שלום וברכה, היום, בשבוע טוב, היום יום
ראשון, היי באלול תשעים א' ואנחנו ממשיכים
בלימודנו הקבוע בספר, בספר
הקדוש מסילת ישרים מאת רמחל, והגענו
הגענו בשעה טובה ומוצלחת לפרק קף,
שם היומרה אומר מה לי להיכנס לי שיעור
שמתחיל לפרק קף ואני
אראה את הפרקים, פרק
יוטייט לא למדתי, לא
נורא, זה דרכו של מכון מהיר
במכון מהיר אנחנו לומדים,
לא באמת, הרי כל הזמן יש
תלמידים חדשים, תלמידים
שעוזבים, אין יום בלי תלמיד חדש
לאורך כל השנה, אז מה נעשה, אנחנו נעשה
תוכנית לימודי, שאתה צריך להיות בהתחלה
ודווקא למי שבהתחלה, לא יהיו לנו תלמידים, אז
אפשר לומר שהמלמדים במכון מהיר פיתחו שיטה
ואז זה עבודה ניסיונית, פיתחו שיטה כיצד
ללמד באופן שזה יספק גם את הצורך של מי שנמצא
מן ההתחלה וגם את הצרכים
של מי שמגיע באמצע, אז אין מה
לעשות, ככה זה עובד, הנה
אנחנו במסילת ישרים, פרק קף
עכשיו קריטריון לכניסה, להגיע
חסיד במכון, זה סוגר את זה?
זה גם קריטריון, נכון,
זה קריטריון מעניין, זאת
אומרת, שאולי לעשות
קריטריון כדי להיכנס לשיעור
ולהגיע כבר חסיד למכון, אז אין בעיה, אבל
אז במקרה כזה תלמד ואני אבוא לשמוע אותך
עכשיו, פרק קף, במשקל החסידות, הפרק
הזה הוא שונה מכל הפרקים שראינו עד עכשיו
הרי למדנו שהעלייה המוסרית לפי המרמחל
בנויה מתשע מידות, נכון, תשעה שלבים
שהאדם צריך לעבור כדי להיות האדם הנעלה,
ותשעת השלבים האלה בנויים משלוש שלשות
נכון, שלשה הראשונה, שנייה ושלישית,
השלשה הראשונה, מטרתה להפוך אותך לצדיק
השלשה השנייה להפוך אותך לחסיד
והשלשה השלישית לעשות אותך לקדוש
צדיק, חסיד, קדוש, ומי אתה לפני שלמדת? אתה
ישר, כן? ישר, צדיק, חסיד וקדוש, ראשי טבעות
ישר, צדיק, חסיד וקדוש, ראשי טבעות, מה?
יצחק, זה לא מסובך, אני שואל שאלות פשוטות
כן, בפי ישרים, מובסיטי צדיקים, מובשיון
חסידים, מובקר רב קדושי, זה השלבים
הישר זה מי שרוצה להיות
טוב, למרות שהוא עדיין לא
טוב, הצדיק זה מי שעושה
את הטוב ואינו עושה את הרע
החסיד זה מי שעושה יותר מן הטוב, והקדוש
זה מי שכל מה שהוא עושה הוא טוב מצד עצמו
אם כן, אנחנו בשלשה השנייה
של פרישות, תארה וחסידות
עכשיו, בכל מידה ומידה למדנו אצל הרמחל,
הגדרת המידה, חלקי המידה, דרכי קנייתה
מפסידי המידה והרחקת המפסידים, נכון?
זה ככה נמצא בכל מידה ומידה
וכאן הוא הוסיף לנו בימידת החסידות
דבר שלא היה עד עכשיו, זה משקל החסידות
כנראה שבמידת החסידות יש צורך בטיפול
מיוחד, מה שנקרא המשקל, מה זה משקל?
זה לשקול, להאריך, מה זה אומר?
שמידת החסידות יש לה סכנות מיוחדות
שגורמות שלפעמים צריך שלא
לנהוג במידת חסידות, יש מידת חסידות
ולפעמים צריך שלא לנהוג
במידת חסידות מפני שיקולים שונים
וזאת למה? משום שהחסידות זה היציאה
מן המידה, אתה יושא יותר ממה שנדרש לך
יש לנו כלל כל המוסיף גורע, נכון?
כל המוסיף גורע, אז לך לדע
אולי אתה הוספת ועל ידי זה אתה גרעת
במקום אחר, אם את תוספת גורעת במקום אחר
אסור שתהיה תוסף, דוגמה פשוטה, אני
למשל רוצה להוסיף לעצמי איזשהו גדר
ובגלל הגדר שאני מוסיף לעצמי אני
פוגע באחרים, אז עדיף שלא, בסדר
למשל, נתן לי דוגמה פשוטה, אני, תודה
רבה, אני גודר את עצמי, אני עושה טענית דיבור
טענית דיבור זה דבר טוב, זה מלמד
את האדם, משקול את המילים שלו
וזה מחפר על כמה
עבירות וכדומה, הבעיה היא
שאנשים משתוקקים לקיים
איתי איזושהי שיחת ראות
יש אדם שלא ראה אותי כבר עשרים
שנה והוא מאוד מאוד משתוקק לדבר איתי
ואני עושה לו טענית
דיבור, לא יכול, פוגע בו, אז
עדיף לא לעשות את הטענית
דיבור אם זה פוגע במישהו
למרות שיש בזה מעלה, לכן זה
משקל החסידות, זה העיקרון הכללי כאן
בבקשה אדוני
אם אנחנו מדברים עם חבר הזה,
מדברים במשקל טעני, איך אני יכול?
גם לדבר וגם לא לדבר, לא הבנתי איך אפשר ביחד
איך אני דיברתי איתו?
זה עברתי על הטענית דיבור
לא תורה, מדובר על ראות, ידידות,
אהלן מה נשמע, איך היה בימ אליה
זה לא דברי תורה, זה דברים
חשובים אבל זה לא דברי תורה
בדר המסלה אתה יודע ששם הסתדרנו
אז אם כן בואו נקרא, מה שצריך
לבאר אתה הוא משקל החסידות, הזה
איך הוא אומר הזה, זה זכר או נקבה?
זה משקל, המשקל זה זכר
אני שאלתי על המילה הזה, המילה
זה, היא מילה זכרית או נקבית? זה זכר
אז איך הוא אומר על החסידות הזה?
לא, על המשקל
אתה אומר שזה על המשקל, למה?
אתה ראית במדורה שלי לפחות שמו פה מקף
בין משקל לבין החסידות כדי לתרץ
את זה שהמילה חסידות היא תיאור זכרי
אבל זה לא נכון, חסידות זה
זכר כי בעברית של ימי הביניים
שהיא העברית של רמחל, כל
המילים המסתיימות באותר הן זכר
שלא כמו בעברית מודרנית שהמילים האלה הם נקבה
לכן אפשר להגיד משקל החסידות הזה, זה בסדר
מתי שינו את זה? במאה התשע עשרה
למה?
אני אסביר לך למה, בהשפעה של העברית התנכית
כי בעברית התנכית המילים האלה הם נקבה
זה למה? אז רצו לחזור אל
העברית הקמאית לכן שינו את זה
עכשיו זה שבעברית של ימי הביניים
המילים המסתיימות באותר הן זכר
זה בהשפעת הערמית שהיא
מצויה יותר באותם הימים
אבל לא משנה, אנחנו לא נעריך
כל כך הרבה בשאלות של דקדוק
מה שצריך לבאר עתה, אם תביאו
לכם שרמחל בעצמו כתב ספר על דקדוק
יש ספר דקדוק של רמחל, נקרא ספר על דקדוק
שלום לרב, האם אפשר את דעתו של
הרב לגבי אותן הגדרות שמקבלים על עצמם
קבוצות חרדים, למשל בעיר בית שמש,
אובח, פוגעים באורח החיים התקין בעיר
טוב אני לא יודע מהן הגדרות
שמקבלים קבוצות חרדים בעיר בית שמש
וגם לא יודע מה זה אובחה פוגעים באורח החיים
זה כתוב אובח, למה אתה אומר אובחה?
אבל זה לא כתוב ככה
אתה אומר שמינסטה מודילג בהקלדה, טוב
אני לא יודע בדיוק מה הם עושים,
אבל בסדר אנחנו מדברים על העקרונות
אם מישהו מקבל על עצמו גדר
והוא על ידי איזה מוסיף טוב בעולם
שיוסיף, אם על ידי הגדר שלו
מוסיף נזק בעולם שלא יוסיף
אני חושב שהחסידות ברמת בית
שמש בשום טוב ואופן לא כולה
היא לא החסידות שהבאה לשם טוב ועשה
אני לא יודע על מה מדובר
שם ולכן זה גם לא מעניין אותי
אני לא יודע, לא בדקתי, לא הייתי שם,
לא רוצה לדעת, ככה זה, ככה אני, זהו
טוב, אתה בסדר, אתה בסדר, בסדר
טוב, מה שצריך לבהר אתה הוא משקל
החסידות הזה והוא עניין עיקרי מאוד מאוד
ותדע באמת שזוהי המלאכה הקשה שבחסידות
כי דקותו רב ויש לה יצר בדבר הזה כניסה גדולה
על כן נמצאת זקנתו העצומה
כי הרבה דברים טובים
יוכל היצר לרחק כאילו הם רעים
והרבה חטאים לקרב כאילו הם מצוות גדולות
דווקא בגלל מידת החסידות כי
מידת החסידות איננה בנויה על יסוד
קו ההלכה, קו הדין, קו הדין
הוא מאוד ברור, זה מותר, זה אסור
אז פה אתה לא יכול להתבלבל
כל כך אבל ברגע שהחסידות אומרת
מידת החסידות, לא חסידות של
הבעיה של מטור, מידת החסידות
שצריך ללכת מעבר לדין, מעבר לגדר,
אז אפשר גם להיכנס לפנים מן הגדר
יש משהו לא ברור כאן, משהו
משתבש במחשבה של האדם
ובאמת שלא יוכל איש להצליח
במשקל הזה אלא בשלושה דברים
אז צריך כדי להינצל מהסכנות של מידת החסידות
שלושה דברים, שהם, האחד,
שיהיה ליבו ישר שבא לבנות
שלא תהיה פנייתו אלא לעשות נחת
רוח לפניו יתברך ולא זולעת זה כלל
זה כל כך שלעצמו קשה כי
האדם רוצה לעשות נחת רוח
לעצמו, לחברו, לאשתו, למעסיק
שלו, לחברים, לידידים, לילדים וכדומה
כלומר האדם רוצה, מתחשב בהרבה
מאוד רצונות ולאו דווקא ברצון הבורא
אז קודם כל צריך בשביל
לעשות, במידת החסידות כראוי
שאדם יהיה רצונו לעשות רצון קונו בלבד
ושתיים, שיהיה מעיין על מה עשה, עיון גדול
וישתדל לכנם על פי התכלית הזאת
והדבר השלישי, ואחר כל
זאת יהיה משליך יהבו על השם
שאז יאמר בו אשרי אדם עוזלו וח וגומר
לא ימנע טוב להולכים בתמיד
זאת אומרת שצריך גם להתפלל על זה
אמנם, אם אחד מן התנאים האלה יחסר לו
כלומר, שהוא לא מתכוון לעשות רצון קונו
או שהוא לא בודק את מה עשה או שהוא לא מתפלל
אל השם שיעזור לו, לא יגיע לשלמות
וקרוב הוא להיקשל ולפול דהיינו
או אם הכוונה לא תהיה מובחרת וזקה
או אם יתרשל מן העיון במה
שיוכל לעיין במה עשה והכוונה
או אם אחר כל זה לא ייתה
ביטחונו בקונו, קשה לו שלא ייבוא
אך אם שלושתם ישמור כראוי
דהיינו, תמימו את המחשבה, עיון וביטחון
אז ילך בטח באמת ולא ייעונה לו כל רע
אתה רואה שהוא חזר על זה כמה פעמים
כדי שזה ייכנס טוב טוב לראש
ותכף כאלה הרי רמך לא חוזר על עצמו
כשאומר דבר אחד, אומר אותו פעם אחת
פה הוא ראה לנכון להדגיש
את שלושת הדברים האלה
ולכך נטיית הנפש היא
להתעלם שלושת הדברים האלה
הוא הדבר שאמרה חנה בנבואתה
רגלי חסידיו נשמור
מה זה רגלי?
החלק הנמוך, כן
כלומר החלק הנמוך של הגוף זה הרגל
ואז יש החלק הנמוך של הנפש
שזה הרגל של הנפש
אז הרגל של הנפש
יש נטייה לרגלי הנפש לעשות שטויות
אז צריך שמירה מיוחדת לרגליים
ודוד כמו כן אמר
לא יעזוב את חסידיו
לעולם נשמרו
אז אנחנו אומרים שיש פה צורך בשמירה
לא מצאנו בצדיק שמירה
אבל בחסיד מצאנו שמירה
כן
מה המתקמת שאמר שרגלי הנפש יש נטייה לזה?
כי הרגליים
זה איפה שאין שכל
השכל נמצא במוח
שבראש
אבל הרגליים פועלים באופן עצמאי
נוגמר
כן, אדר למשל החליט
לנהוג במידת חסידות
זה הנושא שלנו
כיוון שהוא נוהג במידת חסידות
אז הוא לא מסתכל למה החסידות שלו גורמת
כיוון שהוא לא מסתכל למה החסידות שלו גורמת
הוא יגרום נזק על ידי חסידותו
לכן הוא צריך שמירה
כי יש לו הרגלים
רגל משל הרגל
והנה
מה שצריך להבין הוא
כי אין לדון
דברי החסידות
על מראיהן הראשון
אני אתן לך דוגמה
פעם ראיתי
ביוטי במילואים
היה איזה יהודי
צריך לצאת לסיור
בטש
אבל הוא החליט שהוא מתפלל עם כוונות
ועם החנות
ואז הסיור מתעכב
הוא חסיד, צדיק
נכון? הוא מפלל יותר בכוונה מאשר זה מרגיל
אין זה אלא פשע
על ידי חסידותך אתה פוגע באחרים
לפועל הוא אפילו גם לא צדיק
צדיק הוא כן
כי הולך לפי ההלכה שצריך להתפלל בכוונה
אבל כן
נכון, נכון
על זה נאמר
רגלי חסידה ישמור
יש לך כתובה בגמרה מפורש
על רבי עקיבא
שכשהוא היה מתפלל
כחזן
אז הוא היה מקצר ועולה
כמו היה גומר ראשון לפני כולם
תחילת העמידה של רבי עקיבא
כולם היו גומרים אחריו
כשהוא היה מתפלל לבד
אדם היה מוצא אותו בזווית זו
מניח אותו בזווית זו
מוצא אותו בסוף התפילה בזווית אחרית
מרוב השטחוויות
זאת אומרת שרבי עקיבא
בגבלתו היה מתפלל
זמן רב
אז למה כשהוא היה מתפלל
כחזן הוא לא היה עושה את זה?
הוא לא רוצה לפגוע בציבור?
אז מי הוא?
וכי אנחנו צדיקים יותר מרבי עקיבא?
והנה מה שצריך להבין
כי אין לדון
דברי החסידות
על מראיהן הראשון
אלא צריך לעניין
ולהתבונן עד איכן תולדות המעשה
מגיעות
כי לפעמים המעשה בעצמו
זה טוב
ולפי שהתולדות רעות
יתחייב להניחו
ואם יעשה אותו יהיה חוטא
ולא חסיד
הנה זה מה שאתה הערת
שהוא התכוון לחסידות ויצא לו חטא
אפילו צדיקו לו
הנה
עכשיו הוא הביא לנו כמה דוגמאות
כדי שנבין על מה מדובר
הנה מעשה גדליה בן אחיקם
גלוי לעינינו
שמפני רוב חסידותו
שלא לעדון את ישמעאל
לכב חובה או שלא לקבל
השונרה
אמר ליוחנן בן קרח
שקר אתה דובר
על ישמעאל ומה גרם
גרם שמת הוא
ונפזרו ישראל
וחווה גחלתם הנשאר
וחובר ייחס הכתוב אליו
הריגת האנשים
אשר נהרגו כאילו הרגם הוא
וכמה
גרם זל על פסוק את כל פגרי האנשים
אשר היכה
ביד גדליהו
זה הרי דבר מדהים
וכי זה הוא שהרג אותם
הרי זה ישמעאל שהרג אותם
ישמעאל בן עטינה
בן אלישמה
אבל מאחר וההתנהגות
המכוסדת של גדליהו
גרמה להריגתם
ניחסים את הריגתם אליו
זה למה
אגב מצאנו דבר דומה
שהמבול נקרא בנביא
מי נוח
כי מי נוח זאת לי
אשר נשבעתי מעבור מנוח עוד על הארץ
אז מה זה מי נוח?
למה המבול נקרא מי נוח?
הוא חזר, כי נוח הביא את המבול
למה?
כי הוא לא התפלל עליה
והרפאים רואים שמייחסים לאדם
אבון שהוא לא אבון שלו
אבל כיוון שיש לו איזושהי מעורבות
על זה אומרים שזה שלו
או גם כן
על הריגת כהנה נוב
מי הרג את כהנה נוב?
לא שאול
דואג האדומי
מפקודת שאול
ועל זה נאמר
שדוד נענש על הריגת כהנה נוב
מסכן מה הוא עשה
הוא הסתתר בנוב
ובגלל ששאול
חשב
שאחי מלך
הוא זה שכאילו
בוגד בו
ולכן הוא הרג את כהנה נוב
זה אשמת דוד
והבית השני גם הוא חרב
על ידי חסידות כזה
אשר לא נשקל ולא נשקל צדק
ומה עשה? דבר קמצה
אמרו סבור רבנה לקרובה
אמר להם
וזכרייה ולאב קולאס
יומרו
בעלי מומין
קרבין לגבי המסביה
סבור למקטלה
אמר להם רבי זכרייה ולאב קולאס יומרו
מתיל בומבה קודשים יארג
ולכך ובין כך הלך אותו רשע
וישין את ישראל
בא הקסר והחריב ירושלים
והוא מה שאמר רבי יוחנן על זה
ענוויתנו טוב של רבי זכרייה
החריבה את ביתנו
ושרפה את יחלנו
והגלתנו לבין האומות
נכון?
כל זה בגלל שרבי זכרייה ולאב קולאס
היה עמד וטן
מהסס
עמד וטן הקיימון
היה מהסס
עמד וטן
אני חושב שזה משהו
שזה משהו של הכלוש ברוך הוא
השאלה שלי על זה
רבי זכרייה
רוצה לשמור על מילת הדין
נכון
אז למה זה חסיקות
שתי שאלות אתה שואל
שאלה ראשונה אתה אומר הביטוי עמד וטן
בצנועו גם כלפי הקבוצה של החור
שאתה מוצא גדולתו של הקבוצה של החור
שם אתה מוצא עמד וטן
אם כן מדוע אנחנו רואים שעמד וטן פה
היא מדערה
אני רוצה לשאול על שאלה
גאווה זה מדערה או טובה?
זה מדערה
גאווה זה מדערה
מצאנו כלפי הקבוצה של החור
גאווה וגדולה לחיי העולמים
עשירה לשם כי גאוה הוא גאה
השם הלך גאות לבש
אם כן מצאנו שמידות שהן רעות
אצל האדם הן טובות באלוהות
כי אצלו אין הסכנות
למשל המידה של רחמנות
רחמנות זה מידה רע נכון?
הגמר אומר את הרחמנים
חייהם אינם חיים
להיות רחמן זה מידה רע
כן
זה מצד רע
זה מידה רע
הרחמנים
חייהם אינם חיים
אלא מה המידה הטובה?
לרחם
כל המרחם על הבריאות
לרחם לבין לרחמנות
הקדוש ברוך הוא נקרא הרחמן
הוא יכול להמשיך לעצמו
אז אן ותן
זה מידה רע
אצל הקדוש ברוך הוא זה בסדר
אצל ריבונו של העולם זה בסדר
כי הוא משלים את החסרונות
של מידה אחת למידה אחרת
אבל אצל
אולי גם חסד זה דבר טוב
וחסידות זה דבר לא טוב
מידת חסד זה מידה רע
אנחנו אומרים
אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא
גומל חסדים
טובים, מה שיש חסדים?
רעים
חסד הוא, מצאנו בה הרעיות
זאת אומרת שהמידה של החסד
שאין לה קריטריון, אין לה כיוון
היא מסוכנת
עכשיו לגבי השאלה השנייה שלך
והיא שרבי שחיה בן אבקולס
רצה לשמור על מידת הדין
נכון?
התשובה לא נכון
הוא רצה דווקא להתחסד
כי הרי הוא אמר
לא להקריב, הדין היה להקריב
את הקורבן
ודאי
והוא רצה לגזור
ואם אתה לא רוצה, אז תהרוג את בר קמצא
אז הוא אמר לא
והדין היה להרוג את בר קמצא
הוא אמר לו אל תהרגו אותו, יאמרו
אז זה דווקא מידת חסידות
שמרוב הססנות הלכתית
הוא גרם בסוף לחורבן המקדש
בסדר
אז זה
הנביטנותו
שרבי שחיה בן אבקולס
הגלתנו
החריבה את ביתנו
ושרפה את חלינו
והגלתנו לבין האומות
ברור?
כל הסיפור ברור, נכון?
בסדר, מה הסיפור?
בר קמצא?
כן, של שחיה בן אבקולס, מה הסיפור?
מה?
מה היה הסיפור?
מכיר את הסיפור?
מה זה סבור למקטלה?
שילוב תודה לגארדון
למה אני לא תרגמתי את המילים בערמית פה?
למה? תגיד
ספרת סיפור לבין
לא, כדי שמי שלא מבין ישאל
בסדר?
יש הלכה
בהלכות על מות הורא
שאם תלמיד לא מבין משהו בדברי הרב
הוא חייב לשאול
בסדר?
כמה פעמים צריך לחזור על זה?
כמעט כל שיעור אני צריך לחזור על זה
אבל זאת עבירה, לא לשאול
כשאתה לא מבין, זאת עבירה
טוב, מה נעשה?
מה?
טוב
הרי לך שאין לדון בחסידות
המעשה, באשר הוא שם לבד
צריך לפנות
רחוק, לכל הצדדים
שיכול שכל האדם לראות
עד שיעדון באמת
איזה יכשר יותר, העשייה
או הפרישה
נגיד, מתי יש לנו כמה דוגמאות?
שתיים
הדוגמה הראשונה, גדליה
בן אחיקם
השנייה
זכריה בן אבקולעץ
שימו לב שמדובר
בקטסטרופות
לאומיות, לא מדובר
זה משהו קטן, מדובר
במשהו שהביא את חורבן האומה
מדעת החסידות שלו במקומה
לא משורקל שהחסידות
היא מעל העשור
והמותר
מעל התאר ותהור
זה שגדליה
יש את הדין
מעצם החסידות
ההתחסידות עצמה היא כאילו
מבטלת את העשור ומותר
ובתאר ותהור
זה לא צודק, אבל לפעמים היא ראויה
כלומר, זה ש... העשור,
מותר, תהור ותאר, זה המינימום
זה מה שהתורה דרשה ממך
פחות מזה אסור
אבל זה הבסיס, אבל יש גם יותר מזה
למשל, אדם, אני יודע
צריך לתת צדקה, יש הגדרה כמה צדקה צריך לתת
אדם רוצה לתת יותר, הוא יכול
עד גבול מסוים
נכון?
אדם יכול לתת יותר מגדי חובתו
זה לא כתוב בתורה שאסור
או למשל, אני יודע
אדם
מצווה להתפלל שלוש
תפילות בכל יום, רוצה להתפלל
לתפילה נוספת, יכול, נכון?
תפילת נדבר, הוא יכול
אבל להכליז את זה בתוך גדר חסיד
זאת אומרת, זה יותר טוב
לעשות אותו אדם שהתפלל
רק שלוש תפילות? מה?
האם זה יותר טוב לאשר אותו
אדם שהתפלל רק שלוש תפילות?
יש מצבים שכן, אמר רבי יוחנן
הלוואי בהתפלל האדם כל היום כולו
אז יש דבר כזה
יש מעלה לזה שאדם כל היום כולו
עשות בתפילה, השאלה היא
אם זה בא על חשבון משהו אחר
אז זה כבר לא חסידות
השאלה היא אם זה לא מערער את השורה המוטה
לפעמים זה עשוי לערער
ואז זה לא טוב, זה עשוי לערער את השורה
של הדין, כי אדם כבר לא יודע
להבחין בין עיקר הדין
לבין תוספת, ואפילו הוא דן אחרים
שלא נוהגים במידת חסידות
הוא נדן אותם לרעה, אז זה באמת חבל
למשל, האם יש מצווה
לשים
בגל של ארבע כתבות עם צוצית?
אין
אין מצווה כזאת
כך שאדם שלא לובש ציצית
הוא בסדר גמור, צדיק
בסדר? מה עושה לו הערם
בישיבה התיכונית?
הוא אומר לו מה שלומך וזה
אין לך ציצית
איזה מנדרם
מי יתיר לו
לבזות את האיש הזה שלא נוהג
מידת חסידות? הרי סך הכל זה מידת חסידות
לשים ציצית, נכון, זה מאוד
מקובל וזה מאוד טוב וזה מאוד רצוי
ואני אפילו ממליץ מאוד, אבל
אני לא אגע לבייש בן אדם בישוב, לא שם ציצית
זה לא בסדר, נכון?
אני מבין מדבריך שיש רבנים
שקיבלו תעודת רב
בלי לדעת מה זה
אתה חושב שכן?
אתה חושב שכן?
כי לרוב רב הוא גם רב
טוב
סליחה
זה נהנח, נהנח, אני עושה טוב
טוב, מה? שאלה
שלום הרב
התיישבות
בשטחים, דבר שאינו עליך
שארי למשל, האם תושבי מערב ירושלים
חועטים כולם
ולדעת הרב, ממידת חסידות
זה חסידות
אפשר לומר, קודם כל
לא יודע באיזה שטחים, כלומר, השתייטות
בשטחים, כן, נתניה, יש שטחים
בנתניה, יש שטחים בתל אביב
יש שטחים בגדרה
יש כל מיני שטחים
האם, אז בכל
המצווה היא להתיישב בארץ ישראל
יש עוד יותר מצווה בירושלים
זה ברור שיש
מצווה מן המובחר
להתיישב במקום שבו יש
סכנה שהגויים ייקחו את זה מאיתנו
אבל לכן, בוודאי שזה
מצווה מן המובחר, להגיד שאתה
עבריין, ברגע שאתה
לא יושב שם, אתה יושב במקום אחר
בארץ ישראל, אי אפשר להגיד את זה
אבל ברור שמצווה מן המובחר
להתיישב במקומות
שהגויים לוצ'ים
ושמה להם עין
צהריים טובים לרב
האם דברי הרמחל
הללו
אגב, אני רוצה לספר לכם סיפור על החזוניש
עליו השלום
שבזמנו
היו חדירות של
מחבלים
שהיו חוצים את הגבול
הגבול זה היה, פעם זה היה איפה שהיום
נמעל התעופה בן גוריון
באזור לטרון שם
היה יהודי אחד שהגר שם
קרוב מאוד לגבול
והוא שאל את החזוניש
האם לעבור לגור
לבני ברק, שזה יותר בטוח
מאשר להיות על הגבול, איפה שיש חדירות
ענה לו החזוניש
אם אתה תבוא לבני ברק
אז המחבלים
יגיעו לבני ברק
לא, לא, לא, מה קרה
צהריים טובים לרב
האם דברי הרמחלה הללו
מכוונים רק לתוספת על עיקר הדין
או לעיקר הדין עצמו
כגון הנפטנותו של רבי זכריה בן אבקולס
זה אנחנו כל הזמן עסוקים פה
בדעת החסידות, בדברים
שמעבר לדין, שרבי זכריה
רצה לגזור בניגוד להלכה
הוא רצה לגזור
שלא יקריבו את הקורבן, למרות שמעיקר הדין
היה צריך להקריבו, הוא רצה שלא להרוג
ברכם צהלך, למרות שמעיקר הדין
היה צריך להורגו
אז ההתחסלות הזאת, על זה מדובר, בוודאי
שלום הרב, האם בניגוד
לדקארט, למשל
דעת הרמחלה היא
שהתוצאה של המעשה
קובעת את רמת המוסר
שלו
אני לא יודע אם דקארט
דיבר על זה או לא
אני לא יודע על מה אתה
מכוון, אבל פה אנחנו מדברים
על מעשה החסידות ולא
מעשה עיקר הדין, כלומר יש דבר שאתה אומר
זה טוב וזה רע, זה מצד עצמו
מה שאנחנו מדברים פה זה על תוספת
על דבר שהוא מעבר
לחיוב הבסיסי
שלום רבנו, איך רבי עקיבאים
מפלל ביחידות, והרצח נפלל במינין
מה פירוש ביחידות? תודה
תשובה
יש לפעמים
שהשיקול של תפילה מיוחדת
שהיא תתקנת כל כלל ישראל
עולה
על השיקול של התפילה במינין
יש דבר כזה
לגבי
עריכות התפילה, האם זה אומר שצריך
לגנוז את התפילות
נוח צפון אפריקה
השופעת נגינות
ופיוטים בימינו ובמקומנו
רבים הם מכשים תורח
גדול בעריכות זו
התפילות
של נוח צפון אפריקה
הן דווקא גורמות
לאנשים לרצות להתפלל
הרי אני יודע
שכל שנה אני נפגש
בדיונים שלמים
כיצד אפשר לקצר
בסליחות או כמה אפשר
לא להגיע לסליחות ולסמוך על דעת
הרבה הוא של עומדי תורה ומי שלומד
ולעשות סליחות אחרי הצהריים
כל הסיפורים האלה
ודווקא אצל אלה שמפללים
בנוח צפון אפריקה
הוא מתכוון נוסח אבל
אני פשוט מכבד את לשונו
הוא כתב נוח
הוא מתכוון לנוסח
אז אלה
שנפללים דווקא בנוח צפון אפריקה
בכל הפריפריה
אתה רואה שם
כל הצעירים הארסים וארסיות
אפרחות כולם
קמים בארבע בבוקר וכולם
אשם מלך אשם מלך וזה וזה
מה?
מה?
כן
באים ככה מתחבקים עם החברה
וזה ופה ושם וכולם לסליחות
אז כנראה שהנוסח הזה
שמעריך כל כך בפיוטים הוא דווקא גורם לאנשים
שרצות להתפלל
מידת החסידות
לגבי השמירה
קנאית על שלמות ארץ ישראל
אינה בעייתית באותה המידה שהרב
הזכיר לגבי תחומים אחרים
היא לא עלולה לפגוע באדם ובציבור
אנחנו צריכים לעשות הבחנה
בין דבר שהוא הלכה למידת חסידות
זה שיש מצווה לכבוש את ארץ ישראל
ושתהיה ביעדת וביעדות ומה אחרת
זה לא חסידות זה דין
כן?
אז מה שמעבר לדין
הוא שור את הנפש הזה
אתה לא חייב להשתק את המדינה
עד שלא יספקו מיקווה
למאחז ההוא
זה נכון, זה לא חייבים, כי זה מידת חסידות
מיקווה זה מידת חסידות,
אפשר גם לנסוע למקום אחר
אבל
לעשות הפגנות כדי שלא יעקרו מאחז
בארץ ישראל זה עיקר הדין
טוב
רבנו אמר שהתלמיד חייב לשאול את הרב
אם הוא לא מבין משהו בשיעור
אבל מה קורה אם התלמיד פוחד מהמורה
זה לא מיקווה טוב
הלכה היא ברמב״ם
שאסור לתלמיד לפחד מהמורה
כתוב בניחות תלמיד תורה
שאסור לו
לא אבא אשן באמת
לא אבא אשן באמת, נכון
שלא מהר
אם רחמנות
אינה שמה של מידת הרחמים
המידה של מי שנוהג לרחם
מה שהיא המידה של מידת הרחמים
או כיצד קוראים לפעולה של אדם
הנוהג ברחמנות
בגוף שלישי
יחיד
הווה כמו עושה
מרחם וכדומה
המידה של הרחמים
נקראת רחמים
יש מידת רחמים
יש מידת רחמנות
ומרחם
זה המידה החיובית
והאם יש ביטוי
בשביל מי שמרחמן
אולי
אפשר לנסות להמציא מילה חדשה
טוב
טוב אפשר להמשיך
איפה היינו
עוד דוגמה עכשיו נוספת
שהיא דוגמה כללית
הנה התורה צוותה
הוכח
תוכיח את עמיתך
מכאן שאני צריך להעיר הערות לאנשים
נכון
אתה יודע אתה לא בסדר
אני צריך עכשיו להסתובב בין האנשים
כל הזמן לחפש
ולהגיד הערות
מצווה נכון הוכח תוכיח
וכמה פעמים ייכנס אדם
להוכיח חותים
במקום או בזמן שדבריו נשמעים
וגורם להם להתפרץ יותר
בראשם הולך אל השם ולוסיף עליך אתם פשע
אם על ידי התוכחה שלך
אתה רק מחזק
את ההתנהגות הרע של השני
אז עשית עבירה בזה שעשית תוכחה
הרי מהי מצוות תוכחה
כתוב ברמב״ם
אלחות דעות
פרק שישי הרואה חברו
שחטא הוא הלך בדרך
שאינה טובה
מצווה לא נכון
מצווה להחזירו למותיו
שנאמר
הוכח תוכיח את עמיתך
המצווה של התוכחה
זה שאתה תגרום לו לתקן
אם אתה לא גרמת לו לתקן
לא קיימת מצוות תוכחה רק היית נקץ כזה
אולי אפילו אתה עובר על איסור הונאה
שאתה מצער אותו
אלא מה
יש לפעמים מצוות מכאה
זה משהו אחר
מכאה זה למשל
לצעוק שבס
לצעוק שבס זה לא מצוות תוכחה
אבל זה שתי דברים אחרים
א' זה מכאה
ב' זה שחרור לחצים
זה מאוד חשוב
כי יש חברה
בחברה נגיד החילונית
יש תיאטרון, יש סרטים, יש בריכה
יש כל מיני דברים
דיסקו, אפשר לשחרר שם לחצים
בחברה הדתית
כל הדברים האלה לא קיימים עם בכלל
או קצת
ואדם אחרי שהוא אכל את המאכלים של שבת
שהם כבדים
מה יעשה כדי לשחרר את הלחצים
חייבים לעשות משהו
אז כדי לעשות חסד עם האנשים
הוציאים אותם אל הרחובות
ומצועקים שבס, הצעקה
זה משחרר
גם שואפים אוויר צח וכולי
ואם במקרה גם המשטרה מגיעה
זה גם מוסיף קצת ספורט
אז בקיצור
יש בזה מעלה
של שחרור לחצים
שזה דבר כשלעצמו הוא חשוב
מצוות תוכחה אין כאן
זה לא בכלל לא קשור לעניין
אבל לפחות שחרור
צריך לדעת לי למצחות
על הדבר הזה
יש בעין האדם של שבת בית
שהרב שם מחדש על העניין הזה
שלא להגיד דבר לא נשמע
כי ככל אתה חושב טוב
אתה לא יגיד שום דבר למי שלא שומע
אבל הוא כותב
שאם יש לו כלי סכלי לקבל את הדברים
גם שזה לא נראה לך אתה צריך להגיד
זה עוד יותר מוחשב
לא סתום, לא הבנתי
אתה אומר
אני לא מבין מה שאתה אומר
אתה אומר שאדם צריך
מה עם הפושטקים של טבריה שם?
שאלת פה
מה זה?
סתבר
הוא אומר שם
שהוא מחדש על העניין
שבעיקרון אנשים חושבים
שאתה רואה אנשים שאתה
חושב שהם לא ישמעו
אל תגיד שום דבר
אבל אם יש לך את הכלים להסביר
ויש להם את הכלי הסכלי לשמוע
אז זה הכוונה שיש דרגת שמיעה כלשי
למה שאני אסביר לך
יש
מכתב ארוך
של הרב צבי יהודה שנקרא
תשובה ובירור דברים
משהו כזה
כנראה הרב צבי יהודה
זה עוד בחייו של הרב קוק
קיבל מכתב ארוך של אחד הרבנים
בהונגריה
אותו רב בהונגריה
מדבר בשם קבוצת רבנים
והוא אומר
יש לגדולי
התורה בהונגריה
כמה קושיות על אבא שלך
יש כמה קושיות
קושיה כזאת, קושיה כזאת, קושיה כזאת
ואז הרב צבי יהודה מתייחס בכבוד רב
ועונה על הקושיה הזאת, הקושיה הזאת
אחת הקושיות
זה שאנחנו רואים
ככה הם אומרים לו
שאביך
שליטה, מדבר
כל הזמן מדבר בסגנון
אני אכתוב את זה
ככה הוא כותב
אביך כותב, מדבר
בסגנון נציונלי
פירושו
לאומי
אבל צריך
במקום לדבר בסגנון תורתנו הקדושה
תוהק, סגנון תורה
תראה, לא נציונלי
ככה הם אומרים
על זה אומר הרב
החב' צבי יהודה עונה
שזה מדיני תוכחה
שבדיני התוכחה שצריך לדבר
בשפה שמקבל התוכחה
יכול לשמוע
אז מה אתם רוצים?
הרי סגנון תורתנו הקדושה הם לא רוצים לשמוע
סגנון נציונלי
הם מסוגלים לשמוע, סגנון נציונלי
כן, אני חושב לא יודע איך
הצליחו לכתוב את המילה הזאת
אבל בסדר
אז גם
זה משל אתה יכול להגיד
אני נתתי נאום תוכחה נפלא
למישהו והוא לא קיבל, איך זה יכול להיות?
טוב, כי דיברת איתו בטורקית
הוא בכלל לא מביא טורקית,
הוא מדבר צרפתית בכלל
אז מה אתה... אז זה
היה כמובן שצריך לדבר
בשפה שלהם
מה שאת אומרת, כלי הסכלית זה קשור לזה
איפה היינו? אה, יש פה שאלות, כן. שלום כמודה
הרב, איך הלסיקור על החזוניש את הצל מופיע?
הייתי רוצה להראות את זה בעת הצורך
לצערי הרב, אינני יודע איפה זה מופיע
אבל שמעתי מספר פעמים
לאחרונה יצא ספר שלם של 900 עמודים
על החזוניש
רב בראון אחד, משהו כזה
אז יש סיכוי טוב שזה מופיע שם
ספר ככה, אמרו שזה ספר טוב
מבחינה ממש מקצועית
שעבר על כל קולדותיו של החזוניש
הרב אמר שצריך למסור את הנפש על דין
אני לא אמרתי את זה
אך האם אין פיקוח נפש דורכי כל האווירות
שבתורה מלול על הזרש הקודמים והרעיות?
אני לא אמרתי שצריך למסור את הנפש על דין
יש לפעמים שהדין הוא למסור את הנפש
ולפעמים אין לדין למסור את הנפש
מה שאמרת שרק על שלוש האווירות שבתורה
רק שלוש האווירות של עבודה זרש
קודמים והרעיות מוסרים את הנפש
זה לא נכון, יש עוד יותר
יש עוד כמה דברים
אבל זה לא הנושא כאלה
טוב
כן, אז אם כן
הנה התורה צוותה
וכמה פעמים מתכנס אדם להוכיח
חוטים במקום או בזמן שאין דבריו נשמעים
וגורם להם להתפרץ יותר ברשעה
מול חלל השם
להוסיף על חטאתם פשע
אגב, כתוב כאן סביב הגרסה שלי
כתוב לחלל השם ה- עם צ'ופצ'יק
זה טעות
זה ה- שינמם צריך להיות
השם
אי אפשר לחלל את הקדוש ברוך הוא חז ושלום
אפשר לחלל את שמו
לחלל את השם
להוסיף על חטאתם פשע
ולעוצה בזה אינו מן החסידות
אלא לשתוק
וכך אמרו ז'ל כשם שמצווה
לומר דבר הנשמע
כך מצווה
שלא לומר
את שאינו נשמע
אם לא ישמעו לך, אז בשביל מה אתה מדבר?
זה, יש אפילו שאלה
מה?
זה רק לגבי מה שהבינו במצרים
כשמדברים על שתי הדברים האלה
שבמקר שני
לא באמת דבר רב
רגע
שמע
שמשה אומר
למה אתה כרעך
הוא סבר שדבריו ישמעו
זה שהשומע
יש לו בחירה חופשית, לא לקבל
זה סיפור אחר, אבל היה סיכוי שישמע
עכשיו, יש שאלה
למה הקדוש ברוך הוא נתן לנו הלכה כזאת
שלא לומר דבר שלא נשמע
בעצם יוצא
שלמה עם העבירה, נכון?
אם אני צריך לשתוק
במקום שדבריי לא ישמעו
אז בעצם יש לי
הנחיה של התורה להשלים עם העבירה
מה אני יכול לעשות?
אנחנו אינשהיו שוקגים ולא מזידים
הנה, עוד דוגמה, מוטל יהיו שוקגים ולא מזידים
שומרים את זה במקרים מסוימים
הסימן, אז זה אומר
שההלכה מעוניינת בעבירה
אז תהיו אמיצים, תגידו כן
אכן כן, זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא
מקדם בעולם, עניינים
לפעמים דרך עבירות
מה השאלה הזאת אומרת?
אולי הייתה צריכת למנוע בכוח
למשל, תראו את העבירה,
לא הייתי מנוע אותה בכוח
אנחנו אומרים שזה לא כך
נכון?
מה?
אפשר להגיד הקטנה נזקים או
שלפעמים זה רצון השם
אין לפעמים מצב שהם עונים בכוח?
לפעמים עונים בכוח, לפעמים לא עונים בכוח
מה שהוא רוצה שתפסס את הטענה
אצלך?
איך אדעו? אני אומר דבר שאולי
קצת שורט את ההכרה הדתית שלכם
אבל זאת האמת
שלפעמים הקדוש ברוך הוא מעוניין
בעבירה מסוימת שתעשה
זה בסדר, הרי הקדוש ברוך הוא מנהל
את עולמו גם דרך הטוב וגם דרך הרע
אז אם זה עבירה, הוא רוצה
שאתה לא תעשה אותה
אבל הוא מעוניין שהיא תעשה
יכול להיות כל דבר
כל עבירה, זאת אומרת עבירות
יש להם, אני אגיד לזה אחרת
יש לעבירות תפקיד בעולם
יש לה עבירות תפקיד, בסדר
אבל זה לא יהיה, אני חושב ש...
לא מברכים, כי אין לו מברכים על דבר כלל
כלומר, כי אתה... זה לא כלל בעצם
כן, אבל אתה לא יכול להגיע להכרה הזאת
אתה לא יכול להגיע להכרה
שזה טוב, אתה רואה את שריפת המקדש
אתה יכול להגיד שזה טוב, אתה יכול לברך על זה
כן, אבל רב קוק מאפשר לי בשלוש שבועות
הוא אומר לי שזה טוב
אבל אני לא מבין את זה שזה טוב
אז אתה כמו רבי עקיבא מצחק
בסדר, רבי עקיבא מצחק
בתנאי אחד
שהחכמים בוכים
אם כולם יצחקו
זה ציני
אם כולם יבכו, זה חוסר אימונה
אז מחלקים את העבודה
רבי עקיבא הולך לרביית
שם מחלקים את הצוות לשני צוותים
אתם תבכו, אני אצחק
אולי בפני רבי עקיבא
בסדר, אבל... זאת
אומרת, זה בלי לעבודה
אבל אם אתה...
אז יש בחינת רבי עקיבא
מצחק, צריך להיות רבי עקיבא
כדי לצחק, כן, מה אתה אומר?
אגב, ההלכה היא שגם
בתשעה באב לא אומרים תחנון
נכון?
למה?
אגב, התימנים כן אומרים תחנון, נכון?
בתשעה באב
אני ראיתי סידור תימני
שמה עם תחנון בתשעה באב
אולי אני טועה, אבל...
בסדר, זה לא הנושא שלנו
בקשר לאיון שהוא יגין ולא מזידים
עכשיו, במסכת שבת, הגמרא אומרת
דווקא, זאת אומרת, שמע
ולא אמר להם
לא משנה, יש תפקיד לדבר הזה
זה כמו שהגמרא במסכת סוכה אומרת
שאלמלא עמי הארצות ונתקיים העולם
לא, אז הוא אומר שזה סתם מדברים הקלים
זאת אומרת, דברים שהם יגידים לך, אז אנחנו
אבל דברים שהם... שהם הלכה
זה לא משנה, מה יש לך להגיד?
אבל יש גם דבר שלא נשמעים
בסדר, אז יש מצבים כאלה
אבל זה אומר, גם לגבי הדברים הקלים
שאם אתה מעוניין, שהאווירה תעשה בעצם
זה מה שהרב קוק אומר
בארפילי תואר
שם הוא... זה קובץ בית
ששם הוא כותב, שיש לפעמים
שיש צורך לעשות
איזושהי אווירה
על דברי תורה, ואין מי שבדור
יוכל להורות על זה
ולכן הקב' ברוך הוא סידר גם שהוא
עניינים שדמותיו יושגים ומזינים
מה אתה אומר?
אבל זה לא ידיע שזה יהודי
שיעשה את ההענה הזאת?
לפעמים צריך שגם יהודי יעשה
כלומר, יש תפקיד
גם לעוורות, בקיצור
בסדר? טוב
שלום, כבוד הרב
כיצד יש לנהוג באדם שחרג
במידת חסידות ופגע בסביבתו
קח למשל, דרשן
העולה לדרוש מעריך בדברי תורה
כדי להגיע לקריאת שמה בזמנה
והוא אפילו לא מדבר לעניין
מי שחרג במידת חסידות
ופגע בסביבתו
קסח אותו
אם יש לה עבירה תפקיד, למה יענה
שעושה אותה? כי הוא עושה רע
זו הטענה של קין
קין אמר, תשמע, אני עשיתי את הרצון שלך
אז מה אתה רוצה ממני?
כן? הרי אם לא היית רוצה
שהבל יארג, היית מעוניין ממני להרוג אותו
אז זה שלא מנעת ממני להרוג אותו
זה סימן שאתה מעוניין בסופו
של דבר, אז מה אתה רוצה ממני?
מה ענה לו הקדוש ברוך הוא?
והיא אומר, מה עשית?
מה עשית? אתה צריך לחשוב
על פי הקריטריונים שלך
על פי הקריטריונים שלך, אתה הרגת את הבל
לא בשביל לעשות את רצוני
הרגת את הבל, כי השכינת בו
אם היית
יכול לכוון לשם שמיים
לגמרי, אז יכול להיות שאתה מקבל גם שכר על זה
כן, אבל
גלוי וידוע לפני הקדוש ברוך הוא
שאדם לא יכול לכוון לשם שמיים לגמרי
לכן הוא נענש
כל מה שקשור לזה
בטען האחדון, בטען קשה
למה קשה?
הכוונה היא גם מהמעשה
ודאי, ודאי
בטען האחדון, הדין האחרני בשם
מה אתה אומר?
בטען האחדון, שכן ואימן
כן
המשתמשים, הדין האחרני משתמש בזה
כן?
שהוא מתכוון לתורה?
לא, אבל יש למשל
בורעת שעה של נביא, מותר לנביא לעשות
עבירה כדי לתקן את העולם
נכון?
למשל, אליהו הנביא בר הקרמל מקריב
מחוץ הנקדש
כדי להקריש את נביא הבעל, מותר או לעשות?
מותר
בסדר, אז יש דבר כזה
אבל באופן כללי
מה שאיך שהוא צריך לעשות?
אם, אני שמעית את הרות חמרה
ואומר
אמור חכמים גדולה עבירה
לשמע, מי יצא שלו לשמע
זה אומר מה שזה אומר
שגדולה עבירה לשמע
הוא אומר לשם שמיים
מי יאשר ממצווה שלא לשמע
זה כמראה תפורש
מה זה עבירה לשמע?
זה אחד הדברים המסובכים והמסוכנים שיש ביהדות
אבל זה קיים
למשל, יעל וסשרה
היא נבעלה לסשרה
יעל, למה?
כדי להציל את עם ישראל, בסדר, מותר
לצלר רחש בראש
לצלר רחש בראש
גדולה עבירה לשמע, ראשי תיבות עגל
זה מה שעשה אהרון
הכול, נכון? טוב
אז למה יענש
הראשי אותה? כי הוא לא מתכוון לזה
הרם משה פיינשטיין כותב בחלק ח'
אה, כן
זה נפלא, למשל
שבנותלות באו בחלום ליהודי
שיכפישם
וארו לו שהמעשה שלהם
היה כדי להציל
מעבודה זרה, שהוא יכול לא לומר
שהתעבירו משמיים, אם כן זו מצווה ולא עבירה
זה לא בדיוק מה שמסופר שם
אבל זה סיפור אחרי, כן
טוב, כן
יש עולם פורם
שותף מישהו הלכה, זה יכול לתחות
אם האבא, החבר, הוא צריך לחשוב
עד כמה הוא בטוח אם הצד השני יכול
לעמוד באותה הלכה? לא
כשאתה מלמד הלכה
אתה צריך ללמד את ההלכה כמות שהיא
אתה לא יכול לשקר, אתה יכול לפעמים
לא ללמד אותה מיד
כן? כלומר לפעמים יש
הלכה שעד שהיא תספג
היא קודם כל להקדים הלכות אחרות
אם סיימנו את ההלכה שהצד השני לא יכול
לעמוד בה, יש מצד של
משהו קצר שהצד המספר
לפעמים כשם שמצווה לומר
זה כתוב כאן, מצווה לומר
דבר הנשמע, כך מצווה
שלא לומר דבר שלא נשמע
יש דבר כזה
לומר ולא לומר
אני חושב שרואים את זה הכי הכי
הכי יפה אנשים
שיש להם ילדים קטנים
וצועקים על דבר והילד
לא הבין למה צעקו עליו
ואם זה חוזר
על עצמו זאת פגיעה
לאורך שם
וואי, כן
הבסיס, כן
מה הסיפור של האור שבאמצעים?
הסיפור קצת יותר מורכב מזה, היה שם
בהקדמת כרך ח'
של אגרות משה
שם היה סיפור מעניין על איזה
חלום של יהודי שבאו אליו נוטלות
בלילה, כן
כן, מה אתה אומר?
אם אנחנו אומרים שעכשיו זה הכוונה
אז זה קשור
שאנחנו אומרים שזה
משהו שעושה תשובה
לעריות שלא נתת לך
נכון, בודאי, בדיוק
שלום רבנו, איך יודעים מה נשמע ומה לא?
הרי על פי רוב דברים מוסר
פותחים אותם עם דברים שלא נשמעים
ויוצא שבאמת אי אפשר לומר כלום
תודה
אם נקבל שדבריך אמת
אז באמת לא לומר כלום
אל תאמר
הרי מה שכתוב
הרב ספידר הרגיל אומר
אם אינך בטוח
שאתה יודע להוכיח
אתה פתור מלהוכיח
כלומר זה בניגוד למה שאתה
סתם ספק דהורה
שבספק אתה מחויב במעשה
אבל פה שאתה עשוי גם לעשות עבירה
בזה שאתה מוכיח, אז דווקא הספק הוא כמונה
כן?
אבל הרי
אני רוצה להעיר על זה, זה לא לגמרי נכון
שדברים לא נשמעים
הרבה מחנכים שואלים את עצמם
האם מה שאני אומר פועל
אני כל הזמן מדבר בכיתה
ועם הילדים וזה ואני רואה ששום דבר לא עוזר
התשובה היא שזה לא נכון
אתה לא יודע
מתי זה יפעל
לפעמים אדם אומר משהו
אחרי 15 שנה בא אליו אישה
ואומר מה שאמרת לי לפני 15 שנה
תדע לך שזה שינה לי את כל החלק
כן? אבל אפילו לא שמתי לב שאמרתי
כן? מה אתה אומר?
שמה שהכוונה היא כאן
הרב יסמו שמשהו נורא בעניין פסק
קשור פסק
על אדם שאכל
שכיוון וכיוון וכיוון ועבר על זמן
וזה אכלו לו את זה
או שאדם אכל בלי שום כוונה וגסות
ועוגר את זה
למה זה מסותר הרב?
מסותר. התשובה היא
שיש המיקרו והמקרו
במיקרו
המעשה הוא העיקר
אבל בכוונת הבורא
למה הכוונה היא העיקר?
הבנת?
זאת אומרת יש ביטוי כזה רחמנא
ליבה בעל כזו שהוא רוצה את הלב.
זה למה הוא נתן מעשים
כי כדי להגיע
ללב אז זה צריך את המעשים
אבל אם אתה עושה חשבון
כללי במציאות, רק זה שהוא מתעניין בלב
ולא במעשים. בסדר? אז זה שלב בין המיקרו
למקרו
טוב, בואו נמשיך
וכך אמרו
כן
ראה פשוט הוא שראוי לאדם להיות מקדים
ולרצות דבר מצווה
ולהשתדל להיות מן העוסקים בה
אך אם לאי פעמים
יכול להיוולד מזה, מריבה
שיותר תתבזה המצווה
ויתחלל בה שם של מים מה שיתקבל
כן, כולם רצים
לקבל שלישי
זה
15 שקל, זהו 30
50, 100, 200, וזה בזעיון בסוף
מתחילים להריב
וכיוצא בזה
ודאי שחייב החסיד להניח את המצווה
ולא לרדוף אחריה
יותר טוב שלא תעשה את המצווה
כן, וכן אמרו
זה על בניין הלוויים, וזה
לשונה, מפני שהיו יודעים
שכל מי שטוען בארון, סחרון מרובה, היו מניחים
את השפוכם במנורה והמצווחות
וכולם רצים לארון,
ליטול, סחר, ומתוך כך היה
זה מריב ואומר אני טוען כאן, וזה מריב ואומר
אני טוען כאן, ומתוך כך היו נוהגים
עם קלות ראש, והייתה שכינה
פוגעת בהם וכו', הנה חייב אדם לשמור
וזה כבר סיפור אחר
תודה רבה