פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

בביאור מידת הטהרה ודרכי קנייתה

מילות מפתח:מידת הטהרה
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫שלום וברכה ובוקר טוב, צהריים ‫טובים, זה נכון. היום יום ראשון
‫יתחיל ביער תפשיניים א', לגבי עומר, ‫הילולה של רבינו רבי שמעון בר יוחאי

‫שציינו את ההילולה שלו ‫אתמול בערב במדורות הרבות

‫אשרנו שם ישראל זכה לקיים את ‫המנהג היפה של ההדלקה אתמול בערב

‫כאן יוסיף ברכות לעד

‫ובכן קהל קדוש אנחנו ‫ממשיכים בלימוד הספר הקדוש

‫וסילת ישרים

‫פרק, גמרנו את ת'זין או לא? איליני זוכר

‫אני חושב שסיימנו, אם כן ‫אנחנו מתחילים את פרק י'

‫זין, נכון? לא סיימנו את ‫ת'זין? אנחנו באמצע ת'זין

‫לקראת הסוף, טוב אז בואו נתקדם

‫איפה בדיוק? ‫והנה כשם שן עולה על גבי המזבח, טוב בסדר

‫אז כשם שן עולה על גבי המזבח ‫של מתי לסולת נקייה מנופה ב-13 נפה

‫שכבר טהור לגמרי מכל סיג, הרי כשמעלים ‫סולת על גבי המזבח זה צריך להיות סולת מנופה

‫והיו מנפים את הסולת ב-13 נפות

‫אז מזה אנחנו לומדים גם ‫לגבי הכוונה של עובד השם

‫הכוונה צריכה להיות לשם ‫שמיים, זה נקרא מידת הטהרה

‫זאת אומרת לא לשם השגת איזשהו ‫רווח אישי, אלא מצד האמת שבדברים

‫כך אי אפשר לעלות על רצון מזבחו ‫העליון להיות מעבודת האל השלמה במובחרת

‫אלא המובחר שבמעשים אתה הור מכל מיני סיג

‫כבר אם אתה רוצה שעבודתך תחשב ‫עבודת השם זה צריך להיות מתוך כוונה טהורה

‫עכשיו, מה יעשו רוב בני אדם?

‫רוב בני אדם הם עובדים את השם שלא נשמע

‫באחוזים מסוימים, יש מי שהרבה ‫לא לשמע, יש קצת לא לשמע

‫אבל תמיד יש משהו, הרבה פעמים

‫נדיר למצוא אדם שעבודת ‫השם שלו היא מתוך מידת הטהרה

‫לכן מרגיע אותנו רמחן אומר ואינני אומר

‫שמשהו זולת זה יהיה נתחיל לגמרי

‫כי הר קדוש ברוך הוא לא מקפח שכר כל בירייה

‫הוא משלב שכר המעשים לפי מה שם

‫ברור שגם אדם שנתן למשל צדקה כדי שיצלמו אותו

‫ויפרסמו בעיתון שהוא נתן צדקה

‫אמנם זה לא לשמע אבל גם על זה מגיע לו שכר

‫אין הקדוש רוחו מקפח שכר כל בירייה

‫אמנם על העבודת ממה אני מדבר?

‫הראויה לכל אוהבי השם באמת

‫שלא ייקרא בזה השם אלא עבודת טהורה לגמרי

‫שלא תהיה הפנייה הבאה אלא

‫לשם יתברח ולא לזולתו

‫אז זה סוכנות אמיתית

‫ולא כל בני אדם זוכים לזה

‫אבל כל זמן שאדם לא נקי לגמרי מכל

‫פנייה אישית בעבודתו

‫הוא צריך לדעת שהוא תרם הגיע למידת הטהרה

‫וכל מה שיתרחק מן המדרגה ‫הזאת כפי הרבה עוד ריחוקו

‫כן ירבה החיסרון בה

‫הוא מה שדוד המלך עליו השלום אומר

‫מי לי בשמיים ועמך לא חפצתי בארץ

‫אנחנו רואים שהמידה הזאת מופיעה בספר תהילים

‫בתור ההנהגה הראויה לדוד המלך

‫כן?

‫איך לזכות להיות אמיתי?

‫לא נשמע כל כך טוב

‫אולי צריך להגיד את זה

‫להיות אמיתי דווקא זה הדבר הכל ביותר שיש

‫מדוע?

‫בגלל שצריך פשוט להשוות

‫בין ההנהגה של האדם

‫לבין מה שידוע כאמת

‫אתה עושה השוואה

‫אתה רואה הנה

‫הוא כותב כר וכך

‫האם אני שם?

‫זה מה שאפשר לבדוק

‫אתה משקר לעצמם הרבה פעמים

‫אתה מספר לי סיפורי בעצמך

‫אתה עושה הצגה

‫אתה לא מאמין למה אני אומר

‫אתה צודק

‫הרבה פעמים אנשים משקרים לעצמם ועושים הצגה

‫אבל

‫אף על פי כן

‫הם יכולים גם לא לשקר לעצמם

‫כלומר, אחת היסודות של תורת המוסר של רמחאל

‫זה שהאדם יכול לדעת איפה הוא נמצא

‫הוא יכול לדעת

‫ואיך הוא יכול לדעת?

‫על ידי לימוד

‫כלומר, אם אתה לומד

‫אז אתה רואה את הדברים בצורה יותר צלולה

‫יותר בהירה

‫ואז אתה יכול לדעת איפה אתה עומד

‫עד כדי כך

‫שמצאנו בתלמוד חכמים שאמרו על עצמם

‫שהם הגיעו למידת הענבה

‫כן?

‫זה דבר שבתפיסה המצויה ‫היום ברחוב זה בלתי אפשרי

‫כלומר

‫אם אדם הוא ענב

‫הוא לא יכול להיות שהוא ידע את זה

‫כן?

‫וזה בדיוק ההפך

‫כי הנחת היסוד שיש מאחורי מה שנאמר ברחוב

‫זה שלהיות צדיק זה להיות שקרן

‫לשקר

‫וזה בדיוק ההפך

‫ככל שאדם אוהב יותר את האמת

‫יש לו יותר סיכוי לדעת איפה הוא באמת

‫עכשיו, להגיד לך שאין באיזה דרכי התאיה

‫יש

‫ורבים מהאנשים בעולם

‫שמשקרים לעצמם

‫אבל ככל שאדם לומד יותר

‫אז התמונה מתבהרת יותר

‫יותר קשה לא לשקר

‫זה פשוט

‫כן?

‫להגיד על עצמך שאתה ענב ‫זה נוגל את מידת הענבה?

‫לא

‫זה בדיוק מה שעניין

‫כלומר, אתה שוב חוזר על הטעות המצויה

‫שלהגיד על עצמי שאני ‫ענב זה נוגל את מידת הענבה

‫וכי למה?

‫הרי אם זאת האמת שאני ענב

‫מדוע שאני לא אוכל להגיד את זה?

‫מדוע שאני לא אוכל לדעת את זה?

‫כלומר, האם הענבה זה סוג של שקר?

‫שאני יודע שאני כזה אבל אני מסתיר?

‫זה סוג של שקר

‫מה שאתה מציע. ‫הענבה האמיתית זה שהאדם יודע בדיוק איפה הוא

‫ואם הוא יודע שהוא ענב

‫אז למה שהוא לא יודע את זה?

‫אם יש צורך לומר למה שהוא לא יאמר את זה?

‫אתה מבין אותי?

‫זה דבר מאוד חשוב, השאלה שלך

‫בגלל שאנחנו חיים בעולם ‫שבו לא מאמינים באמת במוסר

‫חושבים שהמוסר זה סוג של חולשה

‫בעוד שהמוסר זה סוג של אמת

‫ולכן למשל מצאנו בתלמוד

‫שהיה אחד שקרא במשנה

‫משמת רבי בתלה ענבה

‫מאז שרבי מת אין יותר ענבה בעולם

‫אמר לו רב יוסף לתנא, כלומר ‫רב יוסף אמר לזה שקרא את המשנה

‫לא תתנה ענבה, דלג על זה

‫למה? דאיק הענה כי אני פה

‫כלומר כיוון שיש לי ענבה

‫אז זה לא נכון לומר שמשמת רבי בתלה ענבה

‫עכשיו אני שואל את השאלה למה ‫רב יוסף ראה לנכון לספר את זה

‫הוא אומר אולי זאת השאלה

‫למה הוא צריך לספר שיש לו ענבה

‫אז יש לזה סיבה

‫הסיבה היא פשוטה מאוד

‫הוא רצה שאנשים לא יתייאשו

‫כי כשאדם קורא במשנה משמת רבי בתלה ענבה

‫אז אנשים כבר לא יתאמצו לקנות את המידע הזאת

‫כי יגידו ממלא אי אפשר

‫אז רב יוסף בא לעודד אותם

‫אומר להם הנה אתם תראו יש פה בעולם הזה

‫מי שהוא חי, במקרה הזה אני

‫ואני כן הגעתי לזה

‫אז אל תתייאשו

‫בבקשה

‫רבי ענאי תיקש מישהו לתואר את נשו

‫ואומרים לו תדעים

‫כי הוא לא יודע למה הוא יולך

‫הוא לא יודע את המידע שלו

‫נכון

‫רבי יחונן בן זכאי

‫רבי ענאי כן נכון

‫כלומר אתה אומר שיש חכם אחד שלא ידע

‫אם הוא ילך לגיינה או לגן עדן

‫כן אבל שמה יש סיבה מיוחדת

‫בגלל שיש לו איזה תיק

‫שהוא מסופק

‫למשל מדוע רבי יחונן בן זכאי

‫לא ידע אם הוא ילך לגן עדן

‫או לגיינה

‫הרי לכאורה זה דבר תמוה מאוד

‫אדם צדיק כרבי יחונן בן זכאי

‫שעשה כל כך הרבה דברים טובים למען עם ישראל

‫אם לא יש ספק

‫אז מי ידע

‫נכון אלא חייבת להיות איזושהי סיבה מיוחדת

‫שהיה ספק לרבי יחונן בן זכאי

‫מה היה המעשה

‫הייתי אומר המרכזי

‫של החיים של רבי יחונן בן זכאי

‫תן לי יו ונו וחכמיה

‫נכון

‫מה אמר על זה רבי עקיבא

‫משיב חכמים אחור

‫ודעתם יסכל

‫זאת אומרת יש ביקורת

‫של חלק מן החכמים

‫נגד ההתנהגות של רבי יחונן בן זכאי

‫אם הם צודקים

‫הוא הולך לגיינם

‫אם הם לא צודקים הוא הולך לגן עדן

‫אז היה לו ספק במקרה הזה בגלל הסיפור שלו

‫זה מה שהייתה

‫ומה קרה לרבי יחונן בן זכאי

‫לפני שיצא נשמתו

‫הוא אמר

‫הוציאו כלים מפני התומאה

‫והכינו כיסא

‫לחזקיהו מלך יהודה שבא

‫מסביר רשי

‫שאדם בשעת פטירתו

‫רואה עם מי הוא ישב בעולם שם

‫והוא ראה שחזקיהו מלך יהודה

‫מקבל אותו

‫למה דווקא חזקיהו מלך יהודה

‫כי הספק היה

‫כי חזקיהו המלך יהודה עמד באותה סיטואציה

‫של רבן יחון בן זכאי

‫האם למסור את ירושלים בדי האויב

‫או שלא למסור את ירושלים בדי האויב

‫והכרע של חזקיהו

‫הייתה שלא למסור

‫והנביא ישעיהו

‫הצדיק אותו

‫ואז בעצם מה שקרסם כל הזמן

‫במוחו של רבן יחון בן זכאי

‫אולי הוא היה צריך לנהוג

‫כמו חזקיהו מלך יהודה

‫וכשהוא ראה שחזקיהו בא לקראתו

‫אז הוא הבין שאפילו חזקיהו

‫מסכיב איתו

‫זאת אומרת שיש מגבי רבי ענאי

‫אותו דבר לגבי רבי ענאי

‫יכול להיות שלרבי ענאי

‫היה איזושהי סיבה מיוחדת לחשוש

‫בסדר?

‫כן, באופן כללי

‫אדם כן יודע את המנריאה שלו, ודאי

‫הוא יכול לדעת האם הוא מהצדיקים

‫או לא מהצדיקים וכולי

‫הרי איך אדם יכול לדעת אם הוא צדיק?

‫זה פשוט מאוד. מה זה צדיק?

‫מי שעושה את הטוב ולא עושה את הרע

‫עכשיו מה הטוב ומה הרע?

‫יש הגדרות

‫אז אדם צריך לראות את המעשים שלו

‫אם הוא עושה את הטוב ולא עושה את הרע

‫הוא יודע שהוא צדיק

‫אם הוא עושה את הרע ולא עושה את הטוב

‫הוא יודע שהוא רשע, זה פשוט מאוד

‫הגדרות פשוטות

‫כן, בבקשה

‫זה לא מאוד פשוט

‫יש דברים, כמו שארב אמר

‫לא יודע, זה בסדר

‫אז יש דברים מסופקים, אבל ‫גם את הספק אפשר להגדיר

‫יש הלכות ספקות

‫יש קונטרס הספקות של השח

‫ושל בעל הנתיבות

‫זאת אומרת, אנחנו יכולים להגדיר

‫מהו התחום של הספקות

‫וספק ספקה וכדומה

‫ומהותן של ספקות

‫אז גם זה סוג של ודאות

‫להגדיר את הספק

‫יש ספק שהוא ספק מקרי, יש ‫ספק שהוא ספק עצמי וכדומה

‫עכשיו, המדרגה הזאת של התהרה

‫שאדם מתכוון בעבודתו לשם שמיים

‫הייתה המדרגה של דוד המלך

‫הנה, הוא מביא כאן

‫והוא מה שדוד המלך, עליו השלום אומר

‫מי לי בשמיים, ועמך לא חפצתי בארץ

‫כלומר, מה שמעניין אותי

‫זה הקב' ולא שום דבר אחר

‫ואמר כמו כן

‫צירופה עמרתך מאוד

‫ועבדך העבה

‫אפשר לחמות את המסגן הזה

‫כי באמת, העבודה האמיתית

‫צריכה להיות צירופה

‫הרבה יותר

‫הרבה יותר מן הזהב ומן הכסף

‫והוא מה שנאמר על התורה

‫אמרות השם, המרות תאורות

‫כסף צירוף בעלי לארץ

‫מזוכה כשבעתיים

‫ומי שהוא עובד השם באמת

‫שלא יסתפק בזה

‫במועט, ולא יתרצה לקחת

‫כסף מאורב בסיגים ובדילים

‫די נו עבודה מעורבת בפניות לא טובות

‫אלא הזך והתאור, כראוי

‫ואז ייקרא, עושה מצווה

‫כמאמרה

‫שעליו אמרו, זיכרונם לברכה

‫כל העושה מצווה כמאמרה

‫אין מבשרין אותו

‫בשורות רעות

‫עד כאן, למדנו בפעם שעברה

‫לפי זיכרוני

‫נכון?

‫טוב, מכאן ואילך מה שלא למדנו

‫וכן אמרו

‫עשה דברים לשם פועלם

‫ודבר בהן

‫דבר שלא נכון

‫וכן אמרו

‫ודבר בהן

‫לשמן

‫מי זה פעולם?

‫והוא מה שבוחרים אותם

‫שהם עובדי השם בלב שלם

‫כי מי שלא נדבק אימוי

‫לברך באהבה אמיתית

‫בצירוף העבודה הזאת

‫יהיה לו לתורח ולמסה גדול

‫כי הוא אומר, מי יוכל לעמוד בזה

‫ואנחנו בניחו אומר, ילודי אישה

‫אי אפשר להגיע לזיקוק והצירוף הזה

‫אמנם, אוהבי השם וחפץ עבודתו

‫הנה, שמח לבם להראות אמונת אהבתה

‫ולהתאצם בצירופה ותערתה

‫ומה שסיים

‫דוד בעצמו

‫ועבדך אהבה

‫זה

‫שוב, מוטיב שחוזר הרבה

‫במסינת אישרים

‫שהאם עבודה

‫מסוימת היא תרחה או לא תרחה

‫זה לא תלוי

‫באופיה של העבודה

‫אלא באופיו של העובד

‫למשל, אם אדם

‫יחליט לטפס על הר

‫לדוגמה

‫האנפורנה

‫יש אנפורנה

‫מכיר?

‫מה זה?

‫זה הר ליד האברסט

‫יש הר כאברסט

‫יש הר אחר, שהוא גם כן

‫כמעט באותו גובה, הר האנפורנה

‫למה הבאתי אותו כדוגמה

‫ולא את האברסט?

‫כדי שתדעו שיש גם אנפורנה

‫אז נגיד, אדם רוצה

‫לטפס על האנפורנה או על האברסט

‫לא משנה

‫והוא אוהב טיפוס הרים, כלומר, בא לו

‫ממש זה חשוב לו להגיע לפסגה

‫הוא אוהב ספורט וזה משהו

‫אז זה שזה קשה

‫זה בכלל לא מפריע לו, עד רבה

‫זה שזה קשה וצריך בשביל זה

‫ציוד מיוחד

‫והתמודדות פיזית קשה וכו'

‫הרי בשביל זה הוא הלך לשם

‫אז נוכל להגיד, תשמע, זה קשה לך?

‫לא, זה לא קשה, הרי זה מה שאני רוצה

‫לעומת זה, אדם אחר

‫שבכלל לא בא לו לטפס

‫על שום הר, הוא אוהב מישור

‫ואומרים לו, תשמע, יש איזה גבעה

‫של 20 מטר גובה, אתה צריך להגיע

‫לשם. כל צעד

‫בשבילו זה סבל נורא

‫מדוע? ביישוב לא רוצה

‫יוצא לפי זה שנקודת

‫המוצא הנפשית של האדם

‫היא קובעת האם העבודה

‫שלו היא תרחה או לא תרחה

‫מובן? אז אותו דבר

‫לגבי התהרה

‫התהרה היא קשה, כלומר

‫לא לפנות לפניות זרות

‫זה קשה למי שיש לו פניות זרות

‫אבל מי שכל עבודה

‫תוהי לשם שמיים כי הוא אוהב את השם

‫ממלא עבודת השם היא בשבילו

‫דבר קל, הרבה הוא מחפש

‫איפה יש עוד משימות וכדומה

‫נכון? באמת או לא?

‫מה אתם מסגרים לכך? אז עכשיו זה מה

‫שאומר כאן, אני שוב

‫חוזר פה לדברים האלה

‫כי מי שלא נדבק

‫אם הוא יתברח באהבה אמיתית

‫צירוף העבודה הזאת יהיה לו

‫צורך ולמסה גדול

‫כי כל פעם שהוא עושה פעולה

‫הוא כל הזמן חושב על הפניות הזרות שלו

‫כי הוא אומר מי יוכל לעמוד בזה

‫ואנחנו בלי חומר ילודי אישה

‫אי אפשר להגיע לזיקוק והצירוף הזה

‫אמנם, אוהבי השם וחפצי עבודתו

‫הנה, שמח לבם

‫להראות אמונת אהבתם

‫לפניו התברח ולהתעצם

‫בצירופיו ותהרתה

‫הוא מה שסיים דוד בעצמו

‫ואומרו, ועבדך, אהבה

‫ואכן כשאדם

‫עושה כל מיני דברים שקשים לו

‫זה סימן שזה לא המדרגה שלו

‫למשל, מצאנו בנזיר

‫יש מצווה להיות נזיר, ‫אין שום מצווה להיות נזיר

‫אדם לא חייב להיות נזיר, אדם יכול לעבור

‫את כל החיים שלו, בלי להיות נזיר

‫אפילו פעם אחת

‫והוא רצוי לפני הקדוש ברוך הוא

‫אלא מה? יש אנשים

‫שמרגישים צורך בנזירות

‫מדרגה מסוימת

‫התורה משתמשת כלפי הנזיר

‫בשני ביטויים, היא קוראת לנזיר

‫קדוש, קדוש יהיה

‫אז השני, היא קוראת לו

‫תמה, נכון?

‫חוטא, נזיר נקרא

‫חוטא, וחיפר עליו

‫מאשר חטא על הנפש

‫שואלת הגמרא איזה חטא חטא?

‫סער הכל, הוא עשה

‫רק מנהגי נזירות

‫אלא שציער עצמו

‫מן היין

‫מה זאת אומרת ציער עצמו? יש אדם

‫שלא אוהב יין

‫אז זה בשבילו צער להיות נזיר?

‫לא

‫אדם לא אוהב, אדם לא אוהב, הוא אכפת לו

‫הרי מלא הוא לא אוהב יין

‫אז בשבילו להיות נזיר זה קל

‫עכשיו, ואז הוא בדווקא

‫קדוש, אבל

‫מי שבשבילו הנזירותי

‫צער, קשה לו

‫הוא כל כך רוצה לשתות יין

‫ועכשיו הוא לא יכול כי

‫ציער עצמו מן היין

‫אז זה אומרת התורה שהוא חוטא

‫בשבילו לא לעשות את זה, כלומר

‫הסבל שהוא מטיל על עצמו

‫איננו דרגה של

‫שירות אלוהים, זה סתם עצבנות

‫זה עושה אותו עצבני

‫הוא רב עם אשתו בבית וכו' וכו'

‫כל הזמן הוא חולם על יין

‫חבל

‫אז שלא יעשה טובה עוד, שלא יהיה נזיר

‫לכן התורה קוראית לו חוטא

‫אז זה מה שכתוב

‫והנה באמת, זהו המבחן

‫שבו נבחנים ונבדלים עובדי ה' עצמם

‫מהדרגתם, כי מי שיודע

‫להתאר ליבו יותר

‫הוא המתקרב יותר

‫והאהוב יותר, אצלו יתברח

‫הם

‫הם מה הראשונים אשר בארץ

‫הם מה אשר גברו וניצחו בדבר הזה

‫האבות ושאר הרואים

‫אשר תיארו ליבם

‫לפניו, הוא מה שדוד

‫מזהיר את שלמה בנו, כי כל לב

‫אבות דורש ה' וכל יצר מחשבות

‫מבין, כלומר שלמה

‫דוד אמר לשלמה לא שהקדוש הכה רוצה

‫שתקיים מצוות

‫כי זה כל אחד אמר לבנו

‫בהדורות הקדמונים

‫אלא הקדוש הכה רוצה שהלב שלך

‫יהיה לב שלם

‫וכן אמרו ז'ל רחמנא

‫ליבה

‫ב'

‫הקדוש ברוך הוא רוצה את הלב

‫ליבה ב'

‫כי אין די לאדון

‫ברוך הוא, במעשים

‫לבדם שיהיו מעשי מצווה

‫יצאתי בחובה אזמה

‫אבל מה הכוונה שלך בכל המעשים האלה

‫אלא, העיקר לפניו

‫שהלב יהיה טהור

‫זה נבן בעל לעבודה אמיתית

‫והנה, הלב הוא המלך

‫לכל חלקי הגוף

‫אינו הגבמה

‫ואם הוא אינו מביא עצמו

‫לעבודת הוא יתברח, אין עבודת שערי עברים כלום

‫כאילו שיש שם רוח הלב

‫ללכת, יהיה לכו

‫המעיקר כתוב בפירוש

‫ת'נאבי נעילי וחלי

‫אפי זיכרונית, כל זה למדנו בפעם שעברה

‫כי אני חושב ש... זה רק ‫חזרה אבל בסדר, לא נורא

‫כן, מה אתה אומר?

‫זה חיצוני לאדם

‫בפקט הזה שהקב'ה מצווה את הבן אדם

‫דווקא הציבורי הזה

‫בואו נו בעצם לאיזושהי

‫סלידה מהדבר הזה

‫ברגע שמצווים אותו, ‫בואו נו לעבוד ולעשות עפור

‫נכון

‫וזה המעבר הזה, מי הסלידה?

‫להתנודד לזה, ברצון שלא

‫וכלל אנחנו באיזו שבירה כל אישי

‫נכון, אתה צודק, כל זמן שאצלי

‫המצווה היא מצווה

‫ולא אהבה

‫אז חסר אצלי משהו

‫אבל השבירה הזאת היא חייצי

‫אבל השבירה הזאת היא לפני התארה

‫זה במידה של נקיות וכו'

‫כן

‫למשל

‫הזוהר

‫מכנה את המצוות

‫תריאג עיתין

‫מה זה עיתין בערמית?

‫עצות

‫זה עצה, כדאי לך

‫עצה, תניח תפילין, עצה, שמור שבת

‫עצה, תאכל קשר, וכד'

‫אז מה, למה זה לא מצווה?

‫כי אתה כבר לא בשלב של המצווה

‫זה שלב של אחוונת

‫מעיין החיים שבך

‫אבל זה לפני התארה

‫כל זמן שלא הגענו

‫לתארה, אז אנחנו עסוקים בשבירות

‫כן

‫לאבות היה את זה באופן טבעי?

‫אפשר לומר אופן

‫האבות הגיעו לזה, נאמר כך

‫אצלנו, מה שעשו זה, כאילו ‫הקפיאו את ההתנהגות של האבות

‫בתוך מצוות, אנחנו צריכים ‫להגיע לזה כאילו במהות

‫כן, יפה

‫זאת אומרת, דבר נכון, אצל ‫האבות לא היה צורך במצוות

‫אלא

‫זה נבע אצלם מתארת נפשם

‫אצלנו זה לא נובע מתארת נפשנו

‫לכן זה מתחיל כמצוות

‫וזה חוזר להיות

‫עצות

‫לדע

‫פרק יוצאין

‫זהו, אפשר?

‫אפשר פרק יוצאין? תודה, אין שאלות?

‫טוב

‫בדרכי קניית התארה

‫אחרי שהסברנו שהתארה היא

‫שהאדם מכוון

‫בליבו לשם שמיים

‫אנחנו צריכים לדעת איך מגיעים למדרגה הזאת

‫בדרכי קניית התארה

‫הנה

‫הדרך להשיג המידה הזאת

‫קל הוא למי שכבר

‫השתדל והשיג המידות השוניות עד הנה

‫לכן, אי אפשר לדלג פה מדרגות

‫כי אם אדם מנסה להגיע לתארה

‫באופן מיידי, בתחילת דרכו, הוא יישבר

‫לכן צריך קודם כל

‫לקיים את כל המידות הקודמות

‫שהן

‫זהירות, זריזות, נקיות, פרישות

‫ומתוך כך

‫אפשר להגיע לתארה

‫כי הנה

‫כשיחשוב ויתבונן על פי חיתות

‫הנוגע העולם וטובותיו

‫כמו שכתבתי למעלה

‫ימאס בהם

‫ולא יחשבם אלא לראות ולחסודות

‫הטבע החומרי החשוך והגס

‫זה ראינו לגבי הפרישות

‫נכון?

‫כשאדם פשוט רואה

‫במה מדובר

‫בהנאות העולם הזה, בתאוות וכדומה

‫הוא רואה שמדובר בדבר קטן

‫לעומת ההפסד הגדול

‫ובהתאמת אצלו היותם

‫ממש חסרונות ורעות ודאי שייקל לו

‫להיבדל מהם ולהסירה מליבו

‫על כן, כל מה שיעמיק ויתמיד

‫להכיר פי חיתות החומריות

‫ותענוגיו, יותר ינקל לו

‫לתאר מחשבותיו וליבו

‫שלא לפנות אל היצר כלל בשום מעשה מן המעשים

‫ולהיה במעשים החומריים

‫כענוס לא זולת

‫ואומנם, כמו שתארת המחשבה

‫חילקנוע לשני חלקים

‫האחד במעשים הגופנים

‫והאחד במעשה העבודה

‫כך העיון המצטרך

‫כדי לקנותה יתחלק לשניים

‫כלומר אתה צריך שני סוגי התבוננות

‫יש תארה במעשים סתם

‫ויש תארה

‫במצוות

‫בשניהם יש טיפול

‫וזה הכוונה

‫כי הנה, לתאר מחשבתו

‫במעשה גופניותו

‫הדרך הוא להתמיד

‫להסתכלותו על פי חיתות העולם ותענוגיו

‫כמו שכתבתי, ולתאר מחשבתו

‫במעשה עבודתו

‫כלומר זה הדבר השני, ירבה התבוננותו

‫על תרמית הכבוד וגזביו

‫וירגיל עצמו לברוח ממנו

‫יש סיפור

‫מספרים, אני חושב, על ערבים

‫על אחד מהדמורי בלז

‫אני לא בטוח שזה ילמז

‫אבל אחד הדמורים

‫שהיה מקבל אנשים

‫לשיחה, ליחידות, מה שנקרא

‫והיה נותן

‫לכל אחד, בסיום השיחה, תפוח

‫זה כאילו מתנה של הרבא

‫אתה בא, מדבר איתי, וזה

‫בסוף אתה מקבל תפוח

‫במקום דולר

‫דולר רוזה

‫אבל הוא היה נותן תפוח

‫פעם אחת הגיע לשם

‫עשיר גדול

‫שתרם הרבה מאוד כסף

‫לאותה חסידות

‫דיבר עם הרבא, אחרי כמה דקות

‫הרבא נותן לו תפוח, וזהו, שלום

‫המן אדם קצת נפגע

‫מה, אני עשיתי כל כך הרבה וכו'

‫כל מה שאני מקבל, זה היה יחס

‫שאני מקבל את התפוח וזהו

‫אז נכנסו

‫העוזרים

‫הרבא אמרו לו, תראה

‫זה בכל זאת אדם קצת חשוב, אולי

‫היה צריך לעשות קצת אחרת

‫אמר הרבא, אה, כבוד

‫בסדר, תכניסו אותו

‫ואז הוא דיבר איתו שוב

‫והוא כילף לו את התפוח

‫ונתן לו

‫בסדר, תודה

‫אז זה מה שאומר, כן, ש

‫הוא לתאר מחשבתו

‫ומעשה עבודתו

‫ירבה התבוננותו על תרמית הכבוד

‫וכזביו

‫וירגיל עצמו

‫לברוח ממנו

‫אז ינקה בעת עבודתו מפנות אל השבח

‫ואל התהילה, אשר יעללו הוא בני אדם

‫ויתהיה מחשבתו פונה בייחוד

‫אל ה' אשר הוא תהילתנו

‫והוא כל כתובנו ושלמותנו

‫ואפס זולתו

‫וכן הוא אומר, הוא תהילתך

‫והוא אלוהיך

‫כלומר, זה התהילה האמיתית

‫וכל השאר זה

‫שטויות

‫אחד הדברים שאנשים

‫מקבלים תעודות

‫וזה מאוד יפה

‫כי יש קצת זהב

‫על הדף וזה דמוי כלף

‫ויש אפילו פעמים

‫מסגרת

‫אפילו זכוכית כזאת

‫פעמים מט, פעמים מבריק

‫משהו, נכון?

‫אפשר לתלות את זה על הקיר

‫זה משהו, משהו

‫זה שווה, נכון?

‫שטויות

‫ומן המעשים המדריכים את האדם

‫לבוא לידי מידע זו

‫ההזמנה לדברי העבודה

‫והמיצועות

‫דהיינו, שלא ייכנס בקיום המיצוע

‫בפתע פתאום

‫שאין דעתו עדיין מיושבת עליו

‫ויכולה לתבונן במה שהוא עושה

‫אלא יזמין עצמו לדבר

‫ויכין לבו במיתון

‫עד שייכנס בהתבוננות

‫ואז יתבונן מה הוא הולך לעשות

‫ולפני מי הוא הולך לעשות

‫שארי בייכנסו בעיון הזה

‫קל הוא שישליך מעליו הפניות החיצוניות

‫ויגבל בלבו הכוונה האמיתית הרצויה

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫וזה מה שעושים

‫אתה תעשה את מה שאתה צריך ‫לעשות בצורה הרבה יותר מושכלת

‫ומעמיקה

‫ולכן גם לגבי התפילה ‫ולגבי בכלל כל דרכי העבודה

‫כדי שידיים יקדיש איזשהו זמן ‫של התבוננות במה שהוא עושה

‫אפילו במצוות

‫כמעשה באותו בחור ישיבה שלומד בישיבה

‫ואומרים עליו, נו מה הוא עושה בישיבה?

‫הוא בישיבה הוא לומד

‫אה, זה מה שהוא עושה בבוקר? ‫כן בבוקר הוא לומד

‫ואחרי הצהריים הוא לומד

‫ובערב הוא גם לומד

‫הוא גם מבין?

‫לא, אין לו זמן לזה כי הרי הוא לומד כל הזמן

‫כן, ברור שצריך גם זמן

‫של מחשבה, של התבוננות

‫כן, כלומר להיות כל הזמן או ‫בשיעורים או בחברות וכו' וכו'

‫יש איזה גם בדבר הזה כי אדם צריך גם לחשוב

‫להבין את המשמעות של מה שהוא עושה

‫כן, ותראה, השאלה כאן באמת ‫מביא לנו כאן דוגמה קיצונית

‫והמחל, ותראה שהחסידים הראשונים היו שוהים

‫שעה אחת קודם תפילתם ואחר כך עם פללים

‫כדי שיכבנו ליבם למקום

‫כן, כך כתוב במשנה במסכת ברכות פרק חמישי

‫שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת

‫אז היית הולך לבית מדרש של החסידים הראשונים

‫שומע שם שקט מוחלט

‫מה עושים? הם שוהים

‫ומה עם תפילת שחרית? אחר כך יש שעה

‫אחר כך מגיע הזמן של תפילת שחרית

‫מה הם עושים? הם מפללים

‫כמה זמן? שעה

‫ומה הם עושים עכשיו? הם שוהים עוד פעם

‫לא, כי הם צריכים עכשיו ‫לקלוט את החוויה של התפילה

‫כלומר להפנים את זה

‫אחר כך זה חוזר למלכה, אחר כך חוזר לערבית

‫כל תשע שעות ביום מוקדשות לתפילה

‫זה נשמע כמו מדיטציה

‫זה יוגה כזה

‫אז התלמוד שואל, רגע רגע, ‫אם הם עסוקים כל הזמן בתפילה

‫אז מתי הם לומדים ומתי הם מתפרנסים?

‫יש עוד דברים בחיים, נכון? ‫צריך גם ללמוד תורה וגם להתפרנס

‫ואת הגמרא, מתוך שחסידים הם

‫תורתם משתמרת

‫ומלאכתם נעשת

‫אל תדאג, הם לומדים קצת, עובדים קצת

‫אבל יש להם הרבה הרבה ברכה, זה בסדר

‫זה התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי אומר לא

‫מתוך שחסידים הם, תורתם מתברכת ומלאכתם נעשת

‫זאת אומרת שזה לא רק שהם ‫משמרים את הלימוד שלהם

‫אלא הלימוד הוא בעל איכות ‫כזאת שהוא הולך וגובר כל הזמן

‫יוצא שהם לא מזווזו שום זמן ‫בזה שהם התפללו תשע שעות ביום

‫מה הם עשו ביום הכיפורים, לא יודע, ‫חמש תפילות זה כבר מתחיל להיות בעיה

‫בעצם מדיטציה זה דבר טוב?

‫אז הוא עוזר אליי, אתה שואל ‫האם מדיטציה זה דבר טוב

‫היה רב אחד, הרב קפלן, בארצות הברית

‫כתב ספר על מדיטציה ויהדות

‫שבו הוא טוען שהמדיטציה זה יהדות

‫ואני חושב שזו טעות, כלומר ‫אמנם הכוונה שלו הייתה כוונה רצויה

‫כלומר הוא ראה את הנהייה הגדולה ‫של הדור אל השיטות הרוחניות האלה

‫אז הוא רצה להגיד לא מה לכם ללכת לאודו? ‫יש אצלנו

‫אבל אני חושב שיש הבדל מהותי מאוד

‫בין מה שהמדיטציה מציעה ‫לבין מה שמדובר עליו כאן

‫הרב אריה קפלן היה רב באמריקה

‫הוא כתב הרבה מאוד ספרים, ‫הוא חי אני חושב 44 שנים

‫משהו כזה, והוא כתב 44 ספרים

‫כלומר כמספר שנותיו, ‫לא זוכר בדיוק כמה זה היה

‫או 48, אני חושב שהוא כתב ‫48 ספרים והוא חי 48 שנה

‫בינתיים? לא, באמצע המאה ה-20

‫רב מפורסם, כתב ספרים חשובים

‫הוא כתב? תרגם לי כספר שלו

‫אני לא יודע בדיוק, הוא כתב, אני לא ‫ספרתי בדיוק מה תרגום, מה כתיבה וכו'

‫הרב אריה קפלן, עכשיו הטעות היא שאני ‫חושב שיש פה הבחנה מאוד מאוד בסיסית

‫העבודה המרכזית של המדיטציה זה ריקון הלב

‫ואילו העבודה המרכזית של החסידים

‫זה לכוון ליבם למקום

‫כלומר, אתה עומד ביהדות בפני מישהו

‫יש דיאלוג, אלא כדי להגיע לדיאלוג ‫הזה אתה צריך לכוון את ליבך כמו מתוטלת

‫שצריכה בירור

‫מה שאין כן אצל המדיטציה, ‫שאתה צריך לשכוח שיש לך אני

‫ולכן אתה הופך להיות אובייקט, ‫אתה הופך להיות משהו, לא מישהו

‫זה ההבדל המהותי שיש בין שתי השיטות

‫המשל, הטבע של הדוסייה, של ‫הצפילה הוא לא כמו הדוסייה של אנשים

‫למה לא?

‫מוצפות כזה?

‫מה אתה מתכוון? למה לא?

‫זה קצת קשה, יש דואליות כמו בין בן אדם

‫כל התפילה הבנוי על דואליות

‫כן, אבל ברור שהמפלוץ המינימי ‫לא רק ברמה של שיחה יומית

‫זה כמו שיחה יומיומית, כמו ‫שאמר רבי נחון בר אסלאב

‫שאדם צריך לדבר עם הקב". ‫הוא בלשון אשכנז המורגל בינינו

‫נכון?

‫לכן אתה לא יכול לעבוד ‫את ה' לפני שלמדת יידיש

‫אוי טאטא, איך תגיד אוי טאטא בשפה אחרת?

‫זה לא עובד

‫אז יש, כן, בוודאי

‫הדרגול הזה, הרבה פעמים אנשים אומרים

‫יש ילדים שמקבלים דבר שהם מתבללו עליו

‫אז איך קיבלת את זה? ‫כי ביקשתי מהקב". הוא נתן

‫אז למה אני לא קיבלתי? כי לא ביקשת

‫זה קרה גדול, התפילה זה עובד

‫עד כדי כך שהגמרה שואלת

‫התפלל אדם ולא נענה

‫קודם כל זה אז מה? כאילו שזה קושייה

‫התפלל אדם ולא נענה, כן זה קושייה

‫אני ביקשת, למה הוא נענה לי?

‫זה לא מובן מאליו, כן? ‫התפללתי, אני צריך לקבל

‫אז הגמרה אומרת יחזור ויתפלל

‫שזה עוד יותר קשה

‫אם התפילה הראשונה לא הועילה, ‫למה שהתפילה השנייה תועיל?

‫הרי ראינו שהתפילה הראשונה לא מועילה

‫אז סימן שזאת לא הדרך

‫אז למה צריך להתפלל עוד פעם?

‫שאלה טובה?

‫זה לא נקרא התפלל אדם

‫מה? הראשונה לא הייתה ‫תפילה, אז זה לא נקרא התפלל אדם

‫אם הגמרה אומרת התפלל אדם, ‫משהו שהתפילה הייתה תפילה

‫אז אם הייתה באמת תפילה היית צריכה לענות

‫ואם זה לא נענה, סימן שהתפילה לא מועילה כאן

‫אז למה צריך עוד פעם להתפלל?

‫מובנת השאלה עכשיו? שאלה מובנת?

‫שאלה מובנת? כן

‫מסביר הרב קוק בעולת ראייה

‫במעבור שם נקרא ענייני תפילה

‫הוא מסביר, אני מתפלל על משהו שחסר לי

‫למה אני לא קיבלתי?

‫אם זה לא חסר לי, אז אני לא ידע מה התפללתי

‫ברור שזה חסר לי

‫אני רוצה עכשיו הונדה, אין לי

‫אני רוצה הונדה

‫ריבונו של עולם, ירצה ‫מפניך, פשוט ייתן לי הונדה

‫רגע, התפללתי

‫פתאום אני מסתכל איפה ההונדה, אה, לא הגיע

‫מה אומרת הגמרת? ‫התפללת עוד פעם, בפעם השנייה יהיה לך

‫מה למה הראשונה לא מגיע לי?

‫למה לא מגיע לך מפניך?

‫אז למה התפילה בכלל אמורה לשנות אצלי משהו?

‫כי התפילה משנה מה שהוא בי

‫לכן כשהתפללתי, אני כבר לא ‫אותו אחד שבהתחלה לא היה זכאי

‫אני התחלתי להיות זכאי

‫אבל נעשו רק חלק מן השינויים ‫שהיו צריכים להתרחש בנפש שלי

‫איך תקרור לך לנסות להיות ראוי?

‫זה עושה אותי ראוי, התפילה עושה אותי ראוי

‫כי בתפילה שלי אני מתאים ‫את הרצון שלי לרצון העליון

‫ואז יוצא שבתפילה הראשונה כבר חל שינוי מסוים

‫אבל לא כל מה שהיה ראוי

‫ולכן ההונדה עוד לא הגיע

‫הונדה זה רק לדוגמה, כן

‫ולכן אני צריך להתבלל ‫עוד פעם שנייה כדי להשלים

‫יוצא שהתפילה הראשונה שלא נענתה הועילה משהו

‫היא התחילה לפעול את השכבה הראשונה

‫אומרים לי אבל לא נענתה, אז סימן ‫שיש עוד שכבה שנייה שאתה צריך להוריד

‫כן?

‫מה בזה שאני מבקש הונדה ואני ‫מתאים את הרצון שלי לרצון העליון?

‫אם אני מתאים את ה-18 אז זה ‫תעבודה עם כבר מישהו סוג אחר

‫שאני אנסה לרצות את מה ‫שכתוב שם ואז זה כבר לא סליח

‫בבקשת ההונדה

‫אני רוצה אבל אני גם לא ‫מתאים את התפילה של השכבה

‫לא, בקשת ההונדה היא התאמה לרצון ‫של הקב' הוא ודאי רוצה שיהיה לי הונדה

‫הוא לא רוצה שאני אגיע יותר ‫מהר לעבודה, שאני אסתדר בפקקים

‫מה בכי הוא לא רוצה? ודאי שהוא רוצה

‫כל דבר שאתה רוצה, הקב' גם ‫כן רוצה במידה זאת או אחרת

‫ואז אתה חושף את מידת ‫התאמת הרצון שלך לרצון שלו

‫רק שהוא רוצה את מה שאתה ‫רוצה אבל מתאמים אחרים

‫כל הזמן שלא חשפת את ‫התאמים האחרים יש עיכוב בתפילה

‫לכן, למשל, מדוע משה רבינו רצה להיכנס לארץ?

‫היו לו 515 סיבות לרצות להיכנס לארץ

‫לכן הוא התפלל, ככה כתוב בגמרא, 515 תפילות

‫כמניין וית חנן, וית חנן בגמטריה, 515

‫ולא נענה, למה? ‫כי היה צריך מסיבה נוספת, מהסיבה 516

‫ואם הוא היה מתפלל עוד ‫תפילה אחת, היה נכנס לארץ

‫הוא היה לא נותן סיבה? ‫לא, הקב' הוא רק לא נתן לו להתפלל

‫והיום מרשם אלי, רב לך, אל ‫תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה

‫פירוש הדבר, שאם הוא היה ‫מתפלל עוד תפילה אחת זה היה מועיל

‫אבל הקב' הוא לא רצה שהוא ‫יתפלל, לכן הוא לא התפלל

‫אבל אם הוא היה כן מתפלל, היה נכנס לארץ

‫זה מה שמושב הריחה שם אומר, שזה...

‫אדם יכול לדאוג את עצמו, גם להתאים את עצמו

‫נכון

‫אם הוא באמת רוצה את מה שהוא מבקש שם

‫אבל כמו שארון אומר, ‫אין עבודה כזאת כבר תפילה

‫לא אמרתי שאין עבודה כזאת

‫מה שאני רוצה כרגע זה מה שהשם רוצה

‫ואם אני לא רוצה, זה עבודה מסוגלת

‫אני חוזר על שאלתך, אתה ‫מאשים אותי שאני אמרתי

‫שאין אמת מדברי הרב קוק בהקדמתו למוסר אביחה

‫בפסקה ג' ששמע הרב אומר ‫שבתפילה האדם בודק את עצמו

‫האם הוא רוצה מה שהשם ‫רוצה, כי יש נוסח לתפילה

‫נכון?

‫ואתה מאשים אותי שאני אמרתי שזה לא נכון

‫אני לא אמרתי את זה

‫לא דיברתי על תפילה, על 18 דברים שבתפילה

‫דיברתי על בקשת הונדה

‫האם זה אומר שאני שולל את האמירות דשא? לא

‫אבל היה אומר שהתפילה היא עובדה של דיאלוג

‫בדי

‫לפי מה שארון... ‫אני לא יודע אם הוא עושה רב תיכנס לזה

‫אבל לפי מה שארון אומר שם, זה לא דושיח

‫אלא אני עובדה עם עצמי לנסות לרצות משהו

‫זאת עוד דבר

‫כלומר, מה שהרב אומר שזו עבודה עם עצמי

‫זה כדי להסביר כיצד זה מתפקד

‫אני לא מדבר על כיצד זה מתפקד

‫אני מדבר על מה אני חווה

‫ובתפילה אני חווה את הדיאלוג

‫ברור?

‫כלומר, אני מדבר על הקדוש והורחו

‫כאל מלך בשר ודם שאני ‫יכול לשכנע אותו שירחם עליי

‫אתה יודע?

‫הרבה אנשים התבלבלו בזה, על דבר הרב קוק

‫שחושבים שהתפילה היא רק ‫סוג של התבוננות פילוסופית

‫ממש לא ככה

‫זה דיבור, אני מדבר עם מישהו

‫אני קורא לו אתה

‫זה דבר אפילו הייתי אומדים

‫אולי זה אפילו מראה שיש ליהדות קצת חושומור

‫שהיא חושבת שאפשר לדבר עם אלוהים

‫מה אתה אומר?

‫מה ההנהגה של החסידים?

‫כי אני לא יודע אם היום שם ‫מנהיגים את זה באופן שיטתי

‫אתה שואל לי שאלה יפה

‫החסידים הראשונים היו שואים שעה אחת

‫אז למה אנחנו לא עושים את זה?

‫נכון?

‫אז אני גם אשאל שאלה אחרת

‫למה זה לקח להם שעה?

‫הרי אם הם חסידים, מה מעסיק אותם בחיים?

‫הקב' ברוך הוא

‫אז כמה זמן זה לוקח להם לכוון את ליבם?

‫מאוד מוזר, כן?

‫זו שעה שלמה, אני לא מבין

‫עד רבה, אנחנו

‫כמה זמן זה לוקח לנו לכוון ‫ליבנו לפני תפילת העמידה?

‫במקרה המחמיר, ארבעה שניות ורבעה

‫נכון?

‫זה כשממש... אתה ‫היום בחסידות עליונה

‫נכון?

‫בדרך כלל, שנייה וחצי

‫כן?

‫ויש כאלה שגם בלי

‫מכוונים ליבם למקום

‫אז מה קרה שהם צריכים שעה שלמה?

‫זה בדיוק עולם הפוך, ראיתי

‫היה צריך להיות שאנחנו ניקח שעה שלמה, והם לא

‫נכון?

‫הבנתם את השאלה?

‫אין ידע, אין ידע

‫התשובה היא הרבה יותר עמוקה

‫הגמרה שמה בסוגי הדנה לגבי

‫כוונת התפילה

‫יש הרבה פרטים שם, אני לא אכנס אליהם

‫אבל שם הדנים, מהי החוויה

‫של המתפלל?

‫ושמה התלמוד מביא דוגמה

‫לדוגמת הפסוק

‫עבדו את השם ביראה

‫וגילו ברעדה

‫מייק וגילו ברעדה

‫אמר רב עדה ברמתנה אמר רב

‫במקום גילה

‫שם תהה רעדה

‫מילים סתומות, נכון?

‫זאת אומרת שכאשר אני בא להתפלל לפני

‫השם, האם הדבר הזה ממלא אותי

‫בשמחה ובפחד?

‫התשובה היא ששניהם

‫אין דבר יותר שמח מאשר להיפגש עם

‫מקור החיים שלי

‫וזה הדבר המפחיד ביותר שיכול להיות

‫כיוון שהמפגש הזה שופט אותי

‫אני באים לבדוק עכשיו

‫האם אני באמת ראוי

‫למה שתוכנן שיהיה

‫זה מה שנקרא להתפלל

‫פלל מלשון פלילים

‫אני עומד למשפט

‫לכן גם אני עומד

‫כי הרי הנאשם צריך לעמוד על רגליו

‫נכון? ככה זה בבית משפט

‫מעמידים את הנאשם

‫אז אני עכשיו עומד לפני בית דין

‫אז זה מפחיד נורא

‫מצד שני זה שמחה

‫שלפחות אכפת לי מישהו ממני

‫שדווקא שמי שאכפת לו ממני

‫זה דווקא מי שברא אותי

‫אז יש פה שמחה ורעדה כאחד

‫עכשיו מצאנו שיש שני סוגי אנשים

‫בין הצדיקים

‫יש אנשים שעיקר העבודה שלהם זה

‫בשמחה

‫ויש אנשים שעיקר העבודה שלהם זה

‫ירעה

‫עכשיו אדם שכל המוטיבציה שלו

‫כל המוטו שלו

‫זה עבדו את השם בשמחה

‫הוא זקוק לשעה שלמה

‫כדי לאזן את השמחה שלו עם ירעה

‫ולכן, אבל מה?

‫הוא מגזים

‫יש לו הרבה שמחה

‫אז הוא שם הרבה מאוד ירעה

‫כדי לאזן

‫אז המטוטלת זזה לכיוון הלא נכון

‫אז הוא צריך עכשיו עוד פעם

‫קצת יותר שמחה

‫ירעה, שמחה, ירעה, שמחה, ירעה

‫עד שהוא מגיע לטו הנכון

‫ואז הוא יכול להתפלל

‫אותו דבר, כפי אותם צדיקים

‫שיש להם בעיקר ירעה

‫צריכים להוסיף שמחה

‫השאלה היא כזאת

‫בעצם החסידים יש להם נטייה כל הזמן לשמחה

‫אז הם צריכים שעה שלמה כדי להגיע לירעה

‫המסנגדים יש להם הרבה ירעה

‫צריכים שעה שלמה להגיע לשמחה

‫אבל, אני לא בטוח שזה ככה

‫יכול להיות שזה בדיוק הפוך

‫לא משנה

‫אבל מה שזה אומר

‫שאצל אנשים בקנה מידה כזה

‫הם זקוקים לשעה שלמה

‫אצלנו, הירעה היא ירעה קטנה

‫שמחה, שמחה קטנה

‫כמה זמן לוקח כדי לאזן?

‫כמה שניות

‫ולכן אנחנו פטורים מן העבודה הזאת

‫דווקא בגלל קטנותנו

‫מתאים לנו שלא להמתין שעה שלמה

‫כמובן?

‫לחוון ליבם

‫זה כמו שאתה מחוון שעון

‫כן

‫זה בעצם דיאלוג פנימי עמוק עם עצמנו, לא?

‫עם הרצונות העמוקים שלנו

‫לא

‫זה דיאלוג עמוק עם הרצון של הקדוש ברוך הוא

‫שהוא בעומק העומקים גם הרצון שלנו

‫אבל יש הבדל בין פנתאיזם לבין אימונת היהדות

‫הפנתאיזם בעצם שם אותך ‫במצב שבו אין לך עם מי לדבר

‫היהדות היא דיאלוגית, היא ‫פונה אל מי שאמר והיה העולם

‫אז הוא חיצוני לעולם

‫בכלל צריך לזכור דבר מאוד חשוב

‫האלוהות זה לא העולם

‫אולי צריך להזכיר את זה כי ‫לפעמים קצת שוכחים את זה

‫שלפי היהדות הקדוש ברוך הוא זה לא העולם

‫אתם יודעים את זה?

‫זה מפורש בראשית רבא

‫הוא מקומו של העולם

‫מה המשך? ואין העולם מקומו

‫כולם זוכרים את החלק ‫הראשון וחכים את החלק השני

‫אין העולם מקומו

‫יוצא לפי זה שחוויית האמונה ‫למשל איננה מפגש עם החיים

‫אלא זה יציאה אל שורש החיים

‫זה לא אותו דבר

‫לכן האמונה איננה כל כך טבעית ‫כמו שאנשים לפעמים חושבים

‫בוקר טוב לרב המצוין

‫אולי אפשר להגיד

‫שחכמים היו מתבוננים שעה לפני התפילה

‫הכוונה היא זמן משמעותי

‫שמאפס את האדם

‫כפי שנאמר שיש אנשים שקונים את עולמם בשעה

‫זה כמובן שלא מדובר על 60 דקות

‫אכן כן?

‫אמנם כך אפשר להבין את המשנה

‫שעה אחת ומתפללים

‫הכל השעה זה זמן

‫זה לא דווקא 60 דקות

‫כמו ישתמם שעה חדה

‫הכוונה זה זמן

‫ריגח

‫ריגח חדה

‫יש כל מיני ביטויים כאלה

‫אבל כך אי אפשר להבין את הברייטה

‫הברייטה אומרת מפורש שמדובר על שעות מלאות

‫אבל נכון שבמשנה כך אפשר להבין

‫אגב, יש באמת כאלה שכתבו

‫שבימינו אנחנו כן מקיימים בדבר הראשונים

‫למה?

‫הרי מתי זה התפילה?

‫מה הוא הטקסט שאנחנו קוראים לו תפילה?

‫18

‫מה עושים לפני 18?

‫קריאת שמה וברכותיה

‫ולפני קריאת שמה וברכותיה?

‫פסוקי לזמרה

‫ולפני פסוקי לזמרה?

‫קורבנות

‫ולפני קורבנות?

‫ברכות השחר

‫אז זאת אומרת ש... מה?

‫פתח אליה ו... וכולי

‫נכון?

‫ויש גם כמה בקשות שאומרים וכולי

‫יוצא לפי זה שהלכה למעשה ‫אנחנו כן נוהגים כמו הראשונים

‫יש לנו שעה שלמה עד שנפללים

‫אנחנו לא שואים בה

‫אנחנו לא... אז זה לא בדיוק ‫שואים אבל זה משהו מזה

‫לא, זה באמת, זה מובא בחוסקים

‫שיש איזה עניין בדבר הזה

‫לדחות את המפגש של העמידה

‫שקרוב לשעה

‫כן?

‫שיהיה איזה התבוננות

‫ולכן יש גם מה שבא אחרי זה

‫התחנון וקריאת התורה

‫ואשרי ווליציון, שיר של יום

‫זה לגבי שחרית

‫אז זה לגבי שחרית זה יותר

‫זה יותר בשחרית מאשר במנחה ערבית

‫במנחה יש דבר תורה של הרב

‫במנחה יש דבר תורה של הרב

‫יש בזמן שכן

‫מה של הרב מה של הרב

‫האמת היא שהיו בקהילות עתיקות

‫היו באמת קמים כל יום

‫בשתיים, בשלוש, בלילה

‫אומרים בקשות

‫יש כאלה שאומרים תיקון חצות

‫אומרים ספר תהילים

‫ואחרי זה מתחיל לתקועת שחרית

‫ככה היה מקובל

‫מה?

‫מה שאמרנו שלנו, רגע זה לוקח קצת זמן

‫איך זה משפיע על תורתם מפרפל

‫ומלאכתם מנסה?

‫מה?

‫מה קיים בינינו היום?

‫אצלנו, לא

‫אצלנו תורתנו ומלאכתנו

‫אז זה אורש הרבה מאמץ

‫ברור? טוב

‫אז איפה היינו?

‫ומן המעשים המדריכים את האדם

‫לבוא לידי מידע זו, הוא ההזמנה

‫ההזמנה, כמובן ההכנה

‫לדברי העבודה והמצוות, היינו שלא ייכנס

‫בקיום המצוות בפתע פתאום

‫שדעתו עדיין מיושבת עליו ויכולה להתבונן

‫במה שהוא עושה, אלא היא יזמין עצמו לדבר

‫וייחין ליבו במיתון

‫עד שייכנס בהתבוננות

‫ואז יתבונן מה הוא הולך לעשות

‫ולפני מי הוא הולך לעשות, שהרבי ייכנסו

‫בעיון הזה, קל הוא שישליך

‫מעליו הפניות החיצוניות ויקבע

‫בליבו הכוונה האמיתית הרצויה

‫ותראה שהחסידים הראשונים היו

‫שוהים שעה אחת קודם תפילתם ואחר כך

‫מתפללים כדי שיכבנו ליבם למקום

‫ובוודאי

‫שלא היו פונים שעה אחת לווטלה

‫אלא הם מתכוונים

‫ומכינים ליבם לתפילה

‫שהיה להם להתפלל

‫ודוחים מעליהם המחשבות הזרות

‫ומתמלאים היראה

‫שכאהבה צריכה

‫ואומר, אם אתה הכינות

‫על ליבך ופרסת

‫אליו כפיך

‫עד כאן דרכי

‫קניית

‫התארה

‫שלושה דברים

‫בענייני העולם הזה

‫הגופניים, להתבונן

‫בגרעותם

‫ובזה שזה לא שווה

‫גם במעשה המצוות

‫לראות את

‫את

‫הגריעות של הכבוד

‫ועוד

‫עץ השלישית, ההזמנה

‫דהיינו, הכנת הזמן

‫שהאדם יבין מה הוא הולך

‫לעשות

‫עכשיו, מה אם, מה שגורם

‫להפסיד את המידה הזאת

‫מה? למה זה לא פרק שונה?

‫למה זה לא פרק שונה?

‫כי ככל שאנחנו מתקדמים, אפשר

‫לקצר

‫והנה, מפסידי המידה

‫חסרון ההתבוננות על העניינים

‫שזכרנו, דהיינו

‫סכלות פרחיתות התענוגים

‫במעדורה שלפניי עשו טעות

‫כתוב סכלות פסיק

‫לפחות במעדורה הזאת, במעדורה

‫תשקול

‫מה? גם אצלך יש פסיק

‫אחרי המילה סכלות?

‫כן, אז זה טעות

‫צריך לקרוא סכלות פרחיתות התענוגים

‫כמו שאדם איננו מבין

‫את פרחיתות התענוגים

‫שחסר לו ידיעה, זה לא שהסכלות

‫היא בעצמה החסרון

‫אלא זה שאדם לא יודע

‫סכלות פרחיתות התענוגים, ‫אז אני מוחק את הפסיק הזה

‫הוא מיותר

‫שתיים, רדיפת הכבוד

‫שזה כנגד

‫המשיג השני

‫ומיותר הכנה לעבודה

‫שזה כנגד ההיצעה השלישית

‫כן? הרי זה ממש מודיע

‫שלוש מול שלוש

‫בוקר טוב

‫זה כבר היינו, טוב

‫כי השניים הראשונים, דהיינו

‫סכלות פרחיתות התענוגים

‫ורדיפת הכבוד, אתם רואים גם שהוא

‫מחלק את זה לשלושה בעצמו

‫כי השניים הראשונים, דהיינו

‫סכלות פרחיתות התענוגים

‫ורדיפת הכבוד

‫הם מפתים את המחשבה וממשיכים אותה

‫אל הפניות

‫כאישה מנעפת אשר תחת אישה

‫תיקח את הזרים

‫וכבר נקראו המחשבות

‫החיצוניות, זנות הלב

‫דכתי ולא

‫תטורו אחרי לבבכם, אחרי עיניכם

‫אתם זונים אחריהם, מה זה זונים?

‫לא זנות בפועל, זנות גופנית

‫אלא הכוונה שהוא פונה

‫מן הכוונה האמיתית

‫כי נמצא הלב פונה מן הבבט השלם

‫אשר היה לו להיכשר בו, אל אבלים

‫ודמיונות כוזבים

‫והדבר השלישי, הוא מיעוט ההכנה

‫גורם לסכלות הטבעי

‫הבא מצד החומר

‫שלא יהיה גורש מתוכו

‫והרי הוא מבאיש את העבודה בסרחונו

‫עד כאן ברור

‫מה?

‫זנות זה סטייה

‫נכון

‫ונבהר אתה

‫את מידת החסידות, למה הוא ‫רוצה לבהר אתה את מידת החסידות?

‫כי זאת המידה הבאה

‫ברשימה של המידות

‫של רבי פנחס פניאיר

‫עד כאן להיום, שלום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230718293″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 40
מידת הטהרה - תיקון הלב והמחשבות
באור מידת החסידות
פרקים טז’- יז’
אורך השיעור: 51 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230718293″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בביאור מידת הטהרה ודרכי קנייתה

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן