פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

מידת הענוה – חלק א

מילות מפתח:מידת הענוה
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫בלול תשעה שניים א'
‫ואנחנו ממשיכים בלימוד ‫הספר הקדוש מסילת ישרים

‫והגענו בשעה טובה

‫לפרק כף א'

‫לא, כף ב'

‫כף ב'.

‫כאן אנחנו פותחים שער חדש, חשוב ביותר

‫בביור מידת הענבה

‫כך זכור לכם, ספר מסילת ישרים

‫בנוי על מסילה

‫כלומר, המסילה היא של הישרים

‫כלומר, זה לא מסילה כדי להיות ישר

‫אלא הישרים עולים במסילה

‫מהם הישרים?

‫הם אלה שרוצים להיות טובים

‫מה זה אומר כשאני אומר על ‫מישהו שהוא רוצה להיות טוב?

‫שהוא לא טוב

‫נכון?

‫אם אני אומר... מה?

‫עוד לא הגיע

‫עוד לא הגיע, זאת אומרת מדובר על אדם

‫שעדיין לא תיקן את אישיותו, את מעשיו

‫אבל הוא רוצה

‫זה נקרא ישר

‫להבדיל ממושג אחר, ישרי לב

‫ישרי לב זה מי שכבר הפנים את היושר

‫זו מדרגה מאוד גבוהה

‫אור זרוע לצדיק, הוא ישרי לב

‫אבל ישר, הוא כוונה מי שכוונתו להיות טוב

‫אף על פי שהוא לא טוב

‫ואז הוא צריך בשביל ‫להתקדם לעבור דרך תשע מידות

‫שמתוארות בספר

‫אלוהם, הזהירות, זריזות, נקיות

‫פרישות, תארה, חסידות, הנאווה, ירדכת קדושה

‫ואז הוא זוכה למדרגה עשירית

‫הלאה מדרגת רוח הקודש

‫מה ההבדל בין תשע המדרגות ‫הראשונות למדרגת רוח הקודש?

‫שתשע המדרגות הראשונות תלויות באדם

‫והעשירית לא תלויה בו

‫כלומר, יכול להיות שאדם ‫ראוי לרוח הקודש ולא יסכם

‫כמו שגם מצאנו אנשים ‫שהיו ראויים להיות נביאים

‫ולא זכו לנבואה

‫אבל יש מה שהאדם צריך להכין

‫ההשתדלות של האדם

‫זה תשע המידות הראשונות

‫זה מתחיל ממצב שאדם ישר

‫זה מסתיים במצב של אדם קדוש

‫ככה זה בנוי

‫מישר לקדוש

‫באמצע, בין ישר לקדוש

‫מצאנו עוד שתי מדרגות צדיק וחסיד

‫כל זה רשיטיבות

‫יצחק

‫ישרים

‫בפי ישרים תתרומם

‫צדיקים תתברך

‫ובשביל חסידים תתגרש

‫ובפרק קדושים תתעלל

‫כן, יצחק

‫ישר, צדיק, חסיד וקדוש

‫כשהישר חייב להיות צדיק

‫כלומר, המדרגה הראשונה להיות צדיק

‫איננה רשות, היא חובה

‫כלומר, אין אדם פתור מלהיות צדיק

‫מהי ההגדרה של צדיק?

‫מי שעושה את הטוב ולא עושה את הרע

‫יש לי מישהו היתר לא לעשות את הטוב?

‫יש לי מישהו היתר לעשות רע?

‫אין דבר כזה

‫זאת אומרת, כל אדם חייב להיות צדיק

‫עכשיו, כדי להיות צדיק

‫יש שלושת המדרגות הראשונות

‫שהן

‫זהירות, זריזות, נקיות

‫זה שלוש המדרגות הראשונות

‫אחר כך, יש מדרגה שנייה

‫שהיא לא ראויה לכל אדם

‫יש מי שראוי לזה

‫יש מי שלא ראוי לזה

‫המדרגה השנייה היא חסיד

‫מה זה חסיד?

‫זה מי שלא רק עושה את הטוב

‫אלא עושה יותר מטוב

‫עושה יותר

‫ביותר יש גם סכנות

‫ולכן יש כאן פרק מיוחד של

‫אמרנו אותו, פרק כף

‫שהוא חריג בכל הספר כולו

‫שבא להזהיר

‫מהגלישות, מהסכנות

‫שיש במידת החסידות

‫למרות שלכאורה

‫כל מידה ומידה יש לה סכנות? לא

‫פה יש סכנה מיוחדת מידת החסידות

‫ולכן נכתב פרק כף

‫שהוא משקל החסידות

‫אז החסיד זה מי שעושה יותר מטוב

‫מה אחרי זה?

‫הקדוש

‫הקדוש זה מי שלא צריך לעשות שום דבר

‫כי מעשיו מתקדשים

‫זאת אומרת, ודאי שיש פה עבודה

‫אבל העבודה מזכה אותו

‫בזה שדרכי החיים שלו

‫נהיים קדושים

‫מטבע עניינם

‫נגיד את זה, נקח, למשל של האכילה

‫לאכול, זה דבר טוב או זה דבר רע?

‫דבר סתמי, כלומר, אין בהלכה

‫אין מצווה בתורה לאכול

‫האם יש איסור בתורה לאכול?

‫אין איסור בתורה לאכול

‫אז אם כן, האכילה היא בכלל דברי הרשות

‫אתה האדם הראשון?

‫סתם אכילה

‫זה מידה של... גם החתולים אוכלים

‫מי ציווה אותם לאכול?

‫אף אחד לא ציווה

‫הם אוכלים כי ככה בא להם

‫מה הם אוכלים?

‫בפחי אשפה, מה שאנשים זורקים

‫יש מיתוסי שזה אגדה כזאת

‫שהם אוכלים עכברים

‫אבל זה פשוט ודאי לא יכול להיות

‫אבל הם אוכלים בפחים

‫עכשיו, בקיצור, בני האדם

‫הם כמו חתולים, אוכלים

‫אלא מה? יש אלכות אכילה

‫מה אסור לאכול?

‫מה מותר לאכול?

‫יש גם... לאכילה ‫מתלהבים כל מיני הלכות

‫ללכות ברכות, ברכה לפני, ברכה אחרי

‫וגם ללכות דרך ארץ

‫איך אוכלים?

‫יש כמה הלכות

‫אבל עצם האכילה היא דבר המותר

‫יוצא לפי זה שאם אדם הוא צדיק

‫הוא אדם שאוכל מה שהוא רוצה

‫בתנאי שזה לפי ההלכה

‫למשל, הוא אוהב שוקולד

‫יש כמה סוגי שוקולד

‫למשל, שוקולד מריר, שוקולד מתוק

‫ממולא, לבן, וכו'

‫נכון?

‫למשל, יש מישהו שיש לו אהבה מיוחדת

‫לסוג מיוחד של שוקולד?

‫מה, אין לך שוקולד מיוחד?

‫אין שוקולד מיוחד שאתה אוהב?

‫אימגוזים, נגיד

‫בסדר, שוקולד אימגוזים

‫מותר לאכול שוקולד אימגוזים?

‫מותר

‫אז לכן אתה יכול לקחת הביתה

‫רגע, אבל... ממולא איגוזים או...

‫שלמים, אה, איגוזים שלמים, בסדר

‫אז נגיד, אדם קונה

‫יש לו חבילה כזאת

‫חציתון

‫מה זה? זה בשביל השבוע

‫זה מה שאתה אוכל

‫מותר או אסור? מותר

‫כאשר, כן, בדקת כל היחשירים?

‫כאשר מותר, אתה אוכל, שתהיה בריא

‫אבל החסיד

‫הוא נמנע

‫מאכילת השוקולד

‫במקום זה אוכל

‫לחם

‫אמר, אה, מספיק לי, לא צריך יותר מזה

‫מה, זה יהיה מתוק?

‫אה, שטויות, אוהיל המוזה

‫לא צריך

‫זה החסיד, הוא אוכל פחות

‫מה עם הקדוש?

‫הוא

‫הוא אוכל

‫חבל על הזמן, המון שוקולד

‫למה? כי הוא קדוש

‫כיוון שהוא קדוש, אז אכילתו

‫בקדושה

‫אז הכל מתעלה על ידי זה

‫עכשיו, אם כן, מדובר בשלוש מדרגות

‫ישר

‫איזה? ארבע מדרגות

‫צדיק, שלוש מדרגות ראשונות

‫חסיד, אז זה קדוש

‫מהן שלושת המידות של החסיד?

‫פרישות, תערה וחסידות

‫מהן

‫שלושת המידות של הקדוש?

‫ענבה, ירד ח' וקדושה

‫אז אנחנו פותחים היום

‫את השלשה האחרונה

‫השלשה של

‫הקדושה, שמתחילה בענבה

‫ירד ח' וקדושה

‫מה מאפיין, מהו ההבדל

‫בין החסידות לבין הקדושה

‫מבחינת

‫קניין המידות

‫כאן נקודה מאוד חשובה

‫אי אפשר להגיע

‫לקדושה בלי

‫דעת

‫דעת אלוהים

‫כלומר

‫אפשר להגיע לחסידות

‫בלי דעת אלוהים

‫אלא מתוך כוונה להגיע לדעת אלוהים, כמו שהישר

‫זה אדם שהוא עדיין לא ‫טוב, אבל הוא רוצה להיות טוב

‫גם החסיד

‫זה אדם שעוד לא יודע

‫אין לו דעת אלוהים שלמה, ‫אבל הוא רוצה דעת אלוהים

‫מה שאין

‫כן הקדוש, אם אין לו

‫ידיעה אמיתית, אין לו דעת אלוהים

‫הוא לא יכול להיות קדוש

‫אבל הוא לא עם הארץ חסיד

‫גם מי שהחסידות צריך לדעת מסוימת

‫לא עם הארץ חסיד

‫זאת אומרת, הוא צריך ידיעת התורה

‫אבל אנחנו מדברים פה

‫על ידיעה יותר עליונה, ידיעת אלוהים

‫כן, לא מספיק לדעת

‫תורה, צריך לדעת את השם

‫כן, זה גם המהרל

‫עכשיו, מפראג שואל שאלה

‫האם אין מצוות תעשה מהתורה

‫על פי הרמבן לאכול

‫לא

‫עכשיו, יש

‫אין לך די להגיד, לפני שהוא יפרד

‫מה זה היה

‫על פי המהרל מפראג, כן, המהרל מפראג

‫בהקדמת תפארת ישראל, הוא שואל שאלה

‫אם הוא לא היה שואל אותה, ‫אני לא הייתי שואל אותה

‫אבל הוא שואל

‫הוא שואל, מדוע תלמידי חכמים

‫לא אוהבים את השם

‫את השם

‫את השם

‫ככה הוא שואל, בהקדמת תפארת ישראל

‫לקראת הסוף, הוא שואל, מדוע תלמידי חכמים

‫לא אוהבים את השם

‫ככה הוא שואל

‫ואז הוא עונה, ביה שהם אוהבים

‫את התורה, אז אין להם זמן

‫לאהוב את השם

‫ככה הוא אומר

‫כי לא תהיה אהבה לשניים

‫האדם אוהב, אז הוא אוהב

‫אז הוא אוהב את התורה, ‫איך יש לו זמן לאהוב את השם

‫הוא אומר שזאת משמעות דברי הגמרא

‫שהיה חורבן

‫ביה ש... מדוע אין ‫תלמידי חכמים מצויים

‫שיצאו ביניהם תלמידי חכמים

‫מפני שאינם מברכים

‫בתורה תחילה

‫מה זה מברכים בתורה

‫מהי ברכת התורה

‫ברוך אתה השם

‫נותן התורה

‫אז תלמידי חכמים

‫הם שוכחים לברך

‫עכשיו, עומר אמר על זה ‫לא שלא מברכים, הם דתיים

‫הם מברכים, אבל הם לא מתכוונים בכלל

‫מה שהם אומרים

‫כי מה זה ברוך אתה השם נותן התורה

‫זה בא לומר שהערך

‫של התורה זה בגלל שהיא מאה את השם

‫ואילו תלמידי חכמים אוהבים את התורה

‫כחביבה החוכמה

‫על לומדיה

‫הם אינטלקטואלים

‫פילוסופים אפשר לומר

‫הם אוהבים

‫זה כזה נחמד לימוד התורה

‫איזה חוכמה

‫קושייה, תירוץ, הבחנות

‫משהו מדהים

‫זה חכם כל כך

‫איפה הקב' ברוך הוא בזה

‫באמת שכחתי

‫ברוך אתה השם נותן התורה

‫התורה צריכה להיות חביבה

‫לומדיה לא מצד חוכמתה

‫אלא מצד שהיא מאה את השם

‫אבל איך אני יכול לדעת שהיא מאה את השם

‫אם אני לא יודע את השם

‫וזו ההבחנה בין החסיד

‫לבין הקדוש

‫שהחסיד הוא יודע

‫את התורה, לא המארץ חסיד

‫הקדוש יודע את השם

‫ומתוך כך יודע גם את התורה

‫זה מדרגה אחרת, לכן צריך גם לימוד

‫אדם שלא למד דעת אלוהים

‫לא יכול להגיע לקדושה

‫כן בבקשה

‫אפשר בלכון להגיע לתורה

‫לידיעה קדומה?

‫אני חושב שזה חלק של האדם

‫לא יודע את השם

‫כי יש תמיד את המשל הזה

‫על החכם, או על החלטון

‫עכשיו הוא לימד מתמטיקה

‫ואז אומר מה אני צריך להיות פה משולש

‫כמובן שאתה תורה זה לא יכול להיות ככה

‫כי אתה חייב להיות

‫גם זה וגם זה

‫שאי אפשר ללמוד את זה במינותק, אקדמית

‫אני מבין, אתה צודק לחלוטין

‫כדי שתורה תהיה תורה

‫היא צריכה להיות מתוך עירת שמיים

‫אבל מצאנו אנשים שלומדים תורה

‫עירת שמיים

‫מצליחים לדעת, ודאי, אפשר

‫אם אני רוצה, מה זה התורה? זה מידע

‫יש לך ספרייה, ככה יש לך פה ספרייה

‫כל מה שכתוב מפה עד פה

‫תלמד

‫אני אצליח להבין את זה עם מולדים?

‫אתה לא תכוון להמיטטה של תורה

‫אבל את התורה אתה תדע, ודאי

‫כי יש הבדל בין התורה לבין כוונת התורה

‫אפשר לנתק את התורה

‫מכוונותיה

‫כמו שלמשל, הרבה פעמים

‫אנשים אומרים, מה זה כתוב בשולחן ערוך?

‫דרך ארץ, לא כתוב בשולחן ערוך

‫או למשל

‫הרתיעה הבלתי רציונלית

‫שיש אצל לומדי התורה

‫מתעמם מצוות

‫אז יש תירוצים, למה לא לעסוק בתעמם מצוות?

‫כי אם אני אלמד את תעמי המצוות

‫אני אקיים רק אם אני מבין

‫זה לא נכון, זה לא קשור לעניין

‫אתה מקיים בגלל שיש לך שם צבע

‫אבל אתה רוצה להבין מהו ציבה

‫אבל הרתיעה הזאת, שלא להתעסק

‫בלימודי אמונה, כל מה שאנחנו עושים פה

‫בכיתת אמונה, זה תעזוב, זה לא

‫זבוזמה, ביטול תורה

‫ביטול תורה לדעת את השם

‫משהו כזה

‫אז זה אפשר בהחלט, לצערנו הוא קיים

‫יש פה שאלה

‫מספרים שהרב צבי יהודה

‫היה אוכל רק מצות ודבש

‫האם משום שלא

‫הגיע למנרגת הקדושה?

‫קודם כל מצות ודבש זה מאוד טעים

‫אגב, אני ראיתי אותו

‫שותה תה עם חלב

‫וגם ראיתי אותו אוכל

‫יוגורט עם סוכר, אני ראיתי את זה

‫ואני ראיתי אותו גם

‫בסעודת מצווה אוכל אוף שלם

‫כמעט

‫עם היצבעות

‫אבל זאת לא הנקודה

‫הנקודה היא שהרב צבי יהודה

‫היה אוכל מעט

‫כי זה לא עניין אותו

‫כלומר, אני לא חייב להרוג את עצמי

‫ולא אוכל, הוא כל הזמן עשה לי דברים אחרים

‫אז הוא לא

‫אז הוא שם לב, לא שם לב

‫היה מישהו שהיה פעם

‫מכין לו אוכל

‫עם הרבה מאוד תשומת לב

‫היום אחד הרב צבי יהודה אמר לו

‫אתה חושב שאיכפת לי מהאוכל שלך?

‫הוא נפגע

‫בסדר, אתה מפייס אותו

‫אבל הוא כאילו השייך לזה

‫זה לא שהוא רצה להצטער

‫שלא שהוא מאוד אהב שוקולד

‫והוא דווקא עבד על עצמו שלא

‫לאכול, לא, זה לא

‫אגב, אותו דבר היה רצה לרב צבי יהודה

‫לגבי לימוד בספרים

‫זה לא היה בחור ידוע

‫הרב צבי יהודה ישב

‫ולא עשה כלום

‫אז הבחור ישיבה

‫שהיה שם כדי לשמש את הרב

‫אחרי רבא שעה אומר

‫אולי הרב רוצה ספר?

‫לא

‫אחרי רבא שעה הוא ראה ‫שהרב ממשיך לא לעשות כלום

‫אולי הרב

‫רוצה ספר?

‫לא

‫פעם שלישית

‫אולי הרב רוצה

‫אז אתה תמיד תחיל לחשוב למה התשובה היא לא

‫אולי הרב רוצה ספר

‫לעיין?

‫הרב ענה לו

‫אני כולי עיון

‫טוב, זה הבין

‫מה אתה צריך ספר?

‫כל התורה כולה נמצאת ‫אצלו, הוא לא צריך ספר עכשיו

‫הוא כל כולו עיון

‫ברור? אז מה הוא צריך ספר?

‫זה מדרגה נמוכה עדיין

‫יש כאלה שמתנדבים להגיע למדרגה

‫הגבוהה הזאת עוד בתחילת הלימודים שלהם

‫אני ראיתי

‫אז איפה היינו?

‫כן, אז זה

‫שלושת המידות החומה

‫עוד הקדמה נוספת

‫מדוע המידות מחולקות לשלשות?

‫שלוש שלשות

‫למה?

‫כי המידות האלה

‫הן ביור של פסוק

‫בתורה, נכון?

‫פסוק בתורה בספר דברים

‫מה השם אלוהיך השואל מימך

‫כי אם

‫ליראה את השם אלוהיך וללכת בדרכיו

‫ולהאהבה את השם אלוהיך

‫בכל לביך ובכל נפשך

‫הוא יראה אותו

‫לא, לא, אמרנו ליראה

‫להאהבה

‫דווקא בכל לביך

‫ובכל נפשך

‫אז יוצא לפי זה שיש פה שלושה דברים

‫יראה, אהבה

‫ייחוד הלב, נכון?

‫אז בכל מידה ומידה

‫יש שלושת המידות האלה

‫אז, משל, זהירות

‫זה מצד היראה

‫וזריזות

‫מצד

‫האהבה

‫ונקיות

‫מצד כוונת הלב

‫זה שלושת המידות של הצדיק

‫עכשיו בחסידות

‫פרישות זה מצד היראה

‫חסידות

‫מצד כוונת הלב

‫ותהרה

‫לא סליחה, חסידות מצד האהבה

‫ותהרה מצד כוונת הלב

‫איך זה מסודר בשלושת המידות האחרונות?

‫ענבה, יראת חטא, קדושה

‫ענבה

‫זה מצד היראה

‫יראת חטא זה מצד

‫האהבה

‫קדושה

‫מצד כוונת הלב, בסדר?

‫מה מתאד פה?

‫שהביטוי שמכוון

‫לאהבה נקרא יראת חטא

‫נכון?

‫אנחנו נלמד

‫את היראת חטא ונראה שהוא מתכוון

‫לאהבה, בסדר?

‫אז הענבה, אפשר לומר, זה הקצה

‫של היראה בצורתה

‫היותר מזוכחת ושלמה

‫אחרי כל ההקדמות האלה

‫אנחנו, מה?

‫אתה שואל, מה עם שמחה?

‫שאלתך בנויה על דברי הכוזרי

‫שהכוזרי אומר, במאמר שלישי

‫ששלושת שורשי עבודת השם

‫הם אהבה, יראה ושמחה

‫נכון?

‫אז איפה הוא שם את זה?

‫כן, אבל בסדר, זה שהשמחה היא חשובה זה כן

‫אבל זה שהיא אחת משלושת העמודים

‫זה רב יהודה הלוי

‫אז אתה שואל אם כן, איפה רמחאל שם את השמחה

‫מבין שלושת העמודים?

‫שתי אפשרויות, או שהוא לא שם

‫או שהוא שם בכוונה, לכוונת הלב

‫טוב, אחרי כל

‫ההקדמות החשובות האלה

‫אנחנו יכולים לגשת

‫לפרק כפבט

‫בביאור מידת

‫הענבה

‫הנה, כבר דיברנו למעלה

‫מגנות הגב, מה זה למעלה? איפה?

‫במידת הנקיות

‫וכבר אז שאלנו שאלה

‫שיכול להיות

‫הסידור של המידות פה

‫ברמחאל לא מובן

‫נגד הגאווה, הוא מדבר כבר

‫בשלבים הראשונים

‫אבל בעד הענבה

‫רק בשלבים מאוחרים

‫רואים ששלילת הגאווה

‫זה עוד לא הענבה

‫זה שני תחומים שונים

‫למרות שלכאורה הם הניגודים

‫והקיצד, הגאווה

‫היא דבר רע

‫אז זה ברור שהיא דבר

‫מאוס, מתואב

‫ולכן, ברור שראוי להרחיק את הגאווה

‫כבר בשלבים הראשונים

‫שאם לא כן האדם שעדיין יש לו גאווה

‫אז הוא לא יכול להיות צדיק

‫יש לו גאווה

‫גאווה זה סוג של שטוץ, של גסות רוח

‫של טיפשות

‫בקיצור, אי אפשר

‫אדם עם גאווה, איך יכול לחיות?

‫אבל הענבה

‫זה בשור הרבה יותר עמוק

‫כדי להיות ענב, צריך להיות ענב כלפי מישהו

‫כדי להיות גאה

‫אני צריך להיות גאה כלפי עצמי

‫עצמי זמין, אני זמין לעצמי

‫ולכן זה קל לי להיות בעל גאווה

‫אני זוכר את עצמי, מה לגאווה?

‫אבל הענבה צריך להיות ענב כלפי מישהו

‫אם אתה לא יודע מי הוא

‫זה שאתה ענב כלפיו, איזה מין ענבה זאת?

‫אין פה ענבה

‫מובן?

‫לכן, רק אם אני יודע

‫עכשיו, הענבה של אדם צריך להיות לפני מי?

‫לפני מי צריכה להיות הענבה?

‫לפני הקב".

‫יפה, אז אין צריך כל כך

‫לדעת מי הוא. כל זמן שלא

‫עברתי את כל שלבי החסידות, אני לא יכול

‫לדעת מי ה' ולכן אין ענבה

‫עד השלבים האחרונים

‫מובן?

‫נפקם מזה למה? היה יהודי אחד

‫דיברנו על זה פעם, היה יהודי אחד

‫באמסטרדם שהסתבך קצת עם הרבנים

‫התחיל לכתוב דברים נגדם

‫והוא

‫בין הדברים שהוא כתב

‫הוא כתב ספר בשם אתיקה

‫מה זה אתיקה?

‫מוסר

‫אתם רואים? אגב, איפה הרמחל

‫כתב את הספר שלו, מסיעת ישרים?

‫אתם יודעים איפה?

‫באמסטרדם גם כן

‫זה לעומת זה עשה אלוהים

‫רמחל כותב את מסיעת ישרים

‫באותו זמן שפינוזה כותב את האתיקה

‫כן, מה אתה רוצה?

‫שפינוזה?

‫זה היה לפני, היה בסביבות שנת

‫אלף שש מאות

‫באזור, משהו כזה

‫רמחל זה אלף שבע מאות ארבעים באזור הזה

‫יש איזה אפרש, על כל פנים

‫בספר האתיקה

‫כותב אותו יהודי

‫מאמסטרדם, הוא כותב שהגאווה

‫זה שטוט, זה לא טוב

‫גאווה, אחר כך

‫הוא כותב על מידת הענווה

‫שזה גם מידה רעה

‫ככה הוא כותב, שהענווה היא מידה

‫רעה, בגלל

‫שהיא ביטוי לחולשה של הנפש

‫וכל

‫חולשה היא דבר רע

‫כי זה פגיעה בעצם

‫של האדם

‫והוא מוסיף

‫ואף על פי כן

‫ראוי להמשיך לחנך

‫את ההמון

‫לזה שהענווה היא מידה טובה

‫כדי

‫שהם לא יפגעו בחכמים

‫כלומר, זה אינטרס של החכמים

‫להמשיך לשקר לציבור

‫לספר להם שהענווה זה דבר טוב

‫כי ככה לפחות הם לא

‫יטרפו את החכמים

‫שהוא שם את עצמו ביניהם

‫אבל מצד האמת, הוא אומר

‫הענווה היא מידה רעה

‫למרות שהוא אמר שגם הגאווה היא מידה רעה

‫עכשיו, אני רוצה להבין, מה הביא אותו

‫למחשבה הזאת

‫מה?

‫זה גם מובן, כל עוד אין לו משהו

‫כמו אמונה, לחיבור להשם

‫יפה, אין לו כלפי מי להיות ענווה

‫כפינוזה, הרי הוא מזהה

‫את הטבע עם האלוהים

‫את אלוהים עם הטבע, יותר נכון

‫אין לו אלוהות, מה שנקרא

‫נבדלת טרנסצנדנטית

‫כלפיה הוא יכול להתבטל

‫לכן הענווה היא סוג

‫של חולשה מבחינתו

‫לכן אתם רואים פה שיש קשר מהותי

‫בין עולם

‫האמונות לבין

‫המידות

‫מידת הענווה היא אפשרית

‫רק למי שיודע את הנבדלות של

‫אלוהות

‫ולכן זה בא כל כך מאוחר

‫עד כאן מובן? בבקשה

‫אין גאווה

‫באמת שאתה רואה

‫בבן שלך, באישה

‫בסדר? מה?

‫אה, אתה אומר, גאווה, אני אומר, אני מתגאה

‫איזה יופי, הבן שלי

‫כמו שבמשל בקולה של אמא

‫תמיד מיריינים רק

‫את ההורים של החיילים הכי טובים

‫שמת לב בזה

‫תמיד, כן, אני ממש גאה בו

‫כל הכבוד, משהו, תמיד כאלה

‫מה עם החיילים

‫הלא טובים?

‫אז אתה שואל, באמת, מה

‫זה שאדם נגיד, כן, שוב

‫זו השאלה, זו השאלה בפרשת

‫עקב, שאדם

‫יש לו הרבה דברים, כסף, ‫זהב, בנים וכולי, ורם לב

‫אף חם, אז מה, אדם

‫צריך לא לשים לב לזה

‫הרי כתוב

‫ואמרת, כוחי

‫ועוצם ידי

‫עשה לי את החייל הזה

‫אם כן, זה מצווה?

‫מצווה לאדם

‫לומר, כוחי

‫ועוצם ידי, עשה לי

‫את החייל הזה? ולכן

‫ולכן, רבנו הרב צבי יהודה

‫קוק, זכותו הגנלינו אמן

‫הרב השלום

‫הוא היה שולח את תלמידי

‫ישיבת מרכז הרב, ישיבתו

‫לראות את המצעד הצבאי

‫ביום העצמאות

‫כדי לקיים, ואמרת

‫כוחי ועוצם ידי

‫עשה לי את החייל הזה

‫וכפי שפרש

‫רבנו יצחק אברהם בנאל את הפסוק הזה

‫וכפי שגם פירש רבנו ניסים

‫ערן את הפסוק הזה

‫נכון?

‫אז אם כך, זה דבר חיובי

‫אלא מה?

‫כתוב אחר כך

‫וזכרת את השם אלוהיך

‫כי הוא הנותן לך כוח לעשות חייל

‫אם זה מתוך שאתה

‫זוכר שהשם הוא זה שנותן לך את הכוח

‫אז זה משובח להתגאות

‫אם זה מתוך שכחת השם

‫ורם לברכה ושכחת

‫את השם אלוהיך, זה רע

‫זה כמו שבדיוק כתוב כמה פסוקים לפני זה

‫ואכלת

‫וסבאת

‫וברכת את השם אלוהיך

‫לאכול זה מצווה או לא?

‫אין מצווה לאכול

‫אמרנו את זה בתחילת השיעור

‫אלא מה? אם אדם אכל, יש פה מצווה לברך

‫נכון? ואכלת וסבאת וברכת

‫שני פסוקים אחר כך, כתוב

‫פן תאכל וסבאת

‫אני לא מבין

‫פן זה איסור לא תעשה

‫נכון?

‫זה מותר או זה איסור?

‫אז כתוב

‫פן תאכל וסבאת ושכחת

‫אז זאת אומרת, ואכלת ‫וסבאת זה בעצם ניטרלי

‫התוצאה זה או וברכת

‫או שכחת, אותו דבר

‫כוחי ועוצם ידיע סליטי חייל הזה

‫אומר רבנו ישראל כברבנל

‫התורה לא תבטל את ערך האמצעים

‫אלא השאלה היא, האם זה

‫מתוך שכחה או מתוך זכירה

‫בסדר? אז תלמידי הישיבה נשלחו

‫לזכור את השם אלוהיך

‫כי הוא נותן לך כוח לעשות חי

‫כן בבקשה

‫האם אין לנבא כלפי אדם אחר?

‫הנבה אמיתית היא רק כלפי הקב'

‫כלפי אדם אחר יש לי הנבה יחסית

‫כי יש לי קיום בדיוק כמו שלא יש קיום

‫אני לא יכול להתבטל באופן מוחלט

‫כלפי אדם אחר כי גם אני קיים

‫הקיום שלו והקיום שלי

‫הם שני סוגי קיום

‫ביחס לאלוהות אין לי קיום

‫בקלפי האדם אחר

‫יש לי התנהגות בהנבה

‫יש לי הערכת האדם השני

‫לתת לו מקום וכולי

‫יוצא לפי זה שבאמת ההנבה האמיתית

‫היא הנבה שקשורה לדת אלוהים

‫מתוך כך אנחנו

‫יכולים לגשת

‫אל הפרק

‫הנה כבר דיברנו למעלה

‫מגנות הגאווה

‫ומכללה נשמע

‫שבח ההנבה

‫אך אתה נבער יותר

‫בדרך עיקר ההנבה

‫כן לפני כן הרי

‫דיברנו בבחינת

‫סור מרה

‫עכשיו אנחנו נלמד עשי טוב

‫הגדרה עצמית של ההנבה

‫ותתבער

‫הגאווה מאליה

‫כי בראש אני מדבר על מעלת ההנבה

‫גנות הגאווה היא מובנת מאליה

‫כלומר אדם שהשיג

‫הנבה לא צריך להילחם בגאווה

‫כי הרי יש לו הנבה

‫לעומת זה אדם שעדיין רק

‫שולל את הגאווה

‫יש לו עדיין מלחמה פנימית כל פעם הגאווה

‫קופצת אליו מחדש

‫מה שאין כן מי שכבר קנה את העיקר

‫ההנבה אין לו צורך להילחם בגאווה

‫הנה כלל ההנבה הוא

‫היות האדם

‫בלתי מחשיב עצמו

‫משום

‫טעם שיהיה

‫וזה

‫הפך הגאווה ממש

‫שבגאווה האדם מחשיב את עצמו

‫והתולדות הנמשכות

‫מזה תהיינה ההפקיות

‫של תולדות הגאווה

‫עכשיו אפשר

‫באמת פה להתבלבל

‫הוא לא מחשיב את עצמו אז ‫אם ככה הוא לא יעשה כלום

‫הוא אומר למה אתה לא

‫בא עכשיו לעזור

‫לעם ישראל צריך אותך

‫מי אני בכלל

‫שום דבר אני כלום

‫כן אבל אתה למד את התורה

‫אולי תלמד אה מה למדתי

‫לא שום דבר יש לך כסף

‫אולי תיתן אה נהיה לי כסף

‫זאת אומרת

‫שבסופו של דבר

‫יש פה טעות אם אתה לא

‫מחשיב את עצמך אז עד רבה

‫אתה לא רשאי לשמור מה שיש

‫לך אצלך

‫אלא האדם למד תורה חייב ללמדה

‫אסף ממון

‫חייב לחלקו

‫קיבל חיים חייב להביא ילדים

‫כלומר האדם הופך לצינור

‫בגלל הענווה

‫כלומר דווקא הענווה האמיתית

‫הופכת להיות גורם של פעולה

‫מנוף לפעולה

‫כי כל זמן שאני

‫מחשיב את עצמי אז יש גבול

‫למה שאני יכול לתת לאחרים אני אתרוקן

‫למען אחרים

‫אבל ברגע שיש ענווה

‫אז בעצם האדם הוא רק לי

‫הוא רק לי ואז אכן

‫הוא יכול בהחלט לפעול

‫וכשנדקדק

‫נמצא שתלויה

‫במחשבה

‫ובמעשה

‫כי בתחילה צריך

‫שיהיה אדם ענב במחשבתו

‫ואחר כך יתנהג

‫בדרכי הענבים

‫הנה אומרים לך תראה האדם הזה הוא ענב

‫צריך ללמוד ממנו

‫אני לומד ממנו מה הוא עושה בדיוק

‫אני רואה שהוא

‫הולך לאט מרוב ענוותו

‫טוב בסדר אז גם אני הולך לאט

‫ואז אני מלא גאווה

‫על זה שאני הולך לאט אני מתנהג בדרכי הענבים

‫איזה יופי

‫שתהיה ענווה

‫אז ברור שזה לא מתחיל מזה זה מתחיל קודם כל

‫מן המחשבה מן ההכרה

‫כי אם לא יהיה ענב בדעתו

‫והיא רצית להיות ענב במעשה

‫לא יהיה להם מן הענבים המדומים

‫והראים שזכרנו למעלה

‫מכלל הצבועים אשר אין בעולם

‫רע מהם

‫ונבהר עתה החלקים האלה

‫אז מתחילים מהענבה במחשבה

‫אין שאלות הכל ברור יאללה

‫המשך הענבה במחשבה היא

‫אל תשכחו שיש בוחן בסוף השיר

‫הענבה במחשבה היא

‫שיתבונן האדם ויתעמת אצלו

‫אשר אין התהילה והכבוד ראויים לו

‫כל שכן

‫זה להתנסה

‫על שאר בני מינו

‫כלומר יש פה שני דברים

‫לא ראויה לו לאדם שום תהילה מצד עצמו

‫ואז מלך על החומר

‫שהוא לא יכול להתגאות על אחרים

‫וזה מפני מה שחסר ממנו בהכרח

‫וגם מפני

‫מה שכבר יש בידו

‫כאן יש בספר חובות על בבות

‫בשאר הענבה הוא מסביר שזה מזל

‫שיש לו לאדם שיש לו חסרונות

‫זה שיש לאדם חסרונות זה עוזר לו לקנות

‫ענבה

‫עכשיו יש אנשים שאין להם חסרונות

‫ובכל זאת יש להם ענבה

‫אבל

‫אומר רוב בני אדם ברוך השם לא צריכים

‫להגיע לזה שהם יעבדו על הענבה

‫באופן עצמי

‫הרי זה שכל אחד מאיתנו

‫יש לו משהו להתבייש ממנו איזה חיסרון

‫איזה מעלה שהוא לא הצליח לקנות

‫איזה כישרון שאין לו

‫וכדומה אז לכן

‫זה קל זה עוזר לענבה

‫למרות שזה לא הענבה העצמית

‫אבל זה טוב זה עוזר

‫מפני מה שחסר ממנו פשוט הוא

‫כי אפשר לאדם באיזה מדרגה

‫שיהיה מן השלמות

‫שלא יהיו בו חסרונות רבים

‫מאיפה החסרונות? או מצד טבעו

‫כן? כלומר

‫יש אדם

‫הוא רוצה להיות שחקן כדורסל

‫אבל הוא בקובה

‫מטר חמישים

‫קצת קשה

‫מצד טבעו

‫או מצד משפחתו הוא קרובה

‫הוא בסדר אבל

‫איזה משפחה שלו

‫זה כמו שבעלוויה של הגנב

‫מה יגידו?

‫אז אחד מספיק אומר אני הכרתי את הבעיה שלו

‫הגנב יותר גדול ממנו

‫או מצד מקרים שקרו לו

‫הוא דווקא בסדר משפחתו בסדר

‫אין לו בעיות מצד הטבע אבל

‫הוא עשה הרבה שטויות

‫או מצד מעשיו

‫שאדם אין צדיק בארצה שעשה טוב ולא יחטא

‫אין כל אלה אמומים באדם

‫שאינם מניחים לו

‫מקום התנשאות כלל

‫אפילו יהיה בעל מעלות רבות

‫שכולם משבחים אותו במעלות האלה

‫כי כבר ענייני החסרונות האלה יספיקו להכשיחה

‫כן? אדם ברגע שהוא חושב

‫על מה שלא בסדר אצלו

‫כל המעלות הטובות שיש לו

‫נמסוד

‫קורס מזורז בשבירת האגו

‫יפה, אז זה קל

‫כלומר מבחינה זאת זה מסודר

‫כן

‫אבל כל זה עדיין

‫מצד החסרונות

‫זו עוד לא הענבה האמיתית

‫אבל זה כדי לרכח מה ‫שנקרא ריכוך ארטילרי ראשוני

‫שיש לאדם, צריך לשים לב

‫שיש לו חסרונות

‫עכשיו כל אחד פה אולי

‫רוצה להתנדב לספר את החסרונות שלו

‫לא, אל תעשו את זה, לא צריך

‫טוב, הנה

‫החוכמה היא

‫עכשיו יש סיבות לגאווה

‫למשל זה שאדם הוא חכם

‫הוא, מה זה חכם?

‫כל הבחינות הוא עבר במאה פלוס

‫סופר חכם האיש הזה

‫הנה החוכמה היא

‫המביאה יותר את האדם לידי התנסאות וגאווה

‫זה מצוי אצל אנשים שעיקר

‫עניינם בחיים זה לימוד, זה תלמידי ישיבות

‫סטודנטים

‫אקדמאים וכדומה, אנשים ש

‫עסקם העיקרי הוא

‫השכל, אז אנשים

‫האלה יש לה נטייה יותר לגאווה

‫מאחרים, כפי

‫שמבוא גם בספר שערי קטושה לרבי חיים ויטל

‫שיש ארבע שורשים

‫של המידות הרעות

‫כנגד ארבע יסודות אש, רוח

‫מים ואפר, שהמידות

‫הקלויות באש, הן קשורות לשכל

‫ואז זה שתי

‫מידות ראשיות שקשורות לאש

‫הגאווה והכעס

‫הכעס בתור תולדה של הגאווה

‫מאיפה זה התחיל? מריבוי

‫שכל, הנה יש ביטוי בהגמרה

‫מה שנקרא

‫ריתחה דהורייטה

‫ריתחה זה ריתיחה

‫של התורה, אדם למד הרבה תורה

‫אז זה

‫שולח ברקים בכל הכיוונים

‫למה? כי זה שכל

‫אז נקרא ריתחה דהורייטה

‫הנה החוכמה היא המביאה יותר את האדם

‫לידי התנסאות וגאווה, לפי שכבר היא מעלה

‫שבאדם עצמו

‫בחלק הנכבד שלו, דהינו השכל

‫כמו שהרמב״ם מסביר בסוף בורי הנבוכים

‫שיש אנשים שרוצים

‫בחיים שלהם להקדיש

‫את החיים שלהם להקדיש, לעשות כסף

‫אומר הרמב״ם

‫כסף

‫זה בשביל, הרי זה דמיון

‫זה שטויות, הרי מה זה ‫אומר שדבר מסוים הוא שלך

‫זה רק מוסכמה

‫כן, אתה אומר זה שלי

‫ואם זה לא היה שלך

‫נגיד הנה אני עכשיו שותה בקוסו

‫היא לא קוס שלי, אני לא יכול לשתות בה

‫יכול, למרות שהיא לא שלי

‫כך שבעצם

‫הרכוש

‫זה סוג של דמיון

‫אלא מה אומר הרמב״ם

‫יש אנשים שרוצים, לא, לא את הכסף

‫רוצים גוף חזק

‫מהרמב״ם, גוף חזק זה כבר יותר טוב

‫כי זה באמת האדם

‫אבל זה האדם בעשיו הוא בהמה

‫זאת אומרת גם לבהמה יש גוף, גם לאדם יש גוף

‫אז כמו שהבהמה רוצה להיות בריאה

‫אז גם האדם רוצה להיות בריא בגופו

‫אז בעצם במובן הזה, זאת שלמות

‫בהמית שבה אדם

‫היום הרמב״ם

‫יש כאלה שקצת יותר מתקדמים

‫הם רוצים להקדיש את ‫החיים שלהם לא לשלמות הגוף

‫ולא לשלמות הממון

‫זה מה שטובות

‫סדר החברה

‫זה כבר יותר טוב מהרמב״ם אבל

‫זה לא האדם עצמו כי מה יעשה האדם

‫עם הכישרון החברתי שלו

‫באי בודד

‫הוא עכשיו לבד, איזה מעלה

‫יש לו מעלות אבל אין לו עם מי לחלק את זה

‫אין מי לחלוק את זה

‫איך אומר הרמב״ם אבל יש

‫מעלה עצמית לאדם זה

‫החוכמה

‫החוכמה זה לאדם לבדו

‫יהיו לך לבדך ונזרים איתך

‫ולכן זו מעלה עצמית

‫שעל ידה האדם יכול גם להגיע לדעת אלוהים

‫ולכן זה מעלה, לכן אומר לך הרמחל

‫אדם שהגיע לחוכמה

‫זה נוגע לחלק הנכבד

‫של האדם, לכן סכנת הגאווה

‫יותר גדולה

‫והנה אין לך חכם

‫שלא יתאהב ושלא יצטרך ללמוד מדברי

‫חבריו, אה אתה בעצם חכם

‫אין אדם בעולם

‫שלא היה זקוק ללמוד

‫ממישהו

‫ופעמים רבות אפילו מדברי

‫תלמידיו

‫אם כן איפה, איך יתנשא בחוכמתו

‫אפילו דברים חשובים

‫ביותר בחוכמתך בעצם קניתם מאחרים

‫אז זה בעצם לא דברי

‫עצמך, זה דברי חבריך

‫כבוד הראש

‫מה ההבדל בין חוסר ביטחון עצמי לבין ענבה

‫חוסר ביטחון

‫עצמי יכול להיות הגורם לענבה

‫ואם כן, האם זו מעלה

‫חוסר ביטחון עצמי זה סוג של גאווה

‫בדאי

‫אם זה גאווה, אבל גם אם זה לא ביטחון עצמי

‫אז זה סימן שהוא חושב שהקב' הוא

‫עשה דפקט

‫שעשה טעות שברא אותו

‫אני אומר לקב' תשמע

‫אני במקוםך לא הייתי בורא אותי

‫מי אתה בכלל

‫כדי לבוא בטענות

‫יש בך ברא אותך

‫אז ציין ביטחון עצמי

‫כי זה לא שלך, זה מתה שם

‫זה שיש לך התעוזה

‫לומר לקב' שהיה לא בסדר שברא אותך

‫זה גאווה

‫אז הצדקה של חוסר הביטחון העצמי

‫צריך

‫לזרוק להגניזה

‫מדוע צריך את מידת הענבה?

‫מספיקה מידת האמת

‫ברגע שהאדם מכיר את עצמו באמת

‫לא תהיה בו גאווה, נכון, זה אותו הדבר

‫ענבה זה מילה אחרת בשביל האמת

‫טוב, ואומנם

‫מה?

‫אמרנו שאומנם

‫קבלתי מהנשים

‫עכשיו זה שלי

‫עכשיו זה שלך, זאת אומרת שנתנו בך

‫זאת אומרת, מקורו לא בך

‫מקורה של החוכמה לא בך

‫אתה אומר לאדם שיש לו הרבה כסף

‫נכון, בעצם אין מה לדגות על כלום

‫על כל דבר, נכון, בדיוק

‫הוא פשוט עכשיו עובר נושא נושא

‫מתחיל עם החוכמה, בעצם שאין שום דבר

‫הרי האדם הוא רק צינור

‫אחד הדברים, אגב, הנפלאים

‫שיש במערכת הגוף של האדם

‫זה העיכול

‫שבעצם זה אומר לאדם שהוא רק

‫סוג של ביוב

‫מכניס מוציא, נכון

‫אז אחרי שהאדם יודע שהוא

‫צינור ביוב, הוא יכול

‫להתגאות, מי הוא בכלל?

‫אז כך לגבי כל דבר

‫אנחנו צינור ביוב גם של החוכמה, גם

‫של הכסף

‫עכשיו

‫פשוט, לא?

‫ואומנם, מישהו

‫בעל שכל ישר

‫אפילו אם זכה להיות חכם

‫גדול ומופלג

‫באמת כשהוא יסתכל ויתבונה

‫נראה שאין מקום לגאווה ולהתנסות

‫כי הנה, מישהו בעל שכל שידע

‫יותר מהאחרים

‫אינו עושה לה מה שבחוק טבעו

‫לעשות

‫כאוף שמקביע לעוף, לפי שטבעו בכך

‫ואשור מושך בכוחו, לפי שחוקו הוא

‫כן, מי

‫שהוא חכם, הוא לפי שטבעו מביאו לזה

‫יש ביטוי במשנה

‫מאוד מעניין, אם למדת

‫תורה הרבה

‫אל תחזיק טובה

‫לעצמך

‫שלכך נוצרת

‫באמת, משפט הזה הוא מוזר

‫אם זה

‫לפי פשט הדברים, כולם נוצרו ללמוד תורה

‫ולא כולם למדו תורה

‫אז אפשר להגיד

‫נכון, לכך נוצרתי, אבל אני מימשתי

‫התשובה היא

‫לא לזה התכוונה המשנה

‫המשנה התכוונה שאם אדם

‫למד תורה הרבה

‫ולא מעט

‫כל אחד חייב ללמוד קצת תורה

‫כל אחד הרבה

‫זה סימן שלכך הוא נוצר

‫הוא, ולא אחר

‫ולכן אין לו מה להתגאות

‫כי הרי הוא ניתן

‫במבנה של נפשו

‫ניתנה במבנה של נפשו

‫האפשרות ללמוד תורה הרבה

‫ולכן זה שהוא למד תורה הרבה

‫זה בעיה שלכך הוא נוצר, ‫לכן אין לו מה להתגאות

‫זה פשוט

‫המקום ששמו אותו בו

‫בסדר, לכן מה

‫שהוא אומר כאן

‫הוא, אז זה כמו שהאוף

‫זה מגביע לעוף לפי שתיבוא בחר

‫והשור מושך בכוחו לפי שחוקו הוא

‫כן מי שהוא חכם הוא לפי שתיבוא מביא לזה

‫ואילו אותו שעכשיו אין לו חכם

‫כמו הוא היה לו שכל טבעי כמו הוא היה

‫מתחכם כמו שהתחכם, אם כן

‫אין כאן מקום להתנסה ולהתגאות

‫אלא אם יש בו חוכמה רבה

‫הנה הוא מחויב ללמדה

‫למי שצריך אליה

‫וכמו אמר רבנו חלמנזקאים, אם למדת תורה הרבה

‫אל תחזיק טובה לעצמך

‫כי לכך נוצרת, זאת אומרת שדווקא הוא ולא אחר

‫נוצר לזה

‫אם עשיר הוא

‫ישמח בחלקו ועליו הוא לעזור

‫למי שאין לו, אה יש לך כסף, סימן שתפקידך

‫לתת אותו

‫אם, מה?

‫אבל זה סוג של דטרמיניזם, הוא להגיד לבן אדם

‫אחרי שהוא החליט ולמד

‫תעמה לה הרבה תורה, זה לא חומק

‫אם מישהו אחר היה מקבל את הספר

‫שלך, הוא לא אומר אותו דבר

‫הוא אומר שאם שיש לך ‫ספר גדול, לא, שאני לא יודע

‫מה זה אומר?

‫אז זה מראה שיש כוחים לספר גדול

‫מצד הבחירה

‫זאת אומרת שאדם יכול להגיד

‫הנה, יכולתי, נכון, יש לי כישרונות

‫שהוא נתן לי, יכולתי לבחור לא לעשות

‫זה בחרתי לעשות

‫אם כן מגיע לי, יישאר כוח, נכון?

‫עד כאן הקושייה, תשובה

‫מי נתן לי כוח הבחירה?

‫מי שבראה לי נתן לי את כוח הבחירה

‫כך שבסופו של דבר, באופן עקיף אומנם

‫אבל בסופו של דבר זה מתה שם

‫נכון? כן

‫מה שונה מידת הענבה ממידת הזריזות

‫בעניין של מעשים חיצוניים

‫זאת אומרת, הרמחל כן

‫מציע במידת הזריזות להריב

‫מעשים חיצוניים שהביאו לזריזות

‫ובמידת הענבה זה דווקא

‫שונה וצריך לבוא קודם כל

‫מהפנים החוצה

‫אני אחזור על שאלתך

‫מדוע במידת הזריזות

‫הרמחל כתב

‫שאדם אפילו יכול לעשות מעשים חיצוניים

‫של זריזות למרות שהוא עוד ‫לא קנה את הזריזות הפנימית

‫וההתלהטות החיצוני

‫יוליד את ההתלהטות הפנימית

‫ואילו בענבה הוא מזהיר

‫שלא להתנהג בדרכי הענבה

‫לפני שאדם קנה הענבה עצמית

‫עד כאן שאלתך? תשובה

‫משום שהזריזות

‫שייכת למידת הצדיק והצדיק נדון

‫במעשה

‫המעשה הוא הכובע אם אתה צדיק או לא

‫מה שאין כן פה זה מעלה פנימית

‫מידת הקדוש

‫אם גיבור הוא

‫לעזור

‫לקושלים ולהציל השוקים

‫הלמה זה דומה

‫למשרתי הבית

‫שכל אחד ממונה על דבר מה

‫וראוי לא לעמוד

‫במשמרתו לפי פקודתו

‫להשלים מלאכת הבית וצרכיה

‫ואין בכאן מקום לגאווה

‫לפי האמת. כלומר בתוך הבית יש אחד

‫שיודע לבשל ויש אחד שיודע לצבוע

‫את הקיר. אז זה שמבשל

‫לא צריך להתגרעות. זה התפקיד שלו. זה שיודע

‫לצבוע את הקיר זה התפקיד שלו

‫והנה זה העיון וההתבוננות הראוי

‫לכל איש

‫אשר סכלו ישר ולא מתעקש או שהתבהר

‫זה אצלו. אז יקרא ענב

‫אמיתי שבליבו ובקרבו

‫הוא ענב. והוא כעניין דוד

‫שאמר לי מיכל והייתי

‫שפל בעיניי

‫עכשיו שימו לב שהוא

‫עשה פה איזה תרגיל הרמחן

‫הוא עבר בהתחלה מהענבה שבאה

‫מפני הרגשת החסרונות

‫שהיא הענבה הטכנית

‫יש לי חסרונות אז מה אני יכול

‫לעשות? בוודאי שאני מלא ענבה

‫אבל אחר כך הוא נכנס למשהו יותר עמוק

‫גם מה שיש לי

‫זה שורש הענבה כי מה שיש

‫לי זה ניתן בי בשביל אחרים

‫אז יוצא שעברנו

‫מהענבה החיצוני לענבה

‫הפנימית

‫כן?

‫מצד העניין יש מה להיות לא יודעים איזה אדם

‫מצד העניין יש עניין להיות כאילו

‫כמו את המכונות שעשית

‫לא צריך להתכחש להגיד לא זה לא זה לא

‫אם אתה באמת שקיע בלימוד תורה

‫ברור אז מה שאתה אומר כך

‫באיזשהו מקום להיות סמר בבחירות

‫הטובות שהוא עשה השאלה היא מה זה עושה

‫את זה האם זה גורם לו

‫להיווצרות של אוטונומיה של האישיות שלו

‫או שהוא הופך להיות לשירות

‫של אחרים אם זה מייצר

‫אצלו חיזוק לאוטונומיה הנפשית

‫כלומר הפיכתו לנקודה בתוך הזרימה

‫של החיים אז זה הגאווה

‫אם זה הופך אותו למי שנותן לאחרים

‫אז זה גאווה קשרה

‫כתוב ההגבה ליבו בדרכי השם נאמר

‫ביהושפת מלך יהודה

‫שהייתה לו גאווה כי הוא

‫בעצם היה צריך לתקן את המדינה

‫הוא היה מלך אז זה הייתה לו גאווה

‫כזאת יש דוגמה לזה

‫במוסר אביך ומביא מהגמרה

‫ש

‫בר כפרה אחד מהתנאים

‫ראו אותו

‫נכנס לבית המדרש

‫אמרו לו

‫מה אתה הולך לעשות כאן בבית המדרש

‫אמר להם אני הולך ללמוד תורה

‫מפי רבי רבי זה רבי יהודה הנשיא

‫אמרו לו

‫וכי הגון אתה ללמוד

‫תורה מפי רבי

‫זאת אומרת שהייתה כנראה טענה נגדו

‫היו לו כנראה יריבים

‫אויבים לא יודע אמרו לו אתה הולך ללמוד

‫תורה אצל רבי

‫ענה להם וכי הגון הוא

‫משה ללמוד מפי השכינה

‫מי הוא משה רבנו מפי השכינה

‫כלום אבל בכן הלך ללמוד

‫אז שמה

‫רב צפידה מביא את זה כדוגמה

‫שם בהערות במוסר אביך

‫לגאווה הכרחית לפעמים

‫שאם לא כן האדם לא ילמד

‫טוב

‫והוא כעניין דוד שאמר

‫למיכל והייתי שפל

‫בעיניי

‫כן מה זה

‫הסיפור הזה שמה שמיכל

‫בת שאול

‫הייתה אריסטוקרטית כן

‫באה ממשפחה של מלך

‫בת של מלך והיא

‫רגילה שמלאכים מתנהגים

‫בהצילות ובהיפוק

‫וראית דוד כשמעלים את

‫הארון מתחיל לרקוד

‫כמו דוד היה חגור

‫אפוד בד

‫מה אכפת לנו אפוד? אפוד זה סוג של חצאית

‫חצאית של גברים

‫אז כשדוד היה

‫רוקד ראו לו את הרגליים

‫אז אמרה

‫מה נכבד היום

‫מלך ישראל

‫היא גלות נגלות

‫אחד הרקים לפני המהותיו

‫וכל השפחות

‫וכל העבדים ראו אותך ככה

‫אז אמר לה דוד

‫חי השם אשר בחר בי

‫מבית אביך

‫כי הוא נקיל אותי

‫עוד והייתי שפל בעיניי

‫וכו' כך ראוי לפני השכינה

‫וכתוב ביד אחרי זה

‫אולמיכל בת שאול לא היה

‫לבלד עד יום מותה

‫מה זה קשור שלא היה לבלד? להגיד שהיא מרירה

‫לא הכוונה היא

‫שהיא הכרה

‫יש הכרות של האריסטוקרטיה

‫ויש פוריות

‫של מי שמוכן להשפיל עצמו

‫ואמרו זכרונם לברכה

‫כמה גדולים

‫נמוכי הרוח

‫שבזמן שבית עמידה שקיים

‫אדם מקריב עולה

‫שכר עולה בידו

‫מנחה, שכר מנחה בידו

‫אבל

‫אז כמה זה עולה?

‫עולה

‫כבש, נו כמה זה עולה?

‫היום?

‫בין שמונה מאות לאלף שקל

‫200 דינר ירדני

‫200 דינר ירדני

‫כמה זה דינר ירדני?

‫כמה?

‫600-700 שקל

‫הכבש, כן

‫כפול שש

‫אז 1200 שקל בערך

‫כן? בסדר

‫אז 1200 שקל, אז הוא מקריב עולה

‫עלה לו 1200 שקל

‫מנחה, כמה זה עלה לו?

‫20 שקל בערך

‫נכון? 20 שקל

‫הסולט עם השמן, זה 20 שקל בערך עלה

‫אבל מי שדעתו שפלה עליו

‫מעלה עליו הכתוב

‫כאילו הקריב כל הקורבנות כולם

‫שנאמר, זווחי אלוהים

‫כל הזווחים של אלוהים

‫רוח נשברה, הרי זה שבח

‫של לימוכי הרוח, שהם ענבים בליבם ובמחשבתם

‫עכשיו אפשר להבין למה

‫כי ברגע שאני מביא כבש

‫יש משהו שמתנשא בקרבי

‫אני נתתי משהו

‫כשיש לי רוח שבורה

‫אז אין לי מה לתת, אז אני כליל הכל

‫אז הקרבתי את כל הקורבנות

‫וכן המרוד

‫לא מרו בכם

‫מכל העמים

‫חשק השם בכם

‫אמר להם הקב' ברוך הוא לישראל

‫בניי אני חושק בכם, שאפילו שאני

‫משפיע עלכם גדולה

‫אתם ממרתין

‫עצמכם לפניי

‫אתה צריך להבין מה זה המידה הזאת

‫שככל שהקב' הוא משפיע עלינו יותר גדולה

‫יותר עמתה

‫מי חושב

‫על עצמו שהוא עם זגולה

‫תשובה

‫כל העמים

‫אין לך עם בעולם שלא חושב

‫באיזושהי פינה ללב שלו שהוא עם זגולה

‫חוץ מאחד

‫זה שהוא באמת כזה

‫כן, זה מעניין מאוד

‫תארו לעצמכם הקב' ברוך הוא בא

‫לאברהם אבינו, אומר לו אברהם

‫רציתי להגיד לך משהו

‫כן, כן, מה יש לך להגיד לי הבוקר

‫רציתי להגיד לך שאתה הולך להקים

‫עם זגולה

‫אברהם מגיב

‫אההה סוף סוף

‫זה גאווה

‫אבל רואים שאברהם אבינו דווקא לא רצה

‫כן, זאת אומרת מי ראוי

‫למעלה של עם זגולה

‫מי שמצד הטבע הנפשי שלו מתנגד לזה

‫מכאן שהשמאלנות

‫יש לה שורשים חיוביים

‫מצד נקודת המוצא

‫של הזגולה

‫זה שנשארים תקועים שם זה בעיה

‫כן, זאת אומרת זה כבר בעיה של אמונה

‫אבל צריך להבין שזה בעצם שורשו

‫בזהות יהודית עמוקה

‫ואני צריך להרחיב בזה בפעם הבאה

‫ובעצם בשנה הבאה

‫שלום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230714304″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 53
לפעמים החסידות היא דווקא להניח ממנהגי החסידות שרגיל בהם
מידת הענוה - חלק ב
פרק כב’
אורך השיעור: 48 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230714304″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מידת הענוה – חלק א

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן