פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, הקדושה שבטבע | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
השימוש בכל כוחות החיים לשם ידיעת ה’ – כוח הדיבור | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ח’, ט’: אחדות העולמות שבישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

דרך קניית היראה

מילות מפתח:יראת שמים
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫אנחנו עמקד בפרק קפה בדרך קניית היראה.
‫פה אנחנו נכנסים לסוגיה קצת עמוקה,

‫אנחנו דיברנו מהי היראה ‫שאדם יראה שלא לפגוע באוהבו.

‫אני אוהב מישהו, אני כל כך ‫אוהב אותו שאני מתיירא שמה

‫יעשה דבר שאיננו תואם את רצונו.

‫אז זה לא מצד שאני מפחד מה ‫שהוא יעשה לי אם לא יקיר רצונו,

‫אלא סתם כואב לי על האהבה שלי אליו.

‫אבל כדי לאהוב מישהו, כלל גדול ‫זה שצריך לדעת אותו, להכיר אותו.

‫הרי אי אפשר להכיר מישהו, אי אפשר ‫לאהוב מישהו אם לא מכירים אותו.

‫איך אומר הרמב״ם? ‫אין אדם אוהב את השם, אלא בדעת שידע איהו.

‫כלומר, אם אתה יודע את השם אתה יכול ‫לאהוב, אתה לא יודע, אתה לא יכול לאהוב.

‫ולפי הדעת זה המשך המשפט.

‫זה לא סותר מה שאמרתי, יש המשך למשפט.

‫ולפי הדעת היא אהבה עם ‫מעט מעט ועם הרבה הרבה.

‫כל דבר שמישהו אומר בעולם הוא שני ומחלוקת.

‫כך שזה באמת לא שאלה, ‫האם זה שני ומחלוקת או לא.

‫על כל כך אני אומר, הרמב״ם, לפי הדעת ‫היא אהבה, מעט מעט ועם הרבה הרבה.

‫לפיכך צריך האדם לייחד את עצמו ‫לחוכמות ולתבונות המודיעים לו את קונו,

‫כפי שבהרנו בלחות יסודי התורה.

‫איך אומר הרמב״ם שם, בסוף ‫פרק הסירי של ללחות תשובה.

‫עכשיו, יוצא לפי זה שאי אפשר ‫להגיע ליראה באמת אם אין לי ידיעה.

‫והידיעה דורשת לימוד, לימוד ‫רציני, מעמיק של דעת אלוהים,

‫שזה שייר במידה מרבה למשקעה ‫מעשה בראשית ומעשה מרכבה.

‫התבוננות בכיסא הכבוד וכדומה.

‫תורת הסוד, אז צריך אם כן לימוד.

‫וזה, לא הסברנו בפרק, אבל ‫זה עדיין איך שאנחנו לומדים,

‫בדרך קניית העירה.

‫אך דרך קניית העירה, אני קורא עכשיו בפנים.

‫אך דרך קניית העירה הזאת הוא ‫ההתבונן על שני עניינים אמיתיים.

‫האחד הוא, היות שכינתו יתברך ‫נמצאת בכל מקום שבעולם,

‫ושהוא יתברך משגיח על כל דבר קטן וגדול.

‫אין נסתר מנגד עיניו, לא מפני ‫גודל הנושא ולא מפני פחיתותו.

‫אלא הדבר הגדול והדבר הקטן, ‫הנקלווה הנכבד, הוא רואה והוא מבין,

‫ולהפרש.

‫הוא מה שאמר הכתוב, מלוא כל הארץ כבודו,

‫ואומר, עלו את השמיים ואת הארץ הנמלא,

‫ואומר, מכאשם אלוהינו המקביל, ‫השבת המשביל לראות בשמיים ובארץ,

‫ואומר, כי רם השם ושפל ‫יראה וגבוה ממרחק יידע.

‫צריך להבין מה כל הדברים שנאמרים ‫כאן, זה דברים בומבסטיים מבחינה מסוימת.

‫הדבר הראשון, אם כן הוא אמר, היות ‫שכינתו יתברך נמצאת בכל מקום שבעולם.

‫יש פה דייקנות בדברי רמחאל, הוא לא אמר,

‫היות עצמותו או היותו ממלא את כל ‫העולם, זה הוא לא אומר, אלא שכינתו.

‫שכינתו, הכוונה, הימצאות אל זולתו.

‫המשמעות של המילה שכינה בכלל, ‫פירושו, הימצאות אל זולתו, כמו שכן.

‫שכן נמצא אל זולתו.

‫אז הקדוש ברוך הוא נמצא אלינו, ‫המושג הזה הוא ננקרא בקיצור שכינה.

‫כן, מה אתה אומר?

‫זה מאוד מצומצם, אבל זה קיים ‫בכל מקום לפי שהוא קוטל את זה.

‫מה מאוד מצומצם?

‫שכינתו.

‫שכינתו נמצאת בכל מקום. מה זה שכינתו?

‫כלומר, הוא נמצא אלינו בכל מקום.

‫זו באמת שאלה גדולה.

‫פעם שאלו את הרבי מקוצק ‫איפה הקדוש ברוך הוא נמצא,

‫אז הוא אמר בכל מקום שאתה נותן לו להיכנס.

‫זה על דרך המוסר, יש לזה משמעות.

‫אני חושב, מספרים גם ששאלו ‫את אחד מגדולי החסידות שהיה ילד,

‫אמרו לו אני אתן לך רובל אחד אם ‫תגיד לי איפה הקדוש ברוך הוא נמצא.

‫הוא אמר לו אני אתן לך שניים ‫אם תגיד לי איפה הוא לא נמצא.

‫אבל, יש, זה אמירות חסידיות.

‫אבל אם נכנסים לממד המטאפיזי, ‫זה הרבה יותר מורכב מזה.

‫רבי נחמן ברסלב פיתח שיטה ‫מעניינת, שאני אסכם את זה במילים שלי.

‫הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום ‫במיוחד במקומות שבהם הוא לא נמצא.

‫כן? הבנת מה שאמרתי?

‫כן, נהנחת בצד.

‫נהנחת, זה בסדר, מותר להיה נחת.

‫רק שהנחה שוברת חצי ‫גופו של אדם, צריך להיזהר.

‫אבל, אז מה אומר רבי נחמן?

‫כן, שיש, הקדוש ברוך הוא נמצא בכל מקום,

‫אבל המקום שבמיוחד הוא נמצא, ‫זה המקום שבו הוא לא נמצא.

‫זאת אומרת, הרי למצוא אותו איפה ‫שהוא נמצא, זה לא חוכמה גדולה.

‫אבל איפה שהוא לא נמצא, ‫למצוא אותו, זה החוכמה האמיתית.

‫ברור, ולכן חייב להיות אפרש ‫בין הנמצא לבין הלא נמצא.

‫אז ההכרה הזאת שהוא נמצא גם איפה ‫שהוא לא נמצא, זה באמת הכרה גדולה מאוד.

‫עכשיו אני רוצה להבין מה המשמעות של ‫הביטוי, מעבר לפרובוקטיביות של הביטוי.

‫כן, הביטוי הוא פרובוקטיבי, אבל מה ‫המשמעות שהקדוש ברוך הוא נמצא?

‫מה פירוש, איך הוא נמצא אליי?

‫כלומר, ברור שלא מדובר בגוף ולא בדמות ‫הגוף, אז איך אפשר להגיד שיש לו מציאות אצלי?

‫אלא הכוונה שהוא נמצא, אני ‫יכול להיפגש עמו, זה הכוונה.

‫ואיך פוגשים מישהו?

‫למשל, בהגדה של פסח רואים שהפגישה ‫עם דברי תורה, למשל, זה על ידי שאלות, נכון?

‫כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אז זאת ‫אומרת שיש לה תורה מה לומר לארבעה בנים.

‫אחד חכם, אחד רשע, אחד ‫טעם ואחד שאין יודע לשאול.

‫מה זה אחד חכם, בין שהוא חכם, ‫בין שהוא רשע, אחד חכם ואחד רשע.

‫כמו שאת אומרת, אחד מבושל ‫ואחד שאינו מבושל אין מדליק נדבו.

‫מה הפירוש? בין מבושל ובין לא מבושל.

‫אז אחד חכם ואחד רשע, בין שהוא ‫חכם ובין שהוא רשע, התורה מגברת איתו.

‫מה? אחד פירושו בין כך ובין כך.

‫כמו למשל במשנה, אחד מבושל ‫ואחד שאינו מבושל, אין מדליק נדבו.

‫או במשנה, אחד שוגג ואחד ‫מזיל ואחד שוגג ויחילו לשם.

‫נכון? אז מה זה אחד? לא משנה איך.

‫אז אחד חכם ואחד רשע, בין שהוא חכם ‫ובין שהוא רשע, יש לה תורה מה לומר לו.

‫נכון? בין שהוא טעם ובין שהוא נדעת לשאול.

‫זה משהו של המילה אחד.

‫עכשיו אני רוצה להבין, חכם, מה הוא אומר?

‫יש לו שאלות, נכון?

‫מה העדות והחוקים?

‫רשע, מה הוא אומר? יש לו שאלות.

‫מה העבודה הזאת לכם?

‫טעם, מה הוא אומר?

‫גם לא יש שאלות. מה השאלה שלו?

‫טעם, מה הוא אומר?

‫מה זה? מה זה? מה זה? מה זה? מה זה?

‫האם כבודו קרא פעם את ההגדה של פסח?

‫קראתי כל שנה. כל שנה. כל שנה אתה קרא?

‫יש אנשים שאתה קורא כל שנה, אגדתי לה לפסחה.

‫נכון? אבל כן, אז כתוב שם טעם.

‫לפחות ניסיתי בנוסח שלי, כתוב מזות.

‫מזות, מה העבודה הזאת?

‫טעם, מה הוא אומר? מזות, נקודה.

‫טוב, אני רואה שצריך ללמד פה הגדה של פסח.

‫לא, לא, לא, אני אעד ללמד.

‫חכם, חכם, מה הוא אומר?

‫מה? אידוע חוקי והמשפטים, ‫אשר צבע השם אלוהים ונתכם.

‫אף אתה אמור לו לקריאת את הפסח,

‫אתם מפטרים לאחר פסח, אפי כומאן.

‫רשע, מה הוא אומר? מה העבודה הזאת לכם?

‫לכם ולא לו, לפי שהוא הוציא את עצמו מן הכלל,

‫כפר בייקר, אף אתה אקה ‫את שינה ואמור לו בעבודה,

‫שעשה שם לי ובצליל מצרים, לי ולא לו,

‫אילו הוא היה שם, לא היה, נגע, ‫טעם, מה הוא אומר? מה זאת?

‫ואמרת אליו, בכל זאת כי ‫את הוציאה נועה של מצרים.

‫את כן ברור? בסדר.

‫עכשיו, יש רק בעיה אחת, יש מכנה משותף,

‫לשלושת הראשונים. חכם, רשע, טעם.

‫מה המכנה המשותף? הם שואלים שאלות.

‫זאת אומרת, מתוך שאדם שואל שאלה,

‫אז יש גם מה להשיב לו. בסדר?

‫ושאינו ידע לשאול.

‫אז בטח, זאת אומרת, מה הבעיה?

‫הוא לא יודע לשאול, אז מה צריך לעשות?

‫ללמד אותו לשאול.

‫כן, לכאורה, המחנך הדתי הקלאסי,

‫היה אומר, איזה יופי, זה אחד שלא יודע לשאול,

‫אני אגיד לו מה לחשוב.

‫אני אלמד אותו את כל התוכן, נכון?

‫אלא זה שהוא לא יודע לשאול, ‫בעיני מחבר ההגדה, זאת בעיה.

‫כי לא יכול להיות שיהיה לו ‫תוכן של תורה אם אין שאלה.

‫בסדר?

‫השלב, אני אומר את זה,

‫כי זה מלמד אותנו שהכלי של המפגש הוא השאלה.

‫השאלה יוצרת איזשהו ריק, ‫והריק הזה צריך להתמלא.

‫גם המקום הריק נקרא בתנ״ך שאול, נכון?

‫השאול זה מקום ‫ריק, שכל כולו שאלה.

‫נכון?

‫גם שאול.

‫גם שאול, נכון.

‫וזה, לפעמים בשאלות ותשובות ‫כתוב, ונפשנו לשאול הגיע.

‫כלומר שאנחנו באים לשאול את הרב שאלה.

‫אבל יוצא שמי שאין לו שאלה, ‫אין לו אפשרות של מפגש.

‫יוצא לפי זה שהפגישה עם הקב".

‫זה דרך השאלות.

‫כלומר, אנחנו מחנכים ‫לשאלות, כי על ידי השאלה,

‫האדם יכול למצוא את השם.

‫כי לכל שאלה, תשובה.

‫חוץ מהשאלות שאין עליהם תשובה.

‫עכשיו, עכשיו.

‫מה?

‫אם הוא שאל לך, נו אז מה?

‫גם פה, מפגש הוא השאלה.

‫נכון, יפה.

‫יפגש לך, הוא שאל לך.

‫יפה, יפה מאוד.

‫זאת אומרת, יש יחס בין השאלה לפגישה.

‫עכשיו, יש פה שאלה.

‫מה קורה כשיש שאלה, ‫שאין עליה תשובה.

‫כן? זה בעיה.

‫אם יש שאלות שאין עליהן תשובה,

‫אז זה אומר שבמקום שבו השאלה הזאת נשאלת,

‫הקב' ברוך הוא לא נמצא שם.

‫כן? הרי יש ביטוי כזה.

‫דע מה שתשיב.

‫נכון?

‫למי?

‫להפיקורוס.

‫להפיקורוס. נכון?

‫כלומר, להפיקורוס צריך שיחזירו אותו בתשובה.

‫דע מה שתשיב בתשובה את ההפיקורוס.

‫כן?

‫לא התשובה שתשיב.

‫כי מה שאומרים, אנשים ‫רגילים להבין ככה.

‫דע מה שתשיב להפיקורוס, ‫כוונה איך לדחות אותו מעליך.

‫אז אם ככה הביטוי היה צריך להיות,

‫דע מה שתדחה את ההפיקורוס.

‫יש ביטוי כזה, לזה דחית בכנה.

‫נכון? יש ביטוי כזה.

‫אבל אתה רואה שחזא לא אמרו ככה.

‫אמרו דע מה שתשיב להפיקורוס.

‫כלומר צריך להחזיר אותו בתשובה.

‫את ההפיקורוס.

‫על ידי הדעת. כן?

‫לא, אבל... דע מה שתשיב.

‫נכון?

‫לא הבנתי.

‫מה?

‫לא הבנתי את התנתק של הסברת האלה.

‫אני אומר, אתה שאלת על ידי ‫מה נחזיר את ההפיקורס בתשובה.

‫נכון?

‫לא, שאלתי מה זה דע מה שתשיב להפיקורוס.

‫אז זה מה שאני מספרתי לך.

‫על ידי הדעת

‫יהיה לך מה

‫להשיב את ההפיקורס בתשובה.

‫נכון?

‫עכשיו איך?

‫הבנת?

‫אה, על ידי שאתה תיתן לו מה.

‫מה זה שאלה?

‫מה, כן, זה התמיהה.

‫מה למעלה ממך.

‫אבל בסדר, יש הרבה מה לדבר על זה.

‫כי יכול להיות צריך להגיד, ‫דע מי שתשיב להפיקורוס.

‫אז כנראה רמזו לעוד משהו.

‫או תהיות דע מה ‫זה, או תהיות דמעה.

‫שרי דמעה לו, דינה לו, יש מה לדבר על זה.

‫אבל, על כל פנים, יש ‫שאלות של ההפיקורוס,

‫שיש עליהן תשובה.

‫ועל זה נאמר, דע מה שתשיב.

‫אבל יש שאלות שאין עליהן תשובה.

‫על זה נאמר, כל ‫בעיה, לא יהיה שובון.

‫שיש שאלות שאין עליהן תשובה.

‫ואם יש שאלות שאין עליהן ‫תשובה, אז הקב' רחול לא נמצא שם.

‫הבנתם את הבעיה?

‫בעיה קשה.

‫נכון?

‫ולכן, זאת הסיבה שאסור לעיין

‫בדברי ההפיקורסות הזאת.

‫כלומר, זה מה שמסביר רבי נחמן

‫מברסלב בספר ליקוטי מוהרן.

‫תורה סמך ד' בחלק ראשון.

‫בוודאי אתה מכיר, תורה דבואל פרו.

‫מכיר?

‫אה, אתה בטוח מכיר.

‫לא יכול להיות.

‫אתה לא מכיר את ליקוטי מוהרן באלפי?

‫אני מאוכזב נורא.

‫עכשיו, ליקוטי מוהרן, ‫חלק ראשון, תורה סמך ד'

‫מסביר שיש ודא שיש

‫שני מיני הפיקורסות בעולם.

‫שני מיני הפיקורסות.

‫יש הפיקורסות שבאה

‫משבירת הכלים, ויש הפיקורסות שבאה

‫מהחלל הפנוי.

‫מושגים מהקבלה, כן?

‫שבירת הכלים, חלל הפנוי, ‫מושגים של תורת הסוד.

‫לא משנה, לא נסביר אותם כאלה.

‫אבל מה שאומר רבי ‫נחמן, זה הפיקורסות שבאה

‫מן החלל הפנוי, זה ‫הפיקורסות שיש עליה תשובה.

‫שעליה נאמר, שעליה ‫נאמר דרמה שתשיב

‫לפיקורס, צריך לחזיר

‫את הפיקורס בתשובה.

‫אבל יש הפיקורסות שבאה

‫מהחלל הפנוי, והן ‫החוכמות שאינן חוכמות.

‫מה זה חוכמות שאינן חוכמות?

‫שאין עליה תשובה.

‫אבל מה, מזד שני זה חכם.

‫זה נקרא ב... קלוטס קאשיה.

‫זאת אומרת, או אובר חוכם.

‫כן, כך.

‫לא, לא.

‫זה נראה כחוכמה, אבל ‫באמת זה לא חוכמה.

‫יש מושג כזה.

‫זה נמצא, למשל, ‫בפילוסופיית האבסורד.

‫יש שאלות כאלה.

‫ואפשר לומר שישנן שיטות, ‫אפשר לומר שהן היעדר שיטה.

‫שבעות... אפשר להתווכח, נגיד,

‫יש אדם שיש לו סולם ‫ערכים א', מולו יש אדם

‫שיש לו סולם ערכים ב'.

‫אז בין סולם ערכים, ‫לסולם ערכים יש ויכוח.

‫אז אדם שיש לו סולם ערכים א',

‫יכול להקנות את סולם הערכים שלו

‫למי שאימץ את סולם ערכים ב'.

‫אפשר על ידי קצת ‫ייכוח, על ידי קצת דיון,

‫להשיב את הסדר של סולם הערכים.

‫זה נקרא שהייתה שבירת הכלים

‫אצל האחד, צריך להחזיר ‫את הכלים כמו שצריך.

‫כן, כי יש לו מסכן תערובות

‫של שברי כלים ושברי אורות.

‫הוא צריך טכנאי טוב.

‫הוא צריך טכנאי ‫טוב, נכון, אתה צודק.

‫יש, יפה, יש לו חתיכות ‫כלים, יש לו חתיכות אורות,

‫יש לו ערכים מומלבלים, ‫אבל יש לו ערכים.

‫מי שיש לו ערכים, אפשר לדבר איתו.

‫זה נקרא הפיקורסות הבאה

‫משבירת הכלים, שעליה יש תשובה.

‫אבל יש טענה בעולם

‫שאין ערכים כלל.

‫אין לו כלים ולא אורות.

‫זה בא מהחלל הפנוי, ‫ולכן השאלות הבאות משם

‫אי אפשר שתהיה עליהן תשובה.

‫כך אומר רבי נחמן.

‫עכשיו, זאת אומרת, זה ‫הכרחי שתהיינה שאלות

‫שאין עליהן תשובה, ‫כי אם היה להן תשובה,

‫היה אפשר למצוא שם

‫את ה' מתברך.

‫ואם היה אפשר למצוא שם

‫את ה' מתברך, אז אי אפשר היה

‫לעולם להתקיים.

‫כי העולם אפשרי

‫רק אם הקב' הוא מסתיר פניו.

‫ולכן על מנת שיבצר היקף

‫של היעדר מציאות, צריך שיהיה חלל.

‫והחלל הזה מלא בשאלות

‫שאין עליהן תשובה.

‫אז חייב שייצא אותו אדם.

‫יפה.

‫עכשיו, הבעיה היא

‫שאיך אפשר להציל ‫אותו, מסכן, מי שנפל לשם,

‫אי אפשר להציל אותו שם.

‫אה.

‫אז כאן רבי נחמן

‫נכנס לתסבוכת.

‫הוא אומר, מצד אחד, אסור ‫להיכנס לשם, כי מי שנכנס לשם

‫איך יצא משם.

‫מצד שני, מי שנפל לשם, ‫צריך להוציא אותו משם.

‫אז הוא אומר, אם יש ‫צדיק שהוא בבחינת משה,

‫אז הוא צריך דייקה

‫לעיין בחוכמות האלה.

‫כי אף על פי

‫שאין עליהן תשובה, ‫בעצם זה שהוא מתבונן

‫באותם המקומות, הוא ‫מעלה משם את הנשמות

‫שנפלו לשם, אבל ‫זה רק כי הוא משתמש

‫בכלי שמשה רבינוי

‫משתמש בו.

‫שזה?

‫הנבה.

‫מה עוד?

‫התורה.

‫התורה, הנבה, מה עוד?

‫ישראל.

‫ישראל.

‫חסד.

‫חסד, מה?

‫קיבל.

‫קיבל.

‫יש לכם הרבה רעיונות יפים.

‫הייתי קונה אותם, אבל ‫זה לא מה שרבי נחמן אומר.

‫רבי נחמן עכשיו אומר, נבואה, ‫עוד הנה, עוד איזה רעיון.

‫נו, אבל זה לא מה שרבי נחמן אומר.

‫מאוד יפים הרעיונות שלכם, ‫אבל זה לא מה שרבי נחמן אומר.

‫אני אגיד לך, יש לי הצעה, ‫אולי גם אני אגיד משהו.

‫לא, זה סתם, ככה, מותר ‫להשתתף בדיון, נכון?

‫טוב, אז רבי נחמן אומר

‫שהכלי שהוא משתמש במושה

‫זה השתיקה.

‫יש דברים שנדברים על ידי ‫דיבור, כי יש שם, אנחנו אומר,

‫שכל ואותיות ליישב.

‫אבל יש מקום שהוא בלי שכל ואותיות.

‫לכן אי אפשר על ידי דיבור

‫להוציא משם אף אחד, ‫אלא על ידי שתיקה

‫אפשר להוציא משם.

‫למשל, הוא מביא דוגמה.

‫איפה ראינו שמשה רבנו

‫השתמש בשתיקה?

‫כתוב במסכת מנחות.

‫כשמשה הגיע להרכיה, ראה את הקב".

‫הקב". הוא הוכחו כושר כתרים לאותיות.

‫אז דבר שיש לו אותיות, ‫דבר שיש לו היגיון, נכון?

‫זה מה שאמרנו, דברים ‫שיש עליהם תשובה.

‫אבל הוא שאל, מה זה הכתרים האלה

‫שאתה שמה לו אותיות?

‫הקב". אמר לו, זה לא ‫בשבילך, יש מישהו אחר שיבוא

‫ויסביר את זה בבוא הזמן.

‫הוא אמר, מי זה?

‫זה אחד, עקיבא בן יוסף.

‫עקיבא בן יוסף, אפשר ‫לראות אותו, כן, אין בעיה.

‫פרוסדור ימני, פנייה שנייה שמאלה,

‫דלת שלישית ימינה, שם זה בית המדרש שלו.

‫טוב, משה רבנו הולך, נכנס ‫לבית המדרש של רבי עקיבא,

‫לא מבין שום דבר.

‫אז חלשה דעתו, שמע ‫ששואלים את רבי עקיבא,

‫רבי מינין לך אמר עליך ‫למשה מסיני, נחה דעתו. בסדר?

‫על זה יש הרבה מה ‫לדבר, רק על ההגדה הזאת.

‫מסופר שמה שמשה אמר לקב".

‫הראית לי את תורתו, הראי ‫נעלי את שכרו, השכר שלו משהו,

‫הוא בטח אדיר, הראה ‫לו איך שסורקים את בשרו

‫במסרקות של ברזל.

‫הרומאים עינו את רבי עקיבא, ‫עינו יקשה, אמר לו משה לקב",

‫זו תורה וזו שכרה, אמר ‫לו, אמר לו תשובה כפולה,

‫אמר לו שתוק, כך ‫עלה במחשבה לפניי.

‫המשפט הזה לא מובן בכלל.

‫כן, אבל אם הוא אמר ‫לו שתוק, הייתי מבין,

‫זה רק אומר לא רוצה לדבר איתך.

‫בסדר?

‫אבל כך עלה במחשבה ‫לפניי, איך שלא מבין את זה,

‫זה כבר הסבר.

‫אז למה אמר לו שתוק?

‫אלא, ברבי דחמאנר, הוא אומר, ‫תשתיק את המחשבה הרגילה,

‫ועל ידי זה אתה תגיע

‫למחשבה שעלתה לפניי.

‫זה לא מוטים למשה רבנו

‫להגיד בצורה הקצרית.

‫כשהוא רצה לחלוט את עם ‫ישראל, הוא מוכר סיגל עליהם

‫שהיום הוא מוכר

‫שימחש את השם שלו.

‫שם התאורה, מה בעקיבא.

‫זה אותו דבר, הנה, ‫המוכנות של משה להימחות.

‫להימחות זה גם סוג של ‫שתיקה, כי אם יש אותיות,

‫אז זה לא שתיקה.

‫ברגע שאתה מוכר את ‫האותיות, זו שתיקה.

‫דווקא זה הכלי של משה.

‫זאת אומרת שהקבלו ‫שחרו, הוא אמר לו,

‫יש דברים שהבירור שלהם

‫נעשה על ידי שאתה שותק, ‫ולא על ידי שאתה מדבר.

‫גם לא בסכם.

‫אבל אז אתה מגיע באמת להבנה.

‫זה כמו שגם בפחד ‫יצחק, רבי יצחק הוטנר,

‫זכר את זה לי כבר אחרי ‫הסביר, שיש שני סוגי תלמידים.

‫יש תלמיד שמבין את מה

‫שהרב שלו אומר, מתי הוא ‫מבין את זה? כשהרב מדבר.

‫ויש תלמיד שמבין את מה

‫שהרב אומר כשהוא שותק.

‫אז הוא מבין את הרב.

‫אז בחילת משה רבנו, ‫זה היה מבחינה הזאת,

‫שהוא מבין מה שקורה כששותקים.

‫לכן הרבה פעמים, החוכמות, ‫אף על פי שאין עליהן תשובה,

‫אבל עצם ההתבוננות של הצדיק ‫בהן, זה מעלה משם את הנשמות

‫שנמצאות שם.

‫זאת אומרת שהזמן מתברר

‫שעל ידי השתיקה, הקבל ‫החוא נמצא שם גם כן.

‫ובמיוחד במקומות שבהן הוא לא נמצא.

‫כי במקומות שבהן הוא לא ‫נמצא, שם הוא נמצא מאוד,

‫לצדיק ששותק.

‫אז כל זה אני אמרתי רק כדי

‫להסביר את השורה הזאת

‫במסעידת ישרים.

‫שמה הוא אומר כאן?

‫האחד הוא היות שכינתו יתבח

‫נמצאת בכל מקום שבעולם, ‫אז צריך להבין את זה לעומק,

‫לא בצורה ילדותית מרחבית.

‫כי אם אנחנו נופלים שהקבל נמצא

‫באופן מרחבי בכל מקום, ‫אנחנו נופלים לעבודה זרה,

‫חבל על הזמן.

‫כן, מה אתה רוצה?

‫מה עליון?

‫מה שם העליון, אבי?

‫הכל ממה דקה.

‫כן, אפשר להגיד.

‫יש כל של הדממה.

‫נכון.

‫כן.

‫זה משתמש בשכינה כ... ‫גלו לבבל שכינה אימאהם,

‫גלו לזה שכינה אימאהם.

‫זאת אומרת, זה משהו שהוא... ‫שהוא ממשי, שהוא קטע.

‫כן, אבל עד רבה.

‫המשפט הזה שאתה מביא, ‫גלו לבבל שכינה אימאהם,

‫זה לא לומר שהיא ‫בבבל, ולא במקום אחר.

‫זה קצת בעיה.

‫פה אנחנו... איפה שהם ‫הולכים, שם השכינה.

‫ובשאר העולם, איפה שכינה?

‫סליחה, אני רוצה להסביר.

‫המשפט הזה, ששכינה ‫עם ישראל בגלות,

‫נשמע לנו משפט נחמד והבאי.

‫נכון?

‫מצד האמת, זה בדיוק ההפך.

‫אנחנו לא תמיד שמים לב

‫למשמעות של המשפט הזה.

‫כי כשהיינו בארץ ישראל, ‫שכינה הייתה אימנו בארץ,

‫והיא אירע בעולם כולו.

‫ברגע שישראל גלו, גלתה שכינה.

‫ואז איפה השכינה עכשיו?

‫רק אימההם, ולא בשאר העולם.

‫והשאר העולם נמצא במצב של ריקוט משכינה.

‫ואז הם מאשימים את היהודים.

‫אתם הרקתם אותו.

‫הבנתם איפה זה בא?

‫טוב, רק שנייה, יש פה כמה דברים.

‫שלום, נכבוד הרב, ‫ושבוע טוב לכל התלמידים

‫בכל התר והתר.

‫יפה.

‫מכיוון שאין קץ לחקר ה'

‫וכפי שאמר הרב בביור הכוזרי,

‫אין היהדות עוסקת בתיאולוגיה.

‫אם כן, כיצד?

‫אני לא יכול לקרוא עוד סוף השאלה.

‫תחתית שאלה מספר אחד, בבקשה.

‫אתם באינטרנט, בבקשה, תעשו טובה.

‫אם כן, כיצד?

‫טוב, אני מצטער.

‫מי ששאל את השאלה, ישי מאלעד,

‫אתה לא תקבל תשובה לשאלה ‫שלך, כיוון שבאינטרנט הם מסרבים

‫להראות לי אותה.

‫אני אעבור לשאלה שתיים.

‫כנגד ארבעה בנים, האם ‫לטיפש לא מגיעה התייחסות?

‫אלא אם נאמר שהרשע הוא ‫טיפש, שכן אין אדם עובר עבירה,

‫אלא אם כן נכנסה ברוח שטות.

‫הטיפש הוא כל כולו שאלה.

‫לכן בירושלמי, במקום ‫טעם כתוב טיפש.

‫רבי נחמן צפה למעשה את הפוסט-מודרניזם?

‫אכן כן.

‫פעם נתתי שיעור שלם על הפוסט-מודרניזם

‫ולימדתי את הכפסקה הזאת ברבי נחמן.

‫אבל מהו אופן הבירור

‫על ידי השתיקה?

‫אתה רוצה אותיות בתוך השתיקה?

‫זה בלתי אפשרי.

‫אז מי ששוטה, זה ‫חוכמה לדעת איך לשתוק,

‫ואז מעלים משם את אלה שנפלו לשם.

‫עכשיו לגבי השאלה של ישעי ‫מאלעד, שאלה מספר אחד,

‫אני חשבתי שבינתיים באינטרנט יתאוששו

‫ויעשו טובה ויעלו את שאלה מספר אחד

‫כדי שיראה את השורה התחתונה ‫שלו, אבל הם לא עושים את זה.

‫טוב, בסדר.

‫הם לא רוצים שאני אראה את שאלה מספר אחד.

‫לא, אתם צריכים להעלות.

‫יפה. עכשיו תודה רבה שהתעוררתם.

‫לא יודע מי ישן שמה.

‫שלום לכבוד הרב ושבוע טוב לכל התלמידים

‫במוכר האתר ובאתר מכיוון שאין קץ לחקר השם.

‫וכפי שאמר הרב בביור הכוזרי, ‫אין היהדות עוסקת בתלויה.

‫אם כן, כיצד היראה תלויה

‫בהכרת גדלות השם?

‫אה, סוף סוף רואים את השאלה.

‫טוב, אתם מבינים את השאלה שלו.

‫הוא אומר, אמרנו שיראה זה תלוי בידיעת השם.

‫אבל אין קץ לידיעת השם.

‫אז איך אפשר להגיע ליראה?

‫תשובה, דווקא על ידי החקר רואים שאין חקר.

‫ועל ידי שרואים שאין חקר, אז ‫היראה הופכת להיות אינסופית.

‫יפה, טוב.

‫ובכן, כן.

‫אני רוצה לוקח להגיד לבחור הזה

‫שמי שלומד פה במיזיון קצר ‫שלי, נגלה את השכינה מהר.

‫וואלה, יפה.

‫תודה.

‫טוב, שאלה חמש.

‫המציאות מוכיחה כי ויכוח בו ‫יש לאדם עמדה מראש עד רבה,

‫בלתי אפשרי לשכנע את האדם לשונות את תפיסתו.

‫לא ראינו ויכוח שמאל משכנע ימין

‫או חרדי שנהיה לאומי עד רבה.

‫דווקא חסרי דעה קדומה ניתנים לשכנוע.

‫יכול להיות, אבל לדעת ‫מה זה דווקא בכיוון הזה,

‫של שמאל ימין, חרדי, נאומי.

‫אבל בפשטות, אדם שיש לו דעה קדומה,

‫קשה לו מאוד לשנות דעה.

‫קשה מאוד.

‫לכן, מאוד מאוד חשוב, כשאנחנו לומדים,

‫לא לעבור עם דעות קדומות.

‫אני יודע שזה מאוד לא קל, ‫כי זאת נטייה טבעית של הגנה.

‫רוב בני האדם, סקוקים,

‫נמצא אולי כל בני האדם, סקוקים להגנות.

‫ולכן, מה שנקרא הגנות ‫אינטלקטואלית, זה לא דבר שצומח מהר.

‫זה דבר שצומח לאט.

‫טוב.

‫שאלה על השכנע.

‫הגדרנו מה זה, היא שכנעתה ‫גבוהה, נמצאת בכל מקום.

‫זה הדבר הראשון, ‫הראשונה, של השכנע.

‫כן, השכנע אמרנו, ‫האם מצאות אל זולתו.

‫כן.

‫שהגדרו שהוא נמצא אלינו.

‫אני רוצה להסביר מה פה

‫את המילה נמצא.

‫בעברית המילה נמצא, וגם בערבית,

‫נמצא זה הכוונה מלשון מציעה.

‫נכון?

‫מציעה, למצוא משהו.

‫למצוא משהו.

‫מתי אתה מוצא משהו?

‫משהו שהוא עבוד.

‫נכון?

‫הרי לפני שהעבידה נמצאה, ‫היא לא הייתה מציעה.

‫היא הייתה קיימת, אבל היא לא הייתה מציעה.

‫אז הקבלות שלנו הוא ‫קיים, אבל הוא לא נמצא,

‫עד שלא מוצאים אותו.

‫למה להגדיר את זה, נמצא אל זולתו?

‫זה המשמעון של המילה ‫נמצא, בשפות השמיות.

‫שלהיות נמצא, הכוונה ‫להיות נמצא על ידי מישהו.

‫זה כמו שלמשל, הנה, מצאתי מציעה.

‫לפני שמישהו מצא, זה לא מציעה.

‫זה קיים, אבל זה לא מציעה.

‫עד שלא מצאתי.

‫נכון.

‫אז נמצא אל זולתו, הכוונה, ‫שמקבלים אותו, כלומר,

‫שהוא נמצא אל זולתו, ‫זה הפניות, אפשר להגיד.

‫להיות פנוי אל מישהו אחר.

‫כמו נמצא ביחס אל זולתו?

‫בדיוק, אפשר להגיד.

‫תוספת המילה ביחס, אם זה עוזר.

‫טוב, אז מה?

‫הרי כאילו המשפט נמצא בין את אל מציאותו?

‫להסביר את המשפט, ‫נמצא בין את אל מציאותו.

‫את מלשון זמן.

‫כן, את מלשון זמן.

‫זה שירי, אל תשכח, זה שיר.

‫כן, אבל לא צריך לחפש.

‫לא, ענאת, הכוונה, ‫שמציאותו היא מעל הזמן.

‫זו הכוונה.

‫אך דרך קניית העיר... אני ‫שוב חוזר פה למשפט הראשון.

‫אך דרך קניית העירה הזאת

‫הוא ההתבונן על שני עניינים אמיתיים.

‫האחד הוא, היות שכינתו ידועה, ‫נמצאת בכל מקום שבעולם.

‫אז זה אני הסברתי בשם רבי נחמן ברסלב,

‫שהכתוביות הוא נמצאה במיוחד ‫במקומות שבהם הוא לא נמצא,

‫כי זה בכוונה שהוא לא ‫נמצא שם אם כן הוא נמצא שם.

‫ושהוא ידברך.

‫האמת היא שבשביל להבין את זה טוב,

‫צריך ללמוד את כל שער גימל של נפש החיים.

‫נכון?

‫בשער גימל של נפש החיים

‫יש דיון ארוך לגבי השאלה של מציאות השם.

‫איך אפשר לדבר שהאלוהים נמצא?

‫כי לכאורה, מבחינה ‫תיאולוגית, או אני אומר, לוגית,

‫ברגע שיש אלוהים, אז אין עולם.

‫כי אין מקום לזולתו.

‫נכון? זה שאלה טובה, לא?

‫עכשיו, יש פה כמה אפשרויות.

‫כלומר, אם באמת, אם יש אלוהים, אין עולם,

‫אז המסקנה המתבקשת היא שאין עולם.

‫אבל אנחנו במציאות רואים שיש עולם.

‫מסקנה, אין אלוהים, מה שהיה להוכיח.

‫כי אם יש אלוהים, זה מתוכן שיש עולם.

‫אז הכיוון אפשרי מתוך ההתבוננות הזאת

‫זה האתאיזם, לומר שאין אלוהים.

‫כי הרי יש עולם.

‫אפשרות שנייה, זה לומר שאין עולם באמת.

‫כל מה שאתה רואה זה אשליה.

‫נראה לך שיש עולם, באמת אין עולם.

‫קודם לזה, אקוסוויזם בפילוסופיה.

‫נדמה לך שיש עולם, באמת אין.

‫אפשרות שלישית, זה לומר שהעולם הוא האלוהים.

‫פנתאיזם.

‫אפשרות נוספת, זה לומר שהעולם בתוך האלוהים.

‫פנתאיזם.

‫אפשרות נוספת, זה לומר שיש עולם ויש אלוהים.

‫ואתה לא מבין למה.

‫יש אפשרות נוספת, לומר ‫זה שיש עולם ויש אלוהים.

‫אבל זה שני צדדים של אותו המטבע.

‫בקיצור, הבאתי פה איזה שש-שבע שיטות, נכון?

‫בסדר.

‫זה התחלה של הלימוד.

‫בסדר.

‫זה לא מסקנות כל מה שאמרתי.

‫אני רק אמרתי שצריך להבין את ה...

‫בפעם היה איזה חוקר אחד, לא זוכר מי זה היה,

‫שאמר על הרב קוק, שעבור הרב קוק,

‫השאלה האמיתית לא הייתה אם יש אלוהים או לא,

‫אלא אם יש עולם או לא.

‫טוב.

‫מה?

‫מה ההכרעה?

‫מה?

‫אני שואל אם החוקר טעה?

‫האם החוקר טעה?

‫לא, אני חושב שזה נכון.

‫אני חושב שזה נכון.

‫שהרב קוק היה לו... ‫השאלה שבאמת עמדה לפניו,

‫זה אם העולם קיים או לא.

‫כן.

‫נוכחות האלוהות הייתה ‫ברורה אצלו, מה עם השאר?

‫כן.

‫טוב.

‫זה דיון שהתפתח הרבה אצל ‫החסידים, שער הייחוד והאמונה,

‫וגם ספר שערי הייחוד והאמונה ‫לרבי אהרון משטרסיליה.

‫דנו בזה, לרוב.

‫כן, מה אתה אומר?

‫אני חושב שהיום אדם ‫מבוגר, זה, זה, זה, בכלל,

‫היה לו מסלול חיים?

‫בסדר, כללה קלות.

‫יפה. טוב.

‫אז בואו נמשיך.

‫אני מציע שאנחנו נמשיך ‫כדי שנבין את הנקודה השנייה.

‫ושהוא התברך, משגיח על כל דבר.

‫זה ידיעה שנייה.

‫כלומר, יש הנוכחות, ויש ההשגחה.

‫עכשיו, להגיד כאן, שהוא ‫התברך, משגיח על כל דבר,

‫קטן וגדול, אין נסתר מנגד עיניו.

‫צריך להגיד מה המשמעות של המילה משגיח.

‫כי אם אנחנו מדברים על ‫ההשגחה במובן של טיפול,

‫זה לא ברור שהקבלות הזו

‫משגיחה פרטית על כל דבר.

‫אלא אם אנחנו אומרים ‫משגיח במובן של יודע, זה כן.

‫ברור, כולם מסכימים?

‫השם יודע כל דבר, בניגוד ‫למה שהפילוסופים חשבו

‫שאלוהים לא יודע שום דבר, ‫כי זה קטן עליו לדעת כל דבר,

‫עד רבה, היהדות אומרת ‫שאלוהים יודע כל דבר,

‫כי הוא כל כך גדול, שגם ‫לדעת דבר שהוא לא חשוב,

‫זה חלק מגדלותו.

‫כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב".

‫שם אתה מוצא אנ ותנותו.

‫אבל לגבי ההשגחה במובן של טיפול פרטני

‫על כל פרט ופרט, הדבר ‫הזה הוא לא פשוט בכלל.

‫כבר כתב הרמב״ם

‫שאין השגחה פרטית על הדגים.

‫נכון?

‫יש באוקיינוס תופעה די מזעזעת.

‫הייתם פעם באוקיינוס?

‫אז אם תהיו פעם ‫באוקיינוס, תראו שדג גדול...

‫אפשר לעשות את זה באקווריום בבית.

‫אפשר לעשות את זה באקווריום בבית.

‫אבל יש לך מקום לאקווריום בבית?

‫לא כל כך פשוט.

‫טוב, אבל... אולי ‫לחכים עוד אוקיינוס.

‫כן, אבל צריך לשחח משהו.

‫טוב, אגב, אני... באוקיינוס ‫יש משהו די מזעזע.

‫לוויתנים ענקיים בולעים אלפי דגיגים קטנים

‫שלא עשו שום דבר.

‫איך ננסה באקווריום להכניס את הלוויתן?

‫אני לפני שנים גידלתי, דבר ‫ראשון היה לי מים לקפה,

‫עד שהבנתי כמה לחמם ‫וכמה... כן, אבל מה עם הלוויתן?

‫לוויתן לא ניתן להכניס לבית, ‫אבל יש היום דגים, חופירייט,

‫שעושים את אותה פעולה... כן.

‫...באקווריום.

‫אז אני לא יודע למה אתה...

‫סליחה, אני מבין שהפרטתי לך משהו.

‫לא, לא הפרטתי לך.

‫למה אתה לוקח דוגמה של הטבע מלוויתן?

‫מה יותר טוב לטבע בלוויתן מדי בפריטה?

‫אני אגיד לך משהו.

‫אתה שואל אותי שאלה יפה.

‫מדוע אני מעדיף לקחת דוגמה מלוויתן

‫ולא מהאקווריום?

‫היה לי דובר שזה יותר ‫פועל על הדמיון, זה הכול.

‫כן, קראת את מובידיק.

‫נכון, נכון.

‫מובידיק, הרמן מלוויל, ‫שמע, זה עושה את זה.

‫כן, סתם, כן.

‫קפטן אחב בזה.

‫עכשיו, אז כן, כמובן יש בטבע דברים מזעזעים

‫שדגים גדולים בולעים דגיגים קטנים

‫שלא עשו לך שום דבר.

‫ואין מי שמשגיח על זה.

‫איפה ההשגחה על אותו סרדין?

‫כן? שממש בין לילה היה ובין לילה עבד.

‫אומר הרמב״ם? מה?

‫כולם היו רשעים.

‫כל הסרדינים רשעים?

‫זה לא נכון, כי סר מהם הדין.

‫ולכן אומר הרמב״ם, לכן אומר ‫הרמב״ם שאין שם השגחה פרטית.

‫אין.

‫והוא מביא ראייה מפסוק בירמיהו.

‫הנביא ירמיהו כשרואה את הצרות של החורבן

‫ושהיהודים נשחטים על ידי הבבלים בעלפיהם.

‫אז הוא אומר, מדוע נחשבנו כדגי הים?

‫אם כן אומר הרמב״ם, אם הנביא מתלונן

‫שאנחנו נחשבים כדגי ‫הים, מה שמשתגע הים?

‫מצטער בן השגחה.

‫שאלה שלך פרטית.

‫נכון?

‫בסוף שלי זה השגחה.

‫אני קורא לך סבבה, ‫נתן לך את הכולה ואיתו.

‫אה, יפה. כמו שהקבל ‫חודג, כמו הקבל חודג,

‫כשאלה לבייתנים יהיה מה לאכול.

‫איפה זולה? בסדר.

‫אבל זה לא השגחה פרטית

‫על הלבייתן הספציפי הזה.

‫אלא באופן כללי, הקבל ‫חודג שיהיו סרדינים

‫ושהיו לבייתנים

‫ושהם יאכלו אחד את השני

‫ושיהיה מחזור כזה של מאכל, ‫אבל זו השגחה כללית ולא פרטית.

‫ברור.

‫לעומת זה, יש בתורת החסידות

‫כיוון הפוך לגמרי.

‫תורת החסידות אומרת

‫שהקבל ברוך הוא

‫משגיח על המסלול של כל עלי ועלי

‫שנושר מן העץ.

‫ושאם העלי נוחת ככה, זה ‫אחרת ממה שאם הוא ינשור ככה.

‫ולכן יש על זה השגחה פרטית.

‫זאת דעת הבעל שם טוב

‫וזה ההפך מדעת הרמבם.

‫בסדר?

‫מה אכפת לו שאלה, איפה ‫הוא ככה או איפה הוא ככה?

‫כן, אומר הרמבם, מה אכפת לו?

‫איפה הוא ככה, איפה הוא ככה.

‫מה זה שונה משהו?

‫שום דבר.

‫לכן אין שם השגחה פרטית, ‫הבעל שם תאומר, מה פתאום?

‫זה משנה, יש השגחה פרטית.

‫כן, בבקשה.

‫מה הקשר בין זה לבין ים?

‫או משהו בים, או משהו בכל זאת?

‫מה הקשר בין זה לבין ים?

‫אותו דבר.

‫הרמבם לוקח את הים ואת הדגים כדוגמה

‫לכל דבר שאיננו בעל השכלה.

‫לפי הרמבם, כל דבר, ההשגחה ‫היא פונקציה של ההשכלה.

‫יוצא לפי זה שגם אצל בני ‫אדם, ככל שהאדם הוא יותר נעלה,

‫כך ההשגחה הפרטית עליו יותר מדויקת.

‫ואם הוא נקלה, אין ‫עליו השגחה פרטית.

‫יוצא שאדם נקלה, יכול להיות ‫שיזכה למיליון דולר בפייס,

‫בלי שתהיה על זה השגחה.

‫כי הקב' א-חו לא אכפת לו ממנו.

‫מצידי תרוויח מיליון דולר, ‫מצידי אל תרוויח כלום,

‫לקב' א-חו זה לא אכפת.

‫לעומת זה, הצדיק, השפיצי, ‫הקב' א-חו משגיח עליו,

‫ולכן גם מתגדק את עמקירות השרז.

‫לכן לפעמים הצדיק דווקא מפסיד,

‫אוכל אותה בגלל שהוא מושגח.

‫אבל עד רבה, זאת מעלה, ‫לאכול אותה בגלל שאתה מושגח,

‫וזה פחיתות להרוויח בגלל שאתה לא מושגח.

‫אז גם בזה צד... אבל ‫מה? אז פה נשארת שאלה.

‫אז מה, יש עולם של אפקר?

‫יש עולם של אפקר לפי זה.

‫מה? לא.

‫כי גם בתוך האפקר יש פדרגות.

‫אנחנו רואים את זה בפרשת בחוקותי.

‫בפרשת בחוקותי... כן, ‫יש גם להקת המדרגות.

‫בפרשת בחוקותי... מה, מה קרה?

‫אני אשלום לכנוסה.

‫חס ושלום.

‫כן. טוב.

‫בפרשת... יש פה דברים מעניינים

‫שמתרחשים לשיעור.

‫עכשיו, אופחן, פרשת בחוקותי.

‫אנחנו רואים שכתוב לגבי

‫והלכתי עמכם בקרי.

‫זאת אומרת שאם אנחנו מתייחסים אל הקב".

‫הוא בקשיות.

‫קרי זה קשיות.

‫והלכתי עמכם, אף אני, בקרי.

‫ואחר כך הוא אומר, אם תגזימו, ‫ואף אני, שבעה לחתותיכם.

‫וחמת קרי וכו'.

‫זאת אומרת שלמרות שיש אפקרה,

‫גם בתוך האפקרה יש סדר של האפקרה.

‫אפקרה לפני מי אפקרה.

‫זאת אומרת שאפשר לראות את האפקר כמין בועה.

‫ככל שהאדם מגזים יותר, כך ‫בועת האפקר שלו הולכת וגדלה.

‫אז מה ההבדל בין זה לבין השגחה?

‫שבהשגחה, השגחה היא פנימית.

‫ובאפקר, ההשגחה היא חיצונית.

‫היא מבחוץ.

‫אבל גם בזה יש דירוג.

‫זאת אומרת, יש דירוג בהשגחה.

‫ואחל ממדרגה נמוכה ‫מסוימת, יש דירוג בהפקרה.

‫אבל כל זה נקרא השגחה במובן הכללי.

‫פעם מישהו התווכח איתי, ‫אמר לי שלפי הפילוסופים,

‫ההשגחה היא רק על ‫האדם, ולא על בעלי חיים,

‫וזאת דת הרמב״ם.

‫אבל לפי המקובלים, ‫ההשגחה היא על כל דבר ודבר.

‫ואני אמרתי למי שהתווכח ‫איתי, שזה לא נכון.

‫רק לפי הבעלת שם טוב, ‫ההשגחה היא על כל פרט ופרט.

‫זה לפי דורת החסידות.

‫אבל מקובלים, כמו ‫הרמב״ן, למשל, או הריזל,

‫מצאנו מפורש שהם גם כן סוברים, ‫כדת הרמב״ם שהשגחה מדורגת.

‫כן, בבקשה.

‫אפשר שנייה לתאר את זה.

‫אני מצווה על זה, ‫ואני מצווה כלום.

‫אם יש בועה כזאת, ‫ובאדם שהוא רחוק ממודש,

‫אז יש לו בועה גדולה, ‫תשתולל בה כמה שאתה רוצה.

‫נכון.

‫זה, ובאדם שהוא קרוב, ‫שהוא יותר קרוב אלי שם,

‫אז זה בועה שהוא יותר קטנה.

‫נכון.

‫ויש לו את הזה.

‫אמת, אמת.

‫ויש לב שבו ההשגחה היא כבר ‫לא מחוץ לבועה, אלא מבפנים.

‫מה זה מבפנים?

‫כלומר שהמעשים של האדם מושגחים.

‫לכאן, כלומר שיש הרגחה, ‫לאן רגליו יוליכו אותו, וכדומה.

‫או למשל, יפול מצידך אלף, ‫ורבבה ממניך, אליך לא ייגש.

‫שהקב' הוא מסדר, ‫לפעמים כך אומר הרמב״ם,

‫שאדם שהוא מאוד מאוד חשוב בעולם,

‫אז יכול להתהלך באמצע שדה קרב,

‫במקום שבו נהרגים מימינו ‫או משמאלו, ולא יקרה לו דבר.

‫זה כמו, סליחה, זה כמו ‫נוח שהוא היה בטבע.

‫חילה כל חלקו, ומחשיבים יגיעו פה.

‫נכון.

‫או כמו למשל, במלחמה ‫בשלום של טולסטוי,

‫שם יש אחד שמתהלך בתוך שדה הקרב של נפוליאון,

‫לא קרה לו שום דבר.

‫טוב.

‫אז איפה היינו?

‫אז זה מה שנקרא, ושהוא התברך ‫משגח על כל דבר, קטן וגדול,

‫אין נסתר מנגד עיניו, ‫לא מפני גודל הנושא,

‫ולא מפני פחיתותו.

‫אלא הדבר הגדול, והדבר ‫הקטן, הנקלה והנכבד,

‫הוא רואה והוא מבין בלי הפרש.

‫הוא מה שאמר הכתוב, ‫מלוא כל ארץ כבודו,

‫ואומר, עלוי תשמעם ‫את הארץ, אני מלא,

‫ואומר, מי כהשם אלוהינו, ‫המגביל השבת, המשביל לראות,

‫והשם בארץ, ואומר, כי ‫רם השם בשפה ליראה,

‫וגבוה ממרחק ידע.

‫יש על זה הערה מעניינת של ‫הרפקוק, באורות הקודש, חלק א',

‫בהתחלה, בפרק ז'

‫ודן שם, סליחה, בפרק, ‫כן, פרק ז', הסודיות הכוללת.

‫עכשיו הרב דן בהבדל שיש

‫בין הפילוסופיה לבין הסודיות.

‫סודיות זה כינוי אחר, זה ‫כינוי שירי לתורת הקבלה.

‫שתורת הפילוסופיה, היא ‫עוסקת בדברים גדולים,

‫ולא בדברים קטנים.

‫למשל, השאלה, האם העולם ‫נברא, או העולם קדמון?

‫שאלה שהפילוסופיה עוסקת בה.

‫שאלה מעניינת, גדולה.

‫אבל באיזה צבע

‫את הבת שאני קונה

‫לערוסתי?

‫האם זה צריך להיות

‫צבע זהב, צבע כסף?

‫מה יאמר הפילוסוף?

‫לא משנה, זה מה שאתה רוצה.

‫מה אומרת הקבלה?

‫לא, את הבת של קידושין, ‫זה חשוב שזה יהיה מכסף,

‫מרובה מבחוץ, עגול ‫מבפנים, בפנים, לא הפוך.

‫לא את הבת עגולה ‫מבחוץ, מרובה מבפנים,

‫זה יותר קשה לענות, וכו'.

‫וזה בגלל שזה מכוון

‫כנגד העיגולים והיושר

‫שבבריאת העולם, ועולם חסד ‫ייבנה, זה צריך להיות מכסף,

‫כי הכסף כנגד מידת החסד.

‫זאת אומרת, שמעשה פרטי

‫נמשך מן המעשה הכללי.

‫כלומר, המקובל רואה בכל פרט ופרט

‫את מה שהפילוסוף רואה רק בגודל.

‫איך אומר הרב באורות הקבלות?

‫אולי כדאי לקרוא את זה בפנים.

‫כן.

‫הפילוסופיה אינה מסתרת כמעט חלק ידוע

‫של העולם הרוחני, ‫מידוע כמובן המסוים.

‫וטבעה היא נתוקה

‫ממה שהיא חוץ לגבולותיה.

‫ובזה עצמו היא מפורדת

‫בפנימיותה פירוד מהותי.

‫סיגול ההכרה, איך כל ‫הדעות, הרגשות והנטיות כולם,

‫מקטנם ועד גודלם, מחוברים זה בזה,

‫ואיך הם פועלים זה על ‫זה, ואיך עולמות נפרדים

‫מאורגנים יחד, זה ‫אין בכוחה לצייר.

‫ולזאת תישאר תמיד

‫פיגיון אריסטוקרטי, במיוחד ‫ליחידים שבבני האדם.

‫יתרה ממנה היא הסודיות.

‫הסודיות היא גם תורת ‫הקבלה, שהיא בטבעה חודרת

‫בכל התאומות, של כל ‫המחשבות, ושל כל הרגשות,

‫של כל הנטיות, של כל השאיפות,

‫ושל כל העולמות מראש ועד סוף.

‫היא מכרת את האיחוד

‫שיש בכל המצוי, בגשמיותו ‫ורוחניותו, בגדלותו וקטנותו,

‫הכרה פנימית.

‫ומשום כך, אין לפניה גודל וקוטן.

‫הכל חשוב, והכל נערך ‫בערך רשום, אין תנועה עבודה,

‫אין דמיון בתל.

‫לכן גם הגמרא למשל

‫עוסקת בחלומות.

‫מה זה חלומות?

‫זה שטויות חלומות, זה דמיונות.

‫אז כנראה שגם בחלום

‫יש משהו ללמד אותך.

‫אפילו בדברים של מה בכך.

‫כן, בבקשה.

‫אז לפי שזה דמיון שלתו, שהכל ‫חשוב, אבל לכאן יש משמעות?

‫לא.

‫לכל יש משמעות

‫בעולמו של האדם.

‫ברור.

‫כן.

‫זה בעורת הקודש?

‫בחלק הראשון פרק 2.

‫וכיוון שהתברר לו, אני ‫ממשיך לקרוא בתוך הספר,

‫וכיוון שהתברר לו

‫שבכל מקום שהוא עומד

‫בפני שכינתו יתברח, ‫אז מאליה תבוא בו

‫היראה והפחד

‫בין ייקשל ומעשיו, שלא יהיו כראוי

‫לפי רוממות כבודו.

‫והוא מה שאמרו, דעמה למעלה ‫ממך, עין רואה, ואוזן שומעת,

‫וכל מעשיך בספר נכתבים.

‫כי כיוון שהשגחת הקדוש ברוך הוא

‫על כל דבר, והוא ‫רואה הכל ושומע הכל,

‫ודאי שכל המעשים יהיו עושים

‫מורו שם, וכולם נכתבים ‫בספר, אם לזכות או לחובה.

‫מהו הספר שבו נכתבים

‫המעשים שלי?

‫כתוב, כל מעשיך בספר נכתבים.

‫איזה ספר?

‫אני הספר.

‫אני כלף, שבו כותבים.

‫ברור?

‫עכשיו, ומה זה הספר

‫של הקדוש ברוך הוא?

‫משה אמר, מכנינה מספרך, אשר כתבת.

‫מה זה הספר של הקדוש ברוך הוא?

‫זה העולם.

‫העולם זה ספרו של הקדוש ברוך הוא.

‫הוא כותב אותו, באותיות.

‫שאלה מספר 1.

‫עוד פעם, אותה תופעה.

‫אי אפשר לראות את כל ‫השאלה, בגלל שחטסי השאלה

‫נמצא מתחת למסך.

‫ועכשיו, אם אפשר לראות, אתם ‫לא מצליחים להעלות את השאלה.

‫טוב, נקרא, אולי ‫זה כל השאלה כולה.

‫אם אלוהים נמצא בכל ‫מקום, אז האדם גורר אותו

‫לצפות גם במעשים היותר

‫נבזיים שלו.

‫איך הוא מתמודד עם זה?

‫ריבונו של עולם הוא כמו מלך ענק.

‫מלך ענק הוא הרבה יותר גדול

‫ממלך גדול.

‫מלך גדול, כדי שידעו שהוא גדול,

‫הוא צריך להתרחק מן הקוטן.

‫מה שאין כן מלך ‫ענק, כיוון שהוא ענק,

‫ענקיותו בא לידי ביטוי

‫בזה שהוא מתעניין בקוטן

‫ונשאר בענקיותו.

‫נכון?

‫לכן כל מקום שאתה מוצא

‫גדולתו של הקב".

‫שם אתה מוצא ענקותו.

‫הגישה החסידית

‫היא להימנע מחקר השם.

‫כדוגמת איסור לימוד שער הייחוד

‫ובחורות על בבות וכדומה.

‫האם לפי זה לא יוכלו ההולכים

‫בדרך זו להגיע לירעת שמיים?

‫גם דרך החסידות שמתנגדת

‫לחקר הפילוסופי

‫איננה מתנגדת לחקר הנפשי.

‫אז יש אופן אחר של דעת אלוהים אצלנו.

‫2. לגבי ההשגחה, אנו רואים קשר

‫בין גישת החסידות הנאל

‫לבין התפיסה

‫כי יש השגחה על הכל.

‫האם אכן הדברים

‫קשורים זה לזה?

‫אכן.

‫כבוד הראש, לפי הרמב״ם, ‫האנשים המוגבלים שכלית

‫לא מושגחים כלל

‫וזה לא מוסרי.

‫פעם אמר הרב

‫שאחד הרבנים פירש סוגיה

‫מסוימה לגמרא

‫והפירוש לא היה מוסרי

‫ולכן חזר על הפירוש שוב.

‫איך זה מסתדר?

‫כלומר, לא יכול להיות

‫שהקב' רחור

‫עניח את הטיבשים ללא השגחה.

‫תשובה.

‫גם לטיבשים יש תפקיד

‫מצד התחברותם לחכם.

‫הרי הרמב״ם היה ממש

‫אדמור חסידי

‫שאמר שמציאות שער

‫ביני העולם

‫לא תהיה לבטלה

‫אלא להציל את היחידים

‫משמימון בדידותם.

‫דהיינו שעל ידי

‫ריבוי הטיבשים בעולם

‫החכמים משתעשעים.

‫ואז על ידי זה

‫דווקו הטיבשים והחכמים

‫וניצלו מן העבדון.

‫ברצוני להציע בהמשך

‫לשתי השאלות

‫הצעה.

‫בזמן הרמב״ם

‫שמלא הארץ דעה

‫אז אין צורך

‫להשגח פרטי על כל מין

‫בכדי להגיע לעירת השם

‫ולהכרה בגדלותו.

‫בזמן אבל שם טוב

‫שהדור היה חלוש

‫בכדי להכיר בשם

‫יש צורך בהשגחה על כל מין.

‫זה באמת מהפכני

‫לומר שהנהגת השם

‫השתנה לפי הדורות

‫למרות שזה לא בלתי אפשרי.

‫ואומנם, אני ממשיך כאן ברמחה.

‫ואומנם הדבר הזה

‫לא מצטער את זה

‫בשכל האדם

‫אלא על ידי התמדת

‫ההתבוננות וההסתכלות הגדול.

‫כי כיוון שהדבר

‫רחוק מחושנו

‫לא יציירהו השכל

‫אלא אחר רוב העיון וההשקפה.

‫וגם אחר שיציירהו

‫יסור הציור ממנו בנקל

‫אם לא יתמיד עליו הרבה.

‫לכן צריך ללמוד.

‫ללמוד זה לא רק לקרוא.

‫יש אנשים שקוראים בספרים.

‫אומרים, קראתי בספר

‫שהקדוש ברוך הוא

‫משגיח על הכל.

‫זה אומר שאתה יודע?

‫לאו דווקא.

‫מספרים שכאשר רבי

‫לוי יצחק מברדיצ'וב

‫התחיל ללמוד

‫אצל המגיד ממזריץ'.

‫אז יום אחד הוא חזר הביתה

‫שאל אותו אביו

‫תגיד, מה למדת

‫אצל החסידים שלך?

‫אמר, אני למדתי שיש אלוהה

‫שברא את הכל

‫ומשגיח על הכל.

‫אמר, זה מה שלמדת

‫אצל החסידים?

‫בוא נקרא לה משרתת.

‫שאלת המשרתת, יש אדון לבירה?

‫אמר, כן, בוודאי.

‫אמר לו האבא, נו אתה ‫רואה גם היא אומרת.

‫מה היא אומרת?

‫אני יודע.

‫אין הבדל.

‫ונמצא שכמו שרוב ההתבונן

‫הוא הדרך לקנות

‫העירה התמידית, כך אסך הדעת

‫וביטול העיון

‫הוא המפסיד הגדול שלה.

‫יהיה מחמת תרדות

‫וברצון.

‫כל אסך דעת

‫ביטול הוא

‫לעירה התמידית.

‫הוא מה שצבא

‫הקב' ברוך הוא אל המלך

‫והייתה עמו

‫וקרא בו כל ימי חייו

‫למען להלמד

‫לעירה את ה' אלוהיו.

‫כלומר, למלך אסור

‫להתבטל מעירת ה'

‫להתבטל מתורה.

‫נכון?

‫למשל, מה זה

‫הביטול תורה לכל אז

‫זה איסור על כולם, נכון?

‫אז למה אתה אומר

‫במיוחד למלך?

‫בספר אבן העזל

‫לרבי סרזלמן מלצר

‫אז הוא מסביר

‫שאדם רגיל

‫אם הוא רוצה נגיד

‫סתם לשתות יין

‫כדי בשביל להקף

‫ככה בא לו ככה

‫לשתות קצת יין

‫מותר.

‫מלך אסור לו.

‫כלומר, אצל המלך

‫אין שום היתר

‫לדברי הרישות.

‫לעומת זה, אדם אחר

‫הביטול תורה

‫זה רק אם הוא סתם בטל

‫אבל אם זה בשביל להתענג

‫זה מותר.

‫מעניין, חידוש עצום.

‫לכן אצל המלך

‫יש מצווה מיוחד.

‫הלמדת, אז שאין העירה נלמדת

‫אלא מן הקריאה

‫בלתי נפסקת

‫ותדקדק

‫שאמר למן ילמד לעירה

‫ולא אמר למען עירה.

‫זה מסך לימוד.

‫אלא לפי שאין העירה הזאת

‫מושגת בטבע

‫כי יד רבה רחוקה היא ממנו

‫מפני גשמיות החושים.

‫ואין לה נקנית

‫אלא על ידי לימוד

‫ואין לימוד לעירה

‫אלא ברוב ההתמדה

‫בתורה ודרכיה בלי הפסק.

‫והוא שיהיה אדם מתבונן

‫ומעיין בדבר הזה תמיד.

‫לא מנטרה אלא שהוא באמת חושב על הדברים.

‫בראיות, בקושיות, לתירוצים.

‫בשבטו, בלכתו, בשוכבו ובקומו

‫עד שהיא קבעה בדעתו

‫עמיתת הדבר.

‫דהיינו עמיתת אם אצל שכינתו

‫היא דברה בכל מקום.

‫זה דבר אחד.

‫והיות הן עומדים לפניו ממש

‫בכל עת ובכל שעה

‫ואז זה הדבר השני.

‫ואז היא ראה אותו באמת.

‫והוא מה שהיה דוד המלך

‫מתפלל ואומר

‫אורן לי אשם דרכך

‫ההלך באמיתך

‫יחד לבבי

‫להיראה שמך עד כאן להיום.
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230711747″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 60
בביאור יראת החטא
מידת הקדושה
אורך השיעור: 52 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/230711747″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דרך קניית היראה

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן