
בראותם אחד עולה
איזו מעלה יתרה
אם לא יהיה מאוהבה ויותר דבקים לו
אם לא שהוא ממש חבר נפש שלו
והוא כל כך שמח בגדולתו
אדם אחר אומר
הוא קיבל מעלה שאין לי
באיזשהו מקום, איזושהי פינה
זה צובט את הלב
גם זה כינה
זה מדרה
כל שכן אם מאותם אשר אין לו אהבה רבה
אמור
ודאי, אם זה אדם רחוק מדי
כל שכן אם יהיה גר בארץ אחרת
מה, הזר הזה
הוא קיבל מה שאין לי
ותראה שבפיה הם אמרו
אפשר שיאמרו דברים
כי שמחים ומודים על טובתו
אך ליבם רעה בקרבם
מה זה?
אה, אצלי כתוב רעה
אבל יכול להיות שאתה צודק בגרסה
ליבם רפה בקרבם
גם זה וגם זה
מה שמחזק את דבריך
זה שלב זה זכר
אז איך יכול להיות רעה
ולכן צביר יותר שצריך לקרוא
רפה
בכלל יש המון המון טעויות
בהעתקת הספר מסילת ישרים
יש ליצואני שפחו של הרב
נחום סטפנסקי
הוא הוציא לאור מסילת ישרים
עם פירושים של הרב צבי יהודה קוק
ושל הרב קוק האהבה
וגם כמה ירות של הרב טאו
עשה מזה ספר
ושם יש לו הרבה הרבה מאוד
חילופי גרסאות
מראה על כמעט כל דף
במסילת ישרים
יש בעיה של גרסאות
כן
אבל יכול להגיד שכינה זה גם
הערכה הנכונה של כינייה מחומרי וכינה מוכנה?
תסביר
שחומרי זה בואו שאם
אדם ילך לו יותר מה שיש לך
יש לך הערכה הנכונה לך מה זה חומר
חומרי
אז זאת אומרת שהכינה זה בדברים חומריים
לא אבל גם ברוחני
גם כבוד
גם מתעניים בכבוד
כבוד זה דבר רוחני
זהו אז גם הערכה של דבר הרוחני הוא לא נכון
מה זה כבוד?
זאת אומרת הערכה לא נכונה של דבר
אה אתה רוצה לומר שאני צריך להסתכל
על המעלה שיש לשני כדבר שהוא לא מעלה?
ואם זה לא מעלה?
נגיד יש לו כסף איליאן
כסף זה דבר ש... המעלה
היא באיכות היא לא בחומריות
מה שאני אומר הופכים את הרוחני לחומרי
לא אבל נו
ואדם שמקנה במעלה רוחנית של חברו זה בסדר?
זאת השאלה
תלוי אם הוא הופך אותה למטרה
כאילו למשהו חומרני
למה אתה חושב שזה תלוי בחומרני או רוחני?
זה מה שלא כל כך נכנס לי בראש
כי אז מפספסים את העומק
אם אתה לא מבין את העומק
מפספסים את העומק בסדר
ונגיד שאני לא פספסתי את
העומק ואני הגעתי לעומק
אז זה לא קנאה
זה לא קנאה?
למה? אני מאוד מקנא בזה שיש לו ולי אין
למשל הוא גמר את השס ואני לא
זה ממש עושה לי רע
אני מתבין את העומק
אתה תאריך את זה שהוא גמר את השס
ואתה תואב אותו על זה שהוא עושה את זה
ואז אתה גם תשאף להיות כמוך
אה יפה
זאת אומרת שהשאיפה היא
צריכה להיות שאיפה של השלמה
ולא של קנאה
יפה
זאת אומרת זה אני מבין
זאת אומרת אם אתה באמת
מעריך את הדבר שיש לשני
אתה גם תבין מדוע זה שייך לו ולא לך
ומדוע אתה יכול גם לקנות
את זה באופן שהוא ראוי לך
לא על מעט להראות לו שגם לך יש
כן, זה בדיוק זה, זה אפשר לך
כן
חכמים אמרו אם קנאה צופרי עם תרבי חוכמה
אז פה זה מדובר על משהו חיובי
אמרו חכמים קנאה צופרי עם תרבי חוכמה
ואתה רואה בזה דבר חיובי
כן
לא מינה ולא מקצתה
אולי קצתה כן
אני אסביר
זה שחכמים אמרו קנאה צופרי עם תרבי חוכמה
זה הדבר הגרוע ביותר שיכול היה להיאמר
זאת אומרת
זה נכון
התארנו בגלל קנאה צופרי עם תרבי חוכמה
לעשות כל מיני דברים שהם לא ישרים
הרי מה ההלכה אומרת
אני אסביר לך בדיוק למה אני מתכוון
ההלכה אומרת כך
שאם יש לך חנות לפסטוקים
ברחוב
לי אסור לפתוח באותו רחוב חנות לפסטוקים
כי זה תחרות וזה לא בסדר
כן אני יורד לאומנות חברי
ממש לא בסדר לכן אסור
ההלכה אומרת שלמרות זאת
כשמדובר בבית ספר מותר
אתה פותח בית ספר
ואני מול הבית ספר שלך פותח בית ספר אחר
ואני אפילו גונב לך את המורים
ואת התלמידים
בגלל שאצלי יש תנאים יותר טובים
יש יותר חוגים וכו'
והכבר אומר לדי מה זה מותר
כי קינת סופרים תרבי חוכמה
כי אתה כשאתה תראה שאני
פותחתי בית ספר יותר טוב
אתה תשפר את הבית ספר
שלך כדי להראות שהוא יותר טוב
ואז היא משחק פינג פונג
ואז מי ירוויח מזה
התלמידים ירוויחו שבסוף הם למדו יותר לעומק
עד כאן הסנגוריה שלך
במשפט קינת סופרים תרבי חוכמה
הספר הזוהר אומר
שמה שכתוב בגמרא
שלעתיד לבוא חוכמת סופרים תשרח
זאת תהיה תוצאה מזה שיתירו דברים כאלה
מפני שקינת סופרים תרבי חוכמה
מה זה תשרח?
תהיה התללי סירחון
כן, כי הורידו אותה למעלה של המקום
מה לא הבנת?
סירחון, ריח רע
טוב שאתה שאלת
יכולתי להמשיך את השיעור
בלי להסתכל עליך בעיניים
בדיוק עוד שלא הבנת
טוב, על כל פנים
חוכמת סופרים תשרח
ירעחת ימעשו
שאנשים יסנעו את התורה
יסנעו את החוכמה
אומר הזוהר למה זה קורה בסוף?
בגלל שקינת סופרים תרבי חוכמה
כי יתירו דברים כאלה על פי זה
אז זה לא אומר שההלכה היא לא בסדר
ההלכה מתחשבת למציאות
עדיף לנו לעשות את הרע הזה
של קינת סופרים תרבי חוכמה
ולא רק שתרבה החוכמה
ואפילו אם זה יגרום שבחרית הימים
חוכמת סופרים תשרח
אז אתה יודע שיש מחיר
זה לא דבר חיובי
קינת סופרים תרבי חוכמה
עושים את זה לשם שמיים
עושים לשם שמיים
אתה יודע כמה שיצר הרע משתמש בכלף הזה?
יצר הרע משתמש בכלף של לשם שמיים
אבל בשעות נוספות הוא עושה את זה
אני יורד עליך לשם שמיים
אני אורס אותך לשם שמיים
אני גונב ממך לשם שמיים
אני רוצח אותך לשם שמיים
אז אם זה לשם שמיים זה בסדר גם הוא
יש בו בעיה בלשם שמיים הזה
שמים אותו בכל רוטב
זה כמו מונוסודיום גלוטמט
טוב
איפה היינו?
אומנם יש אחרים שאינם
מסתערים ומקווים כל כך
אף על פי כן ירגישו בעצמם איזה צער
או לפחות להביא
יתקרר רוחם ברעותם
אחד עולה איזו מעלה יתרה אם לא
יהיה מאוהביו יותר דבקים
לא כל שכן אם מאותם אשר אין לו אהבה רבה
אם הוא כל שכן אם יגר
מרץ אחרת
ותראה שבפיהם אפשר תמיד
למשל הוויכוח בין ותיקים לעולים חדשים
תמיד אנחנו בנינו את המדינה
מה אתם עכשיו באים נהדים חינם?
תנקשן ותשן ותשן ותשן
ותראה שבפיהם
אפשר שיאמרו דברים כסמכים
ומודים על טובה טוב
אך ליבם רפא בקרבם
והוא דבר יערה על הרוב ברוב בני אדם
אדם כיאף על פי שלא יהיו
בעלי קנאה ממש
אומנם לא ניקו ממנה לגמרי
כל שכן אם בעל אומנותו מצליח בה
שכבר כל אומן שנה לחברה
וכל שכן אם מצליח בה יותר ממנו
אז גם הדברים האלה שהם דברים דקים
גם הם בכלל לאיסור של מידות רעות
ולכן צריך לעבוד עליהם
במסגרת מידת הניקיות
ואומנם, לו ידעו ולו יבינו
כי אין אדם נוגע במוכן
לחברו אפילו כאם לא נעימה
והכל כאשר לכל
מהשם הוא כפי הצעתו
הנפלאה וחוכמתו הבלתי נודעת
הנה, לא היה להם טעם להצטייר בטובת רעיהם כלל
והוא מה שיעד לנו הנביא על הזמן העתיד
שלמען תהיה טובת ישראל שלמה
יקדים הקב". להסיר מלבבנו המידה המגונה הזאת
ואז לא יהיה צער לאחד בטובת האחר
וגם לא יצטרך המצליח להסתיר עצמו
ודבריו מפני הכינה
כי בעין הרע אנשים מסתירים את הצלחתם
כן?
האם אתה יכול טיפה להחריף
את העריאה הנושא של העין הרע?
מה ההשפעה של זה?
מה? העין הרע?
מה אמור להיות אכפת לי מהעין הרע?
יש אחד הולך לחברו
הוא מקדם מאוד
בשדה של חברו
שמעלה הרבה חיטה
אז הוא הולך למומחה לעין הרע בכפר
ואומר לו
אתה רואה שם אני רוצה שתטיל עין הרע
בשדה של ההוא שמה
הוא אומר מי זה ההוא?
ההוא שמה איפה?
בין שני העצים שמה בראש הגבעה
אז ההוא אומר לו אה אתה רואה רחוק
והוא מתעבר
כן
טוב
עין הרע
זה הכוח של הכנעה
אגב יש
קרבה בין המושג עין הרע
לעין רעה
עין רעה
זה שאני רואה
שאני לא שמח על מה שיש לך
וזה מטיל עין הרע
מה זה עין הרע?
שיש איזה טביעה
כלפי מעלה
אני אומר לקבל ברוך הוא
היה מגיע לי גם כן
זה כמין תפילה בעצם
גולמית חרישית
אני אומר לקבל ברוך הוא
גם לי היה מגיע
למה לא יש ולי אין
אבל באמת לא כל כך מגיע לי
מצד שני הצער שלי
הורגש כלפי מעלה
אז לקבל ברוך הוא בסדר בסדר
גם לו וגם לך לא יהיה
גם לי גם לך לא יהיה
זה קצת צודק
זה כמו ש... מולקולה של צדק
בערימה
של כמה טונות של אי צדק
אבל המולקולה יש לה משמעות
זה כמו שמשל
משה רב עם דתן ואווירם
אתם יודעים איזה דתן ואווירם?
בכל מקום שיש משה וארון יש דתן ואווירם
ו... משה אומר
לקבל ברוך הוא
אל תפן אל מנחתם
כי נסעתי ולא הרי הורציתי את אחד מהם
מה זה אל תפן אל מנחתם?
כאילו שמשה פחד
שהקבל ברוך הוא ישמע
לקבל את המנחה
של דתן ואווירם
תמוה מאוד
הרי דתן ואווירם הם רישאים גמורים
ומשה צודק הרי השם שלח אותו
להגיד כל הדברים האלה
הרי אם בריאה עברה השם זה
ואם לא... אם כמות
כל האנשים ימותון אלה
וידעתם כי נעצו
הלו השם שלך אני
ואם תפצעי האדמה יתפיעה וידעתם כי נעצו
האנשים האלה את השם
משה לכאורה צריך לצאת בטוח לגמרי
מה הוא צריך לפחד מנתן ואווירם?
הוא יודע שהוא הצודק
הוא יודע שהם רישאים גמורים
אז למה הוא צריך בכלל
להתפלל לכדוש חוף שלא יתאבע?
התשובה היא שאם הם יתפללו
או יביאו מנחה
אז הם יעלו על פני השטח
את אותה מולקולה
של צדק ששבטן נתן
ואז זה עלול
באותה שעה
לשחק לרעת משה
למרות שבגדול משה הוא הצודק
אבל באותה שעה הוא עלול ליפול
ולכן הוא יפלל שגם זה לא יהיה
אז כמו כן גם
בעין הרע
זה לא צודק, זה שעינו רעה זה אפילו מידה רעה
זה לא בסדר שיש לו עין רעה
אבל באיזשהו מקום
זה מהווה איזה מין טרונית לבמעלה
שאתה בראת עולם שבו יש קנאה
אז הייתי רוצה שזה יתבטל
לכן קצת נשמע
את התפילה הזאת
לכן השני נפגע
עכשיו זה קצת אפשר להרחיב
זאת יותר, זה כמו הכוח של המינין
הרי כתוב אין הברכה שורה
אלא בדבר הסמוי מן העין
לכן ההלכה אומרת כך
שלפני שאדם בא למדוד את הקרי
קרי הכוונה הרמה
הגדולה של טבוע
חיטה או שעורה שיש לו
לפני שהוא מודד
הוא צריך להתפלל ולומר
יאי רצון לפניך שתשרא
בקרי הזה
אבל ברגע שהוא ספר
אסור לו להתפלל
כן הברכה שורה אלא בדבר הסמוי
מן העין. ברגע שאתה הכנסת
את זה למידות צרות
אז הדבר מאבד את כוח
הברכה שלו
אז אותו הדבר גם בעין הרע
העין הרע זה בא למדוד, להקטין
או יש לך
כן, אותו יפה
אה?
כן
טוב
איך למנוע מזה?
איך להימנע מהעין הרע?
על ידי שאתה מלא אהבה
ברגע שאדם מבין
שאין אדם נוגע לחברו
במוכן לחברו
אפילו כמלוני מהר
ממלא הוא גם לא יטיל העין הרע
לכן יש אפילו ההלכה
לפי חלק מהדעות
שאדם צריך לבנות
בין השדה שלו לשדה של חברו
מחיצה
כדי שלא יראה
של שתי עמות, סליחה
כדי שלא יראה את מה שיש אצל חברו
כן, אמנם זה לא
להלכה, אבל בכל זאת
יש דעה כזאת בגמר
בגלל שלא ישפיע
על... כדי שלא
כן, יש משקת צניעות
אני לא רוצה שתראה מה יש לי
למה שמה שיש לי בכיס
אני לא אראה לך?
לא רוצה שתראה למה
כי זה צריך לשמור על הפנימיות שלו
כן
אז אתה שאלת איך להישמר מזה
מצד המזיק או מצד הניזוק?
מצד הניזוק
אה, מצד הניזוק
הניזוק צריך
לא להרגיז אחרים
לא להיות
רעבתני
אני אראה לך את המהלות שלי
שתראה מה צריך לראות
לכל העולם
כי אם אתה כל כך רוצה
להראות לאחרים מה שיש לך
אז זה סימן
שאתה עושה את זה כדי להזיק לאחרים
כדי להראות להם
שלך יש
אם אתה לא עושה את זה
אז בכל מקום
אה... מה?
אני לא מבין מה שאתה אומר
כיוון שהתחלת המשפט ולא המשכת אותו
אז קשה מילים מאוד לדמיון את הרצונות
אה?
אם אתה
נדחש את הלומה האלה
עם מה שיש לך
גם אה... כי... כי אי אפשר לגמרי
לא... אי אפשר לגמרי
שלא יראו
אבל אתה לא צריך לעשות את זה באופן רעבתני
שכולם צריכים לדעת את זה
כן
טוב
הלאה
רגע
כן
אז לעתיד
לעבור הקבל הישיר את המידע הרע
מתוכנו. אה שלום כבוד הרב
האם
שיטתך בהסבר עין הרע
מתאימה גם להסברו
של הרמב״ם
בברכה תומר רש
אני לא יודע
מהו ההסבר של הרמב״ם
אני לא יודע אם יש הסבר על הרמב״ם
לעין הרע
אני רק יודע ששאלו חכמי
לונאל
שבצרפת. שאלו את הרמב״ם
מדוע הוא לא פסק
להלכה
את מה שכתוב בגמרא
שצריך לשים מחיצה של שני
מטרים של ארבעה עמות
בין שדה לשדה
בין גינה לגינה, אתה נכון
אז הרמב״ם כותב בחזרה
לחכמי לונאל
שמה שהדעה
בגמרא שאומרת לשים
מחיצה של ארבעה עמות
היא מידת חסידות
משום העינה באישה
זה מידת חסידות
אבל זה סותר את המשנה המפורשת
שאומרת שדי מגדר של עשרה טפחים
כדי שלא יעברו העיזים
אז ודאי שאומר הרמב״ם
לא יתחה את דברי המשנה המפורשת
מפני
מידת חסידות שנאמרה
משום העינה באישה
אז מה שרמב״ם מכיר
את המושג. מה הוא מתכוון לזה
הוא לא מזמין
רב אמר לפני זה שיש שני דברים
אחד שאני לא שמח שיש לך
השני
לכאורה כמו תפילה
יש בגמרא ברכות
הייתי גישור שרפאי
הוא הסביר. זה גם
זו התפילה
להכניס את האצבעות
רבי ברכות
להכניס את הגודל בתוך השני
כדי לכאורה לחבר
זו לכאורה התפילה של
זרעד יוסף
לא שלטה בי עיני מישהי
זו לכאורה התפילה הפוכה של
נפסק להלכה
אני לא יודע על מה אתה מדבר בדיוק
אני שואל על הגמרא
שמדברת שאם אדם מגיע לאיר חדש
זה נפסק להלכה
מה? להשים אצבע בתוך
זה?
לא, זה לא הלכה
כל הדברים האלה הם עצות של הגמרא
יש הבדל בין העצה לבין
הלכה
זה כמו ששמעתי
לאחרונה
היה בחור ישיבה
בעל תשובה
עשה סקנדל בתחנה המרכזית
הוא רצה לנצוע באוטובוס
והוא דרש שיתנו לו מעבר
לא בין שתי נשים
כי היו שתי נשים שם בכניסה לאוטובוס
והוא אמר תזוזו כדי שאני אוכל להיכנס
הם לא הסכימו והוא לא עלה לאוטובוס
והסכנדל
זה דברים שנאמרו בגמרא
על דרך הסגולה
על דרך העצה הטובה
שזה עושה את כל העולם הם מלבין פנים של אנשים
באמת זה לא רוצה
טוב
פעם לגבי
יש סיפור ערבי מלובביץ'
הוא הלך ברחוב
ועל המדרכה היו שתי בנות
אחת בצד הזה
ואחת
בצד הזה
אז הוא פנה אל אחת הבנות
והוא אמר לה
שהחברה שלך לבד
למה את לא משחקת איתה
זה
ככה צריך לעשות
טוב
כן והוא
מה שכתוב עכשיו הוא מביא שההבטחה
הזאת שתעשור מידות הקנאה
מאיתנו והוא מה שכתוב
בישעיהו יהודה א'
ושרה
קנאת אפרים
וצוררי יהודה ייקרתו
אפרים לא ייקנה
את יהודה
ויהודה לא
יצור את אפרים
הבנתם את הפסוק?
בגדול הפסוק אומר שאת אסור הקנאה
נכון? אבל אם נדייק
קצת יותר נראה שיש פה איזה עומק
ושרה קנאת אפרים
וצוררי יהודה ייקרתו
אפרים לא ייקנה את יהודה
ויהודה לא יצור את אפרים.
מי זה אפרים ויהודה?
בנים של יעקב
זה בנים של יעקב
לא נכון אחד הוא בן השני נכת
נכון די מכבר
אבל זה בימי התנאה
אפרים ויהודה זה ממלכת
הצפון וממלכת הדרום
ממלכת הצפון אפרים
ממלכת יהודה הדרום
מה המאפיין
של הממלכות האלה?
היינו קוראים לזה בשפה
מודרנית חילונים ודתיים
ובמהלך הגאולה
יש תהליך כזה
שיהודה ואפרים צוררים זה לזה
דתיים וחילונים
רבים
שונאים אחד את השני
נחלקים מחלוקת אידיאולוגית מהותית
לגבי הופיעה של האומה
עכשיו
כתוב דבר מעניין
ושרה קנאת אפרים
כלומר
הצד שיכול לקרוא לו חילוני
יחדל
מלכנא
ביהודה
בשרה קנאת אפרים
האנטי דתיות תחדל
אפשר לומר
אחר כך כתוב
בסוף הפסוק
אפרים לוקנא את יהודה
ויהודה גם לא יצור את אפרים
כלומר הדתיים הפסיקו לעשות בעיות לחילונים
אז זה כבר העולם אידיאלי
כזה נחמד, כולם אוהבים
אבל יש באמצע משהו לא כל כך ברור
מה זה? וצוררי יהודה ייקרא איתו
ומייקרא איתו
זה אומר
שכדי שתעשור באמת קנאת אפרים
ושאפרים לוקנא את יהודה
ויהודה לא יצור את אפרים
יש כנראה איזושהי קבוצה
אולי איזו אליטה
איזו קבוצה קטנה
שהיא המזיקה
הם נקראים צוררי יהודה
והם ייקרא איתו
איך ייקרא איתו?
זה כבר לריבונות של העולם פתרונים
אבל זה אומר
שכמו שעושים בברית מילה
צריך להסיר איזושהי אורלה
אז גם לפעמים
במתנגדי יהודה
יש איזה צוררי יהודה
שחייבים להיקרת
כדי שאפרים לא ייקנה את יהודה
ויהודה לא יצור את אפרים
ואני לא מתכוון
למה שאני רומז
אני לא מבין אם הצוררים
הם בצד של יהודה או בצד של אפרים
מי שצורר את יהודה
הוא בצד של אפרים
אז יש כנראה
איזושהי קבוצה שקובעת את האג'נדה
התרבותית משפטית
והיא מונעת
את האהבה
בניהודה לאפרים
זה מה שכתוב
כן
הוא
אני ממשיך כאן במסיעת ישרים
הוא השלום והשלווה
אשר
למלאכי השרת
אשר כולם
שמחים בעבודתם איש איש על מקומו
ואין אחד מתקנה
בחברו כלל
כי כולם יודעים
האמת לאמיתו
ועל איזים על הטוב אשר בידם
ושמחים בחלקם
יש
לכאורה מחלוקת
שהייתה יכולה להיות
בין שני סוגי המלאכים העיקריים בעולם של מעלה
בין הסרפים
לאופנים
הסרפים מה הם אומרים
קדוש
קדוש
ה' צבעון מלאכו לארץ כירודו
הסרפים מכירים מאוד
את הריחוק האלוהות
את הטרנסנדנטיות האלוהות
אבל האופנים
לעומתה משבחים ואומרים
ברוך כבוד השם ומקומו
כלומר מדברים על ההתפשטות של
האלוהות בכל האמננטיות
ואז יוצא לפי זה
שיש פה מחלוקת אידאולוגית מהותית
בין הסרפים
הליטאיים לבין
מה האופנים החסידיים
אז מה עושים?
הם נותנים רשות זה לזה
למה נותנים רשות זה לזה?
כי כל אחד יודע שהוא מומחה
רק להכרה אחת
אבל הוא גם יודע שההכרה של השני
גם לה יש מקום, לכן נותנים רשות זה לזה
וזה מה שרואים
שאלה אומרים קדוש
אלה אומרים ברוך
ליושב תהילות
לרוכב ערבות
קדוש וברוך
איפה זה כתוב?
בפיוטים של חזרת השץ
של יום הכיפורים
נכון?
ליושב תהילות לרוכב ערבות
קדוש וברוך
זאת אומרת שאף על פי שאלה
אומרים קדוש ואלה אומרים ברוך
אבל אנחנו בני ישראל
הנמצאים בעולם הזה מסוגלים לעשות סינתזות
ליושב תהילות לרוכב ערבות
קדוש וברוך
כן
ותראה
עד עכשיו דיברנו על
קנאה
ותראה כי אחות הקנאה
היא החמדה
והתאווה
אלוהי המייגעת
לב האדם עד יום מותו
וכמאמרם
זל, אין אדם מת
וחצי תאוותו בידו. מה ההבדל בין הקנאה
לחמדה והתאווה?
הקנאה זה מופנה
כלפי חברי, אני מקנה
בו, החמדה והתאווה
אני רוצה לעצמי
בלי קשר לזה שיש לחברי או אין לחברי
אני רוצה, אני חולה
מזה שאין לי
זה נורא, אני לא ישן
בלילות, למה? אין לי
כי אין לי, מה אין לך?
מצובי אישי, או אין לך
כל מיני דברים
וכמאמרם זל
אין אדם מת וחצי תאוותו בידו
יוצא לפי זה שאדם שחולה במחלה
הזאת, לעולם
לא יגיע לידי סיפוק
כי אין סיפוק בעולם הזה, לעולם
בגלל שהרצון
הוא מהיר יותר
מן המעשה
המעשה יש לו גבולות
שהטבע קובע בשבילו
שזה הזמן והמקום והאדם
מה שאין כן הרצון
הוא בלתי מוגבל, אני יכול לרצות את הירח
למרות שאין לי
כל אפשרות מעשית להשיג את הירח
אבל יש לי הרצון
כבר לקבל את הירח
יש קהילי שגם משתמשים בפתרון פשוט
שמים את הירח בדלי
נכון?
אתה לא, אתה ממלא את הדלי
ושמו אותו בחוץ
בלילה של ירח מלא
ופתאום אתה רואה את הירח בתוך הדלי
אתה יכול לשים עליו מכסה
לקחת את זה איתך הביתה
זה עובד, לא?
תנסו פעם אחת
אם לא נפתח את הדלי זה יעבוד
אה כן, אז ברגע שפותר
אז זה משהו, לכן יש תמיד
ההפרש הזה
שהוא כמו ההפרש בין האידאל למציאות
אז יש גם ההפרש בין
בין התאוותו של אדם
לבין מה עושה
אוכמה אמרה מזל, אין אדם מת וחצי תאוותו בידו
ואומנם
עיקר התאווה
פונה לשני רשימים
האחד הוא
הממון
והשני הוא
הכבוד
זה עיקר שני הרשים, יש עוד כמובן
תאוות נוספות אבל
זה השניים
שניהם כאחד רעים מאוד וגורמים לאדם
רעות רבות
הנה, עמדת הממון
היא העוסרת אותו במעשר העולם
כלומר, האדם הרוויח
ממון אבל איבד את החירות
כי הוא כל הזמן
צריך לחשוב איפה הוא להשקיע
ומה לעשות כדי
להוסיף עוד ממון וכדומה
מהרבה נכסים
מהרבה דאגה
ונותנת עבודו
תעמל והעסק על זרועותיו
כי הנה כתוב, אוהב כסף
לא הסבר כסף
היא המסירה אותו מן העבודה
כי הנה כמה
תפילות נאבדות
וכמה מצוות
נשכחות
מפני רוב העסק וגיעת המון
הסחורה, כל שכן
תלמוד תורה, כן אתה כל הזמן
עסוק, איך אני ארוויח פה
איך אני אגדיל את זה שם
וכו' אז בסוף אתה
הופך להיות מכונה
או חלק ממכונה גדולה
של הכלכלה, ולעצמך אין זמן
וכבר אמרו
וזהל, לא מעבר לים
היא, באותם שהולכים
מעבר לים בסחורה
וכן שעניינו, לא כל המרבה
בסחורה מחכים
זה לא אומר שאין אף אחד מחכים
בין המרבהים בסחורה, מצאנו כמה
תנאים והמורעים שהיו בעלי
סחורה, אבל זה
על דרך המיעוט, לא על דרך
הרוב, יש
היה לרבי חיים מבולוג'ין
אח, בשם רבי
זלמן מבולוג'ין
שהיו מכנים אותו רב זלמלא
מה?
היה לו מנבק קלין מהפרטים?
היה לו מנבק קלין מהפרטים,
כן, רב זלמלא מבולוג'ין
אחד הדברים
שהוא אמר, רב זלמלא
זה אופקי דבר שאתה
שמו, זה כנראה בית מדרשו
של אגרה, שעיקר
הכללה של הגלות
מדבר על הכללה המתמשכת, לא פה גרום פה
פה גרום שם, שגם זה בעיה
אבל עיקר הכללה של הגלות
זה שהיא הפכה אותנו לעם של
סוחרים, ולא ייתכן
שאומה שלמה תעסוק
במסחר ולא יהיו בה
רמאים וגנבים
זה לא שכל
העוסק בסחורה הוא רמאי וגנב
רחוק מזה, חלילה
אבל אם כולם עוסקים בזה
אז זה כבר מכניס נורמות
פסולות לתוך הנפש
מעניין מאוד שהדבר הזה הובן
על ידי
הציונים הסוציאליסטים חילונים
שיבשו פה את הביצות
אמרו, אנו
בנו ארץ, היה לבנות ולהיבנות בה
שהמטרה הייתה
לבנות חברה צודקת
הבנויה על יושר
על עמל כפיים וכדומה
זה מסביר מדוע
הדור הזה, הדורות שלנו
זכינו אנו לארץ ישראל
בעוד שאבותינו לא זכו
כן, דבר מעניין
למה הם לא זכו? כתוב
מפורש בראשי
שארץ ישראל, למי הקב". נותן אותה?
כל הארץ של הקב". היא
נתנה
למי?
כל הארץ של הקב". הוא
היא
נתנה
לאשר
מי שחוקר את זאת?
לא, רשי לא מחפץ
להאשר ישר
ככה קרה
רשי כותב
נתנה לאשר ישר
זאת אומרת, הקריטריון של ירושת
הארץ הוא קריטריון מוסרי
אם אתה ישר
אתה מקבל את הארץ
אתה לא ישר, לא מקבל את הארץ
מסקנה
אבותינו
שבמשך ה-1500 שנה האחרונים
היו צדיקים, חבל על הזמן, נכון?
לא קיבלו את הארץ
הם ידעים למה? כנראה שהם
לא היו ישרים
ואילו אנחנו
שאולי, אני לא יודע עד כמה אנחנו צדיקים
אבל, אנחנו בכל זאת ירשנו
את הארץ, סימן שאנחנו
ישרים
זה בפרוטניצל הרבה?
לא, זה בפועל, השאלה
היא מה פירוש המילה ישרים
כלומר, צדיקים הם היו
אבל ישרים הם לא היו
מסביר הנציב מבולוג'ין
זה לא רבזלמלא
זה מישהו אחר, הנציב מבולוג'ין
בפירושו לתורה, הוא אומר
שהאבות
האבות האומה, אברהם, מצחק ויעקב, נקראו ישרים
כי הם היו ישרים
בהליכות עולמים
הם ידעו
מתי, הם ידעו
להתנהג באופן מוסרי
כל אחד כלפי חברו
וזה
היושר הזה, היושר במידות
איך לומר
המנשלח
שאתה מתנהג
כראוי, בהוגדות
עם חברך, זה מה שנותן את הארץ
אז זה לא מספיק להיות צדיק
צריך להיות ישר
איך זה פסוק?
זה לא פסוק, זה דבר רשי
כל הארץ של הקב' ברוך הוא
הוא נתנה לאשר ישר
אבל תגיד, אני לא רואה את זה
אל תראה שיור שפות מילה
לאשר ישר בעיניו
לא בעיניך
של הקב' ברוך הוא
כל הארץ של הקב' ברוך הוא, הוא ראה, הוא נתנה
לאשר ישר בעיניו
זאת אומרת, הקריטריון של היושר
הוא לפי עיניים אלוהיות
ולא דווקא לפי עיניים
אנושיות
אבל יש לנו אינדיקציה
אם הכינו לארץ, סימן שאנחנו ישרים
זה לא דור של לימוד תורה
הוא אמר שזה קשור ללימוד תורה
זה קשור ליושר
זה מה שזה אומר
בעיני ה' זה דור של ישרים
סימן שהקב' ברוך הוא
יוצא שהקב' ברוך הוא יש לו
כמה קריטריונים כדי לשפוט את העדף
אחד מהם זה לימוד תורה
וכנראה שזה לא הקריטריון היחיד
זה דבר מאוד חשוב לדעת
יש כל מיני אופנים שבים
הקב' הוא שופט את העדף
יש פסוק
כי עין בעין יראו בשוב השם ציון
מה זה עין בעין?
אז הרב צעודאי מזמין
שזה צריך לכוון את העין האנושית
שתהיה מכוונת כנגד העין האלוהית
די נו להתרגל לראות את הדברים
בעיניים שבים הקב' הוא משתמש
לא בעיניים האנושיות הפשוטות
עין בעין, עין מול העין
וכן שנינו מרבה נכסים
עלו, דילגתי
וכבר אמרו זה, עלו מעבר לים
באותם שהולכים מעבר לים בזכורה
וכן שנינו לא כל המרבים בזכורה מחכים
היא המוסרת אותו לסכנות רבות
ומטשת את כוחו ברוב הדאגה
אפילו אחרי השיגו הרבה
וכן שנינו מרבה נכסים
מרבה דאגה
היא המעברת פעמים רבות
על מצוות התורה
ואפילו על חוקות הספר הטבעיים
יתרה עליה חמדת הכבוד
עד עכשיו זה היה חמדת הממון
מהיום חמדת הכבוד?
כי כבר היה אפשר
שיכבוש אדם את יצרו על הממון
ולכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
וכן הוא היה מוצלח
יש משפט כזה של חזל
יש משפט כזה של חזל
הכנעה והתאווה
הוא יספיר את זה בהמשך
אבל אני רוצה להקדים את זה
הכנעה והתאווה והכבוד
מוצאים את האדם מן העולם
הכנעה זה אצל ילדים
הכנעה זה אצל ילדים
הוא קיבל יותר ממני
הוא קיבל יותר ממני
והוא לקח לי
והוא עשה לי וזה וזה
הכנעה
תאווה, כשאדם כבר גדל יש לו כבר יצרים וכו'
אז יש לו תאווה
וכאשר כבר אין יצרים
כי הוא כבר זקן
הכבוד
היה אומר אברום שפירא
שיצר הכבוד אצל זקנים
גדול מיצר ההריות אצל צעירים
זה קשה
אבל זה עובדה
כבוד
אז זה כל השטויות האלה
אבל זה הורס אנשים
שבדבר זה נכשלו רבים ונעבדו
הנה
ירובן בן נבט
הוא מביא לנו כמה דוגמאות
ירובן בן נבט לא נטרד מהעולם הבא
אלא בעבור הכבוד
ומה שאמרו זל
תפסו הקב' בבגדו
ואמר לו חזור בך
ואני ואתה ובן ישע נטל בגן הידן
אמר לו מי בראש? אמר לו בן ישע בראש
אמר לו היא האחי לבעינה
עכשיו אני שואל את השאלה
בקבור הזה
כי הרי כשהקב' ברוך הוא
איזה מין שאלה הוא שאל מי בראש
הרי מה אמר לו הקב'
אתה ואני
ואתה
ובן ישעי
אז מי יהיה הראשון?
הקב' מי השני? ירובן
השלישי בן ישעי
אז אם כן ברור שירובן
יהיה לפני בן ישעי
אז למה הוא שאל מי בראש?
אומרים בעלי המושג כי הוא רצה לשמוע את זה
הרי הוא ידע
הוא בראש
הוא רצה לשמוע
כן
גם אומרת שהברור הוא הדוחק
הדוחק
דוחק הוא אין הדוחף
הוא מביא את האדם
הוא המנוע של האדם
אבל למה
ביחס לתאווה
התאווה
תאוות הכבוד
מדבר על תאוות הכבוד
אז התאווה של הכבוד דוחפת
את האדם יותר מתאוות הממון
לפעמים האדם מוכן
לאבד הרבה ממון
מפני הכבוד
אבל למה יותר
מייצר של הממון
בשלושה העניים?
למה באמת אנשים רוצים יותר כבוד מאשר כסף?
כי הכבוד זה בא מהנשמה
זאת אומרת זה הרמב״ם כותב
בהקדמת פרק חלק
שאובנם אין
אנחנו יודעים שום דבר
מתובת העולם הבא
כי תובת העולם הבא היא מנותקת
מן הגוף
אף על פי כן אם אתה רוצה
לקבל קצת מושג מה זה העולם הבא
התבונן
ברדיפת בני האדם את הכבוד
שהאדם מוכן
בשביל הכבוד לאבד בריאות
ממון
אז יש לו חיים
האדם מוכן למות מפני הכבוד
אז זה אומר שיש באדם
איזה משהו רוחני שהוא מעבר
למטריה
מובן?
אז לכן
כיוון שהכבוד השורש שלו
בקדושה הוא גבוה יותר
מאשר הממון
לכן תאוות הכבוד
היא דוחפת יותר מתאוות הממון
ככל שדבר במקום יותר רגיון
אז יש לו יותר עוצמה
גם ברע
מי גרם לכורח
שיובד
הוא וכל הדתו
אימור אלא מפני הכבוד
ומקרא מלא וביקשתם גם כיוונה
החכמים זעל
הגידו לנו כי כל זה נמשך
מפני שראה אלי צפן
בן עוזיאל נשיא
עשויה רוצה להיות הוא נשיא
במקום הוא
מעניין
הוא רוצה להיות נשיא במקום אלי צפן בן עוזיאל
למה? כי הרי
ללוי היו
שלושה בנים
גרשון
כהת
ומרארי
עכשיו כהת
יש לו ארבע בנים
אמרם
יצהר
ערון ועוזיאל
אז אמרם
שהוא הבכור יש לו שני בנים
משה והערון
משה מקבל מלכות
הערון מקבל כאונה
מי הבבתו?
יצהר
מי הבן של יצהר? כורח
במקום זה עוזיאל
שהוא הרביעי הבן שלו אלי צפן
הופך להיות נשיא
אז הוא מתקנה בקטן
אומר ראי זה לא לפי הסדר
למה באמת יצפן לשם?
למה באמת יצפן
שם? על ידי השהותים יותר
בית
לכורח היה תפקיד יותר גדול
הוא היה מנוסעי הערון
לשאת את ערון הברית
זה יותר גדול מאשר להיות נשיא של בית לוי
רק מה? שזה פחות
גלוי
הוא רוצה שכולם יראו
ולכן הוא מקנא
הוא לא שם לב למעמד שלו
מה ההבדל בין הכבוד לגאווה?
מה ההבדל בין כבוד לגאווה?
זה קרוב אחד מאוד לשני
רק שהכבוד
זה התנהגות מסביב
לאדם הנכבד
הוא רוצה שכולם ישתחבו לו
שכולם יגידו עליו שווחים
וכדומה
זה סוג של
הוא מצפה מאחרים להתנהגות מסוימת
מה שאין כן לגאווה
זה משהו פנימי
גם מי שאחרים רואים את זה
כדי להיות בעל גאווה
אפשר פשוט לשבת
בתוך קורסה
בין ארבע קירות
ולהתגאות
זה עבירה מאוד קלה לביצוע
פשוט לא צריך לעשות שום דבר
אתה יכול לחשוב
אתה עובר על גאווה
לעומת זה, רדיפת הכבוד
אתה צריך בכל זאת קהל
אתה צריך שאחרים
קצת יתרוצצו מסביב
ואין כאב
אז זה ההבדל
אתה צודק שאחד הוא שורש
והשני תולדה
כן
טוב, אז זה
הקנאה של
של
רדיפת הכבוד
של קורח
שגם היא פילה אותו
יש פה עוד כמה דוגמאות
חשובות, אבל
בטח שלום