[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/238294433″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מהו כלל גדול בתורה? לדעת בן פזי: “את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים”. תמוה, דעה מפתיעה, וכי זה הכי חשוב בחיים?! אומר מהר”ל זה באמת כלל גדול בתורה, זה ביטוי לעבודה תמידית, “שתכלית המכוון שיהיה אדם עבד להקב”ה… עובד את בוראו לגמרי”. להיות עבדי ה’ זו התכלית! למה רב פלוני אומר שמכל הדעות שהובעו עד עתה פן פזי צודק, ובזה חתם את הנושא ללא עוררין, כשהסיבה – “ככל שאני מראה אותך את תבנית המשכן… כן תעשו”? מה מסתתר מאחורי זה? ברמת בפשט זה מעלה קושיות, ובכלל מיהו רב פלוני שאפילו לא מתווכחים אתו.
יש הרבה גוונים בעבודת ה’ (בן, דוד ורעיה ועוד). עבד, זו מדרגה הכי נמוכה. אך בעבד יש משהו מיוחד שאין באחרים. הוא כאילו איבר של אדון, במהות הוא אדון. הוא מתבטל לחלוטין לאדון. אין לו רצון משלו. אומר הראי”ה: “כשיש על מה למסור את החיים אז החיים הם דבר שיש להם ערך”. מהר”ל: כשאדם בטל בפני תורה שהיא שכלית (-רוחנית, שאדם חי את נשמתו) ומשפיל עצמו עליה, אז נעשה גדול לעולם הבא. הראי”ה: שמחה עליונה באה על ידי ביטול גמור של עצמו. אז נשאב לאינסוף. זו ענווה גמורה. “משים עצמו כשיריים של כנסת ישראל”