פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

בביאור מידת הפרישות

מילות מפתח:מידת הפרישות
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫כן, אנחנו בפרק י'
‫פרק י' הוא פרק מסוכן

‫ובכלל, כל מסיעת ישרים מכאן ואילך זה מסוכן

‫וזאת למה? בגלל שעד פרק י' ‫זה לכולם, פרק י' זה לא לכולם

‫וזאת הסברנו מדוע? בגלל שיש ‫בהתפתחות המוסרית של האדם ארבעה שלבים

‫הנקראים יצחק

‫יצחק, ראשי תיבות, ישרים, ‫צדיקים, חסידים, קדושים

‫כן, בפי ישרים הוא סביבתי צדיקים, ‫הוא בלשון חסידים, הוא בקרב קדושים

‫שאנחנו אומרים בנשמת כל חי

‫ויש מדרגה חמישית שאיננה ‫הנושא כעת, זה כלל ישראל

‫ובמקהלות רביבות העמך בית ‫ישראל שהעמך זה למעלה מהקדושים

‫אבל זה מצד הכלל

‫פה אנחנו מדברים על הנהגת ‫הפרק, אם כן יש לנו ארבעה שלבים

‫אז נזכיר אותם, ישרים זה מי ‫שפותח את ספר מסיעת ישרים

‫כלומר, אתה פותח את הספר, ‫אתה כבר בכלל הישרים, מדוע?

‫ישר פירושו מי שרוצה לעשות טוב

‫הוא עוד לא טוב, אבל הוא רוצה לעשות טוב

‫צדיק זה מי שעושה טוב ולא ‫עושה רע, זו הגדרה של הצדיק

‫מי שעושה את הטוב ולא עושה את הרע הוא הצדיק

‫חסיד זה מי שעושה יותר מן הטוב

‫כלומר, הוא עושה יותר ממה שהוא צריך

‫וזה מתחיל במידת הפרישות שהיא הפרק שלנו

‫וכאן הסכנות שאפשר לעשות את ‫זה נכון, אפשר לעשות את זה לא נכון

‫יש חסיד שוטה ויש חסיד טוב

‫כמו כן גם, יש ננהוג במידת חסידות

‫אחרי שהאדם יצא עדי חובתו כצדיק ולא לפניכם

‫ויש הקדוש שהוא למעלה מן הפרוש

‫שהוא מי שיודע את רצון קונו

‫ויש לזה כמה השלכות

‫עד כאן ברור?

‫עכשיו, עבודת העמידות ‫נעשית בשלושה נתיבים שונים

‫אהבה, ירעה וכוונה

‫בסדר? אני עובד בשלושה דברים

‫אהבה זה התפשטות של מידת החסד

‫ירעה זה מידת הדין, התכווצות

‫ויש מה שיש לי בראש, זה הכוונה

‫בכל אחד משלושת... אם ככה

‫כיוון שישרים זה מאחרינו

‫אנחנו עסוקים בספר משיאת ‫ישרים רק בשלושת השלבים הנוספים

‫צדיק, חסיד וקדוש

‫בסדר? צדיק, חסיד וקדוש

‫בכל אחד משלושת השלבים האלה יש לנו

‫שלושת הנתיבים

‫יש לנו אהבה, ירעה וכוונה כדי להיות צדיק

‫אהבה, ירעה וכוונה כדי להיות חסיד

‫אהבה, ירעה וכוונה כדי להיות קדוש

‫סך הכל, שלוש, שלוש, שלוש

‫או שלוש כפול שלוש, שלוש בריבוע שווה?

‫תשע, נכון, תשע ולכן יש לנו פה

‫תשע מידות המבוהרות בספר הזה

‫אלוהים, בשביל להיות ‫צדיק, זהירות, זריזות, תיקיות

‫מי שעמד בשלושת הדברים האלה הוא צדיק

‫זהירות, זריזות, תיקיות. ‫זהירות זה מידת הירעה

‫שאדם יראה לעשות רע

‫ולכן הוא עושה הבחנה בין הטוב לבין הרע אצלו

‫הוא מתבונן

‫זריזות זאת האהבה, שאדם נדחף

‫מעצמו לעשות את הטוב

‫נקיות זה נקיות הדעת, שאדם

‫נקי מרצון

‫לעשות איסור

‫אין לך נטייה לדבר אסור

‫כלומר, להתיר את האסור, לא ‫שאין נטייה, אבל אין נטייה להתיר

‫את האסור בדברים שהם ענפים

‫זה שייך לכוונה, זהירות, זריזות, נקיות

‫עד כאן צדיק, זה מה שלמנו עד עכשיו

‫ואי כאן ואילך חסיד

‫בשביל להיות חסיד צריך שלושה דברים

‫פרישות, טהרה וחסידות

‫פרישות זה שייך למידת הירעה

‫טהרה זה שייך לכוונה

‫חסידות שייך לאהבה

‫שימו לב שזה לא באותו סדר

‫כמו לגבי הצדיק

‫שבצדיק היה יירעה אהבה כוונה

‫פה יש יירעה כוונה אהבה

‫זה לא בדיוק אותו סדר

‫בכל מקרה, שלושת המידות ‫האלה שאנחנו נלמד אותן עכשיו

‫בנדבר פרישות, טהרה וחסידות ‫שייכות למעלתו של החסיד

‫אחרי שגמרנו את שלושת המעלות האלה

‫אנחנו עוברים לשלושת המעלות של הקדוש

‫שהן ענבה, ירעת חת וקדושה

‫ענבה זאת מידת הירעה השייכת לכדושים

‫ירעת חת זאת אהבה השייכת לכדושים

‫כן, כן, ירעת חת זה אהבה

‫וקדושה זה הכוונה של הקדושים

‫אז פה יש לנו שוב יירעה, ‫אהבה וכוונה כמו בצדיק

‫בסדר? עד כאן ברור?

‫עכשיו לגבי הפרוש, עכשיו ‫אנחנו ניגשים לעמדת הפרישות

‫הפרישות אומרת כך

‫לעומת הזהירות, בזהירות ‫אני אומר זה אסור וזה מותר

‫מה שאסור אני לא עושה, מה שמותר אני עושה

‫הפרוש אומר גם מה שמותר אני לא עושה

‫ואז יש את השאלה למה? מה קרה?

‫אם זה מותר, זה מותר

‫נכון, זה מותר אבל זאת לא מידת חסידות

‫פירוש הדבר, יש דברים שהם ‫מותרים אבל ראוי להימנע מהם

‫נשאלת השאלה האם יש רשימה ‫מדויקת של הדברים המותרים

‫שראוי להימנע מהם או שזה משתנה מאדם לאדם

‫השאלה היא שאלה חשובה מאוד

‫כי אם הנסח הרשימה של דברים ‫המותרים אבל ראוי להימנע מהם

‫והיא תהיה שווה לכולם

‫אז זה חוזר להיות כמין שולחן ארוך משני

‫אבל זה לא נכון, התשובה ‫היא שזה משתנה מאדם לאדם

‫יש אדם שאצלו הפרישות ‫צריכה להיות מדברים מותרים X

‫ואצל אדם אחר הדברים המותרים ‫Y דווקא הם אלה שראוי לו להימנע

‫ולא הדברים X

‫אז פה נשאלת השאלה מהו ‫הדבר שראוי שאני אמנע ממנו

‫ולמה אני צריך להימנע הרי זה מותר

‫מה התשובה? מדובר בדברים שאומנם הם מותרים

‫אבל הם עלולים להביא אותי אל העיסור

‫מדוע הם אותי עלולים להביא אל העיסור?

‫כי זה התוכנית היא המבנה המיוחד של הנפש שלי

‫שאיננו זהה למבנה המיוחד של הנפש של חברי

‫לכן דברים שאני צריך לאסור על עצמי

‫אלה הם דברים שחברי לא צריך לאסור על עצמו

‫או להיפך, דברים שהוא צריך לאסור ‫על עצמו אינני צריך לאסור על עצמי

‫לכן בפרישות לא לומדים מאחד לשני

‫הפרישות איננה דבר אוטומטי

‫אין לאסור את המותר אלא ‫במידה והוא עשוי להביא אל הרע

‫מה זה עדף את ההיגיון?

‫את ההיגיון? ‫אני לא יודע, ההיגיון הוא לבחון את המציאות

‫כן? כלומר פה זה לא עניין של היגיון

‫יש אדם ש... למשל שוקולד מותר לאכול או אסור?

‫שוקולד קשר מותר לאכול או אסור?

‫לאדם חג מותר?

‫אז מותר, אלא מה? ‫יש אדם שאצלו כשהוא אוכל שוקולד

‫הוא מפתח כזאת התמכרות אל ‫השוקולד שגם הוא הולך לגנוב שוקולד

‫אז הוא צריך לפרוש מן ‫השוקולד יותר מכל אדם אחר

‫בגלל שאצלו בריאה שהוא ‫התחיל קצת, הוא לא יודע לעצור

‫אדם אחר שאין לו בכלל התמודדות כזאת

‫למה לאיסור עליו? ‫זה שוקולד מותר, שיא אוכל, שיהיה בריא

‫כשאמרתי שוקולד התכוונתי ‫לדוגמה, זה יכול להיות כל דבר אחר

‫זה יכול להיות נקניקיות, זה ‫יכול להיות בכלל לומא האכלים

‫זה יכול להיות בכלל כל חוויה ‫שאדם רוצה להיפגש איתה וכדומה

‫אספר לכם סיפור פעם, היה איזה יהודי אחד

‫שאמר לי, יש לי בעיה, אני רוצה לזרוק מהבית

‫את כל הספרות היפה בצרפתית שיש לי

‫יש לי כמה ארגזים, אני רוצה לזרוק את זה

‫אמרתי לו, מה, השתגעת קודם כל, תן לי את זה

‫זה היה בצחון, אבל אמרתי לו

‫הרי בספרות היפה הזאת ‫שאתה קורא, אין דברים אסורים

‫זה רק ספרות יפה, אז למה אתה רוצה לזרוק?

‫הוא אומר, אני יודע, אבל אצלי זה מביא לנזק

‫אצל אדם אחר זה מביא לנזק, אצלי זה מביא לנזק

‫אז אני אמרתי לו, תראה, תעשה ככה

‫שים את כל הספרים האלה בארגזים

‫שים אותם במחסן חמש שנים ואחרי זה תוציא אותם

‫וכך עשה, אז באמת זה היה טוב

‫חמש שנים של ניקיון, עכשיו הוא קורא את זה

‫אין לו נזקים מזה, כלומר, זה משתנה מאדם לאדם

‫לכן פה אני אומר את זה כהזהרה, בפרישות

‫יש איזה מין טרנד כזה של הפרישות

‫במיוחד כשקוראים את ‫מיסיעת אישרים בפעם הראשונה

‫מה הבעיה כשקוראים את ‫מיסיעת אישרים בפעם הראשונה?

‫שקוראים אותו לפי הסדר

‫ואז לא קוראים את הפרק האחרון

‫ואז יוצא שהאדם רואה כך

‫זהירות, הכוונה שאני צריך להיזהר מן הרע

‫טוב, מוכן להיזהר מן הרע

‫זריזות, לרוץ אל הטוב, מוכן לרוץ אל הטוב

‫נקיות, צריך קצת לחפור בנפש

‫שלא תהיה נטייה על דבר אסור

‫קצת יותר קשה, אבל אני מוכן לעשות מאמץ

‫אמר לנו רמחל, אמנם יש בזה קצת תורך

‫אבל לא כמו שזה נראה בפעם הראשונה

‫באמת, אחר כך, האדם מתרגל

‫ומגיע לנקיות

‫עכשיו אני נקי מן הרע

‫עכשיו אני קורא פרקיות גמל

‫גם מה שמותר אל תעשה

‫וואו וואו וואו וואו

‫אם אני אגיע עד סוף הספר

‫אני אעמוד ברעב

‫אני אעמוד ברעב, פשוט

‫כי הרי הוא רואה שהמגמה של היהדות

‫היא לאסור יותר ויותר

‫אז או שהוא מתייאש

‫או שהוא נעצר בפרישות

‫והוא מפתח דימוי כזה של היהדות

‫שצריך לאסור כמה שיותר

‫והוא לא שם לב שמידת הפרישות היא מידה

‫זמנית

‫היא לא מידה גבוהה

‫היא מידה זמנית

‫שצריך לעבור דרכה

‫כדי להתקדם

‫וזה בגלל שהוא לא קרא את הפרק האחרון

‫בסדר?

‫ואל תחשבו שאני מדבר באוויר

‫הנזקים האלה מצויים

‫בציבור

‫המחשבה הזאת שהיהדות היא פרישות

‫זה לא נכון

‫טוב, בבקשה

‫זה טוב, אני יודע שמגיעה אמרה

‫שאפשר להוציא בפני שצריך

‫נכון

‫אני לא יודע למה זה דבר שהוא מגיע אחרי

‫את הידיון נקי

‫כל הדברים האלה של להתרחק ממה שלי אישית

‫אני נמשך אחר וכו'

‫אני לא יודע אם מההתחלה כדי שאני

‫יעשה אותם במידה מסוימת

‫זה כבר מההתחלה ראוי לאדם להתרחק

‫מהדברים שמביאים אותו אל הרע

‫בכלל נקיות, מישהו שנקי

‫זה כבר מדבר הרבה יותר מפותחת

‫בגלל שאם אדם עוד לא נתנקע מן הרע

‫והוא

‫מגזים בהתרחקות שלו

‫מהדברים המביאים אותו רק אל הרע

‫אז זה יכבד עליו

‫יותר מדי

‫ואז הוא עלול בכלל

‫ליפול אל הרע לגמרי

‫כן? אתה אומר לי

‫זה וזה וזה אסור

‫לירגע, לא יותר מדי

‫כן? אנחנו רואים את זה

‫במציאות, שאנשים שלקרו על עצמם

‫מגדרים שהיו מעבר

‫ליכולתם אפילו בדברים הפשוטים

‫נשברו

‫טוב, בואו נמשיך

‫הפרישות

‫היא

‫תחילת

‫החסידות

‫זאת אומרת

‫מידת החסיד, אני אמר לך עכשיו צדיק

‫אם כן ואילך חסיד

‫שכל

‫מה שבהרנו הדעתה הוא מה שמצטרך

‫אל האדם

‫לשהיה צדיק

‫ומכאן ולהלאה הוא לשהיה

‫חסיד. עכשיו יש

‫בעיה דקדוקית, אני לא מבין למה הוא אמר

‫הפרישות היא

‫לפי ההיגיון

‫של העברית של רמחאל צריך לכתוב

‫הוא, הפרישות הוא

‫תחילת החסידות

‫מה?

‫הכתוב אצלכם הוא?

‫כן, במעדורה שלפניי מישהו תיקן

‫כנראה וכתב היא

‫אבל זה טעות, המילה פרישות

‫אצל רמחאל היא זכר, לא נקבה

‫לכן צריך לכתוב הוא

‫איך זה זכר?

‫זה זכר

‫מידת הפרישות, דרך הפרישות זה נשמע נקבה?

‫מידה זה כן, זה נקבה

‫אז מה זה? מה איך מבדירים את זה?

‫איזה שם, שם פולט?

‫תעצעי שם מה זה המילה פרישות?

‫המילה פרישות

‫מבחינה דקדוקית היא שייכת לקבוצת המילים

‫המסתיימות באות

‫המילים המסתיימות באות

‫בעברית הרבנית הם זכרים

‫ולא נקבות

‫כן, יש בעברית

‫צריך לזכור, יש ארבעה שלבים

‫בשפה העברית, יש העברית התנכית

‫העברית

‫של תקופת המשנה והתלמוד

‫שקרה לשון חכמים

‫העברית הרבנית של ימי הביניים

‫והעברית המודרנית

‫בסדר?

‫עכשיו, בעברית מודרנית

‫המילים המסתיימות

‫באות הם נקבה

‫בעברית רבנית

‫המילים המסתיימות באות הם זכר

‫כיוון שהרמחל מדבר

‫בעברית רבנית

‫אצלו זה זכר

‫בסדר? עכשיו למה זה כך?

‫בגלל שהמילים המסתיימות

‫באות הם בעצם

‫הרחבה של הצורה הערמית

‫של המילים המסתיימות

‫באו

‫כמו

‫בי והילו

‫או בי דחילו ורחימו

‫שכל המילים האלה בערמית

‫זה מילים זכריות ולא נקביות

‫ומזה, כשזה עבר לעברית

‫עם ת' זה לא הפך את זה לנקבה

‫בסדר?

‫לכן אמרתי שפה צריך לגרוס

‫הו, הפרישות הו

‫תחילת החסידות

‫ותראה, זה לא כל כך נורא

‫מה שאני אומר, כן? כי בעצמנו

‫כשאנחנו מדברים על פרישות ‫אנחנו מדברים על זה בשל נקבה

‫עם עברית מודרנית

‫רק שתדע שיש ארבעה סוגי עברית

‫בסדר? ותראה

‫שכל מה שבהרנו הדתה

‫הוא מה שמצטרך אל האדם

‫לשהיה צדיק

‫ומכאן ולהלאה הוא

‫לשהיה חסיד

‫ונמצא הפרישות

‫עם החסידות

‫וכמו הזהירות עם הזריזות

‫ברור? אתם זוכרים

‫שדיברנו על זהירות וזריזות

‫שזה עשה וזה לא תעשה וזה עשה

‫אז גם פה הפרישות

‫היא סוג של לא תעשה

‫והנה כלל הפרישות

‫זהירות וזריזות שזה בסור מרע וזה בעשה טוב

‫והנה כלל הפרישות

‫הוא מה שאמרו

‫זכרוננו ברכה

‫קדש עצמך במותר

‫לך. כלומר יש דברים שמותרים

‫ואף אף לכן תקדש עצמך

‫וזאת היא הוראתה של המילה

‫עצמה. פרישות

‫רוצה לומר להיות פורש

‫הוא מרחיק עצמו מן הדבר

‫והיינו שעושה על עצמו דבר היתר

‫עכשיו מה הסיבה

‫שאדם עושה על עצמו דבר היתר?

‫בגלל שאנחנו אוהבים לאסור דברים? לא

‫והכוונה בזה לשלא יפגע

‫באיסור עצמו

‫והעניין

‫שכל דבר שיוכל

‫להיוולד ממנו גרם מטרה

‫אף על פי שעכשיו אין לו גורם

‫לא וכל שכן שאין לו רע ממש

‫ירחק ויפרוש ממנו

‫ויתבונן ותראה

‫שיש כאן שלוש מדרגות

‫יש

‫האיסורים עצמם

‫שזה לא צריך לדבר

‫זה בכלל הזהירות

‫ויש

‫סייגותיהם והם הגזרות

‫והמשמרות שכזו חכם מן ‫זכרון לברכה על כל ישראל

‫שזה

‫מאיסורים דה רבנן

‫שגם זה פשוט שעשו

‫זה בכלל הזהירות או בכלל ניקיות

‫ויש

‫הערחקים שמוטל

‫על כל פרוש ופרוש לעשות

‫להיות כונס בתוך שלא

‫ובונה גדרים לעצמו

‫דהיינו להניח מן העתירים

‫עצמם שלא נעשרו

‫לכל ישראל ונפרוש מהם

‫כדי שיהיה מרוחק

‫מרוחק מן הרע ערחק גדול

‫יש אדם שהוא

‫זקוק בדברים שאומרים לעסור

‫על עצמו דברים של האחרים

‫מותרים

‫ואם תאמר

‫מינין לנו להיות מוסיפים והולכים

‫בישורים הרי אסור

‫אסור להוסיף יישורים

‫נכון? זה לא טוב להוסיף

‫יישורים. וברכה חמינוס זכרון לברכה

‫אמרו ירושלמי נדרים

‫תת. לא דייך מה

‫שעשרה תורה שאתה בא

‫לעסור עליך דברים אחרים

‫אתה רוצה לעסור? הנה

‫יש מספיק דברים שהתורה עוסרת

‫יש תריאג מצוות ועם הסייגות שלהם

‫זה מספיק דברים לעסורים

‫למה אתה רוצה לעסור דברים שהתורה לא עסרה?

‫והרי מה שראו

‫החכמים זכרונת ברכה בחוכמתם

‫שצריך לעסור ולעשות משמעת. כבר עשו

‫יש כבר גזירות דרבנן

‫חכמים לא גזרו מעבר לזה

‫למשל אדם עוסר לעצמו אוף בחלב

‫אוף בחלב זה יישור דרבנן

‫נכון? אז אולי

‫אדם ייאסור גם

‫לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, ‫לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא,

‫לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, ‫לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא

‫מנמצא עם כן האדם שומם ‫ומעונה ולא נהנה מן העולם כלל

‫וחכמנו זכונם נברכה אמרו ‫שעתיד אדם ליתן דין לפני המקום

‫על כל מה שראו עיניו ולא רצה לאכול ‫ממנו אף על פי שהיה מותר לו והיה יכול

‫והסמכו ההקרא, הסמכו את ‫זה לפסוק וכל אשר שאלו עיניי

‫לא עצלתי מהם

‫הר קדוש הוא שם אותך בעולם הזה כדי ‫להנות מן העולם הזה לא סתם שתתענה

‫כן גם העינוי הוא רע לנפש ‫שאדם כל הזמן בתסכול

‫שכל הזמן הוא, כשאדם צם, אז ‫הוא רעב, הוא רעב, הוא עצבני

‫והוא גם מקנה באלה שאוכלים וכו'

‫כן בשביל מה? התשובה היא עד כאן ‫הקושיות, קושיות טובות נגד הפרישות

‫והן קושיות אגב נכונות, בדרך ‫כלל צריך לדחות את הפרישות

‫אז למה כן? מתי כן? ‫התשובה היא כי הפרישות ודאי צריך ומוכרח

‫וייזירו עליו החכמים זכרונת לברכה ‫ומה שאמרו, קדושים תהיו, פירושים תהיו

‫עוד אמרו כל היושב בתענית ‫נקרא קדוש, כלווה חומר מן הזיר

‫עוד אמרו צדיק אוכל עשור ‫הנפשו, זכזכאו מלך יהודה

‫שהיו מעלים לו על שולחנו ‫שני ליטרין של ירק וכו'

‫עוד אמרו ברבנו הקדוש שבשעת ‫מיטתו זקף עשר עצבו אותה ואמר גלוי

‫וידוע לפניך שלא נהנתים מן ‫העולם הזה אפילו בעצבה הקטנה שלי

‫עוד אמרו עד שאדם יתפעל ‫על דברי תורה שיכנסו בתוך

‫מאה ויתפעל על אכילה ‫אושטיה שלא ייכנסו בתוך מאה

‫הן כל אלה מאמרים מורים ‫בפירוש צורך הפרישות והחובה בו

‫כלומר באותה מידה שבאת ‫לי מאמרים נגד הפרישות יש גם

‫חבילה של מאמרים של חבחמנו ‫זכרונת לברכה בעד הפרישות

‫אז מה עושים עם זה?

‫אומנם על כל פנים צריכים לנו ‫לתרץ, המאמרים המורים הפך זה

‫אך העניין הוא כי ודאי ‫חילוקים רבים ועיקרים יש בדבר

‫יש פרישות שנצטבנו בו ויש ‫פרישות שעוזרנו עליו לבלתי ייקשל בו

‫והוא מה שאמר שלמה המלך ‫עליו השלום אל תהי צדיק הרבה

‫מולבהר אתה אז סקנצרים כן לפי זה יש לנו ‫שני סוגי פרישות יש פרישות טוב ויש פרישות רע

‫האמת היא שבעברית מודרנית היינו ‫אומרים פרישות טובה ופרישות רעה

‫אבל אנחנו כאן לומדים בעברית של רמחל

‫פרישות טוב ופרישות רעה נכון?

‫אז צריך לברר מה הפרישות

‫ולברר אתה הפרישות הטוב ונאמר

‫אני אגיד לכם במילה אחת מה הוא מתכוון לומר

‫הפרישות הטוב זה שאדם פורש מדברים ‫המותרים שעשויים להביא אותו לישור

‫כאילו אחר שהתברר לנו היו ‫כל ענייני העולם ניסיונות לאדם

‫וכמו שכתבנו כבר למעלה והוכחנו בראיות

‫והתאמת לנו גם כן רוב חולשת ‫האדם וקרבה דעתו אל כל הרעות

‫התברר בהכרח שכל מה שיוכל ‫האדם להימלט מיינים האלה ראו שיעשו

‫כדי שיהיה נשמר יותר מן הרע אשר ברגליהם

‫כי נהל לך תענוג עולמי, ‫כלומר תענוג שבעולם הזה

‫אשר לא ימשוך אחריו איזה חטא בעקב

‫דרך משל המאכל והמשתה

‫כי שניקו מכל איסורי האכילה

‫הנה מותר עם זה, מותר לאכול ולשתות

‫אמנם מילוי הקרס מושך אחריו פריקת העול

‫ומשתה היין מושך אחריו הזנות

‫ושאר מינים רעים

‫כל שכן שביות האדם מרגיל ‫לעצמו לסבוע מאכילה ושתייה

‫הנה אם פעם אחת יחסר לו רגילותו

‫יכאב לו וירגיש מאוד

‫כלומר הוא מפתח תלות

‫והתלות זה דבר שצריך להימלט ממנו

‫לכן מדי פעם צריך לפרוש מן הדבר המותר

‫כדי שלא תפתח תלות כלפי הדבר המותר

‫אין אדם שמשוחרר לגמרי

‫לפעמים הוא תלוי בזה, לפעמים הוא תלוי בזה

‫אז בדרך שהוא תלוי דווקא יעשה הפור

‫אז הוא ילך תלת משהו ‫אחר, אז יהיה לו טיפול אחר

‫בסדר אז מה?

‫לא, עד שאדם יהיה חופשי

‫אבל פעם קרה שערב צבי יהודה קוק

‫מישהו נתן לו כדור שינה

‫בלי ידיעתו, הוא רצה שערב ישן

‫הוא חשב שזה טוב שערב ישן

‫אז הוא נתן לו כדור שינה

‫וערב שתה את הכדור הזה

‫אבל נודע לו שמישהו נתן לו את הכדור

‫מה עשה הערב?

‫הלך ושוב בתוך ביתו כל הלילה

‫כדי לא להירדם

‫כדי ששום דבר לא ישלוט בו

‫אצלי שום דבר לא שולט עלי

‫לכן תתן לי כדור שינה, דווקא אני לא אשן

‫בסדר, אז זה... עכשיו האם ‫זה טוב ככה להתנהג כל יום? לא

‫אבל לפעמים נדרש

‫ככל שאדם הוא יותר חופשי, הוא יותר גם מאושר

‫מצד אמת

‫מצד שני, יש דבר שאסור להתמכר לו, זה לאושר

‫אנשים ברוב שהם רוצים להיות מאושרים

‫הם רודפים אחרי האושר

‫ואז הם מומללים נורא

‫קוד הרב

‫האם היו אנשים גדולים שקפצו מדרגות ‫באופן טבעי ללא העבודה שבדרך?

‫כן, יש

‫למשל בועז

‫שלום קוד הרב

‫מדברך משמע שיש אנשים מסוימים שכן ‫צריכים או יכולים לטוס לאומן בראש השנה

‫כי הנפש שלהם קשור לחסידות של רבנו, אתה יודע

‫זה אומנם לא קשור למה שדיברנו, זה אומנם נכון

‫אבל זה לא קשור לנושא שדיברנו עליו

‫מה שדיברנו עליו זה על הפרישות

‫למצוא לאומן זה לא פרישות

‫זה כסף

‫אומנם, יש פה פרישות שאדם חסך מממונו, זה כן

‫אבל זה לא הנושא שאנחנו עסוקים בו

‫למרות שמצד עצמו יש בזה גם צעד של אמת

‫אממ

‫למשל, ליצחק אבינו, עליו שלום

‫הוא אומר ל... ל... איסר

‫בני היקר אני מאוד רוצה לברך אותך

‫אבל קשה לי לברך אותך אם אני לא אכלתי משהו

‫אז לך תביא לי משהו ככה לאכול

‫ואז אני אברך אותך

‫קצת אמוע, נכון?

‫מה זה הגרגרנות הזאת של יצחק אבינו?

‫יותר מזה, הרי יעקב בסוף מביא לו את המאכל

‫הוא מביא לו שני גדיי עיזים טובים

‫אתם יודעים מה זה שני גדיים?

‫הוא אוכל שני גדיים, הזקן הזה

‫והוא גם מביא לו יין, יין בכמות מתאימה כמובן

‫נכון? וגם לחם, כתוב שם

‫קיצור, עושה לו שם סעודה

‫אחת הסעודות החשובות שנעשו אי פעם

‫הוא אוכל, שותה, מבסוט

‫ויתן לך אלוהים מטל השמיים ‫ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש

‫מה זה הסיפור הזה?

‫פשוט מאוד, יצחק אבינו היה אדם קדוש

‫אז אצלו הפרישות היא לא במקום

‫ההפך, עד רבה, הוא צריך להרבות באכילה

‫כדי שיהיה על מה להכיל את הנשמה

‫הוא מרבה, חזל אמרו

‫ליל פסח היה, ושני הקדיים זה אחד קרובן פסח

‫השני קרובן חגיגה, יוצא ‫לפי זה שהיין זה ארבע כוסות

‫והלחם זה המצות

‫מתאמים, שייקחת תאים, בטח שאוסיף לו מרור

‫כדי שתתאם, נכון?

‫אז זאת אומרת שיצחק אבינו עושה לו סדר פסח

‫בסדר פסח, אגב, באמת, כל אחד ‫מייסד על זה, לא רק יצחק אבינו

‫הלכה שכל אחד צריך לשים ‫את הכלים היפים ביותר שיש לו

‫יש לו כלי זהב, ישים כלי זהב על השולחן

‫יש לו בגדים ריקומים, ישים בגדים ריקומים

‫הכל צריך להיות מפואר כדרך העשירים

‫מה זו התנהגות ראויה לכל יהודי? לא

‫זו לא התנהגות ראויה, אדם לא ‫צריך להיות משועבד לדברים האלה

‫אבל יש לילה שבו עד רבה, ‫כל ישראל צריכים לנהוג כך

‫כי זו המעלה של האדם הקדוש

‫ואנחנו כולנו קדושים בלילה הזו ‫ולכן אנחנו מרבים בדברים האלה

‫הם עשו סדר בלי רווקה?

‫הם עשו סדר בלי רווקה, ‫כן ודאי שעשו בלי רווקה

‫כי סדר, אכילת הקרבן צריכה להיות בטהרה

‫ויכול להיות שהיא לא הייתה טהורה באותו לילה

‫סביר, לא?

‫אבל מי שלא במדרגה של יצחק אבינו

‫או לא נמצא בלילה סדר, עד רבה

‫שלא יאכל יותר מדי, שלא יקפיד ‫יותר מדי על בגדים ועל דברים כאלה

‫וכו' כי האדם אחרי זה משתעבד וגם נשאר אל הרע

‫חזי ושלום, אלה הדברים האלה

‫אז מה שהוא אומר כאן?

‫והנה אם פעם אחת יחסר לו ‫רגילותו, יכאב לו וירגיש מאוד

‫ובגלל זה נמצא, הוא מכניס ‫עצמו בתוקף עמל הסחורה

‫והגיעה את הקניין ושתהיה שולחנו ארוחה כרצונו

‫אז הוא ייקח עלוואות, ‫כמו שאנשים עושים שטויות

‫כדי לעשות שמחה, בר מצווה, חתונה וכדומה

‫משעבדים את עצמם לכל החיים

‫למה? ‫כדי שהבן אדם לא יגיד שרבע האוף לא היה טעים

‫ואם רבע האוף לא היה טעים?

‫ואם במקום רבע האוף יש רק בורקס?

‫מה זה משנה?

‫רבע האוף או בורקס?

‫לא משנה בכלל, לא משנה אם אתה מהנדס

‫או אם אשתך אשת מהנדס, ‫בכלל לא משנה כל הדברים האלה

‫העיקר שעשית שמחה, אז מה?

‫ואכלו קצת שם הפיסטוקים, זהו, זה מה שיש

‫אז מה? מה קרה?

‫ומשם נמשר פעם, תמיד חכם אחד סיפר לי

‫שכשהוא היה צעיר, עשו את הברמיצה שלו בבית

‫אבל מה? הבית היה קטן

‫שמו מחצית מן האורחים בחדר אחד

‫מחצית האורחים בחדר שני

‫והוא עצר להגיד את הדרשה, ‫אז הוא אמר את הדרשה פעמיים

‫אחד הלך לחדר ההוא, פעם שנייה לחדר ההוא

‫וזהו, ככה הייתה ברמיצה הפעם

‫ומה עושים אחרי זה? הולכים כולם הביתה

‫הבחור קיבל מתנות, לא עלה יותר מדי כסף

‫אפשר להמשיך את החיים וללמוד תורה

‫ובפני זה נמצא ומכניס עצמו בתוקף עמל הסחורה

‫והגיעת הקניין לשתייה שולחנו

‫ארוכה כרצונו

‫אז שימו לב שהמילה שולחן פה היא לשון

‫נקבה, נכון? לא כמו בעברית שלנו

‫שולחן ארוכה

‫שולחנו ארוך, נכון?

‫ייתכן שיש פה השפעה של האיטלקית

‫הרמחל דיבר איטלקית

‫טוב, ומשם נמשך אל העוול והגזל

‫ומשם אל השבועות

‫וכל שעותיים הבאים אחר זה

‫כן, הרי בשביל לגזול

‫הוא צריך אחר כך להישבע בבדין, מה הישבע?

‫להישבע על השקר, כדי להימלט מן הכנס

‫הוא מסיר עצמו מן העבודה ומן התורה ומהתפילה

‫מה שהיה נפטר מכל זה, לא מתחילתו

‫לא משך עצמו בהנאות אלה

‫וכעניין זה, אמרו בעניין בן סורר ומורה

‫עמדה תורה על סוף דעתו

‫שמה, שבגלל שהוא

‫הגמרא שואלת שמה

‫ורכי בגלל שאכל תרתימר, בשר וחציג לו יין

‫יצא זה לסקילה?

‫אלא אומרים לו, אם הוא מושגל

‫כל כך הרבה להתנפל על אכילה ושטייה

‫זה סימן שהוא ישודד בסוף

‫ואז הוא יעמוד בפרשת דרכים

‫וילסתם את הבריאות

‫אמרה התורה

‫ימות זכאי ואל ימות חייו

‫אז זה בן סורר ומורה

‫זה עמדה תורה על סוף דעתו וכו'

‫וכן, עניין הזנות

‫אמרו, כל הרועי שוטה בכל כולה

‫יזיר עצמו מן היין

‫שוטה בכל כולה זה לא מחזה יפה

‫זה מחזה שיש בו גם קצת גסות

‫קצת משהו של ערווה

‫ולכן ראוי לאדם כשהוא רואה דבר כזה

‫לגזור על עצמו פרישות

‫כן, בבקשה

‫אני רואה את נתן ואת סיבוב

‫נכון

‫ובא לנהר ושם נשאר

‫נכון

‫זה לא מסתדר

‫נכון

‫כך שהוא עכשיו צדיק אותה

‫נכון

‫כלומר, אני אחזור על שאלתך

‫אתה מיר, הערה נכונה

‫בן צורר ומורה נהרג על שם סופו

‫ואילו בישמעאל נאמר

‫שמע אלוהים אל כל הנער

‫באשר הוא שם

‫שעכשיו צדיק גם שלמרות שעתיד להיות רשע

‫ולכן דנו אותו לפי ההווה

‫ולא לפי העתיד

‫נכון

‫אז זה באמת סותר

‫כמו שהערת בצדק

‫שני המאמרים האלה

‫סותרים זה את זה

‫לשאת השאלה

‫מדוע רמחאל הביא פה את נושא בן צורר ומורה

‫לא כדי להגיד לנו את המשך המאמר

‫ימות חייו ועל ימות זכאי

‫מטרתו של רמחאל הייתה רק להראות

‫כיצד האדם נמשך

‫ממאכל מותר

‫אל האיסור

‫זה מה שהוא עשה

‫לכן השאלה של מהות בן צורר ומורה

‫ולמה זה לא סותר

‫או כן סותר את מה שקרה עם ישמעאל

‫זה לא הנושא שרמחאל מדבר עליו

‫כעת

‫נכון

‫אתה איתי או לא

‫כלומר הוא הביא את הנושא של בן צורר ומורה

‫לא כדי לדון על בן צורר ומורה

‫אלא כדי להסביר

‫מה הצורך

‫שם שופט את האדם

‫ובי זה מה שהוא עשה

‫כן אבל השאלה שאתה שואל

‫כל הנושא הוא מקבל

‫אבל מה שאתה שואל

‫בכלל

‫האם הקבל שרחוק דן את האדם על שם סופו

‫או על שם האווה

‫שזה נושא חשוב מאוד

‫רק שהוא לא הנושא שרמחאל מדבר עליו כאן

‫רמחאל הביא את הנושא של בן צורר ומורה

‫רק בדרך אגב

‫כדי ללמוד מזה

‫שאדם נמשך מן היתר אל האיסור

‫זה מה שהוא רצה להראות

‫עכשיו לגבי שאלתך לכאורה

‫היה מן הראוי אם כן שאני אגיד לך

‫מכיוון שזה מחוץ הנושא

‫שאני לא אענה

‫אף על פי כן

‫אף על פי כן

‫ג'סטה בשבילך

‫אני אענה

‫בסדר? אוקיי

‫התשובה היא

‫שהרבה מהמצוות של התורה

‫הם לימוד הלקח

‫של מעשים שקדמו לתורה

‫למשל

‫כיוון שבישמעאל נידון

‫באשר הוא שם

‫באו כל כך הרבה צרות

‫שהתורה אמרה לעשות הפוך

‫בסדר?

‫זו אפשרות אחת

‫אפשרות שנייה

‫שיש ילדים בין דין שמיים

‫לבין דין של הארץ

‫דין השמיים כך

‫דין הארץ כך

‫בסדר?

‫טוב

‫האמת היא שכבר המפרשים

‫העלו את השאלה הזאת

‫כל המפרשים מסביב לנושא של בן שורר ומורה

‫שאלו את השאלה הזאת

‫יש גם בתורה תמימה

‫אני חושב שזה דיון על זה

‫יאי אין הכבודו שם

‫ודעת לנפשו

‫הנה

‫אפשר להמשיך?

‫טוב, משהו לא ברור?

‫הכל ברור

‫אוקיי, תוציאו דפים יש בו חן

‫טוב, הפעם נוותר לכם

‫ותראה

‫כי זאת היא תחבולה גדולה לאדם

‫למה ננצל וייצרו

‫כי כיוון שביעי אותו בפרק העבירה

‫קשה עליו לנצחו ולכבוש אותו

‫כן, הרי כשאדם כבר נמצא במאבק

‫יש לו יותר קושי

‫לא שזה בלתי אפשרי לנצח

‫אבל יש לו קושי

‫על כן צריך שעוד אין הוא רחוק ממנה

‫ישיר עצמו רחוק

‫כי אז יהיה קשה לייצר

‫לקרבו אליה

‫במקום שלא יהיה קשה

‫שיהיה לייצר קשה

‫הנה

‫הנה דוגמה נוספת

‫עד עכשיו הוא דיבר על אכילה, שתייה

‫וכדומה, נכון?

‫עכשיו הוא ידבר על נושא אחר

‫הנה הבעילה

‫עם אשתו

‫מותרת היא יותר גמור

‫כן? מותר לאדם

‫לחיות חיי אישות

‫עם אשתו

‫אמנם כבר תקנו

‫תבילה לבעלי קראין

‫מה זה בעלי קראין?

‫אדם שיצא תומעה מגופו

‫אז

‫בעיקר הדין

‫לא יכול להתפלל

‫או ללמוד תורה

‫עד שיתבול

‫נכון?

‫זה תקנת העזרה

‫קוראים לזה

‫אמנם התקנה הזאת בוטלה

‫למה היא בוטלה?

‫כי רוב הציבור לא יכול לעמוד בזה

‫אז יש דברים שכיוון שלא פשט ברוב הציבור

‫זה בטל מעצמו

‫ולכן היום מותר להתפלל

‫ומותר ללמוד תורה

‫גם במצב של תומעת הגוף

‫מותר

‫אבל עדיין מן הראוי

‫כן? זה מידה טובה

‫להקביד על זה

‫עכשיו מדוע באמת חי... מדוע ‫הייתה תקנה הזאת של העזרה?

‫כן? מדוע תקנו

‫טבילה לבעלי קיראין

‫שלא יהיו תמידי חכמים מצויים אצל נשם

‫כתרנגולים

‫כן? שהתרנגול בלול

‫זה מה שהוא עושה כל הזמן

‫לפי שאף על פי

‫שהמעשה עצמו מותר

‫אמנם כבר הוא מטביע

‫בעצמו של אדם התאווה הזאת

‫ומשם

‫יכול להימשך

‫אל האיסור

‫כלומר מרוב תאווה

‫זה גם לתאוות אסורות

‫למימוש האסור של התאווה

‫וכמאמר רבותינו זכרונם נברכה

‫איבר קטן יש באדם

‫מסביעו רעב

‫מרעיבו סבע

‫ולא עוד

‫אלא שאפילו בשעה הראויה וההתאגון

‫אמרו על רבי אליעזר

‫שהיה מגלה תפח ומחסד ‫תפחיים ודומה למי שכבר עושד

‫כדי שלא לענות אפילו בשעת התנתות

‫אבל זה מפורש שזה נאמר

‫רק על רבי אליעזר וזאת לא הלכה

‫לכאורה גם בימינו

‫הוא ידוע שכיוון שהתאווה מרובה בעולם

‫יש הרבה ניסיונות וכו

‫אז ראוי לאדם דווקא

‫שלא יפרוש

‫יותר מדי בענייני אישות עם אשתו

‫כדי שלא תתרבה

‫עליו התאווה ויגיע לאיסורים

‫זה גם חייבת להיות לשני הכיוונים

‫כן

‫אז אם ככה אנחנו רואים שראוי לאדם

‫לפרוש ממאכלים המותרים

‫ומשתייה המותרת

‫ומבעילה המותרת

‫אם זה יביא אותו למצב

‫של

‫הגזמה

‫אבל ההלכה לא יכולה לקבוע

‫באיזה הגדרות מוחלטים

‫כן

‫המלבושים

‫והקישוטים

‫כן, אדם רוצה

‫מלבושים נעים

‫למשל הוא רוצה

‫כשקוברים אותו תכריחים

‫אבל לא סתם, מדיור

‫כן

‫קריסטיין דיור

‫כן, לא סתם

‫לא סתם מלבושים, נכון?

‫שזה יהיה משהו, כן?

‫לא שיגידו כאילו, שבאו להלוויה

‫וואו, איזה תכריחים

‫משהו, טוב

‫אז המלבושים והקישוטים

‫לא יזירה התורה על יופים

‫או על תבניתם, כלומר אין בהלכה

‫אין בתורה

‫איך הבגד צריך להיראות

‫אפשר להתלבש

‫איך שרוצים

‫אלא שלא יהיה בהם כלאיים

‫זה באמת אסור

‫צמר ופשטים זה אסור

‫ויהיה בהם ציצית

‫כשמדובר בדבר שהוא מרובה

‫עם ארבע כנפות

‫ואז

‫כולם מותרים

‫ממה שאתה רוצה

‫זה יכול להיות ממשי

‫יכול להיות מקנבוס

‫יכול להיות מקוטנה

‫יכול להיות איזה צבע שאתה רוצה

‫גם צבע אדום

‫גם צבע אדום

‫הכל מותר

‫אבל

‫אמנם מי לא ידע

‫שמלבישת הפאר

‫והרקמה

‫תימשך הגאווה

‫יש

‫מי שכל הזמן חושב

‫על איך להתלבש

‫אם אתה כל הזמן חושב על איך להתלבש

‫אז יש פה עניין של

‫גאווה, שאדם מעוניין

‫באופה מסוימת וכו' וכו'

‫אלא אם כן מדובר

‫שאדם צריך

‫לכבד את התפקיד שהוא ממלא

‫ברור, למשל כתוב בגמרא

‫על רבי יוחנן

‫שהפלפי שהוא עצמו היה מתלבש פשוט אבל

‫היה פעם נתן מוסר לנשיא

‫הנשיא זה היה רבי יהודה נשיאה

‫נכדו של רבי יהודה הנשיא

‫שרבי יוחנן אמר לו

‫אתה מתלבש בלבושים פשוטים מדי בשביל נשיא

‫בתור נשיא ישראל אתה צריך ללבוש

‫בגדים מיוחדים

‫כן? או

‫וכך הלאה, כל מצב הוא מצב

‫הוא נמצא בעמדה של השפעה

‫או בעמדה של החלטות וכדומה

‫הוא צריך לכבד את המעמד וללבוש

‫בגדים מיוחדים

‫אבל זה מצד כבוד המשרה

‫לא מצד הכבוד שהוא מעוין בה

‫למשל

‫הנה הראשונים לציון לבושים

‫בגדי רקמה אתה רושם שזה בא להם?

‫לא, לא בא להם אלא מה? הם רוצים

‫לכבד את המעמד

‫שבו הם נמצאים זה מכבד את הראשונות

‫לציון, בסדר?

‫לכן הם נובשים כפי שהם מתלבשים

‫אבל סתם ככה זה גאווה

‫גם הזנות

‫יגבול בה

‫כן? כלומר יש גם ענייני זנות

‫שקשורים אל הלבושים, כן?

‫זה בגבול של זה, תגבול בה

‫אגב, מה עשה הוא הביטוי הזה?

‫זה ביטוי בירכס כאלה

‫וגם

‫וגם

‫צידון

‫תגבול בה

‫מה זה תגבול בה? תהיה בגבול, כן?

‫אז מזה הוא לקח את הביטוי, גם הזנות

‫יגבול בה, מלבד

‫אגב, אני רוצה לציין שרמחאל

‫איך הוא היה לבוש?

‫הוא היה לבוש

‫בבגדי רקמה

‫בסגנון הרנסנס

‫היה מגולח

‫ועם גרבה משי

‫והכל

‫מה זה אומר?

‫שהוא לא נאמן למה שהוא כותב?

‫הוא ידע את מעלתו

‫יפה, כלומר לפי מעלתו הוא לא היה צריך

‫את כל הפרישות בנושא הזה

‫יכול להיות שרמחאל היה פרוש בדברים אחרים

‫בנושא הזה הוא לא הרגיש סוער בפרישות אלא

‫להיפך, יכול להיות אפילו ‫שהייתה לו מגמה חינוכית

‫בדבר הזה

‫כלומר צריך להבין, אתם רואים פה דוגמה

‫אדם שהייתם פוגשים אותו, הייתם חושבים

‫איזה עציל איטלקי מהאוניברסיטה של

‫פדובה, כן? ככה הוא היה לבוש

‫מגולח

‫בלי זקן, כן

‫לא, הראש היה עם שיערות

‫עם מים מתגדח

‫עם מים מתגדח

‫היה אז קרם כזה

‫היה משער

‫כן

‫כן, טוב

‫מה?

‫זה לא המוסיקאית

‫כלומר השאלה שלכם היא שאלה אינפורמטיבית

‫מאוד מעניינת

‫אבל הדבר הזה הוזכר רק בדרך אגב

‫כדי להסביר לנו את

‫העניין של הפרישות בבגדים וכדומה

‫ולא כדי לדון בעצם

‫המנהגים

‫של הגילוח

‫ולכן אני חושב שמן הראוי שלא נעסוק בזה

‫אז שהשם התאמר, בכל זאת אולי

‫אני כן תעסק בזה כדי לעשות ‫לך ג'סטה כמו שעשיתי לו

‫לא, יש גבול

‫לא כל אחד מקבל ג'סטה

‫טוב

‫אז אם כן, בבגדים יש אמרנו

‫כן, יש לנו גאווה

‫זנות

‫מלבד הכנעה

‫מה זה הכנעה?

‫וואו, היא התלבשה

‫בדיוק באותה סמלה כמוני

‫נורא, כן?

‫ואז זה הורס את כל הערב

‫זה הכנעה

‫והטעווה

‫והעושק הנמשכים

‫מכל משהו יקר על האדם להשיגו

‫אין, צריך דווקא

‫תכשיטים כאלה ודווקא ככה וכו'

‫וכבר אמרו זכרונם ברכה

‫כיוון שרואה יצר

‫אדם שתולה בעקבו

‫הולך הליכה כזאת סנובית

‫ממשמש בגדיו

‫ומסלסל בסערו

‫אמר

‫זה שלי

‫עכשיו, אז מה תגיד? אז אסור? לא

‫זה לא אסור, רק תהיה מודע

‫לאפשרות שמהדברים האלה תגיע לעיסוקים

‫ולכן

‫מי שמרגיש שמזה הוא יכול להגיע

‫אל הרע, נפרוש מהדברים האלה

‫לא כל אחד צריך

‫יש לפעמים שאתה מדרבה צריך להקפיד

‫בהופעתו, בגלל ש

‫בזה הוא נותן מקום

‫לחוש האסתטי שלו

‫ודברים אחרים

‫הוא מחמיר שם, לכן

‫לא לשפוט אנשים על פי זה

‫כי אתה לא יכול לדעת למה האדם מתלבש כך

‫או למה הוא אוכל כך וכדומה

‫כן

‫כן

‫אז פשוט פה זה דומה למה שקרה

‫ברכותה, יש לך סיכוי כשמבקים אותי?

‫כן

‫כן, כן

‫זה עניין של מינוח

‫זה משהו שהוא טכניקה

‫על איך להתדפל בצליחה

‫כן, זה נכון, אם כי פה

‫רמחא לא מדגיש את זה שזה טכניקה של

‫קצה ואחר כך הקצה השני

‫כמו הרמב'ם, הוא לא מדגיש את זה

‫כן, טוב

‫מה זה הגדרה הזאת, זה של יר?

‫היצר הר אומר

‫הוא, אני תופס אותו, הוא שלי

‫כן

‫מה?

‫כן, אז זה לא שזה יכול להיות

‫למשל, על יוסף הצדיק

‫הוא היה משלשל בשערו

‫כן, מקביל בהופעתו

‫ונתגרתה בו אשת פוטיפר

‫והוא לא נכשל

‫הטיול

‫והדיבור

‫אם אינו בדבר איסור

‫ודאי דין תורה, מותר

‫מותר לטייל? מותר

‫לדבר? מותר

‫מה הבעיה? מותר לדבר, לא?

‫אמנם

‫כמה ביטול תורה נמשך ממנו

‫כמה מן הלשון הרעה

‫כמה מן השקרים

‫כמה מן הלצנות

‫ואומר

‫ברוב דברים, כלומר

‫שאדם מרבה לדבר

‫לא יחדל פשע, לא ייתכן

‫שלא יפשע באיזושהי צורת, לכן

‫האדם צריך לא כל הזמן

‫לדבר

‫מה?

‫מדגיש את הדיבור

‫ולא את הטיול

‫כן, על הטיול הוא דילג

‫נכון, נכון

‫ודאי, טוב לטייל, השאלה כמה?

‫אם אתה מטייל כל יום ארבע שעות

‫אז מה יהיה? מה יהיה עם לימוד תורה?

‫מה יהיה עם פרנסה? ‫מה יהיה עם כל הדברים אחרים?

‫עם כימויצות וכדומה

‫כן, טייל קצת זה טוב

‫לפעמים צריך לטייל הרבה

‫זה משתנה מאדם לאדם, ‫לכן אין בזה הגדרות הלכתיות

‫לפעמים אדם זקוק לטיול

‫כן, מה אתה אומר?

‫החפצחיים אדם הרבה לדבר

‫החפצחיים אדם הרבה לדבר, נכון

‫כי הוא לא צריך

‫את הפרישות הזאת, זה בדיוק מה שהוא אומר

‫הרי זה מה שלמדנו, שכל אחד

‫ואחד יש לו הפרישות בתחום שלו

‫ולכן מה שעושה כאן רמחן הוא ‫לא אומר מה אתה צריך לעשות

‫הוא מביא לך את הדוגמאות

‫לדברים שאדם

‫עלול להסתכן בהם

‫החפצחיים לא מסתכן

‫בדיבור, הוא כתב את הספר חפצחיים

‫ולכן הוא לא צריך לפרוש בזה

‫זה פרישות מיותרת אצלו

‫מובן

‫אבל מי שנכשל בדיבורו

‫הרבה, אז הוא צריך לפרוש

‫בדיבור

‫האם אין דבר מוסכם וברור ‫שכולם צריכים לפרוש ממנו?

‫ברור שלא

‫אני חוזר על השאלה שלך, האם אין דבר

‫ברור ומוסכם שכולם צריכים לפרוש

‫ממנו? התשובה היא ברור שלא

‫כיוון שהפרישות היא לא בכלל הדברים האסורים

‫מן הדין, זה משתנה מאדם לאדם

‫אז מה שאני צריך

‫לפרוש זה לא מה שאתה צריך לפרוש ולהפך

‫כל אחד

‫איפשהו הוכש את נקודת הסכנה

‫אצלו, יש אדם

‫שלא הוכש סכנה, אז זה בסדר

‫כן, מה אתה אומר?

‫האם אין משהו בסיסי שרוב העם צריך

‫לתחלק ממנו?

‫התשובה היא, ודאי שלא

‫הרי ברור שכיוון שמדובר

‫בדבר שלא ההלכה עשרה אותו

‫אלא שהוא מצד הנטייה

‫של האדם אל הרעה, אז זה משתנה

‫מאדם לאדם, כך שמה שאני צריך

‫לפרוש ממנו, זה לא מה שאתה צריך לפרוש

‫ממנו, הוא תלוי מה אותי מביא אל הרעה

‫מה אותך מביא אל הרעה, ולכן אין בזה

‫כללים, ואפשר לשפוט אנשים על פי זה

‫האמת היא ששאלתך זו

‫שהיא שאלה מאוד נכבדה

‫היא לכאורה אותה שאלה שהוא כבר הושאל

‫ולכן לא הייתה לי ברירה, לפחות לפי הבנתי

‫אלא לענות בדיוק כפי שעניתי לו

‫ראית שמירת העיניים?

‫או שאני טועה

‫אני התכוונתי כאילו אם

‫אנחנו פה במקום

‫להחזיק, להתחזיק, להשפור

‫על מצוות, ואם אנחנו, כמו ש

‫יונתן עכשיו אמר, שמירת העיניים

‫וריקוד מהוראה, ולכת

‫יש דברים, לא, אנחנו לא מדברים עכשיו על

‫האסור, מה שאסור, אסור

‫זה לא הנושא בכלל של הפרק

‫מה שאסור

‫מדי הוראיתה או מדי רבנן

‫זה כל אחד חייב

‫אנחנו מדברים על מה שלא

‫אסור

‫אתה איתי? בסדר

‫מה שלא אסור, אז

‫זה תלוי לפי כל אחד ואחד

‫כן

‫אמרנו שאתה שייאת שבינם כמו צדיק

‫לא שייך להפגישות בעצם

‫כן, כחובה

‫אז כרגע אי אפשר לקרות פה את הפקמינות

‫למה? כי אדם יכול להיות צדיק בתחום

‫מסוים, ועוד לא צדיק בתחום אחר

‫אז גם בסדר, כל מי שקרים לו

‫יש מה לדון, כן

‫אבל זה ברור שזה יותר זהירות

‫כל זמן שאדם עדיין נכשל בייסורים

‫אז הפרישות

‫היא בעייתית קצת

‫או חסידות ודאי שהיא בעייתית

‫מה אתה אומר?

‫אתה אמר שפרישות זה משהו זמני

‫נכון

‫אבל צדיקים, אפילו הרפוק

‫שכתובה

‫שלא יש כתב צורך

‫ישר מ-99

‫אז מה?

‫אז זאת אומרת שהוא נהג את הפרישות הזאת קודם

‫אבל זה ברור שעשו, אבל מסליחים

‫זה ברור שעשו סטקסטם ושם

‫נו אז מה?

‫אם יש סיפורים

‫על צדיקים שנהגו פרישות

‫מסוימת בדברים מסוימים כל חייהם

‫אז זה סימן שהם היו כל חיים

‫זקוקים לזה

‫אתה יודע כמה שזקוק לזה?

‫נכון, בדיוק

‫בסדר?

‫זה הרמב״ם הרבה להסביר את זה בספר שמונה פרקים, ‫בפרק רביעי, הוא מעריך בזה, שאותם הצדיקים שראינו

‫שעשו מעשים קיצוניים, זה בגלל שהם היו צריכים, ‫לעצמם, זה לא בגלל מה עלה בנפש, זה בגלל חיסרון בנפש

‫ובמשל על ירמיהו הנביא, אין את הדבר הזה, ירמיהו ‫אמר מי יתנני במדבר מי לא נורחים ויעזבה את עמי

‫וילחם מאיתם כי כולם בנאפים עצרת בוקדים, אומר ‫הרמב״ם שירמיהו פחד להתקלקל על ידי החברה הרעה

‫זה קשה לומר אבל זה עובדה, ‫הרמב״ם אומר את זה, אבל לא כל אחד

‫נמצא במצב כזה, הטיול והדיבור, ‫זה כבר היינו, כללו של דבר

‫כיוון שכל ענייני העולם אין להם אלא סכנות ‫עצומות, איך לא יישובך מי רוצה להימלט מהם ומי

‫שירבה להרחיק מהם, זהו עניין הפרישות הטוב ‫שלו לקח מן העולם בשום שימוש שהוא משתמש בנו

‫אלא מה שהוא מוכרח בו מבני ‫הצורך אשר לא בטבעו אלא, הוא מה

‫שמשתבח רבי, במאמר שזכרתי שלא ‫נמנע מן העולם הזה אפילו בעצבא קטנה

‫מי אותו נשיא ישראל ושולחנו שולחן ‫מלאכים בהכרח לעיקר נשיאותו וכמאמרם

‫זכרונם בברכה שנגויים בבית נך זה ‫רבי ונתונינוס שלא פסק מהשולחנם

‫לא חזרת ולא קישוט ולא צנון ‫ולא בימות החמה ולא בימות

‫הקשמים וחזקיה הוא מלך יהודה ‫כמוכן ושאר המאמרים שזכרתי כולם

‫מקיים ומורים שיש לאדם לפרוש מכל מה ‫שהוא טענו גולמי למען לא ייפול בסכנתו

‫ואתה תשאל ותאמר אם כן איפה ‫שזה דבר מצטרך ומוכרח למה

‫לא גזרו עליו חכמים כמו ‫שגזרו על הסיאגות ותקנות שגזרו

‫הרי חכמים יכולים לגזור כל דבר ‫הנה התשובה המבוררת ופשוטה

‫כי לא גזור חכם גזרה אלא אם ‫כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה

‫ואין רוב הציבור יכולים להיות ‫חסידים אבל די להם שיהיו

‫צדיקים אך השרידים אשר ‫בחפצים לזכות לקרבתו יתברך ולזכות

‫ולזכות בזכותם לכל שערי המון ‫הנתלבם להם מגיע לקיים משנת

‫חסידים אשר לא יכלו לקיים ‫האחרים הם הם סדרי הפרישות האלה

‫כי בזה בחר השם שכיוון שאי ‫אפשר לאומה שהיא תקבולה

‫שווה במהלך אחת כי יש בה ‫מדרגות מדרגות איש לפי שכלו

‫הנה לפחות יחידי סגולה אם מצאו ‫אשר יכינו את עצמם מחנה גמורה

‫ועל ידי המוכנים יזכו גם מבלתי ‫מוכנים ולהבטות ברב השרד שכנתו

‫וחידיין שידרשו זכויותם לברכה ‫בארבעה מינים שבלו לב יבואו אלו

‫ויחפירו על אלה וכבר מצאנו ‫ליליהו זכויותו שאמר לרבי ישהו בן לוי

‫במעשית ירעו לה בר קושב כשישיבו ולא ‫משנהי אף הוא אמר לו וכי משנת חסידים היא

‫רגע שם מעניין על מה מדובר ‫שם? מי זה ראו לה בר קושב?

‫זה היה שודד יהודי שהגיע ‫לעיר של רבי יהושע בן לוי

‫באו הרומאים הקיפו את העיר אמרו או ‫שאתם מוסרים אותו או שאנחנו הורגים את כולכם

‫מה עשה רבי יהושע בן לוי? מסר אותו. ‫איליהו הנביא הפסיק להגיע לרבי יהושע בן לוי

‫רבי יהושע בן לוי מתענה ‫כמה טעניות עד שחוזר

‫איליהו הנביא אומר לו רבי ‫יהושע בן לוי מה לא באת?

‫אומר למסורות אני נגלה אתה מוסר ‫יהודי אתה רוצה שאני עוד אדבר איתך?

‫אומר וכי לא כמשנה עשיתי? זה משנה פורשת ‫שאם ייחדו אותו הוא מוכתב למלכות מוסרים אותו

‫אמר לו וכי משנת חסידים ‫היא? עכשיו אני שואל את השאלה

‫אז מה ציפה איליהו הנביא ‫מרבי יהושע בן לוי לעשות?

‫שמה יעשה? שלא למסורות. שלא למסורות ‫ואז מה יקרה? ואז הרומאים ירגו את כולם?

‫אער למסורות. אער למסורות ‫אבל לא יתנהג. זה לא מובן

‫הסיפור הזה אולי ברכוש הבדל ‫שלו רוצה להסגיר את עצמו

‫שיוצא למסורת עצמו? שימסור את עצמו אבל ‫זה לא אותו שמחפשים מחפשים את עולה ברכושיו

‫לא לא אני לא מדהים שעולה ‫ברכושיו ימסור את עצמו אבל

‫עולה ברכושיו לא מעוניין למסורת ‫עצמו למה שימסור את עצמו?

‫זה לא דורי תשובה זה ‫רומאים לא ידעים אז אני

‫אגיד לכם מה הכוונה הכוונה ‫של איליהו הנביא הייתה

‫שרבי יושב בן לוי במקום למסור יהודי יהרוג ‫את הרומאים זה הכוונה זה נקרא משנת חסידים

‫מחפשים לך איזה יהודי? תלחם! ‫זה הכוונה לא שייארגו כולם חזוכלים

‫כמו דה רב האהוב איך אפשר לו להתמכר לעושר? ‫אז פשוט להשלים שהעולם הוא חסר ופגום?

‫להתמכר לעושר זה להיות לא מאושר ‫ברגע שאדם אומר אני חייב להיות מאושר

‫הוא יעשה הכל כדי ‫להיות מאושר ואז יהיה נורא

‫מסכן אבל אם אדם מחליט ‫להיות מאושר כנקודת מוצא

‫אדם לוקח את העושר כנקודת ‫מוצא אז העושר מאחורינו

‫אז עכשיו אפשר לעשות ‫כל מיני דברים חשובים

‫האם נכון שיגדל זקן לשמור עצמו מאיסורים? ‫הרי זה לבוש תלמידי חכמים? לפעמים כן

‫לפעמים דווקא יותר טוב שלא ‫יגדל זקן שלא יבוא לסכסוך

‫עם אשתו? כבוד דה רב ‫למשל אין אפוטרובוס להריות

‫האם זאת לא הוראה לכלל? זאת הוראה ‫לכלל ואף על פי כן יש לה יוצאים מן הכלל

‫כן? הרב אז לפעמים מהספוזיה ‫ועוד לא שוב לנביא אפשר

‫לראות שזה בא להסגיר למריינים ‫ולא יקנה לארצות בטרות?

‫אתה שואל פה שאלה של ‫הלכה נכון? אתה שואל שאלה

‫של הלכה אבל ההלכה הזאת ‫הובאה לא כדי ללמוד אותה

‫היא הובאה רק בדרך אגב ‫כדי ללמוד ממנה את היסודות

‫של הפרישות נכון? ולכן ‫מן הראוי שלא אענה עליה

‫אהלן מצטער אבל אין מה לעשות זה הזמן

‫טוב אך הפרישות הרעה הוא ‫כדרך הגויים השכלים אשר

‫לא די שנם לוקחים מן ‫העולם מה שאין להם הכרח בו

‫אלא שכבר ימניעו עצמם ‫גם את המוכרח וייסרו גופם

‫בייסורים ודברים זרים אשר ‫לא חפץ בהם מה שהם כלל

‫אלא עד רבה חכמים אמרו ‫אסור לאדם שיסגף עצמו ובעניין

‫הצדקה אמרו כל מי שצריך ‫ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים

‫וכן אמרו לנפש חיה נשמה ‫שבך אחייה אותה ואמרו כל היום

‫שבתענית נקרא חוטא ועמידוה ‫בדי לא מעצם את צעיר נפשי

‫ואילאל היה אומר גובל נפשו ‫יש חסד על אכילת הבוקר והיה

‫רוחץ בנבי אדב לכבוד קונו כל ‫מה חומי המדיוקנאות המלאכים

‫הרי לך הכלל האמיתי כל מה ‫שאינו מוכרח לאדם מניע מהעולם הזה

‫ראוי לו לפרוש מהם וכל מה ‫שהוא מוכרח לו מאיזה טעם שיהיה

‫כיוון שהוא מוכרח לו אם הוא פורש מנוער ‫איזה חוטא הנה זה כלל נאמן אך משפט

‫הפרטים על פי הכלל הזה אינו מאסור ‫אל שיקול הדעת ולפי שכלות ימול על איש

‫כי אי אפשר לקבץ כל ‫הפרטים כי רבים הם ואין

‫שכל לאדם יכול להקיף על ‫כולם אלא דבר דבר בעיתו
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230719321″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 37
היטהרות מכבוד מדומה וקניית כבוד אמיתי
מידת הפרישות - בהנאות בדינים ובמנהגים
פרק יג’
אורך השיעור: 55 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230719321″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בביאור מידת הפרישות

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן